העטין ותנועת התיישבות

בפרסומות למוצרי חלב מרבות לככב פרות. בדרך-כלל הן מצוירות, והמצולמות המעטות שביניהן נראות כמו פרות-דוגמניות, שאין קשר בינן לבין הפרות האמיתיות בתעשייה. אבל גם התעשייה עצמה נהנית מיחסי-ציבור מצוינים, ומצליחה להחדיר למדורי הכלכלה בעיתונות את הרעיון הפטריוטי ש"תנובת החלב של הפרה הישראלית היא הגבוהה בעולם." אם תמונה של "הפרה הישראלית" הזו מתפרסמת בעיתון, אפשר להיות בטוחים שבחרו בדוגמנית של הרפת – פרה בריאה וצעירה מאוד, עם עטינים קטנים.

אז איך באמת נראים עטינים שמפרישים חלב בכמות שיכולה להגיע ל-8% ממשקל הגוף מדי יום? את התשובה לשאלה הזו אפשר לחפש בכל רפת אקראית. מצויד במצלמות סטילס ווידיאו, בחרתי להציץ ברפת של קיבוץ, שנבחר רק בגלל קרבתו למקום מגורי, במרכז הארץ. לא חיפשתי רפת "שיאנית" בייצור חלב, ואפשר לשער שמה שמצאתי ברפת הזו דומה למצב ברפתות אחרות.

הכניסה לאזור הרפתות בקיבוץ נראתה כמו תמונת יחסי-ציבור לתעשייה: פרות צעירות מאוד עם גוף עדין, פרצוף יפהפה, תיאבון בריא ובלי שום עטינים מנופחים.

פרות באזור הכניסה לרפת 

במבט שני, התמונה האידילית שקעה בעיסה סמיכה של שתן, צואה ובוץ, וכתמים גדולים של פרווה מגולחת רמזו על האלימות של צריבת מספר באמצעות כוויית קור.

רצפת הרפת מכוסה בעיסה סמיכה של שתן, צואה ובוץ 

המשכתי ללכת בין המכלאות ו"ריח הרפת, ניחוח חציר" הפך בהדרגה לסירחון איום. כאן היו כלואות פרות מבוגרות יותר, והעטינים – גדלו בהתאם לגיל. אם הייתי מראה תמונה של הפרה הכי יפה שם לרפתן מלפני מאה שנה, הוא היה בטוח שמדובר במוטציה איומה או במחלה סופנית.

פרה ברפת. ריח הרפת הופך עם הזמן לסירחון איום 

באחת המכלאות משכה את תשומת-לבי פרה כמעט שחורה, שעל גופה כתוב בלבן בוהק המספר 4397. מתחת לגוף שלה נצצה בבוץ שלולית הפרשות לבנה. היא עמדה והסתכלה שוב ושוב לאחור באי-נוחות והצליפה בזנב, ודאי כדי לגרש זבובים, אלא שהזנב בקושי הצליח לעבור את מחצית העטין. העטין של פרה 4397 השתרע על פני יותר ממחצית הגובה שלה ברגליים האחוריות. מי שלא ראה עטין כזה, לא יאמין שאיבר גדול כל-כך הוא בכלל אפשרי. אם פרה כזו שוקלת 600 ק"ג, העטין ודאי שוקל 100 ק"ג. לדעתי זה מצדיק התייחסות של החוק לפרות במשק החלב בתור "בהמות משא", ואיסור על הגדלת עטינים לממדים כאלה בהתאם לסעיף 3.ב. בחוק צער בעלי-חיים: "לא יעביד אדם בעל-חיים עד כדי אפיסת כוחות."

פרה מספר 4397. צילום: א' 

העטין של פרה 4397 גדול עד כדי כך, שכאשר היא עומדת, הרגליים האחוריות נצמדות אל העטין על פני רוב אורכן, תוך שהן קצת מועכות אותו וקצת נלחצות לפישוק מתמיד. כשמסתכלים על הפרה מהצד, רואים שהיציבה שלה מעוותת. במקום רגליים אחוריות זקופות וישרות – כפי שעומדות הפרות עם העטינים הקטנים יותר – הרגליים של פרה 4397 מוטות באלכסון לאחור, ככל הנראה בניסיון למרכז את משקל העטין בין הרגליים האחוריות.

העטין כ"כ גדול, עד שבעמידה רגילה רגליה מועכות אותו וקצת נלחצות לפישוק מתמיד. 

הדבר המשונה והעצוב ביותר שראיתי בפרה הזו היה הניסיון להתיישב. משום מה היא רצתה להסתובב קודם ב-180 מעלות – תנועה ברורה מאליה לכל חיה בריאה, אבל משימה כבדה מאוד לפרה הזו. עם הרגליים הקדמיות היא הסתדרה – הן זזו בצעדים בטוחים יחסית. אבל כל הרמה של רגל אחורית עלתה לה במאמץ עצום. כל רגל שהתרוממה, הצליחה להתרחק רק כמה סנטימטרים לפני שנפלה בכבדות, בחזרה לבוץ. הרגליים האחוריות של הפרה קרטעו כמו רגליים של מרים משקולות, שאיבד שיווי-משקל תוך כדי הרמת משקל שיא. נראה שכל הרמת רגל לא זהירה, עלולה לגרום לקריסה ולפגיעה ברגליים. בתמונות מתוך הסרט שצילמתי, אפשר לראות 8 צעדים זעירים בדרך לחצי סיבוב (משמאל לימין ומלמעלה למטה).

8 צעדים זעירים בדרך לחצי סיבוב (משמאל לימין ומלמעלה למטה). 

הסיבוב עבר בשלום, ופרה 4397 כופפה בזהירות את הרגליים הקדמיות, נשענה עליהן ונתנה לשאר הגוף לשקוע, ישר על שלולית ההפרשות. תמה תנועת ההתיישבות שלה.

סיבוב של 180 מעלות- תנועה ברורה מאליה לכל חיה בריאה, אבל משימה כבדה מאוד לפרה הזו. 

היא הניחה את רוב גופה על הצד, כמובן. פרה כזו לא יכולה לרבוץ ישר על הבטן כי משקל הגוף שלה ימחץ את העטין. אבל גם ככה, כשחלק הגוף האחורי נוטה על הצד, העטין מעוך וחלק מהפטמות נקברות בבוץ המזוהם. הרגל האחורית הגלויה נראית כאילו הניחו אותה על כרית, עד שמפרק העקב ("הברך") בקושי מגיע לקרקע.

פרה 4397. אינה יכולה לרבוץ ישר על הבטן כי משקל הגוף שלה ימחץ את העטין. 

האם פרה 4397 חריגה? ברפת שבה ביקרתי, לרוב הפרות היו עטינים פחות מנופחים. אבל להערכתי, פרה אחת מכל ארבע או חמש סחבה שק גדול עד כדי כך, שהיא התקשתה לבצע אפילו תנועות בסיסיות של הליכה והתיישבות. למטה אפשר לראות מבט אקראי אקראי ברפת; מבין שש הפרות שעטיניהן נראים בבירור, לשתיים עטינים ענקיים בדומה לפרה 4397, וגם לאחרות עטינים גדולים מאוד.

פרות ברפת בעלות עטינים ענקיים 

נאלצתי לעזוב את המקום במהירות – הרפתנים לא התלהבו מהנוכחות שלי עם המצלמה מול אחת הפרות המתנודדות. הם צדקו. מי שעוצר להתבונן מקרוב בפרות כאלה, יאבד את התיאבון למוצרי חלב – למרות ההון שתנובה משקיעה בפרסום, שאמור להלעיט אותנו בפנטזיות נחמדות על התעשייה.