הממשלה אסרה הרעבת תרנגולות
על הכרעת הממשלה בנושא תעשיית הביצים
בדף זה: 1. למה מרעיבים תרנגולות? | 2. מהם כלובי סוללה? | 3. למה זה הגיע לדיון בממשלהה? | מה הציע משרד החקלאות? | 5. מה הציע המשרד להגנת הסביבה? | ההכרעה
*** עדכון *** ביוני 2022 אנימלס הצליחה להביא לאיסור על כליאת תרנגולות בכלובים בתעשיית הביצים בישראל!
1. למה מרעיבים תרנגולות?
ברוב לולי הביצים בישראל נוהגים הלולנים להחשיך את הלולים ולהרעיב את התרנגולות במשך 10-14 ימים על מנת להגביר את תפוקת הביצים. ההליך מכונה "הנשרה כפויה". לעתים אף מונעים מהתרנגולות מים בימים הראשונים. במשך חודש נוסף לאחר ההרעבה המוחלטת, מוחזקות התרנגולות על סף רעב. החלשות נדחקות מן האבוס, מורעבות וגוועות, אך הדבר משתלם כלכלית ללולנים מכיוון שתפוקת הביצים שלהן לרוב נמוכה יותר. השורדות מאבדות כשליש ממשקל גופן, וחסינותן לרוב המחלות (כגון סלמונלה) פוחתת מאוד.
2. מהם כלובי סוללה?
כלובי סוללה הם כלובי תיל צרים וחשופים בהן כלואות אלפי תרנגולות בצפיפות רבה, כשלכל אחת מוקצה שטח של פחות מדף נייר משרדי. התרנגולות סובלות מאוד מהעמידה התמידית על רשת אלכסונית, מחוסר האפשרות ללכת או למתוח כנפיים או לחטט בקרקע, מחיתוך המקור המתחייב בשל התוקפנות הרבה וחוסר האפשרות להימלט מפניה בכלובים, ומגורמי מצוקה נוספים האופייניים לכליאה מתמדת בכלובי סוללה.
3. למה זה הגיע לדיון בממשלה?
בג"ץ הורה לממשלה לגבש עמדה בסוגיה. זאת לאחר שאנונימוס וארגונים נוספים עתרו לפני 3 שנים לבג"ץ בבקשה להקפיא בניית לולים חדשים מכספי ציבור במסגרת רפורמה מקיפה בענף הביצים, עד שיותקנו תקנות ליישום חוק צער בעלי חיים בלולים (תקנות שמשרד החקלאות מעכב כבר 18 שנים). בג"ץ הוציא כבר מזמן צו ביניים וצו על תנאי בעתירה והורה למדינה לנסח תקנות, אך משרד החקלאות הגיש 7 פעמים לאישור הכנסת תקנות שלא עומדות אף בסטנדרט הרווחה המינימלי בעולם (הרף התחתון של התקן לכלל מדינות האיחוד האירופי מ-1999; עשרות מדינות, באירופה ומחוצה לה, אימצו מאז תקנים בתחום - כולם מתקדמים יותר). הח"כים סירבו לאשר תקנות אלה. גם המשרד להגנת הסביבה מתנגד להצעת התקנות של משרד החקלאות. לכן הורו השופטים להביא את העניין להכרעת הממשלה בתוך חודש, שרובו כבר חלף. הדיון נקבע לדיון בממשלה ב-1.7.12, אך נדחה שוב ושוב לבקשת משרד החקלאות, שחשש שהצעתו צפויה להידחות. הדיון התקיים לבסוף ב-31.7.12 בוועדת שרים לענייני חברה וכלכלה (הקבינט החברתי-כלכלי).
4. מה הציע משרד החקלאות?
משרד החקלאות ביקש לאשר (במסגרת תקנות לביצוע חוק צער בעלי חיים!) הרעבה ממושכת של התרנגולות ("הנשרה כפויה") – וזאת אף בניגוד להמלצה ועדה שמינה בעצמו (ראו תמונה). בנוסף, הציע משרד החקלאות שהתקנות יתירו הקמת לולים חדשים בהם נכלאות התרנגולות בכלובי סוללה חשופים שנאסרו להקמה בעשרות מדינות. זאת, במימון 350 מיליון ₪ מכספי ציבור (ושר החקלאות לשעבר, שלום שמחון, הבטיח בכנס לולנים כבר מן ההתחלה שזהו רק סכום ראשוני, ובהמשך יאשר בממשלה תקציבים נוספים ל"רפורמה").
5. מה הציע המשרד להגנת הסביבה?
המשרד להגנת הסביבה הציע שהתקנות יאסרו הרעבה, כמקובל במדינות המערב, וכמתחייב מאיסור ההתעללות בחוק צער בעלי חיים. בנוסף, הציע המשרד שהלולים החדשים ייבנו לפחות בהתאם לתקן המינימלי של האיחוד האירופי. אנונימוס סבורה כי יש לאמץ תקן חדש ומתקדם יותר מהתקן המינימלי ביותר – מדינות רבות הכירו בתקן המינימלי האירופי כהתעללות אסורה, ואפילו התקן האמריקאי שנחקק בימים אלה גבוה ממנו. אולם אין ספק שהצעת המשרד להגנת הסביבה עדיפה בהרבה על פני זו של משרד החקלאות.
6. ההכרעה
בכתבה "שרי הממשלה החליטו: תיאסר הרעבת תרנגולות" (31.7.2012) מדווחת עדי חשמונאי: "שרי הקבינט החברתי-כלכלי הכריעו הבוקר (ג') במחלוקת בין משרד החקלאות למשרד להגנת הסביבה בנוגע לרפורמה בלולים ובתנאי המחיה של מיליוני התרנגולות המטילות בישראל: החל מתחילת 2013 תיאסר הרעבת התרנגולות כאמצעי להגברת תנובת הביצים. במסגרת הרפורמה, החליטו השרים, כי יוגדלו תאי כלובי התרנגולות ל-750 סמ"ר למטילה – תקופת המעבר לכלובים הללו תהיה ארבע שנים." לפי החלטת השרים, נראה שהכלובים יידרשו להיות מאובזרים בהתאם לתקן האירופי. למרות אישור השימוש בכלובים ודחיית השיפורים בהם, מדובר בשינוי מדיניות דרמטי ומכריע; כזכור, לפני כחמש שנים יזמה הממשלה רפורמה בתעשיית הביצים תוך התעלמות מוחלטת מסבלן של התרנגולות. כעת, כתוצאה מלחצים שהפעילו אנונימוס וארגונים שותפים, הכירה הממשלה חד-משמעית במחויבותה לחוק צער בעלי-חיים, וההחלטה שהתקבלה גרועה פחות, במידה משמעותית, מתוכנית הרפורמה המקורית.
עם זאת, יש לזכור שיישום החלטת הממשלה בפועל אינו מובטח עדיין. משרד החקלאות, שסמכויות חוק צער בעלי חיים נתונות עדיין באחריותו, צפוי לנסות לעקוף את ההחלטה.
