|שתמונה|2250|שתמונה| בכתבה "מחקר: הצלילה עם הדולפינים 'מטרידה' אותם" (ynet, 22.3.2010) סוקר ארז ארליכמן מחקר חדש מאוניברסיטת ניוקאסל שבבריטניה, המראה כי צלילה עם דולפינים, המוצעת כפעילות תיירותית, גורמת עקה לדולפינים ומפריעה להם במנוחה, בחיפוש מזון ובטיפול בצעירים. צוות החוקרים ממליץ להטיל הגבלות על המגע של תיירים עם דולפינים.

|שתמונה|2189|שתמונה| בכתבה "קיבוץ אפיקים יקים בוויטנאם פרויקט ייצור חלב בהשקעה של חצי מיליארד דולר" (TheMarker, 21.3.2010) מדווח עמירם כהן על פרויקט של חברת צ.ח.מ שבבעלות קיבוץ אפיקים, להקמת רפתות בוויטנאם. במסגרת הפרויקט, יוקמו 10 רפתות ענק שבהן יוחזקו 30,000 פרות. משלוח ראשון של 1,600 עגלות נשלח לוויטנאם מניו זילנד. כיום צריכת החלב בוויטנאם היא מהנמוכות בעולם, ותנובת החלב של פרה בוויטנאם נמוכה ביחס לזו של פרות במדינות מערביות.

|שתמונה|2175|שתמונה| בכתבה "כלבים לא נובחים בניו יורק" [הארץ (ניו יורק טיימס), 25.3.2010] מספר סם דולניק על ניתוחים לחיתוך מיתרי הקול של כלבים, במטרה למנוע מהם לנבוח. הניתוחים מעוררים ביקורת בקרב ארגונים לזכויות בעלי-חיים, והם נאסרו בבריטניה, בניו-ג'רזי, ובמספר מדינות באירופה. הכתבה מציגה שיטות חלופיות להפחתת נביחות כלבים, חלקן בעייתיות מבחינה מוסרית.

|שתמונה|2177|שתמונה| בכתבה "הלולנים שוברים את הביצים" (ידיעות אחרונות, 15.3.2010) מדווחת אושרת נגר לויט על עתירה לבג"ץ של "העמותה להצלת המשק המשפחתי-חקלאי וענף ההטלה ביישובי גבול הצפון והגליל" נגד |מכ:618|הרפורמה המתוכננת בתעשיית הביצים|, בטענה שהיא צפויה לפגוע במשקים הקטנים ולרכז את הענף בידי מספר מצומצם של בעלי הון. במסגרת הרפורמה, מתכוון משרד החקלאות להשקיע 300 מיליון ש"ח בהקמת לולי כלובים חדשים, על אף שלולים אלו נאסרו לשימוש ב-30 מדינות. בתגובה לעתירת אנונימוס, ב-29.11.2009 קבע בג"ץ כי יש להקפיא באופן זמני את ביצוע הרפורמה בתעשיית הביצים עד להחלטה חדשה בנושא והתקנת תקנות הנוגעות לרווחת התרנגולות.

|שתמונה|3926|שתמונה| בכתבה "החתולים שומרים על השמנת" (גלובס, 14.3.2010) מספר עו"ד ליויאן סגל על הליקויים בתפקודה של המועצה לניסויים בבעלי-חיים: במשך כל שנות קיומה, המועצה מעולם לא אישרה חלופה לניסויים בבעלי-חיים, גם כשמדובר בחלופות שכבר נכנסו לשימוש בהצלחה בחו"ל. המועצה אף העבירה סמכויות פיקוח על ניסויים בבעלי-חיים לגופים המפוקחים עצמם, ובכלל זה חברות מסחריות. ליקויים אלו צפויים להבדק על-ידי מבקר המדינה.

|שתמונה|2618|שתמונה| בכתבה "פינת השלולית" (הארץ, 13.3.2010) סוקר צפריר רינת את מאמצי החברה להגנת הטבע וארגונים סביבתיים נוספים לשימור בריכות החורף – מערכות אקולוגיות ייחודיות, המבוססות על מי גשמים וחיוניות להישרדותם של עופות מים ודו-חיים ממינים רבים. במקביל לכך, מקודמות תוכניות להעברת בעלי-חיים מבריכות חורף הצפויות ליהרס בשל תוכניות בנייה – אל בריכות מלאכותיות שהוקמו במיוחד לשם כך. הבריכות המלאכותיות אינן מהוות תחליף מלא לבריכות החורף הטבעיות, והן מאפשרות את הישרדותם רק של חלק מבעלי-החיים הצפויים להיפגע מהבנייה.

|שתמונה|2189|שתמונה| בכתבה "מסתכלים להן בעיניים: 'חגיגות החלב' נפתחות היום" (nrg מעריב, 10.3.2010) מספר זיו ארדמן על "חגיגות שמחת החלב", חג שיווקי שהומצא על-ידי מועצת החלב. הכתבה מציגה גם את תגובתו של פעיל אנונימוס, רונן בר, המספר על הסבל העובר על פרות בתעשיית החלב: "מאחורי המצג הפסטורלי עומדות |מכ:683|פרות חולות|, שהמרוץ להגדיל את תפוקת החלב שלהן גורם להן לסבול מדלקות עטינים, זיהומים, נכויות, חיתוך קרניים ללא הרדמה וכוויות בעור."

בכתבה "חקלאי שהרעיל חיות בר נקנס ב-10 אלף שקל" (ynet, 8.3.2010) מדווח ארז ארליכמן על קנס בסך 10,000 ש"ח שהוטל על חקלאי, שהורשע בציד חיית בר מוגנת, בציד ללא רשיון ובציד בהרעלה, לאחר שבשדותיו באזור זיכרון-יעקב נמצאו מתים בשנת 2006 חמישה תנים, חזיר בר וצבי. החיות נהרגו מרעל "טמיק" שפיזר החקלאי.

בכתבה "הוגשה התנגדות להקמת היישוב ניצנית" (nrg מעריב, 8.3.2010) מסופר על הגשת ההתנגדות של החברה להגנת הטבע לתכנית להקמת יישוב חדש בנגב, הצפויה להביא להרס שטחים פתוחים נרחבים ולפגיעה בחיות בר.

|שתמונה|2249|שתמונה| בטור "צפרדע, חיה בסכנה" (nrg מעריב, 7.3.2010) מסבירה עדי חשמונאי על הסכנה הנשקפת לצפרדעים ולסלמנדרות בישראל כתוצאה מהרס בתי הגידול שלהם, בעיקר עקב בנייה, סלילת כבישים, ושאיבת יתר של מי-תהום. מתוך אלף בתי גידול שהתקיימו בעבר בין חיפה לאשקלון נותרו רק מאה, ורק עשרים מתוכם מוגנים כשמורת טבע או גן לאומי.

|שתמונה|2184|שתמונה| בכתבה "מי לא יתנני עוף" (חיים אחרים, 1.3.2010) מראיינת שחר בן-פורת את הסופרת רות ל. אוזקי, אורחת כנס "מזון למחשבה", המסבירה על העובדות הקשות על תעשיית הבשר שגילתה במסגרת התחקיר לספרה, "שנת הבשרים שלי": "העובדה המחרידה ביותר הייתה הזווית התרופתית שחשפה שימוש בכל כך הרבה תרופות, אנטיביוטיקה והורמונים בתעשיית הבשר. כאשר רואים מכלאה מבינים למה. המקומות האלה הם ענקיים וחיים בהם אלפי בעלי-חיים בצפיפות נוראית. הם מלוכלכים ומתבוססים בצואה של עצמם. הם מקבלים מנות עצומות של תרופות כדי למנוע מהם למות לפני שיישחטו. המידע המבהיל ביותר היה בנושא ההורמונים שניתנו לבקר כדי לפטם אותו לפני שרוצחים אותו. בעיות הבריאות השונות שאנו מתמודדים איתן כעת בארצות-הברית, כמו שפעת החזירים, השמנת יתר, בעיות פוריות וכמובן העמידות של בקטריות לאנטיביוטיקה, מקושרות לאופן שבו אנו מגדלים בעלי-חיים למאכל." בן-פורת מראיינת בכתבה גם את חגי כהן מאנונימוס, המפרט על המצב בתעשיית הבשר בארץ.

|שתמונה|2189|שתמונה| בכתבה "רובוטים במקום עובדים זרים" (וואלה!, 3.3.2010) מספר עמירם כהן על כוונת משרד החקלאות להוציא 100 מיליון ש"ח מכספי הציבור על השתתפות ברכישת 400 מערכות חליבה רובוטיות. הרכישה נועדה להגדיל את רווחיות תעשיית החלב, לצמצם את תלות התעשייה במהגרי עבודה ולמשוך לתעשייה ישראלים צעירים.

|שתמונה|1335|שתמונה| בכתבה "המועצה הארצית לתכנון אישרה הקמת העיר כסיף" (nrg מעריב, 2.3.2010) מדווחים עידו אפרתי ואורי בינדר על החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לאשר הקמתה של עיר חדשה בנגב, על אף התנגדות המשרד להגנת הסביבה, החברה להגנת הטבע, ורשות הטבע והגנים. הקמת העיר תהיה כרוכה בהרס של שטחי בר נרחבים, שהם בית-גידולן של חיות רבות.

|שתמונה|3909|שתמונה| בכתבה "זאבי הגולן: טורפי העל של ישראל" [ynet (טבע הדברים), 5.3.2010] מספר פרץ גלעדי על חיי הזאבים ברמת הגולן, ועל התמודדות הרשויות עם הסכנה הצפויה להם מהרעלות ופגיעות אחרות על-ידי מגדלי בקר.

|שתמונה|2175|שתמונה| בכתבה "לראשונה מת כלב שחוסן מכלבת. המחלה ממשיכה להתפשט בצפון" (הארץ, 25.2.2010) מדווח אלי אשכנזי על מותו של כלב עשירי מכלבת בישראל מאז תחילת השנה, והפעם הקורבן היה כלב מחוסן; וטרינרים "מעריכים כי החיה סבלה מכשל חיסוני." למרות המקרה התקדימי, גורם משמעותי בהפצת המחלה הוא הזנחת החיסון של כלבי בית.

ארז ארליכמן מדווח ("טייסון האהוב זוהה כזאב משוטט – ונורה למוות", ynet, 22.2.2010) שפקחי רשות הטבע והגנים, בהנחיית השירותים הווטרינריים, "מבצעים דילול של אוכלוסיית זאבים, תנים, שועלים וכן כלבים משוטטים מחשש להתפרצות כלבת." אגב כך הם ירו למוות בכלב בית בצפת. מידע זה התפרסם יום לפני שצפריר רינת, בכתבתו "מדענים: האיסור של גלעד ארדן לירות בכלבים משוטטים יגרום להתפרצות כלבת" (הארץ, 23.2.2010), טען ש"אין כיום בישראל פעילות לדילול אוכלוסיות כלבים משוטטים," עקב החלטת השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן. המשרד להגנת הסביבה הוא אחד מהגופים המסמיכים את פקחי הרשות לירות בחיות "למניעת כלבת", ולטענת רינת, "מאז ראשית השנה לא חידש ארדן את ההסמכה ולפיכך הופסקה פעילות הפקחים;" כמו כן, "ארדן אישר אתמול שעיכב את הסמכת פקחי הרשות. 'קיבלתי תלונות של אזרחים מאזורים רבים על ירי בכלבים, ובהם מקרים של כלבים שהושארו גוססים בשטח,' הסביר. 'אני מחויב לדאוג גם לרווחת בעלי-חיים, ולכן ביקשתי שיראו לי באילו נסיבות יש הצדקה לכך.'"

בכתבה נוספת בנושא, "שועלים בת"א; מומחים מזהירים מהתפשטות כלבת" (nrg מעריב, 21.2.2010) מכריז אלכס דורון: "שועלים נראו באחרונה באזור הקריה, בקרבת שכונות נוספות בתל-אביב, באזור מקווה ישראל ובישובים עירוניים אחרים." הכתבה מנסה לזרוע בהלה מפני שועלים, ומזכירה שבגליל העליון השועלים משגשגים במיוחד ליד לולים, עקב "זמינות מזון כמו פגרי התרנגולות שלא טופלו כראוי (הטמנה או שריפת הפגרים)."

|שתמונה|2521|שתמונה| בכתבה "גוועלד! בישראל נשחטים יותר חזירים מפרות" (וואלה!, 24.2.2010) מדווח רמי שני, בעקבות השירותים הווטרינריים: "לפי הנתונים שנאספו בשנים האחרונות, בכל שנה נשחטים בישראל כ-130 אלף ראשי בקר וצאן וזאת לעומת 180 אלף חזירים." שני מזכיר שחוק האוסר גידול חזירים עבר בכנסת ב-1962; הרשויות המקומיות גם הוסמכו להגביל מכירת בשר חזיר בתחומן, אולם ב-2004 השעה בג"ץ את חוקי העזר העירוניים בנושא. יש להוסיף, |מכ:267|שהחזירים בישראל| גדלים בתנאים קשים, ומשרד החקלאות מעכב את התקנת התקנות לעניין גידול חזירים.

|שתמונה|2238|שתמונה| בכתבה "חדרה: אושרה תוכנית שמורת טבע חוף גדור" [nrg מעריב (זמן חדרה), 26.2.2010] מדווח אלעד הופר: "השבוע חתמה הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חדרה על מתן תוקף לתוכנית שמורת הטבע וגן לאומי חוף גדור והכללתה בתוכנית המתאר של העיר. מדובר בשטח המשתרע על פני 549 דונם בקטע החוף שבין מכמורת לגבעת אולגה."

|שתמונה|2523|שתמונה| בכתבה "זיהום חמור בצפון איטליה לאחר חבלה במאגר נפט" (ynet, 25.2.2010) מדווחות סוכנויות הידיעות על דליפת 600,000 עד 2.5 מיליון ליטרים דלק ממפעל ליד מילאנו, איטליה, לנהר הסמוך: "הסניף האיטלקי של קרן השימור הבינלאומי WWF הודיע כי כמה מיני ציפורי מים נמצאים כעת בסכנה חמורה. כמו כן, הזיהום יקטול כמויות גדולות של דגים וישפיע גם על אוכלוסיות של ברווזים ועופות מים אחרים המקננים באזור הנהר פו. כמה עופות מים מכוסים בנפט כבר אותרו והוצאו מהמים המזוהמים, והועברו לטיפול."

תכנית הטלוויזיה לזכויות בעלי-חיים מציגה קליפ מוזיקלי המותח ביקורת על תעשיית המזון המהיר: "תהנו מהארוחה שלכם".

|שתמונה|2227|שתמונה| בכתבה "מהטבע הפתוח של פולג יישארו פרוסות דקות" (ynet, 16.2.2010) מספרת יעל דראל על התכניות לסלילת ארבעה כבישים באגן פולג, שהוא "המקום הכמעט אחרון שבו ניכר עדיין הנוף המקורי של אזור השרון, על בתי הגידול הלחים שבו, ערוצי הנחלים, רכסי החמרה והכורכר." מימוש התוכניות "יחסל את הרצף והריאה הירוקה ויפגע ביכולת של בעלי-החיים להתקיים פה." הארגונים הסביבתיים והמשרד להגנת הסביבה הציעו חלופות פחות מזיקות. החברה להגנת הטבע תערוך ב-6.3.2010 הפנינג טיולים למען שמירת מרחב פולג.

|שתמונה|3674|שתמונה| בכתבה "משרד החקלאות סוגר את הכלביה העירונית בחיפה" (ynet, 14.2.2010) מדווח ארז ארליכמן על החלטת השירותים הווטרינריים לסגור את המכלאה העירונית של חיפה, בעקבות ליקויים חמורים במקום: "רוב התאים קטנים מהנדרש בתקנות השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות ואינם מתאימים למטרתם, סורגי המתכת בתאים ובדלתותיהם ישנים וחלודים וחלקם בשלבי התפוררות והתפרקות ואין תאים ייעודיים להחזקת חתולים. החתולים מוחזקים בסמוך לכלבים, דבר הגורם לעקה ניכרת."

|שתמונה|2184|שתמונה| הכתבה "אור יהודה: צו סגירה למשחטה שהואשמה בזיהום" (nrg מעריב, 16.2.2010) מדווחת על צו סגירה שניתן למשחטת העופות "הל יסכה" שבאור יהודה, בעקבות תביעת המשרד להגנת הסביבה. זאת לאחר שבמשך שנים הזרימה המשחטה שפכים בניגוד לחוק לתעלת הניקוז של אור יהודה והביאה לזיהום נחל איילון, מערכת הביוב העירונית, השפד"ן ומקורות המים.

בכתבה "הפרות של כרמיה המובילות בארץ בתנובת החלב" (nrg מעריב, 17.2.2010) מדווח יובל אופק על תפוקת החלב הגבוהה של הפרות ברפת כרמיה: 13,976 ליטר בשנה לפרה (מעל 38 ליטר בממוצע ליום). הנתון מוצג בגאווה, ללא התייחסות ביקורתית לכך שהגדלת תפוקת החלב של הפרות היא תוצאה של עיוות תורשתי מכוון, אשר פוגע בפרות עד כדי כך שהן |מכ:683|מתקשות לבצע תנועות בסיסיות|.

|שתמונה|2379|שתמונה| בטור "דם קר" (וואלה!, 12.2.2010) דן עידן סייר בהצעת החוק נגד סחר במוצרי פרווה בישראל, ומבקר את השרירותיות שבמתן פטור לפרוות המשמשות להכנת שטריימלים ולפרוות של חיות שנוצלו בתעשיות המזון. סייר מזכיר, שסבלם של קורבנות תעשיות המזון אינו נורא פחות מסבלם של קורבנות תעשיית הפרווה.

|שתמונה|2176|שתמונה| בכתבה "'האדם עושה שימוש לרווחתו בבע"ח תוך פגיעה והתאכזרות'" (nrg מעריב, 13.2.2010) סוקר אביב לביא את |מכ:682|פסק-הדין נגד מפטם האווזים רן ואחנון|, ומתייחס לביקורת העולה מדברי השופט אברהם הימן על היחס הכללי לבעלי-חיים בחקלאות: "איני דן בשאלה האם גידול בעלי-חיים בדרך שאינה טבעית להם הוא מעשה ראוי. איני עוסק בשאלות האם גידול עופות ופיטומם לשם צריכת בשרם, או לצורך הטלת ביצים, כשהם מצויים בצפיפות עד אפס מקום, בכלובים צרים בלי יכולת לנוע ובלי מתן שינה באופן שאור דולק בלולים במשך כל שעות היממה, הוא התעללות בבעלי-חיים [...] איני דן בשאלה אם שינויים גנטיים והורמונליים הגורמים לעטיני הפרה לגדול לממדים עצומים, עד כדי להגיע כמעט אל הקרקע, לשלולית הבוץ בה היא רובצת או עומדת שעות רבות, הם מעשים ראויים או שמא התאכזרות."

|שתמונה|2522|שתמונה| בכתבה "עכו: חולצו 11 סוסים שעברו התעללות קשה" (nrg מעריב, 10.2.2010) מובא סיפור הצלתם של 11 סוסים שהוחזקו במחסנים ללא חלונות, ללא אוורור, בחושך מוחלט, בסירחון ובלכלוך. הסוסים פונו על-ידי משרד החקלאות והועברו למתקן מוגן במטרה לשקמם ולהעבירם למאמצים.

|שתמונה|3036|שתמונה| בכתבה "פנייה לביהמ"ש העליון: לאסור עבודות כרייה בסמר" (nrg מעריב, 8.2.2010) מסופר על המאבק למניעת הרס חולות סמר בנגב, שהצטמצמו לשליש מגודלם המקורי, שהתפרס בעבר על כ-700 דונם, עקב כריית חול, עיבוד חקלאי והזרמת שפכים. עמותת אדם טבע ודין ערערה לבג"ץ נגד אישור עבודות כרייה נוספות באזור, שצפויות להתחדש בחודש הבא אם לא יתקבל צו-מניעה.

|שתמונה|3882|שתמונה| הכתבה "'מסך הברזל' מנע פלישת בעלי-חיים לגוש המזרחי" (ynet, 8.2.2010) סוקרת מחקר שנערך באוניברסיטה העברית, החושף את ההשלכות האקולוגיות ההרסניות של |מכ:456|הסחר בציפורי בר|. המחקר מראה כי במזרח אירופה, שם לא התקיים סחר ניכר בציפורים "אקזוטיות", השתמר מגוון מינים גדול יותר ביחס למערב אירופה, שם ציפורי בר שנסחרו בתור "חיות מחמד" נמלטו לטבע המקומי והשתקעו בו. המחקר מזהיר, שעם פתיחת הסחר בציפורי בר במזרח אירופה, עלולים המינים הזרים להתפשט גם שם. בכתבה מתוארות ציפורים שנמלטו והתרבו במערב אירופה ובישראל במונח המאיים והמטעה "מינים פולשים", בעוד שבפועל מדובר בקורבנות הסחר.

|שתמונה|3869|שתמונה| בכתבה "ילדים יקרים, מחר לא נאכל בשר" (ידיעות ירושלים, 12.2.2010, עמ' 58) מספרת ידידה פרץ על התארגנות הורים ירושלמית להקמת גן ילדים טבעוני. עדי פרידמן, ממובילות היוזמה, מסבירה: "הרעיון עלה לראשונה כשהייתי בהריון עם הבת שלי. חשבתי שאני רוצה לגדל אותה לפי העקרונות שאנחנו חיים לפיהם בבית, בלי שהיא תאלץ לעמוד במצב שמציעים לה ארוחה עם בשר, והבנתי שאין כיום עבורה שום פתרון." למעוניינים להצטרף למיזם, ניתן לפנות לדואל tivo.garden@gmail.com

|שתמונה|2177|שתמונה| בכתבה "החקלאים מתנגדים להוצאת הלולים מהמושבים" (mynet, 1.2.2010) מדווח אדי גל על התנגדות לולנים ל|מכ:618|רפורמה בתעשיית הביצים|, בטענה שהיא צפויה לפגוע במשקים הקטנים ולרכז את הענף בידי מספר מצומצם של בעלי הון. במסגרת הרפורמה, מתכוון משרד החקלאות להשקיע 300 מיליון ש"ח בהקמת לולי כלובים חדשים, על אף שלולים אלו נאסרו לשימוש ב-30 מדינות. אנונימוס עתרה לבג"ץ בדרישה למנוע את יישום הרפורמה עד להתקנת תקנות רווחת בעלי-חיים בתעשיית הביצים.

|שתמונה|3792|שתמונה| בכתבה "הדיג בים התיכון פוגע בדולפינים הישראלים" (nrg מעריב, 2.2.2010) סוקר יונתן הללי מחקר חדש שנערך באוניברסיטת חיפה, המראה כי הדיג המסחרי, מעבר ל|קט:19|פגיעתו האנושה בדגים|, הוא גם הגורם העיקרי למות דולפינים בים התיכון: "מתוך שמונה דולפינים שמתים בשנה בממוצע מול חופי ישראל, כארבעה מתים בגלל שנלכדו בטעות ברשתות של ספינות הדיג. מכיוון שהאינטליגנציה הגבוהה של הדולפין ידועה ממחקרים רבים, הרי ברור שהדולפינים מבינים את הסכנה אבל כנראה שאין להם ברירה מכיוון שמקורות המזון האחרים דלים."

|שתמונה|3305|שתמונה| בכתבה "נטעתם עץ ביער, אבל מה עם העצים בשכונה?" (ynet, 1.2.2010) סוקר רונן בודוני את פעילותו של אילן גולדשטיין, הנאבק לשימור עצי תל-אביב-יפו מפני כריתה וגיזום. הפגיעה בעצים מאיימת על |מכ:crita|חייהן של ציפורים| המקננות בין ענפיהם.

|שתמונה|2184|שתמונה| הכתבה "מרשי כופר באשמה; הוא לא עשה פיפי על הספה" (ynet, 2.2.2010) מספרת על הצעת חוק הצפויה לעלות בחודש הבא למשאל-עם בשוויץ, שלפיה חיות מבויתות ("חיות מחמד" ו"חיות משק") יוכרו כאישויות משפטיות הזכאיות לייצוג בבית-משפט. אם תתקבל ההצעה, יחויבו הרשויות המקומיות למנות עורך-דין שישמש כנציג החיות בבתי-המשפט, במדינה שכבר כיום |מכ:612|מצטיינת בחקיקה להגנה על חיות|. ההצעה תעלה בעקבות מאבק שניהלו ארגונים במשך שלוש שנים ו-100,000 חתימות תמיכה שאספו. הממשלה, ארגוני חקלאים ומרביעי "חיות מחמד" מתנגדים להצעה מחשש לפגיעה ברווחיהם.