מלחמה בלבנון ובישראל: בעלי-החיים

בעלי-חיים לאחר 10 ימי הפצצות  בעלי-חיים לאחר 17 ימי הפצצות  בעלי-חיים לאחר24 ימי הפצצות  בעלי-חיים לאחר31 ימי הפצצות  בעלי-חיים לאחר תחילת הפסקת האש  לאחר שבוע ויותר מתחילת הפסקת האש 

בעלי-חיים לאחר 10 ימי הפצצות

ישראל: נטושים תחת הפגזה

לאחר מטחי הטילים לתוך ישראל, החלו לזרום לארגונים למען חיות בישראל עדויות על כלבים וחתולים שניטשו בחוץ להיאבק על קיומם, ואף גרוע מכך – ניטשו כלואים בבית. עמותת תנו לחיות לחיות הפיצה ידיעה תחת הכותרת "עדויות מנהריה" (16.7), ובה עדות מפי עובדת במרפאה הווטרינרית של ד"ר משה סלמוביץ' בעיר:



עדי הגין (מעריב, 16.7) מסרה, על פי עדות של נציג צער בעלי-חיים חיפה, שלא הגיעו דיווחים של נטישות רבות באזור חיפה, אולם כלבי המכלאות נכנסו ללחץ ולהלם בעקבות קולות הפיצוץ. ביום ד', 19.7, דיווח גור צלליכין (גל"צ):



חבר המושב סיפר לצלליכין, ש"נשארו פה כמה תורנים להאכיל את העופות ולאסוף ביצים", ושהפרות "נבהלות כמו בני-האדם... הן בורחות ואפילו מאבדות את הוולדות שלהן." לפי "מחלקה ראשונה" (Nfc, 19.7),



יש לזכור, שגם גורלן של חיות שזכו להגנה הוא לעתים קרובות מר מאוד. חיות רבות נכלאו בכלובים – זוהי לרוב המשמעות של העברה למקלט לחיות או לפנסיון. אפילו בגן החיות הלימודי בחיפה, שם החיות כלואות תמיד, הוחמר מצב הטורפים, שהועברו לתאים זעירים (רויטרס, 17.7).

פגיעות ישירות

כל דיווח על נפילת טיל ב"שטח ריק" משמעו חיות בר הרוגות, מהפיצוץ ומהשריפות, אשר השמידו כ-10,000 דונם של שמורות וגנים לאומיים. איל לרמן (ידיעות חיפה, 21.7) מדווח על תנשמות שנטשו קן עם גוזלים – ודאי טיפה בים של תגובות בהלה קטלניות בקרב חיות הבר. לפי עדי הגין (16.7), בסוף השבוע נהרג כלב בצפת מפגיעת קטיושה ישירה. גור צלליכין (19.7) דיווח על מות כמה עזים מפגיעת טילים בגוש חלב, ובאותו יום נהרגו 24 פרות מפגיעה ישירה ברפת של קיבוץ עמיר שבגליל. חלקן נפצעו ולא נהרגו במקום.

מבצעי הצלה

זמן קצר לאחר שהחלה בריחת תושבים מצפון הארץ, הוצפו האגודות בפניות לבקשת עזרה ובהצעות לעזרה. מספר חברות מכרו בהוזלה מיוחדת מזון לכלבים ולחתולים, ונציגי אגודות וקבוצות שונות חילקו טונות של מזון ופיזרו כלי מים ביישובים שונים בצפון. ג'נט הנסן, בעלת כלביית הבשן בגליל העליון, מסתובבת בקריית שמונה ובמטולה תחת ההפגזות ואוספת כלבים וחתולים שננטשו. לדברי עדי הגין (18.7), הווטרינר העירוני של קריית שמונה אסף 35 כלבים שננטשו. ביום ב' העבירו תנו לחיות לחיות והחברה להגנת החי 20 כלבים מכלביית הבשן אל פנסיונים פרטיים במרכז הארץ – לאחר שכלביית תנו לחיות לחיות התמלאה עד אפס מקום. תנו לחיות לחיות עורכת הפנינג אימוץ בשבת, 22.7, במטרה לפנות מקום בכלבייה שליד לוד ולשכן שם כלבים נוספים מהצפון. לפי וואלה! (20.7), עמותת אהב"ה אספה למעלה ממאה כלבים וחתולים בצפון, שמונה מהם נמצאו כשהם פצועים או סובלים מאובדן דם בגלל טפילים (העמותה עורכת התרמת דם). הדר פרבר מוסרת (Nfc, 17.7) שחברת המזון ל"חיות מחמד" ביו-פט שלחה צוותים לשטח, שאספו מאות כלבים וחתולים נטושים בשיתוף עם כלביית הבשן. מספר ארגונים דיווחו לעדי הגין גם על הצלת חיות ממוקדת – הוצאת חיה כלואה מדירה, בדרך-כלל בעקבות פניית הדיירים שנמלטו. לא כל הגורמים בשטח משתפים פעולה: לפי מכתב מתנו לחיות לחיות (16.7), הווטרינר העירוני של טבריה, ד"ר אמנון אור, סירב להצעה לסייע במציאת בתים ל-24 הכלבים הכלואים בתחנת ההסגר הרשותית בעיר.

חילוץ כלבים בצפון ישראל (תנו לחיות לחיות) 

הנחיות השירותים הווטרינריים

ביום ב' פרסמו השירותים הווטרינריים הנחיות למיגון ולטיפול ב"חיות מחמד", ובהן קביעה אחראית ומדויקת:



לפי ההנחיות,



במרחב המוגן יש להכין כלי למים, כלי למזון ושקית אטומה של מזון למקרה של פינוי, עיתונים ישנים ושקיות אשפה לפינוי צואה ושתן, רצועת הולכה קצרה, מחסום פה וכלוב נשיאה. את הכלוב יש לסמן באמצעות קרטון עטוף בניילון, המחובר לכלוב. על הקרטון יש לרשום שם מלא של האדם האחראי לחיה, כתובת מלאה, שם החיה, שנת לידתה, מספרי טלפון של בני המשפחה, שם הרופא המטפל, דרכים ליצירת קשר ומספר שבב. הכלוב נועד להעברה במקרה פינוי, להגנה על האנשים הבאים במגע עם החיה ועליה עצמה במקרה שהיא נסערת מאוד, וכן



השירותים הווטרינרים והארגונים העוסקים בכלבים ובחתולים מדגישים את הצורך לשמור על אווירה רגועה, ללטף את החיות ולדבר אליהן בעדינות:

ביירות תחת הפגזות

אם המצב בצפון ישראל קשה, הרי שהמצב בלבנון נורא עשרת מונים. תחת הפצצות והפגזות כמעט רצופות, אין מערכת המסוגלת להגן על חיות. BETA, הארגון הראשון לזכויות בעלי-חיים של לבנון, עומד במבחן קשה, פחות משנתיים מאז היווסדו. BETA הקים את המקלטים הראשונים בלבנון לחתולים ולכלבים, ועוסק גם בקידום הצמחונות. ג'ואל קנאן, ממייסדות BETA, כתבה ביום ו' (14.7):



לפי הודעת BETA מהיום שלמחרת,



לפי הודעת WSPA מיום ה', 20.7, מקלט הכלבים והחתולים של BETA, ליד רובע דאחיה, עם קרוב ל-200 חיות, נהרס בחלקו מפגיעת טיל. כעת, בסיוע כלכלי מטעם ארגונים מחוץ ללבנון, מחפשים בתים זמניים לחיות ששרדו את הרס המקלט. במקביל לכך, המצב של המוני "חיות המחמד" בלבנון מחמיר מיום ליום עם בריחת מאות אלפי אנשים בתוך המדינה והחוצה ממנה. בלבנון גרו ערב המלחמה כ-50,000 בעלי אזרחות קנדית, וכמחציתם נרשמו בבקשה להימלט. ממשלת קנדה אסרה עליהם במפורש לקחת חיות. לפי הארגון האמריקאי PETA, ארצות-הברית מסרבת לבקשותיהם של אזרחיה המבקשים להתפנות עם חיות, ומסר דומה נרמז גם מכיוון דרום אפריקה. ההודעה מציינת, שממשלת צרפת ערכה סידורים לסייע לאזרחיה להתפנות עם חיות.

קורבנות החקלאות

בידיעה נדירה על גורלן של חיות המצויות תחת ניצול חקלאי, מסר הארגון האוסטרלי Live Export Shame ב-15.7:

בעלי-חיים לאחר 17 ימי הפצצות

קורבנות החקלאות

הפגיעה הישירה הקשה ביותר בבעלי-חיים במלחמה בשטח ישראל עברה כמעט ללא התייחסות. ב-27.7 ציינו חגי עינב ואחיה ראב"ד (ynet) בקצרה, כאילו מדובר בנזק שנגרם למפעל: "אחר הצהריים אתמול נחת מטח רקטות גם באזור מעלות. [...] באחד המושבים הסמוכים לעיר מתו למעלה מ-100 תרנגולות, בעקבות פגיעה ישירה של רקטות בשני לולים." פגיעה ישירה בפרות זכתה לעניין רב יותר, ונטע סלט (ynet, 25.7) הזכירה פגיעות ישירות ברפתות בקיבוצים עמיר וסער. הפגיעה בקיבוץ עמיר קיבלה סיקור תקשורתי נרחב. בנוסף לכך, אלמונים הפיצו באינטרנט צילומים מרפת שנפגעה, עם תאריך מהיום שלמחרת הפגיעה בפרות שבקיבוץ עמיר. התמונות מחרידות (ולכן הבאנו רק שתיים מהן בהקטנה), ונראות בהן פרות רובצות כשהן מכוסות בדם ושרויות בהכרה מלאה – ככל הנראה יום לאחר הפגיעה. באחת התמונות נראות שלוש פרות מתות כשראשן עדיין תפוס במתקן נעילה, הכובל אותן לאבוס. תמונה זו ממחישה את האכזריות של החקלאות והמלחמה גם יחד.

חקלאי ממושב עלמה שבגליל העליון מסר לסלט, שמספר הביצים שמטילות התרנגולות בלול שלו ירד במחצית מאז תחילת ההפגזות. לדבריו, "בגלל ההפגזות התרנגולות נכנסות לפאניקה ומטילות לפני הזמן, ואז גם הקליפה יוצאת דקה יותר ונשברת מהר." כמו כן,



מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר לחלב, מסר ש"הרפתנים ממשיכים לעבוד למרות ההפגזות והסכנה", והוסיף: "צריך להבין שכשהתותחים יורים, הרעש מכניס בהן אי שקט שפוגע בתפוקת החלב [...] תפוקתה של פרה שמייצרת 40-35 ליטר חלב ביום יורדת בכ-25 אחוז בשל הלחימה."

פרות שנפגעו מרקטות, כנראה בקיבוץ עמיר, 20.7.3006. שתיים מהפרות עדיין בהכרה, רובצות בין הפרות המתות. תמונה זו והתמונה שלמעלה הופצו בפורום זכויות בעלי-חיים בתפוז ב-23.7.2006. 

חיות בר

על חיות בר לא נמסר בעיתונות דבר, כמעט. נטע סלט הביאה את הערכת ארגון מגדלי הבקר לבשר, ש"שכרגע נשרפים עשרות אלפי דונמים של שטחי מרעה כתוצאה מנפילת הקטיושות בשטחים הפתוחים." לפי אהוד אמיר (local, 26.7),

חילוץ כלבים וחתולים

מצבן של "חיות מחמד" נטושות מחמיר מיום ליום. דיווחים שונים מסרו על הרג חמישה כלבים מפגיעה ישירה, אולם זהו רק קצה הקרחון של מקרי המוות הנובעים מההפגזות. מסכמת טלי חרותי-סובר (ynet, 26.7),



המתנדבים, בסיוע תרומות, חילקו כמה טונות של מזון. אולם לאסונן של חיות רבות, לא לכל היישובים מתירים להם להיכנס. החיות שמחלצים כוללות חיות נטושות שנאספו ברחובות על-ידי תושבי המקום, ומקרי חילוץ רבים של חיות שנותרו כלואות או קשורות בבתים ובחצרות, והמחלצים הגיעו אליה בזכות פנייתו של שכן. לא פעם הנוטשים הם שפונים לעמותה, אולם לפי עדי הגין (nrg מעריב, 23.7), בתנו לחיות לחיות מתקבלות לא רק בקשו לעזרה אלא גם דרישות תקיפות – וללא כל השקעה: "אנשים חושבים שזה תפקידנו לשכן את הכלבים שלהם." יש המצהירים במפגיע, שלא אכפת להם מה יעלה בגורל החיה שנטשו. במקרה אחד נזרקה גורת כלבים קטנה ממכונית נוסעת בכביש מהיר העוקף את צפת, וניצלה על-ידי אישה שחזתה במקרה במעשה.

מחלץ תנו לחיות לחיות וכלב 

המחלצים מגיעים לעתים מאוחר מדי – למשל, ב-24.7 מסרה דוברת תנו לחיות לחיות, שפעילי העמותה מצאו שלושה כלבים מתים בדירה בקריית שמונה, לאחר שהשכנים התלוננו על הריח. במקרים אחרים, כלאו הנוטשים את החיות באופן המקשה מאוד על החילוץ וחושף את אחת מחולשותיו של חוק צער בעל-חיים, הדורש צו בית-משפט כדי להיכנס ל"חצרים" של אדם במטרה לאכוף את החוק. כך קיבלה תנו לחיות לחיות דיווח על כלבים שננטשו בדירה עם חלונות מסורגים לפני שבוע. במקרים כאלה, מנסים להעביר להם אוכל ומים דרך החלון. הפעם התערב מנהל הלשכה הווטרינרית של עכו ונצרת, ד"ר יובל הדני, אשר שלח וטרינר להשיג צו בית-משפט לחילוץ הכלבים הכלואים. רק לאחר הליך מסורבל זה ניצלו הכלבים (nrg מעריב, 26.7).

לפי חרותי-סובר, עד 26.7 הגיעו למוקד תנו לחיות לחיות כ-220 פניות, רוב-רובן של בעלי כלבים. לכולם נמצאו פתרונות. את העברת החיות לבתים המארחים, מבצעים מתנדבים. מנהל אתר הב הב, מסר לעדי הגין (23.7) שדרך האתר אומצו יותר מ-150 כלבים על-ידי משפחות באופן זמני, וכ-50 כלבים וחתולים נמסרו לאימוץ לצמיתות. לפי וואלה! (22.7), עמותת אהב"ה אספה מאז פרוץ הלחימה 170 כלבים וחתולים נטושים. לכלביית הבשן הגיעו 30 כלבים, וגם בתי-מחסה לחיות שלכאורה אינם מעורבים ישירות במתרחש, מוצפים בחיות נטושות מעבר ליכולתם, למשל – בחדרה.

גני חיות

גני חיות הם תחום ניצול נוסף, שהמלחמה מקצינה את פגיעתו הרעה. לדברי האחראי בפינת החי הגדולה "האגם החי" בקיבוץ יראון שבגליל העליון, "כל בעלי-החיים באגם מבוהלים, אך מחזיקים מעמד לבינתיים" (nrg מעריב 23.7). לפי יאיר אטינגר (הארץ, 23.7), המצב בגן החיות בחיפה, שם כלאו את הטורפים הגדולים במבני בטון קטנים עם תחילת ההפצצות באזור, מתדרדר. "עד עתה נמנע הצוות מלאפשר לחיות לשוטט בחוץ, גם לא לפרקי זמן קצרים." המטפלים מחביאים את המזון בכלוב כדי להעסיק את החיות המשועממות ומנסים לשחק במשיכת חבל עם הטורפים הגדולים, "ולמרות המאמץ, סימני מצוקה ראשונים כבר ניכרים בחיות הכלואות. יואב רטנר, המטפל הראשי בגן, מספר כי הדובים דופקים על דלתות הכלובים ומתחננים לצאת ל'שטח התצוגה', שבימי שיגרה הם מבלים בו את רוב שעות היממה."

ידיעות מלבנון

המצב בלבנון מחמיר והולך עם נטישת המדינה – בין השאר על-ידי 50 אלף אזרחי ארצות-הברית ו-12,500 אזרחי קנדה, שפונו בתנאי שינטשו את "חיות המחמד" שלהם. לפי הודעות אחרונות מטעם ארגון זכויות בעלי-החיים הלבנוני, BETA, הפצצה שגרמה נזק לבית-המחסה לכלבים, נחתה 400 מטרים ממנו. הארגון פרסם הודעות מקוטעות על בנייתו של בית-מחסה חלופי במתקן כפרי באזור ביירות, ששופץ במבצע בזק. כפי שניתן לראות בתמונות מהמבצע, לפחות חלק מהכלבים כבר הועברו לשם עד 21.7.



פרויקט אחר של BETA הוא הניסיון לפנות פינת חי גדולה הנמצאת בפרבר בדרום ביירות, הנמצא תחת הפגזות ישראליות קשות. שתיים ממתנדבות העמותה הצליחו להיכנס ב-25.7 למקום, ומצאו שבמקום נותרו עובדים, אשר מסכנים את חייהם בהאכלת החיות. בהודעה נמסר:



בינתיים לא הגיעה אלינו הודעה מעודכנת על המבצע. התמונות למטה מתעדות את העברת המקוק.



נסיים בהודעת הארגון הבינלאומי (WSPA ,26.7), ולפיה משלוח של 4,000 פרים ופרות יצא ב-21.7 מריו גראנדה, ברזיל, לעבר לבנון. עוד באותו יום, בעקבות מחאת הארגון, בוטל המשלוח. בארגון מניחים, ש-22 אלף חיות נוספות יצאו מנמל זה ב-1 ביולי, אולם מכיוון שהמסע אמור להימשך כ-20 יום, לא ברור לאן הן הגיעו. משלוחי בקר ללבנון מתוכננים אף על-פי שמשלוח קודם נותר לתעות בים בגלל המצור הישראלי על לבנון. האונייה Friesian Express, עם 1,800 פרים ופרות לאחר מסע מתיש, בחום לוהט וכנראה ללא מזון, עגנה לבסוף בנמל הסורי טארטוס ב-16.7, אולם הורדת החיות מהאונייה התעכבה במשך שלושה ימים נוספים.

בעלי-חיים לאחר 24 ימי הפצצות

בחקלאות

מזכיר ארגון מגדלי העופות פנה לשר החקלאות בבקשה לספק פיצוי כספי ללולנים (ברוך הלוי Nfc, 31.7). מתוך מכתבו של המזכיר, משתמעת פגיעה משמעותית בעופות:



הלוי לא מוסר, האם ההיעדרות מלולים גרמה למניעת מים ומזון מהתרנגולות הכלואות. מזכיר ארגון מגדלי העופות דיווח עוד, שלהקות של תרנגולות שאיבדו את היכולת להטיל בקצב מרבי עקב הבלאי השגרתי בתעשיית הביצים ("מטילות זקנות"), לא הומתו אלא נשארו בלולים. ערכן הכלכלי נמוך, ונותר רק לנחש מהי רמת הטיפול שהן מקבלות. הלוי מדווח עוד ביובש: "מספר לולים ביישובי הצפון ספגו פגיעות ישירות, שגרמו לנזק למבנים ולתכולה."
נורית פלתר מדווחת (ידיעות אחרונות, 1.8) שהרפתנים בצפון הפסיקו לספק מים לפרות שבוע קודם לכן, בהנחיית משרד החקלאות. זאת לאחר שבעטיניהן הצטבר חלב רב, המכאיב להן. המדובר ב-25,000 פרות. עקב המצב, לא ניתן לחלוב אותן 3 פעמים ביום וההצמאה היא שיטה אגרסיבית להפסקת ייצור החלב (בכתבה מתוארת ההצמאה כאילו היא לטובת הפרות, ויש להזכיר שעצם החליבה וכמויות החלב המופרזות בעטין הם ביטויים של ניצול אלים).

חיות בר בשריפות

שריפות שהציתו רקטות, ממשיכות להשתולל בצפון ולהשמיד את כל החיות הקטנות: מכרסמים, זוחלים, גוזלים ואפרוחים, בנוסף על חסרי החוליות. גם חיות גדולות נפגעות. לפי כתבת AP מ-3.8 על שריפה בהר נפתלי שליד קריית שמונה, "רוחות אחר הצהריים נשאו את הלהבות והשמידו כ-750 אקר ולכדו צבאים, זאבים, תנים, ארנבונים ונחשים." לפי כתבת AP מ-2.8, הכבאים נאבקו כבר ב-1,200 שריפות ואינם מוכנים לסכן את חייהם בכיבוי האש על הקרקע. הם מסתפקים בפיזור חומרי כיבוי ממטוסים קלים – שאינו יעיל ביותר. יערנים ממתינים לנפילת רקטות ומסכנים את חייהם בניסיון לעצור את האש לפני שתתפשט. שטחים עצומים נשרפו: לפי מקורות שונים בעיתונות, בין חצי מיליון למיליון עצים נשרפו על פני 6,000 עד 7,500 דונם של חורש טבעי ויער נטוע. בקק"ל מעריכים, שיידרשו 60-50 שנה להחזרת מצב היערות השרופים לקדמותו (וואלה!, 2.8). לדברי תמר שטרנטל (Camera, 3.8), שטחים גדולים נשרפו מלבד יערות וחורשים – 30,000 דונם בסך הכל להערכת רשות הטבע והגנים. 15,000 אלף דונם של שטחי מרעה נשרפו, ובתגובה לכך צפויה תעשיית הבקר לפלוש למרעה בשטחים שהיו סגורים בפני בקר – ולגרום נזק סביבתי נוסף.

אסון אקולוגי בים

הפצצת צה"ל בתחנת כוח מדרום לביירות גרמה לנזילת 30,000 טונות של נפט לים. זהו אסון אקולוגי כלל-אזורי, הכרוך במוות המוני של חיות ים. לפי כתבות AP (מ-1.8, 3.8) "צבי ים בסכנת הכחדה מתו זמן קצר לאחר בקיעתם מהביצים. דגים מתים צפים ליד החוף." להערכת השר לענייני הסביבה של לבנון, "הסיכויים הם, שכל המערכת האקולוגית הימית שלנו ליד החוף כבר מתה." לפי ידיעות מ-3.8 (AP, הארץ) הנפט מזהם כ-80 ק"מ לאורך החוף הלבנוני ורצועת חוף באורך עשרה ק"מ בתוך השטח הימי של סוריה. הזיהום עלול להגיע גם לקפריסין, לטורקיה וליוון, וככל שהזמן עובר והנפט מתפשט, כך יהיה קשה יותר להיפטר ממנו. הרשויות בסוריה ביקשו מהאו"ם סיוע בניקוי הנפט, אולם סיוע לא יישלח כל עוד נמשכת הלחימה.

כלבים, חתולים ומתנדבים

ארגון נוח מעריך, שבצפון ישראל נשארו כ-8,000 כלבים (הפרסומים בעיתונות ממעטים להתייחס לחתולים שננטשו) ללא בית וללא אספקת מים ואוכל (nrg מעריב, 2.8). עד כה, חילצו פעילים ותושבים למעלה מ-700 כלבים, ורובם הגדול הועברו למרכז הארץ למשפחות אומנות, לאימוץ ולבתי-מחסה של העמותות. חלקם שוחררו מכלאם לרחוב. מתנדבים ממשיכים לפזר מים ומזון ביישובי הצפון. ג'נט הנסן, מפעילת כלביית הבשן, ממשיכה לעשות זאת יום-יום באזור קריית-שמונה למרות הקטיושות, ולדברי הדר פרבר (Nfc, 31.7), היא אף מארחת בביתה כ-40 כלבים של אנשים שעזבו עד תום המלחמה.

צפוף מאוד בכלביית הבשן (תנו לחיות לחיות) 

נציגי מספר עמותות המשיכו לסייר בצפון ולחלק מים, מזון, תרופות וכלים, חלקם מתרומות של חברות מסחריות. נועם ורדי (ynet, 31.7) מצטט את יוליה מיילר, רכזת צוותי המתנדבים שנוסעים לעזור לחיות בצפון: "מבצעי ההאכלה ואיסוף החיות מתבצעים בעיקר בלילה, הן מטעמי ביטחון והן מטעמי נגישות לחיות שבמהלך היום מבוהלות מרעש הפיצוצים ופשוט נעלמות." לדבריה, בשבוע שעבר נגמר באופן זמני המזון לחלוקה. בהיעדר שאריות מזון ומים מצינורות וממזגנים, אין לחיות מקורות מים ומזון ממקורות אחרים. לדברי מתנדב אחד, "כשמגיעים לערים כמו עכו ונהריה הזוועה נגלית באופן ברור. חתולים מתחננים למזון ולמעט מים, כלבים משתוללים מרעב וצמא בחצרות."

בשבוע החולף עדיין נמצאו "חיות מחמד" שננטשו כלואות או קשורות, אם כי רוב החיות שלא חולצו – ודאי כבר מתו. ב-nrg מעריב (31.7) מצטטים דיווח של הכל חי על חיות שחולצו ב-26.7:



הדיווחים על פגיעות ישירות בחיות מעטים. ב-ynet דווח ב-2.8 על כלב מבוגר, שנפגע כשרקטה נחתה בחצר שבה היה קשור, בעכו. שוטר דיווח לכלביית הבשן על הכלב הפצוע, ואחד המתנדבים במקום מיהר להגיע אל הבית ולהעביר את הכלב הפצוע לטיפול וטרינרי, שאיפשר לשחררו במהירות.

כלבים, חתולים והרשויות

שר החקלאות, שלום שמחון, השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, ומנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל, אפרת דובדבני, התחייבו להקצות 150 אלף שקל מתקציבי משרדיהם לשיכון כלבים נטושים בפנסיונים פרטיים; משרד האוצר התחייב להוסיף סכום דומה במידת הנדרש (nrg מעריב ו-ynet, 2.8). במקביל להתגבשות יוזמה זו, מוסרת הדר פרבר (Nfc, 1.8) על פניות של וטרינרים רשותיים בצפון, בעניין מחסור במזון לחיות בתחנות ההסגר בצפון. לא ברור עד כמה המצב חמור. אתי אלטמן תיארה את המצב בצפת, שם נראה שהשירותים הווטרינריים מסוכנים לחיות לא פחות מהרקטות, כתוצאה מהזנחה של שנים (ynet, 30.7):

נפגעי חרדה

רוני זינגר-חרותי (הארץ, 4.8) מתארת כלבים המבוהלים עד כדי כך, שגם לאחר שהועברו למרכז הארץ, הם נתקפים בבהלה כשהם שומעים אזעקה או פיצוצים בטלוויזיה. זינגר-חרותי מצטטת את הווטרינר, ד"ר תדהר קליין מחיפה:



כטיפול בכלב לחוץ, מציע ד"ר קליין בעיקר התנהגות רגועה ליד הכלב בזמן האזעקה וההפצצות, תוך שמירה על מגע. בנוסף לכך, מטפלים בכלבים גם בוואליום ובתרופות אלטרנטיביות. יש להזכיר, שיתכן כי עופות בלולים סובלים מחרדה אף יותר מכלבים, מכיוון שהגנתם הטבעית היחידה מכל רמז לסכנה – הבריחה – נמנעת מהם בתוך הלולים.

חיות מלחמה

מערכת וואלה! מדווחת (30.7), שצה"ל התחיל לנסות לנצל לאמות במלחמה, בהנחה שהן "חיות שקטות, ממושמעות, זריזות וחזקות, מסוגלות לשאת עד 60 ק"ג של ציוד בתנאי שטח קשים ודורשות האכלה רק פעם ביומיים." נראה שהניסיון להעביד חיות אלה בפרך תחת הפגזות, לא הצליח. ב-3.8 דיווח אהוד אמיר (local) שלאמות שהוכנסו ללבנון עם כוח גולני כשעל גבן ציוד לחימה, קשר, רפואה ומזון, סירבו להתקדם: "הכוח ניסה לדרבן אותן, אך מאמצי הלוחמים עלו בתוהו, והכוח נאלץ לחזור על עקבותיו."

חיות בלבנון

עדכון מהארגון הלבנוני BETA, מעיד שהפעילים מתקשים מאוד להיכנס לאזור ההפצצות בביירות, ואילו דרום לבנון נותרה מחוץ לתחום. מדי פעם הם מאכילים ומחלקים מים, אולם כמעט שלא מחלצים חיות. הפעילים נכנסו לדרום ביירות ב-28.7 וב-2.8, חילצו ארבעה חתולים ושני כלבים מחנות חיות נטושה אבל השאירו שם את רוב החיות עד שבעל החנות יפתח את הכלובים. גם פינת החי שממנה חילצו כמה חיות מספר ימים קודם לכן, נותרה ללא חילוץ נוסף, והובטח שהעובדים במקום עדיין מאכילים את החיות.

בעלי-חיים לאחר 31 ימי הפצצות

אסון בלולים

את המוות ההמוני של תרנגולים בלולי תעשיית הבשר ניתן היה לצפות כבר בראשית המלחמה. ב-25.7 מסר מזכיר ארגון מגדלי העופות להתאחדות חקלאי ישראל, ששתי המשחטות הגדולות בצפון, "עוף הגליל" ו"זוגלובק", נסגרו, ו"כתוצאה מכך אין למגדלי העופות לאן לשלוח את העופות לשחיטה ונוצר חשש שהעופות יישארו בלולים מעבר למועד". החשש של הלולנים הוא לפרנסתם בלבד, אולם גם לתרנגולים לא מדובר בחדשות טובות. אפילו במקרה שהלולנים עדיין מספקים להם מזון ומים, הלול מתוכנן כך שיתמלא עד אפס מקום עם הגיע העופות לגודל מסוים (בגיל 7 שבועות בערך). הצצה בתוצאות של כלכלה אכזרית זו מספק גיל סלומון (nrgtv, 8.8) בראיונות במושב מירון. לולן אחד מספר לכתב, שהעופות בלול מבוגרים מעבר לתוכנית החקלאית, ומאות עופות ביום מתים בלול "מהחום ומהלחץ ומהדחיסות ומהגודל". קצב התמותה צפוי להתגבר, ו"בעוד שבוע כבר חצי מהלול יכול להתפגר", לדברי הלולן, אשר מתעקש להישאר במירון, ודאי בתקווה למכור את התרנגולים למשחטות דרומיות. רכז ענף הלולים במושב, המגדל 100 אלף עופות, מציין ביובש שיש תמותה של "קרוב לשניים-שניים וחצי טון בשר ביום". משמעות הדברים: כאלף תרנגולים ביום מתים לאחר גסיסה איטית במושב מירון בלבד.

לול טיפוסי של תעשיית הבשר לקראת משלוח העופות לשחיטה: צפיפות רצחנית בימים רגילים, ובמלחמה המצב קשה עוד יותר 

השריפות

לפי דינה קרפט (New York Times, 8.8), כתוצאה מירי הרקטות נשרפו בשטח ישראל למעלה מ-36,000 דונם – כשליש מהם שטחי יער – ואילו לפי נורית פלתר (ידיעות אחרונות, 10.8) "יותר מ-100 אלף דונם שדות ירוקים עלו באש". גם בלבנון גרמו הפצצות צה"ל שריפות רבות, אולם לא נמסרה הערכה להיקפן. קרפט מוסרת, שהלהבות הגיעו לעתים לגובה עד 40 מטר, וצילומים מראים חומות אש, שאינן מאפשרות לאף חיה בלתי מעופפת להינצל. השריפות תפסו את ישראל בלתי מוכנה: לשירותי הכבאות אזל התקציב לשכור מטוסים קלים לפיזור חומרי כיבוי. בינתיים סיפקה קק"ל תקציב חירום, אך הממשלה לא פעלה – בעוד החיות נשרפות בשטח. אהוד אמיר מוסר (local, 7.8), שהכבאים בצפון מאיימים כי יפסיקו לעבוד בגלל בעיית התקציב.



שריפות בהיקף כה גדול לא רק מחסלות חיות במקום, אלא גם דנות למוות חיות שנמלטו, בגלל השמדת הצמחייה שממנה ניזונו. כך גם נוצר לחץ אקולוגי קשה במקומות שלא נשרפו. אורי בינדר (nrg מעריב, 6.8) דיווח שמשפחות של שפני סלע שברחו מהיערות בגלל השריפות, מגיעות אל גינות הבתים במערב קריית שמונה, "ומחסלות את כל מה שאכיל." תושבים מתלוננים על הרס הגינות, וגורם ברשות הטבע והגנים השיב:



ביטוי נוסף למצוקת בתי-הגידול, שסוקר בתקשורת, הוא מעבר של עשרות פרות משטח ישראל ללבנון. לדברי נורית פלתר, הן ?