עבודות לימודיות בבית-הספר

ביולוגיה  גיאוגרפיה  מדעי החברה  היסטוריה  פילוסופיה  ספרות  תנ"ך  אזרחות  אמנויות  אנגלית, הבעה 

הקדמה

לכתוב עבודות – בשבילך!

יש מקום לזכויות בעלי-חיים במסגרת רוב מקצועות הלימוד בבית-הספר. עבודת חקר, פרויקט אישי, עבודת ביוטופ, עבודת גמר וכל עבודה אחרת – בכל כיתה החל בבית-הספר היסודי ועד לתום הלימודים בתיכון – בכולן ניתן למצוא נושא הקשור לזכויות בעלי-חיים.

המטרה הראשונה של כתיבת עבודות על זכויות בעלי-חיים איננה לשכנע אחרים, לחדש או לפתור בעיות. את העבודות כדאי לך לכתוב קודם כל בשביל עצמך. הכנת עבודה עשויה להיות ההזדמנות הראשונה שבה נושא זכויות בעלי-החיים ייכנס לעולם המטלות הרשמיות שלך, בתמיכת הממסד. ולמה זה חשוב? כי לעתים קרובות מדי הפעילות למען בעלי-חיים נחשבת בתור תחביב, משהו משני ביחס ל"דברים הרציניים" כמו לימודים. אם רק התחלת להתעניין בנושא, זה אולי לא נראה לך חשוב; אבל לאחר תקופת התנדבות ארוכה, רבים מאתנו חשים לחץ לבחור בין הפעילות ההתנדבותית לבין חובות הלימודים, ומאוחר יותר – הפרנסה. בנוסף לכך, כשמשקיעים זמן רב בפעילות התנדבותית, קל להאשים את ההתנדבות בחולשות שגילינו בלימודים. לכן חשוב לשלב מוקדם ככל האפשר את העיסוק בזכויות בעלי-חיים בתוך מטלות רשמיות וממוסדות. במקום התנגשות בין פעילות לזכויות בעלי-חיים לבין הלימודים, הפעילות יכולה להשתלב בתוך הלימודים!

כתיבת עבודות כפעילות יעילה

יש מטרות נוספות לכתיבת עבודות לימודיות:

• הסברה. העבודה שלך עשויה לחנך את הסביבה. אולי אין טעם לכתוב כדי לשכנע את המורה בלבד, אבל במקרה שניתן להציג את העבודה בפני הכיתה, או אפילו בפני כלל בית-הספר (בהרצאה, בעיתון בית-הספר, בעיתון קיר או בעותק הנשאר בספריית בית-הספר) היא מקבלת ערך הסברתי משמעותי.
  
• תגליות ופיתוחים. חדשנות מחקרית אינה נדרשת בבית-הספר, אבל היא ניתנת להשגה, בעיקר באיסוף נתונים חדשים. מידע חדש עשוי לכוון את הקוראים לטפל טוב יותר בחיות או להימנע מפגיעה בהן; הוא עשוי לשמש באמצעות אנונימוס כחומר הסברה לקהל הרחב; ולעתים ניתן להשתמש במידע שנחשף כדי להוביל מהלך משפטי לטובת החיות.
  

מקורות

זכויות בעלי-חיים הן תחום מהפכני, שלא נקלט עדיין בספרי לימוד, באנציקלופדיות ובעיתונות המקצועית בעברית. כאשר הנושא מוזכר במקורות כאלה, לעתים קרובות הרמה נמוכה ביותר, למשל: יש המציגים "זכויות בעלי-חיים" במונחים של היחס כלפי החתול או הכלב שבבית, תוך התעלמות מוחלטת מניצול חיות בחקלאות ומצמחונות. לכן קשה ליצור עבודה על זכויות בעלי-חיים תוך הסתפקות בסיכום מקורות קיימים – אין לך ברירה אלא להפעיל חשיבה עצמאית וביקורת. ברשימה זו אפשר למצוא עשרות מקורות שהתפרסמו בעברית בנושאים הרלוונטיים. אתר אנונימוס הוא המקור העשיר ביותר בשפה העברית בנושאים אלה (אם כי רצוי שלא לצטט ממנו יותר מדי כדי להפגין עבודה עצמאית...). בעבודות ממוקדות בבית-הספר התיכון, ובמיוחד בעבודת גמר, לעתים אין מנוס מפנייה למקורות באנגלית.

כדאי לשים לב לסוג שונה של מקורות בעברית: מאמרים, ספרים ודו"חות שפרסמו גורמים העוסקים בפגיעה בחיות, כגון ארגוני חקלאים, השירותים הווטרינריים, חוקרים באוניברסיטאות ועוד. זהו חומר גולמי מרתק – ולעתים מצמרר – שניתן למצוא באינטרנט ובספרים חקלאיים בספרייה הקרובה; חומר מפורט יותר יש בספריית הפקולטה לחקלאות שברחובות.

סוג מקורות חשוב נוסף הוא העיתונות היומית: איסוף שיטתי של כתבות בנושא מסוים יכול ללמד אותנו לא רק את העובדות המפורשות, אלא גם מהו היחס הרווח בתרבות שלנו כלפי העובדות. (ראו עבודה לדוגמה)

הנחיה

בתי-הספר מסתפקים בדרך-כלל במורה המקצועי ואינם מבקשים הנחיה של מומחה מבחוץ, מלבד הנחיית עבודות גמר (לפרטים באתר משרד החינוך). אם יש לך עניין לכתוב עבודה מסובכת בתחום לימודי מסוים, אפשר לפנות לאנונימוס ולבקש ליצור קשר עם מומחה לשם התייעצות. דרך אנונימוס ניתן גם ליצור קשר עם מספר אנשים המוסמכים להנחות עבודות גמר ובעלי ידע נרחב על זכויות בעלי-חיים, אולם ההנחיה דורשת עבודה רבה בשכר סמלי ולכן רק חלק מהפונים יזכו במנחה.

תחומי הלימוד

ביולוגיה, טבע, מדעי החיים

לא להזיק! בהכנת עבודות בביולוגיה, עוד בטרם חושבים כיצד להועיל, חשוב להימנע מגרימת נזק. למרות האיסור לבצע ניסויים בחיות בבתי-הספר, הפגיעה בחיות עדיין נפוצה בלימודי הביולוגיה. מעבר לניסויים אלימים שקל לזהותם ולהימנע מהם, כדאי להיזהר ולהימנע מעבודות הכוללות "פשרות" על חשבון החיות. לעתים נדמה שפעולה מסוימת כלל לא מזיקה, אבל דרוש ידע עצום – שאין ברשותך – כדי לקבוע שהפעולה אכן בלתי מזיקה. תחת ההתלהבות של תכנון העבודה ולחצי המורה ("זה מקובל מאוד"; "לחיה בכלל לא אכפת"; "אין לך ברירה!") קל להעלים עין מצרכיה ומרגשותיה של החיה הנפגעת. לכן יש להימנע מכל התערבות שלילית:

• להימנע מטלטול חיות לכל מקום שלא היו נמצאות בו אלמלא העבודה. למשל: הבאת עכברים לסביבת ניסוי; גידור שטח תצפיות בצבים בבית גידולם הטבעי; הבאת ראשנים הביתה במטרה לשחררם כשיגדלו.
  
• להימנע מסימון חיות על גבי גופן: בצבע, בטבעות או בתגיות.
  
• להימנע ממגע עם חיות: כל נגיעה שהיא בחיה, מליטוף ועד לתפיסה כדי לבצע בחיה מדידות. יוצאי דופן הם רק המקרים שבהם החיה היא יוזמת המגע.
  
• להימנע מהטרדת חיות: כל פעולה הגורמת לחיה לברוח, להסתתר או לקפוא במקום לאורך זמן.
  

משקפת, כלי עבודה הכרחי בעבודות רבות בביולוגיה: שלוות החיות חשובה יותר מהעבודה שלך – ולכן יש לשמור מרחק! 

תצפיות. אם כן, עבודות בביולוגיה יש לבצע רק כאשר הן כוללות תצפית מרחוק בחיות, או שהן מסתמכות על מידע שנאסף על-ידי אחרים ללא כל קשר לעבודתך. התצפית תיערך לאו דווקא בחיות חופשיות: הנושאים המעניינים ביותר בהקשר של זכויות בעלי-חיים אינם חיות בר בטבע, אלא חיות הסובלות מניצול, מהגבלות או מפגיעה. תצפיות נטולות התערבות בתנאים כאלה אינן מקובלות במחקר המדעי (ראו מחקר חריג לדוגמה). לכן אם ברצונך לעשות עבודת גמר כזו – תתקשה/י למצוא מנחה. בנוסף לכך, לא קל לצפות מרחוק בחיות כלואות, ותמיד נדרש שיתוף-פעולה של בעל המקום. אולם אם הצלחת לעבור את כל המכשולים האלה, המאמץ ישתלם: שאלות רבות על חיות בתנאי ניצול אינן רק מעניינות, אלא הן גם עשויות להביא לחשיפת מידע חדשני ומועיל – מידע שניתן לעבד ולפרסם, להשתמש בו לצורכי הסברה או לקדם בעזרתו מהלכים משפטיים. למשל:

• כיצד משפיע איסוף הביצים על תרנגולות בתעשיית הביצים? (תצפית או צילום וידיאו של איסוף ביצים ידני בלול)
  
• מאילו מטרדים סובלות חיות בחנות חיות? (תצפית או צילום וידיאו של כלובים חשופים בחנות)
  
• מהו הקשר בין גובה תפוקת החלב לשכיחות מחלות רגליים בפרות? (ניתוח נתונים שנאספו ברפת במסגרת העבודה התעשייתית שם)
  

באתר אנונימוס יש חומר רב בנושאים אלה, עם הפניות לספרות נוספת, במדור "ביולוגיה" ובכל הקטגוריה "פגיעה בבעלי-חיים". ניתן להיעזר באתרים החקלאיים הישראליים, בכתבי-עת כגון "משק העופות" ו"משק הבקר והחלב", ובחומר שבפקולטה לחקלאות. לתשומת-לבך: כמעט שלא קיים בעברית חומר מחקרי על רווחת בעלי-חיים.

צילום בלול תרנגולי הודו ממחיש את הקושי להימנע מהפחדת חיות בתנאים תעשייתיים: שימו לב למרחק ששומרים האפרוחים מן הצלם. 

חלופות. סקירה של חלופות לניסויים בבעלי-חיים היא עבודה מעניינת, ומעניינת גם סקירה של השימוש (ואי-השימוש) המקובל בהן במוסדות לימוד ובמוסדות מחקר בארץ. בנושא זה כדאי להיעזר בארגון אינטרניש. קיימות חלופות מתוחכמות מבחינה טכנולוגית, אך אפשר להמציא גם אמצעי לימוד חלופיים פשוטים או לפתח תוכנית לימוד של נושא מסוים ללא פגיעה בחיות. אפשר לפתח במסגרת הלימודים גם שיטות חלופיות (ללא פגיעה בחיות) בלי קשר מובהק לניסויים, כגון: חלופה להבאת חיות לכיתה "למטרות לימודיות"; להחזקת פינת חי בבית-הספר למטרות כאלה; או להרעלת מכרסמים בשטח המוסד.

תזונה. ביולוגיה היא המקצוע הקרוב ביותר לתזונה ברוב בתי-הספר. העיסוק הלימודי בתזונה רלוונטי לבעלי-חיים כי צריכת כמויות גדולות של מוצרים מן החי (וכן שמן, סוכר וקמח לבן) אחראית למחלות הנפוצות ביותר במערב. כיוונים למחשבה על עבודות בתזונה:

• סקירת צרכים תזונתיים של האדם, נזקים שנגרמים מתזונה לקויה – והשוואת הערכים והנזקים הבריאותיים של מזונות מן הצומח ומן החי.
  
• סקרי תזונה בבית-הספר: מהו התפריט המדויק של תלמידות ותלמידים – והאם יש לתפריט התאמה עם נתוני משקל, הישגים בספורט, היסטוריה אישית של מחלות וכדומה. (לסקר על צמחונות בישראל)
  
• במידה שמצאת מתנדבים משקיענים ואמינים, ניתן לבדוק לאורך זמן כיצד משתנים נתוני משקל וכו' בעקבות שינויי תזונה – כגון הכפלה של שיעור הירקות בתפריט.
  

לימודי הסביבה, גיאוגרפיה

צריכת מוצרים מן החי היא אחד מן הכוחות המרכזיים בעיצוב הסביבה ובהרס חיי הבר והמשאבים הטבעיים בעולם. השפעתם של הרגלי התזונה על הסביבה אינה זוכה להכרה מספקת, ולכן לא קשה לגלות עובדות לא מוכרות על בסיס מעקבים ומדידות בשטח, למשל:

• בדיקת הניקוז של שפכים מרפת ומדידת מזהמים במקווי מים שבסביבה
  
• הטיפול בגוויות של עופות ליד לול (לחומר רקע)
  
• השפעת בריכות דגים על מאגר מים טבעיים בסמוך לבריכות (לחומר רקע)
  

זיהום מקווי מים על-ידי רפתות סמוכות הוא בעיה מוכרת בעולם. הזיהום חמור גם כשעדרים גדולים רועים באופן חופשי ליד מקווי מים. (צילום: Peter Essick / Aurora, אורגון) 

עבודות חדשניות מסוג אחר יעסקו בטיפול מערכות החקיקה והאכיפה בישראל בנזקים הסביבתיים שגורמים משקים המחזיקים חיות. הרשעות וקנסות זכו לסיקור נרחב בעיתונות (ראו בעניין זיהום מרפתות) וניתן לכתוב עבודה לפי סקירות אלה. עם זאת, מעניין יותר לנסות להשיג מהעירייה, מהמשרד להגנת הסביבה, מרשות הטבע והגנים או מארגונים סביבתיים חומר הן על מפגעים סביבתיים הנובעים מניצול חיות, והן על הטיפול הרשותי בהם. בעניין הזיהום מרפתות, למשל, למרות העניין שיש בקנסות המעטים שהוטלו בפועל על מזהמים, מעניין עוד יותר לבדוק את הפערים שבין מקרי זיהום שנרשמו, התלונות שהוגשו, התיקונים שנעשו בשטח והקנסות שהוטלו על העבריינים.

עבודות המנסות להעריך את המחיר הסביבתי הכולל של ניצול חיות בחקלאות, מחייבות שימוש בנתונים מהמשק ומהספרות החקלאית. למשל, ניתן לנסות לבדוק מהו המחיר הסביבתי של "ייצור" ביצת תרנגולת על-ידי חישוב כמות המזון הצמחי שאוכלת תרנגולת ביממה, המשאבים שהושקעו בגידול המזון ובהובלתו, צריכת החשמל בלול, צריכת המים, הדברת צמחים וחיות בסביבות הלול ועוד. חישובים דומים מן המוכן קיימים בספרות באנגלית (כמה מהם מובאים באתר אנונימוס).

בלימודי הגיאוגרפיה, ובמיוחד גיאוגרפיה כלכלית, אפשר לבדוק את ההשלכות ההרסניות שיש למשקים תעשייתיים באזורים מסוימים בעולם, למשל:

• משקים תעשייתיים בארצות-הברית כגורם להרס חברתי, כלכלי וסביבתי
  
• חדירת תאגידי בשר אמריקאיים למדינות זרות כגורם להרס חברתי, כלכלי וסביבתי (לדוגמה: סמית'פילד בפולין)
  

לא פחות מעניין לבדוק את ההשפעה שיש לתפריט המערבי בכלל והאמריקאי בפרט על התפריט במדינות לא מערביות, כגון סין ויפן, ואת השלכותיו על מצב הבריאות וההשמנה במדינות אלה. עבודות כאלה מחייבות בדרך-כלל קריאה באנגלית.

שדה סויה באמזונס בשטח של יער גשם כרות. גידולי הסויה משמשים בעיקר להאבסת בעלי-חיים שנאכלים במדינות המערב. (צילום: Daniel Beltra & Greenpeace, פברואר 2007) 

ולבסוף, ההתעלמות של גורמים סביבתיים מהנזקים שגורמים הרגלי צריכת המזון, ראויים לבדיקה בפני עצמם. ההתעלמות ניכרת באופן מטריד במסמכים מטעם הרשויות, בתחומי העניין של ארגונים סביבתיים ובסיקור העיתונאי בענייני סביבה (עם זאת, הנושא החל לזכות בהכרה ראשונית אפילו באו"ם). ניתן לעמת מקורות כאלה עם נתונים מבוססים על משק החי כאסון סביבתי.

מדעי החברה, סוציולוגיה, פסיכולוגיה, כלכלה

מה הופך אנשים שלא אכפת להם מחיות לאנשים שאכפת להם? ומה גורם לאנשים שאכפת להם באופן פאסיבי – לקום ולפעול לטובת החיות? אלה הן השאלות הסוציולוגיות והפסיכולוגיות המעניינות ביותר בנושא שבו אנו עוסקים, כי תשובות עליהן יכולות לשמש בניסיונות לעודד אנשים לגלות יותר אכפתיות ולעשות יותר למען החיות. אפשר לנצל את בית-הספר בתור מעבדה חברתית גדולה, שמתרחשים בה שינויים כאלה, ולבדוק את השינויים בעזרת שאלונים או ראיונות כמקובל במדעי החברה. את השינוי אפשר למקד סביב אירוע שארגנת לצורך הכנת העבודה. בעבודה ייבדקו רמת הידע של המשתתפים, השקפותיהם וההרגלים שלהם לפני האירוע – וזמן קצר אחריו. במידת האפשר, כדאי לחזור על השאלות גם זמן רב לאחר האירוע. דוגמאות לאירועים: הרצאה של אנונימוס; צפייה בסרט (כגון "פאסט פוד"); או ביקור כיתתי בלול. סביב הביקור בלול אפשר, למשל, לשאול את המשתתפים שאלות עובדתיות על תנאי החיים בלול ועל נכויות תורשתיות של העופות, על רגשותיהם ביחס לעופות ועל עמדותיהם והרגליהם בעניין צריכת בשר.

מה גורם לאנשים שאכפת להם לקום מהכיסא ולהתחיל לפעול? זוהי אחת מהשאלות המעניינות ביותר לבדיקה סוציולוגית ופסיכולוגית. (בתמונה: פעילי אנונימוס בנהרייה, 2005) 

ניתן לבצע גם עבודות כלליות יותר – ומעט פחות שימושיות – המנסות לברר את השפעתם של גורמים שונים על הנטייה לצמחונות בקרב תלמידי בית-הספר: צמחוני נוסף בבית, החזקת "חיית מחמד", חשיפה בעבר לחומרי אנונימוס, וכדומה. (לסקר דומה)

סוג עבודה שלישי עוסק בניתוח מקורות מן התרבות הפופולארית, כגון כתבות עיתונות בנושאים ממוקדים: הנדסה גנטית בבעלי-חיים; פיטום עופות מים; או חיות שבויות שברחו והתרבו בטבע. בעבודה כזו יש לבדוק לא רק כתבות שמגלות ביקורתיות מוסרית כלפי הפגיעה בחיות, אלא גם כתבות המתעלמות מכך לחלוטין (כגון כתבה על תגלית ביולוגית, המזכירה ניסויים בחיות כלאחר-יד). קריאה במקורות כאלה מאפשרת לגלות הנחות-יסוד גלויות וסמויות בתרבות בכל הנוגע לחיות ולפגיעה בהן. (מאמר לדוגמא)

מקורות המתייחסים באופן ישיר לנושאים שלעיל מעטים מאוד בעברית. אולם בתי-הספר ודאי יסתפקו בחומר על סוגי מחקר דומים – שקיים בשפע בעברית. דוברי האנגלית ייעזרו בכתב-העת Society and Animals.

במידה שבית-הספר מקיים לימודי כלכלה, ניתן לבצע עבודות בנושאים שונים, כגון הערכת המחיר הכלכלי שמשלמת המדינה עבור טיפוח וסבסוד משק החי לעומת טיפוח משק צמחי, עקב המשאבים הרבים ש"מתבזבזים" בהזנת חיות. ניתן גם לכתוב עבודות מעשיות ומקומיות, כגון הכנת תוכנית כלכלית להחלפת מזנון בית-הספר במזנון טבעוני.

היסטוריה

רוב ההיסטוריונים אשר מגדירים את עבודתם כקשורה בזכויות בעלי-חיים, עוסקים בתולדות התנועה להגנה על בעלי-חיים בגלגוליה השונים. אולם השאלות המעניינות ביותר בהקשר שלנו עוסקות דווקא במגמות החברתיות-היסטוריות הגדולות ולא בתנועת ההתנגדות. שאלות אלה מתמקדות בגורל של הרוב המכריע של החיות בתקופה מסוימת. מאחר שלא קיים כמעט מחקר היסטורי בנושאים כאלה, יש צורך להגיע למקורות ראשוניים ולא להסתפק בסיכומים קיימים. לכן התמקדות בהיסטוריה המקומית היא האפשרות הסבירה ביותר. הספרות החקלאית בעברית (ובמיוחד כתבי-עת שנמצאים בפקולטה לחקלאות) שהחלה להתגבש בעשורים הראשונים של המאה העשרים, מאפשרת לשרטט מגמות בתיעוש בעלי-החיים בישראל. שאלות לדוגמה:

• באיזו מידה תיעוש בעלי-החיים במשק החקלאי הוא תופעה ישראלית, ובאיזו מידה מדובר בייבוא של טכנולוגיות ותפיסות-עולם? (מאמר לדוגמה)
  
• כיצד בא לידי ביטוי השינוי שאירע בענף הלול מתחום של "גידול בעלי-חיים" או "טיפול בבעלי-חיים" – לענף תעשייתי? (לחומר רקע)
  
• כיצד התפצל עיסוקו המסורתי של הרפתן לשורה של התמחויות מקצועיות ספציפיות?
  

הפיכתם של יצורים חיים לחומר-גלם ולמוצר תעשייתי היא אחד מן האירועים ההמוניים והמחרידים בהיסטוריה. ההיסטוריונים התעלמו מכך כמעט לחלוטין, וכל תלמיד בישראל יכול לחשוף חומרים זנוחים על סמך ספרות חקלאית עברית. בתמונה: לול מסחרי טרם התיעוש בקליפורניה, 1928. (צילום: Arcadia History Collection, Arcadia Public Library) 

שאלות היסטוריות מעניינות אחרות עוסקות בהתפתחות הרגלי התזונה בישראל, בניסיון לזהות כיצד מגמות צרכניות השפיעו על גורל החיות (לחומר רקע). כאן המקורות המועדפים הם ארכיונים של עיתונות. בעזרתם ניתן לבדוק התפתחויות מתמשכות בישראל, לדוגמה: התפשטות מסעדות מזון מהיר בסגנון אמריקאי בישראל; התפשטות המכירות של בשר חזיר בארץ; או ההיסטוריה של השחיטה הכשרה והמאבק בה בישראל. העיתונות מגלה גם התפתחויות ממושכות בנושאים לא חקלאיים, כגון: שינויים ביחס לשימוש בפרווה במוצרי אופנה; היחס לניסויים בחיות – התעלמות לעומת אזכור עיתונאי; או תולדות היחס לכלבת ולהתנהגות השירותים הווטרינריים בהקשר זה.

אפשר לכתוב עבודות גם על תקופות מוקדמות יותר. למשל, ניתן לקרוא בתנ"ך, במשנה ובתלמוד בתור חומר היסטורי, ולאפיין מתוכם את מצב החיות והיחס אליהן לא מנקודת-מבט דתית, אלא בניסיון לברר את מצב הדברים בפועל. אפשר לקרוא מחדש גם ספרי היסטוריה וארכיאולוגיה: אם החיות מוזכרות שם בתור משאבים כלכליים, ניתן להשתמש בנתונים אלה להבנת אורח-החיים שנכפה על החיות. כדאי לעיין במדור "חברה והיסטוריה" באתר אנונימוס להתרשמות מרעיונות נוספים.

פילוסופיה

כשמציעים לתלמידים ללמוד פילוסופיה, נושא זכויות בעלי-החיים מושך תשומת-לב מיוחדת. אולם בעברית (בניגוד לאנגלית) היצע המקורות הפילוסופיים דל מאוד. בנוסף לכך, בפילוסופיה קשה יותר ליצור עבודה מקורית בהשוואה לשאר מקצועות הלימוד. למבקשים לחדש בכל זאת, מומלץ להתמקד בשאלה מעשית ספציפית, ולא בשאלות כלליות כגון "אילו זכויות מגיעות לבעלי-חיים?" או "כמה מאמץ צריך להשקיע לטובת בעלי-חיים?". בשאלות מעשיות ממוקדות, כדאי לשלב עקרונות כלליים עם תחקיר עובדתי רציני, ולגלות ערנות ביחס לדעות קדומות שטבועות בתיאורים של "עובדות" ובהכרעות מוסריות "מובנות מאליהן". דוגמאות לשאלות ממוקדות:

• מהם השיקולים המוסריים המעורבים בגידול תרנגולת בחצר ולקיחת הביצים שהיא מטילה? (לדיון באחד ההיבטים של נושא זה)
  
• כיצד צריך להתייחס לעכברים במחסן תבואה? (לחומר רקע עובדתי)
  
• מהי המשמעות המוסרית של עיקור החתול שחי איתך בבית, לעומת עיקור חתולים בחצר?
  

עבודות מסוג אחר יתמקדו בפילוסופים קלאסיים. מעניין לגלות התעלמות בלתי סבירה, סתירה לוגית, או טענה עובדתית מופרכת – בטקסט שאנשים משכילים קראו במשך מאות שנים. לכן יש עניין בכתבי הפילוסופים הגדולים – גם בהערותיהם הנדירות מאוד על בעלי-חיים, וגם בשתיקה הבלתי מנומקת שלהם בנושא. לדוגמה: הרעיון המצוטט ביותר בתולדות התנועה לשחרור בעלי-חיים הוא ההשוואה שערך הפילוסוף האנגלי בנת'ם (בתמונה) בין שחרור חיות לשחרור בני-אדם וקביעתו שהיכולת של חיות לסבול מחייבת התחשבות מוסרית בהן. אולם בראשית הדברים (הפחות מפורסמת...) בנתא'ם דווקא מציג תירוצים לאכילת חיות. כדאי לקרוא – ולבקר!

ספרות

נושאים הקשורים לזכויות בעלי-חיים נפוצים בספרות ילדים, ואינם נדירים גם בספרות למבוגרים שתורגמה לעברית (קוטזי, הראבל, אורוול, לונדון ורבים אחרים). מורות ומורים לספרות ודאי יתעניינו בעניין המיוחד בבעלי-חיים ביצירתם של סופרים יהודים וצמחונים כגון עגנון, בשביס-זינגר וקפקא. הביקורת הממוסדת מתעלמת מהיבטים אלה ביצירות, או פוטרת אותן בתור האנשה; לכן קשה למצוא על כך חומר עיוני בעברית (בתמונה: ספר יוצא-דופן המתייחס לנושא).

כתיבת עבודה על הטיפול הספרותי בחיות, במבט כללי ולא מתוך היצמדות לסיפור מסוים, מחייבת עבודה עצמאית בניתוח שאלות כגון:

• כיצד ניתן לתאר במילים את עולמן של חיות אם הן עצמן לא מדברות?
  
• אילו אתגרים עומדים בפני סופר הכותב על חיה, שגופה וחושיה שונים לחלוטין מאלה שלנו?
  

מבט רענן בסיפורים רבים יכול לחשוף הצלחות של המחבר בחדירה לעולמן של החיות תוך חריגה מערכים מקובלים. העבודה יכולה להתעמק בייצוג ההוויה המיוחדת לחיות שונות, כגון דיכוי החיות במשק ב"חוות החיות" של אורוול, או היחסים החברתיים והמשפחתיים בין תרנגולים בסיפור "קוקוריקו" של בשביס-זינגר.

עבודות מסוג אחר יכולות לעסוק בביקורת על תיאורי חיות סטריאוטיפיים או האנשה יתרה בספרות – תוך התעלמות מהמורכבות ומהמצוקות של החיות במציאות. למשל: הטיגריס שניתן לאלפו בקלות ולשלוט בו ב"חיי פיי" של מרטל, או הסוס המתרפס והמשתוקק לשרת ב"הקסם השחור" של סאוול.

תנ"ך, מקרא, תורה שבעל-פה, מחשבת ישראל

בתנועה לשחרור בעלי-חיים, העיסוק במקורות דתיים נערך לרוב בניסיון להמחיש לדתיים שדתם מחייבת יותר התחשבות בבעלי-חיים מהמקובל בפועל (כך לרוב גם במדור "יהדות" באתר אנונימוס; לדוגמה). ניתן לכתוב עבודה ברוח זו לפי המצוות המופיעות במקורות שונים, למשל: מצוות שילוח הקן (דברים כב, ו-ז), או המצווה להימנע מחריש משותף של שור וחמור (דברים כב, י). עבודות כאלה נותרות מרוחקות מאוד מהבעיות של זמננו. לכן מעניין יותר לנתח מספר מצוות בהתאם לתנאים הכלכליים והחברתיים שבהן נוצרו, לנסות להבין מהו העיקרון הכללי שעומד מאחורי הדברים – ולהתאים את העיקרון לתנאים הכלכליים והחברתיים של ימינו. (לדוגמה)

עבודות מסוג אחר לא יתמקדו בנקודות האור הנדירות שיש במקורות הדתיים ביחס לבעלי-חיים, אלא ינסו לשרטט תמונה כללית וביקורתית יותר, ולהעלות שאלות כגון:

• מדוע ניתן הציווי האלוהי לרדות בבעלי-חיים (בראשית א, כח)?
  
• מדוע היהודים מצווים להרוג חיות – קורבנות – כדי לרצות את האל? (לדיון הקשור לנושא הקורבנות)
  

רב במשחטה; בפועל, היהדות מתירה ומקדמת תיעוש בעלי-חיים ללא כל סייג. האם עובדה זו מתיישבת עם עקרונות הדת, ואם לא, כיצד מתאפשרת הסתירה? 

אזרחות, משפטים, דמוקרטיה

חוק, משפט ואכיפה מספקים נושאים נוחים לכתיבת עבודות, כי הפעילות הרשותית מתועדת בכתב ומסמכים רבים פתוחים לציבור. בעבודה אפשר להציג את ההישגים הצנועים של ישראל, אבל מעניין יותר להצביע על מגבלות המערכת. עבודות חריפות יוכלו לזכות בחשיפה ציבורית בעזרת אנונימוס ולעודד שינוי. למשל, אפשר לכתוב על בעיות מהותיות:

• מהו יחס מערכת החוק והמשפט לרוב בעלי-החיים שזקוקים להגנה – העופות בתעשיית הבשר?
  
• את מי משרת חוק צער בעלי-חיים (ניסויים בבעלי-חיים) התשנ"ד-1994? (למידע בנושא)
  
• כיצד מתקיימת במדינת ישראל תעשיית חזירים גדולה למרות ההתנגדויות הדתיות וחוק צער בעלי-חיים?
  

עבודות מסוג אחר יתמקדו בניתוח אירועים היסטוריים, למשל:

• הסחבת בהתקנת תקנות צער בעלי-חיים (לדוגמה)
  
• בג"ץ מול ועדת החינוך והתרבות של הכנסת: המקרה של בג"ץ האווזים
  
• מסדרים את חברי הכנסת: המקרה של התקנות לפיטום אווזים
  

בנימה אופטימית יותר, אפשר לכתוב הצעות לשיפור המערכת, למשל:

• בידי מי צריך להיות תפקיד הממונה על חוק צער בעלי-חיים?
  
• כיצד יכול הממסד להגביל נכויות שנגרמות לבעלי-חיים כתוצאה מהתערבות גנטית?
  
• כיצד ניתן לשפר את התנהגות המשטרה ובתי-המשפט באכיפת חוק צער בעלי-חיים?
  

מכיוון אחר, אפשר לכתוב על פעולות אזרחיות המשפיעות על מנגנוני השלטון ועל מוסדות גדולים, למשל:

• האם ניתן לחולל רפורמה בתעשיית הביצים באמצעות לחץ על חברות מסחריות ללא התערבות הרשויות? (מקרה מבחן: אריזות הביצים)
  
• מחאת תלמידים ומדיניות הניסויים בבעלי-חיים במוסדות חינוך (למידע בנושא)
  
• קידום מכירות חלב בבתי-הספר והצעות למאבק בתופעה (למידע בנושא)
  

מקורות בעברית לעבודות באזרחות ניתן למצוא במאגרים כגון תקדין, הפרוטוקולים של ועדות הכנסת והעיתונות היומית. חומר רב ניתן למצוא גם באתר אנונימוס, במדורים "חוק ומשפט" ו"פעילות".

אמנויות

מאחר ששיעורי אמנות (ציור, פיסול, צילום, קולנוע, תיאטרון וכו') בבית-הספר הם מן הפתוחים ביותר לבחירה אישית של נושאים, קל להתייחס בהם לזכויות בעלי-חיים. המורה המקצועי/ת עשוי/ה להסתפק בכך שהעבודה תתבצע היטב לפי דרישות המדיום (קומפוזיציה טובה, שימוש נכון בצבע וכו') כמעט מבלי להגביל את הבחירה מה לצייר, לצלם וכו'. העבודות עשויות להיחשף בפני כלל בית-הספר, ולעתים גם מחוצה לו.

עבודות בצילום ובקולנוע מתאימות לתיעוד חיות בשטח: במתקן חקלאי, בכניסה למשחטה, במכלאה עירונית, בחנות חיות וכדומה. כמו בעבודה בביולוגיה, הכלל הראשון בתיעוד הוא להיזהר מפגיעה בחיות, אפילו במחיר של צילום גרוע: צריך להימנע מכל מגע עם חיות שאינן יוזמות מגע בעצמן, ומכל פעולה הגורמת לחיה לברוח, להסתתר או לקפוא במקום לאורך זמן. האתגר הוא להעביר היטב את סיפורן של החיות. לשם כך לא די בזוויות צילום טובות, בתאורה טובה וכדומה, אלא יש צורך ללמוד מראש על התנהגות החיות בתנאים טבעיים, על מה שנשלל מהן במקום שבו נערכים הצילומים, ועל כל פגיעה אחרת ברווחתן (ניתן להיעזר במדור המתאים באתר אנונימוס). עבודה צילומית טובה תקלוט את הרגעים שבהם הבעיות ניכרות באופן מובהק, ותחשוף תופעה שלמה דרך סיפורים אישיים (ראו הנחיות לצילום תיעודי). ניתן לנסות לעשות זאת גם באמצעות ציור – מן הסתם על בסיס צילומים, כי ציור חיות בשטח דורש מיומנות גבוהה ביותר.

האמנויות יכולות לשמש גם לביטוי סמלי וכללי יותר. לדוגמה, ניתן להצביע על תהליכים חברתיים שאחראים לפגיעה בחיות: תעשייה, פרסום, צרכנות אדישה וכדומה. בציור ובצילום, למשל, אפשר לתאר תהליכים כאלה על-ידי חיבור בין דימויים אותנטיים ממשק עופות לבין פרסומות לבשר עופות. בכל מקרה נדרשת מקוריות רבה, כי יצירות בנושאים כאלה כמעט שלא נעשו באמנות פלסטית (ראו ציירת יוצאת-דופן, סו קו). תלמידי קולנוע ימצאו עניין בסרטי הסברה של ארגוני זכויות בעלי-חיים, המרבים להצביע על הקשר שבין סבלן של החיות לבין התנהגות הצרכנים. סרטים עלילתיים ומחזות העוסקים בזכויות בעלי-חיים כמעט שלא נוצרו; לתלמידי תיאטרון המבקשים להעלות הצגה בנושא כדאי לבקש מאנונימוס את המחזה "הפלישה החקלאית הגדולה".

היצירה המפורסמת ביותר בתולדות האמנות בנושא התעללות בבעלי-חיים היא סדרה התחריטים "ארבעת השלבים של האכזריות" מאת וויליאם הוגארת' (1751). בתמונה: פרט מתוך התחריט הראשון בסדרה. 

מבחינת החשיפה הציבורית, הפרויקט האמנותי הרצוי ביותר הוא ציור על קיר חיצוני בבית-הספר. ההנהלה ודאי תגביל את נושא הציור, אולם עדיין ניתן להעביר בציור מסרים "רכים" של זכויות בעלי-חיים, באמצעות הדימויים המצוירים וכיתובים. כאשר מציירים חיות, חשוב לשלב ביניהן "חיות משק", תוך הימנעות מציור דימויים מיופייפים של מרעה חופשי. למשל:

• "כולנו על כדור אחד": כדור-הארץ מוקף במעגל של חיות ממינים שונים ובני-אדם
  
• "שחרור": דמויות סמליות של חירות, אנושיות ולא-אנושיות – שוברות כבלים, יוצאות לחופשי מבין סורגים וכדומה
  

אנגלית, חיבור, הבעה

חופש בבחירת הנושא ניתן לעתים קרובות גם בכתיבת חיבור בעברית או באנגלית, וכן בדיווח על קריאה באנגלית. שיעורים אלה מספקים הזדמנות להתנסות בכתיבה תיעודית, או לארגן לעצמך רעיונות על זכויות בעלי-חיים ולקרוא חומר בנושא, עם חשיפה אפשרית בפני הכיתה. כדאי לכתוב חיבורים שבמרכזם טיעון ממוקד ומעשי, שמובטח כי יעורר מחשבה ודיון. למשל:

• מדוע קפטריית בית-הספר צריכה להיות טבעונית?
  
• צמחונות: חובה מוסרית או העדפה אישית ו"סגנון חיים"?
  
• התעללות בחיות במשק: מי אחראי – החקלאי או הצרכן?
  

לסיכום, מסתבר שאפשר לשלב בקלות בלימודים בבית-הספר את העיסוק בזכויות בעלי-חיים: ללמוד על הנושא, ללמד אחרים ולגלות דברים חדשים. כדאי לשתף את אנונימוס בעבודה שכתבת בנושאים שהצענו לעיל ובכל נושא אחר הקשור בזכויות בעלי-חיים. אם נמצא בעבודה חומר שימושי מחוץ למסגרת הלימודים, נשמח להיעזר בחומר או להביאו לפרסום. כמו כן, בעתיד ייפתח באתר אנונימוס מאגר של עבודות תלמידים בנושא זכויות בעלי-חיים.