עתיד התרנגולות בוועדת החינוך

*** עדכון *** ביוני 2022 אנימלס הצליחה להביא לאיסור על כליאת תרנגולות בכלובים בתעשיית הביצים בישראל!

קיצור תולדות הרפורמה

ב-24.6.2007 החליטה ממשלת ישראל לבצע רפורמה בתעשיית הביצים, במטרה לייעל את "ייצור" הביצים בישראל. לשם כך הציע משרד החקלאות לפרק את רוב לולי הביצים בארץ ולהחליפם בלולים גדולים ומתועשים יותר, בסיוע של 300 מיליון ₪ מכספי ציבור. התוכנית המקורית התעלמה כליל מחוק צער בעלי-חיים וממצוקת התרנגולות, הכלואות כל חייהן בכלובי תיל זעירים (כלובי סוללה) בצפיפות קיצונית. משרד החקלאות ביקש להחליף את כלובי הסוללה הישנים בכלובי סוללה חדשים, צפופים באותה מידה. אנונימוס פתחה בקמפיין ציבורי ומשפטי נגד תוכנית זו לביצוע הרפורמה. הקמפיין כלל, בין השאר, הפגנות מול הכנסת, עצומה שעליה חתמו רבבות, גל של מכתבים לוועדת החינוך והתרבות, התגייסות של אנשי ציבור וידוענים, ופרסום תכוף של דברי ביקורת על התוכנית בכלי התקשורת.

בעקבות התערבות אנונימוס, מינה משרד החקלאות צוות פנימי "לבחינת רווחת המטילות," שהמליץ להגדיל את השטח המוקצה כיום לכל תרנגולת (450-350 סמ"ר לפי הצוות) ל-550 סמ"ר – מעט יותר משטח מרצפת רגילה. אנונימוס עתרה לבג"ץ נגד הרפורמה, וב-29.11.2009 הורה בג"ץ להקפיא באופן זמני את ביצועה עד שיותקנו תקנות הנוגעות לרווחת התרנגולות. המשרד החל להכין טיוטה לתקנות, תוך שינויים זעירים בתוכניתו המקורית. ועדת החינוך והתרבות של הכנסת (שבסמכותה לאשר או לדחות תקנות שמציעה שרת החקלאות לפי חוק צער בעלי-חיים) סירבה לאשר מספר סעיפים עקרוניים בתקנות. לאור העיכוב המתמשך, ב-26.4.2011 הוציא בג"ץ צו על תנאי המורה למשרד החקלאות לנמק תוך 90 יום מדוע לא יתוקנו ללא דיחוי תקנות בנושאי תנאי החזקתן של "תרנגולות מטילות", כמתחייב מחוק צער בעלי-חיים.

בתמונה: "כל החיים בכלוב בלי לפרוש כנפיים: פלא שהן זועמות?" כרזה בנתיבי איילון 

הישיבה הראשונה

הישיבה הראשונה בנושא "תקנות צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים) (גידול מטילות והחזקתן), התש"ע-‎2010" התקיימה בוועדת החינוך והתרבות ב-24.5.2010, בנוכחות 11 ח"כים, בראשות זבולון אורלב (הבית היהודי – המפד”ל החדשה), ובהשתתפות מחוקק חוק צער בעלי-חיים, ח"כ לשעבר אברהם פורז.

בישיבה נימקו נציגי משרד החקלאות מדוע הם מבקשים להגביל את הרפורמה לבניית כלובים שבהם מוקצים 550 סמ"ר לתרנגולת, עם "אפשרות להרחבה" לא מחייבת ל-750 סמ"ר. אנשי המשרד הפליגו בחסרונות לכאורה של לולים נטולי כלובים – שחלקם כלל אינו הכרחי לשיטה זו (למשל: קניבליזם והידבקות בשפעת העופות). אורלב שאל במפורש האם נהוג כיום בעולם לבנות כלובים חדשים שבהם מוקצים 550 סמ"ר לתרנגולת, ולא זכה בתשובה ישירה, אך לאחר מכן חזרו אנשי משרד החקלאות שוב ושוב על ההטעיה, שלפיה הקצאת 750 סמ"ר לתרנגולת תיכנס לתוקף בשנת 2012 (בפועל, כלובים חדשים צריכים לעמוד בסטנדרט זה מאז 2003; מותר להחזיק תרנגולות ב-550 סמ"ר עד 2012 רק בכלובים שנבנו מוקדם יותר).

רוב חברי הכנסת התייחסו בספקנות ניכרת להצעה לחלק את הרפורמה לשני שלבים – בניית כלובים לפי 550 סמ"ר והרחבתם בעתיד הרחוק ל-750 סמ"ר. חה"כ דב חנין (חד"ש) הציע

חה"כ מסעוד גנאים (רע"מ-תע"ל), רונית תירוש (קדימה) וניצן הורוביץ (מרצ) תמכו בעמדה זו.

ח"כ ניצן הורוביץ באחת מהפגנות אנונימוס נגד הקמת כלובי סוללה 

הישיבה השנייה

בישיבה השנייה (22.7.2010) השתתפו רק 3 מבין חברי הוועדה. בפתח הישיבה הוצגה התקדמות לכאורה: משרד החקלאות הציע לחייב את הלולנים – לעבור לכלובים מאובזרים עם 750 סמ"ר לתרנגולת בתאריך מוגדר, שנת 2022. עו"ד יוסי וולפסון, שייצג את הארגונים להגנה על בעלי-חיים בכל הישיבות, הבהיר שהצעה זו אינה שונה בעיקרה מקודמתה, והדגיש ש"אין שום סיבה לא להקים לולים חדשים באותה מתכונת שאנחנו שואפים אליה בעתיד." וולפסון ציין ששליש מלולי הביצים באירופה כבר פועלים ללא כלובים, ושהשימוש בכלובים נאסר במספר מדינות. הוא הציג נתונים כלכליים המראים שהקמת לולים נטולי כלובים (לולי מעוף) זולה יחסית, ולולים אלה אף אינם תופסים שטח רב יותר מלולי כלובים במידה משמעותית, כי הם בנויים ממספר מפלסים. הוא הציע בשם הארגונים הצעת פשרה: הלולים הקיימים לא יחויבו לשום סטנדרט חדש, ואילו לולים חדשים שייבנו, חייבים להיות ללא כלובים.

בדיון ניכר שהח"כים למדו את הנושא והגיעו מוכנים. אורלב, למשל, מצויד בנתונים מתאימים מאירופה, דחה את טענת וטרינר משרד החקלאות שקיימת סכנה בריאותית מוגברת לאנשים מלולי מעוף: "אף חקלאי ואף מדינה לא רוצה לסכן את בני-האדם ולא רוצה לסכן את בעלי הכנף. אני מניח שיש באירופה מומחים ברמה שלך."

ישיבות 5-3

בישיבות שנערכו באוקטובר-נובמבר 2010, נכחו 4-2 חברי ועדה שעברו בשיטתיות על נוסח התקנות שהציע משרד החקלאות – מסמך בן עשרות סעיפים הנוגעים להיבטים רבים בחיי התרנגולות בתעשיית הביצים תחת שיטות כליאה שונות. כמקובל, הוועדה שכנעה את משרד החקלאות להכניס תיקוני נוסח קטנים, בדרך-כלל בעקבות בקשות של הארגונים להגנה על בעלי-חיים וארגוני החקלאים. עו"ד וולפסון הצליח להביא להכנסת שינויים קטנים לטובת התרנגולות, כגון הגדרה מדויקת (בנפח אוויר לשעה) של האוורור הדרוש בלול, ודרישה שהתאורה תאפשר לתרנגולות לבצע התנהגות טבעית. היו"ר, ח"כ אורלב, סיים את הישיבה השלישית בדרישה לספק לוועדה מידע רב יותר הן על הרעבת תרנגולות ("השרה כפויה", הרעבה והחשכת הלול שנהוגים בתעשייה במשך למעלה משבוע), והן על העלות של "שדרוג" לולים לפי צפיפות של 550 סמ"ר לתרנגולת ל-750 סמ"ר, ושל בניית לולי מעוף.

מאחר שהח"כים מיאנו לתמוך בהרעבת תרנגולות, עניין זה נותר פתוח גם בישיבה הבאה. גודלם של הכלובים ושלבי המעבר להגדלת הכלובים עלו לדיון, כשלא רק אנונימוס, אלא גם הנציגים של רוב החקלאים, התנגדו לחלוקת "שדרוג" הכלובים לשני שלבים. גם הח"כים נותרו ספקנים, והיו"ר, אורלב, סירב להעלות את הסעיפים הרלוונטיים להצבעה. הח"כים אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) ודב חנין ביקשו לחייב שלולים חדשים יהיו לולי מעוף. אורלב לא תמך בהצעה זו.

בישיבה הבאה החליף אלכס מילר (ישראל ביתנו) את זבולון אורלב כיו"ר הוועדה, ברוח קודמו בתפקיד. ישיבה זו עסקה בעיקר בנושא "הוועדה המייעצת" שדורשות התקנות לייסד – ועדה שעשויה להשפיע על השיטות החקלאיות, ולפי ההצעה היא כוללת 6 אנשי תעשיית הביצים ואנשי משרד החקלאות, שני אנשי אקדמיה בעלי ידע "בתחום רווחת בעלי-חיים וגידולם," ונציג אחד של ארגונים להגנה על בעלי-חיים. בעקבות בקשת ח"כ חנין, נוסף לוועדה נציג מהמשרד להגנת הסביבה (המשרד התנגד לתקנות).

ראשי ועדת החינוך והתרבות בתקופת הישיבות על עתיד התרנגולות, אלכס מילר (מימין) וזבולון אורלב (מתוך אתר הכנסת) 

סיור לולים בצפון

ב-21.10.2010 יצאה ועדת החינוך והתרבות בהרכב של 3 ח"כים לסיור רשמי בלולים בצפון. את הסיור ארגן משרד החקלאות, במגמה לשכנע את הוועדה שיוזמת משרד החקלאות נחוצה והיא הטובה ביותר, בסיוע דברי הסבר מוטים מפי אנשי המשרד וארגון מגדלי העופות. מגמה זו השתבשה כשהגיעו ללול מרעה חופשי אשר בו, בניגוד לאיומי אנשי משרד החקלאות, אין קניבליזם כלל. בלול לדוגמה (הלול הוכן במפורש עבור ההדגמה) עם 550 סמ"ר לתרנגולת, התרשם יו"ר הוועדה שהתרנגולות נראות כפופות בגלל הכלוב הנמוך. הסיור הסתיים בלול סטנדרטי (400 סמ"ר לתרנגולת) שמראהו זעזע את כולם.

הישיבה האחרונה

הישיבה האחרונה של ועדת החינוך והתרבות בנושא התקנות נדחתה עד 16.3.2011. הפעם הגיעו 12 ח"כים. לאחר שב-5 ישיבות קודמות לא אישרה הוועדה את הסעיפים החשובים ביותר בתקנות, הצטרפה שרת החקלאות, אורית נוקד, בניסיון לקדם את יוזמת משרדה, וניסתה אף לגייס לשם כך ח"כים מהקואליציה.

משרד החקלאות הגיע לישיבה עם הצעה חדשה שמהווה לכאורה צעד קטן בכיוון הרצוי – תוספת 5% מדמי הסיוע המובטחים ללולנים שיבחרו להקים לול מעוף (לעומת מי שיקימו לול כלובים). במהלך הדיון הסתבר, שהח"כים אינם מסכימים ביניהם הן על שיטת הכליאה שתתקבל והן על שלבי המעבר. אחדים מהם תמכו בהצעת משרד החקלאות; ח"כ נסים זאב (ש"ס) אף לעג באריכות לעיסוק בבעלי-חיים ואמר שאין להגדיל כלובים מעל ל-550 סמ"ר לתרנגולת. לעומתו, ח"כ איתן כבל (העבודה) הביע חוסר אמון בכך שכלובים בגודל 550 סמ"ר לתרנגולת ישופרו אי-פעם ולכן דרש לעבור בצעד אחד ל-750 סמ"ר. ח"כ חנין הזכיר לנוכחים שהדיון נערך בוועדת החינוך והתרבות ולא בוועדת הכלכלה כי הוא אמור לעסוק בהגנה על בעלי-חיים ובביצוע חוק צער בעלי-חיים:

חנין הבהיר שהקמת לולים כאלה ישימה מבחינה כלכלית, והציע לתמוך בהקמתם בסבסוד מלא. עו"ד וולפסון הציע זווית משפטית שלא הוזכרה עד כה – "תקופת מעבר" היא מושג שחל מבחינה משפטית על דבר חדש ולא על החלפת ישן בחדש, ולכן בניית כלובים קטנים חדשים בתור "מעבר" למערכת כליאה אחרת תידחה על-ידי בג"ץ. וולפסון הזכיר ליקויים בנתונים שהציג משרד החקלאות, ובכלל זה ההצעה להוסיף סיוע בערך 5% לבניית כלובי מעוף חדשים – הצעה שנלוותה לה הכרזה מובלעת על תוספת גדולה יותר, 9%, שתוענק למעשה למי שיבנו לולי כלובים. לדיון תרמה גם רעות הורן מאנונימוס, שהזכירה את הצעתו של ח"כ כבל לבצע את הרפורמה בהדרגה משיפור הלולים הבעייתיים ביותר ועד ללולים הפחות בעייתיים.

בדיון כולו, כמו בקודמיו, הבהירו גם הלולנים, שרובם הגדול מתנגדים לרפורמה ובמיוחד לתוכנית לבצעה בשני שלבים. תחת מגוון הדעות שהוצגו, סיים אלכס מילר את הישיבה במילים: "כל עוד אין לנו קונצנזוס על הנושא הזה – רבותיי, אני נועל את הישיבה, נעשה הצבעה במועד אחר." משרד החקלאות נכשל שוב בניסיון להקים כלובי סוללה בסיוע כספי ציבור.

ח"כ דב חנין באחת מהפגנות אנונימוס נגד הקמת כלובי סוללה 

סיכום

האם כספנו כמשלמי מסים יוקדש להקמת כלובים חדשים, או להקמת לולים נטולי כלובים? אלה הן שתי הברירות העומדות על הפרק בימים אלה. למרבה הצער, האפשרות הרצויה מבחינה מוסרית, של הימנעות ממימון הניצול של תרנגולות בכלל, אינה עומדת על הפרק. משרד החקלאות ניסה להקצות מימון ציבורי להקמת הכלובים הגרועים ביותר, ולאחר מכן להטיל על החקלאים חובה עמומה לשפר מעט את הכלובים האלה. הצעה זו לא התקבלה, בזכות ח"כים רבים שסירבו להיכנע ללחצי משרד החקלאות: דב חנין, נחמן שי, אחמד טיבי, מסעוד גנאים, ניצן הורוביץ, איתן כבל, יואל חסון, מירי רגב, רונית תירוש, חנין זועבי וג'מאל זחאלקה. עמדתם של נבחרי הציבור מעוררת תקווה, שמערכות הכליאה נטולות הכלובים יקבלו בקרוב עידוד רציני.