ניסויים בבעלי-חיים

מאות אלפי בעלי-חיים מומתים מדי שנה במעבדות בישראל לאחר חיים רצופי סבל. מחקר בבעלי-חיים במעבדות כולל: ניתוחים ללא הרדמה, גרימת מחלות קשות, הרעבה, חישמול, גרימת כוויות, הלעטה ברעלים, הטלת מומים (כמו שיתוק, פציעה ועיוורון), נתיחות ללא הרדמה, ועוד.

בנוסף לעוול המוסרי שבניסויים בבעלי-חיים, מדענים רבים בעולם מטילים ספק בחשיבותם ביחס לשיטות חלופיות מתקדמות. לטענת המדענים, ההבדל הביולוגי העצום בין מינים שונים אינו מאפשר להחיל תוצאות ממין ביולוגי אחד לאחר. כראיה, הם מביאים שורה ארוכה של אסונות שנגרמו בשל הסתמכות על ניסויים בבעלי-חיים ככלי אמין לחיזוי התגובה הגופנית של בני-אדם.

אך למרות העוול המוסרי והכשל המדעי, ממשיכים ניסויים בבעלי-חיים להתקיים בארץ ובעולם. בישראל אף לא קיים פיקוח ממשי על הניסויים בבעלי-חיים, כפי שנחשף שוב ושוב בדו"חות מבקר המדינה, וכן בעיתונות. גורמים כלכליים ממשיכים לקדם את ענייניהם על גבם של בעלי-החיים, בחסות "ועדות פנימיות" ותוך ניצול תמימותו של הציבור, המאמין שלולא ניסויים בבעלי-חיים, היו הרפואה ומדעים אחרים נידונים לקיפאון.