כלובים לעופות בתעשיית הבשר
כלובים בתעשיות העופות
כליאת עופות בכלובים זעירים במשך כל חייהם מוכרת לנו בישראל כשיטה השלטת בתעשיית הביצים. שיטה זו החלה להתפשט במהירות באמצע המאה ה-20 עד שכבשה כמעט את כל תעשיית הביצים העולמית. בשנים האחרונות, בעקבות הגבלות בחוק על השימוש בכלובים קטנים מאוד (כלובי סוללה) באיחוד האירופי ובמדינות נוספות, עוברת התעשייה במדינות אלה ללולים נטולי כלובים, במקביל לשימוש גובר בכלובים גדולים יותר.
הפגיעות הקשות שגורמים הכלובים לתרנגולות בתעשיית הביצים מוכרות למדי. מסתבר שבתעשיית הבשר המצב עלול להיות גרוע עוד יותר, בגלל חולשות תורשתיות של העופות המנוצלים לבשר. באמצע שנות ה-60 פותחו בתעשיית הבשר כלובים לכליאת העופות במשך כל חייהם, ועד תחילת שנות ה-80 נעשה בהם שימוש בהיקף קטן. העופות בכלובים סבלו משלפוחיות דלקתיות בחזה, מעצמות רכות, מעוותות ונוטות להישבר, מפגמים בניצוי ובסופו של דבר גם מעיכובים בגדילה. כל התופעות האלה, שמוכרות גם בלולים הרגילים שהעופות מוחזקים בהם על הקרקע (משטח בטון המצופה בשכבת רפד) הוקצנו בכלובים ופגעו בעופות במידה כזו שהכליאה בכלובים הופסקה מטעמים כלכליים.
עם זאת, פיתוח הכלובים לא הופסק. בשנות ה-90 החלו להתפרסם בתעשייה טענות שהליקויים בכלובים תוקנו, כלומר שהכלובים החדשים אינם גרועים יותר ומבחינות מסוימות אף גרועים פחות מהחזקת עופות על הקרקע. כיום, לא ברור איפה התנאים גרועים יותר -- בכלובים החדשים או על הקרקע. ארגון רווחת בעלי-החיים Humane Society International קובע בנחרצות שהכלובים מרעים את תנאי הכליאה הגרועים בלאו הכי בתעשיית הבשר, אולם רבים מהמקורות שמציין הארגון מתייחסים לכלובים הישנים. יתרה מזאת, במעט הניסויים החדשים שמצביעים על החסרונות היחסיים של הכלובים, לא תמיד ברור באילו כלובים מדובר. למשל, ההשוואה המקיפה ביותר שהתפרסמה בשנים האחרונות (2008) בין מצבם של עופות על הקרקע למצבם בכלובים, נערכה בידי צוות מצרי שהשתמש בכלובים המיועדים לשישה עופות בלבד, מבלי לציין באיזה דגם כלוב מדובר. מכיוון שכל הדגמים החדשים הם "כלובי מושבה" הרבה יותר גדולים, נראה שהחסרונות הגורפים שמצא הצוות המצרי בכלובים שבדק אינם רלוונטיים לדגמים החדשים. אם לא די בכך, נראה שמעולם לא נערכו חקירות סמויות בלולי כלובים בתעשיית הבשר, כך שכל המידע מגיע מהתעשייה ומחוקריה ולכן אמינותו מוטלת בספק.
צפיפות
המניע העיקרי לכליאת עופות בכלובים הוא הגדלת מספר העופות במבנה וחיסכון בעלויות הקרקע והמבנה. גם הוצאות החשמל (בקרת אקלים ותאורה) מופחתות ואין צורך לקנות, לפזר ולפנות רפד. חברות אירופיות שונות מוכרות מערכות המכילות עד ארבע קומות, כשכל קומה היא שורה ארוכה של כלובים שנועדו להכיל 100 עופות ומעלה (המספר תלוי במשקל שבו יישלחו לשחיטה). מכיוון שהמעברים בין הכלובים אינם מאוכלסים ניצול הנשטח אינו תלוי רק במספר הקומות, ובסיכום מספר העופות ליחידת שטח בשיטה זו מגיע עד פי 3 ממספר העופות הכלואים בלול רגיל.
בכלובים נהוגה צפיפות גדולה עוד יותר מאשר על הקרקע. בספרות המדעית-חקלאית קיימים ויכוחים על מידת הצפיפות שנחשבת מסוכנת לעופות, כשהכוונה היא לסכנת מוות או מחלות ופציעות הניכרות היטב לעין האדם. ביוני 2010 נכנסה לתוקף באיחוד האירופי דירקטיבה (חוק) להגנה על תרנגולים בתעשיית הבשר, תוך פשרות גדולות עם דרישות התעשייה. לפי הדירקטיבה, מותר לצופף עופות עד 33 ק"ג משקל גוף על כל מטר רבוע (מכיוון שמשקל הגוף משתנה במהירות, אין טעם להגביל צפיפות לפי מספר עופות ליחידת שטח). אם הלולנים משתמשים בציוד שמאפשר לשמור על תנאים סביבתיים טובים-לכאורה, הדירקטיבה מתירה לצופף את העופות עד 39 ק"ג למ"ר (עד 42 ק"ג/מ"ר אם נרשמה בלול זה תמותה מעטה יחסית) – עומס שמשמעותו חיכוך מתמיד של העופות אלה באלה, עד כדי פגיעה בנוצות וריבוי שריטות. בכך התירו המחוקקים האירופיים לתעשייה לצופף עופות במידה המקובלת בה ממילא.
יצרני הכלובים ממליצים על צפיפות גבוהה הרבה יותר, עד 50 ק"ג למ"ר (22-20 תרנגולים בשיא גודלם למ"ר). מובן שצפיפות כזו אינה מהותית לעצם השימוש בכלובים, אולם בהנחה שהלולנים דוחסים עופות בהתאם להנחיות יצרני הכלובים, התרנגולים בסוף חייהם צמודים גוף אל גוף עד כדי כך שאין להם מקום לרבוץ בנוחות וגם אין להם מקום ללכת.
לבעיות אלה יש להוסיף את ההשלכות הרות-האסון של תקלות נקודתיות בציוד שבכלוב (כגון סתימה בצינורות אספקת המים/המזון) ואת הקושי המוגבר לאתר ליקויים בלול כה עמוס. בתוך לול רגיל, הלולן הולך באטיות, מזהה עופות גוססים ומתים ורואה נזילות ותקלות ציוד אחרות. לעומת זאת, בלול עם כלובים הוא אינו יכול עוד לעבור בין העופות, ורק הקומה השנייה נמצאת בגובה נוח לצפייה בהליכה. כדי להציץ בקומות העליונות הוא חייב לעלות על עגלה. קשה להאמין שבתנאים אלה יאותרו במהירות תקלות בציוד או מחלות.
בעיית הרצפה
הסוגיה הרגישה ביותר בכלובים היא הרצפה. הכלובים המוקדמים דומים לכלובים של תעשיית הביצים – מבנה מרשת תיל ותו לא. אם התיל עלול לפצוע את רגליהן ואת גופן של תרנגולות בתעשיית הביצים, הרי הוא מסוכן עוד יותר לתרנגולים הכבדים יותר שבתעשיית הבשר. רצפת התיל היא הגורם העיקרי לנטישת הכלובים בשנות ה-70 וה-80. השיפור שמתהדרים בו יצרני הכלובים כיום הוא שימוש ברשת פלסטיק גמישה המונחת ברפיון על-גבי שלד מתכת, כך שהעופות דורכים על רשת רכה וצפופה למדי שאמורה לתמוך היטב ברגליהם מבלי לפצוע אותם. למעשה, כבר ב-1973 התקבלו בארצות-הברית שתי הצעות לפטנטים על רצפת כלוב המצופה ביריעה מחוררת או ברשת מחומר פלסטי, במטרה מוצהרת למנוע מעופות שלפוחיות דלקתיות בחזה ונפיחות בעקבים. הרצפה בכלובים המשווקים כיום בנויה על עקרונות אלה, עם שכלולים קלים בסוג הפלסטיק ובצפיפות הרשת וצורתה.
עד כמה הצליחה הרצפה הגמישה במניעת הבעיות האופייניות לרצפת התיל? התשובה על כך אינה ברורה. המחקרים לא בהכרח רלוונטיים לדגמים החדשים, ובמעט הסרטים שצולמו בלולים חדשים נראה שגמישות הרצפה והחורים שבה מכבידים מעט על ההליכה של העופות המתקשים ממילא להתהלך. קושי אפשרי זה מצטרף להגבלת המקום החמורה ממילא בכלוב שאורכו 3-2 מטרים. מחקר שנערך בטורקיה השווה במפורש בין מצב הרגליים של עופות שגדלו על קרקע לעופות שגדלו על כלוב עם רצפת פלסטיק, ומצא שלאחרונים רגליים קצרות יותר, עדות אפשרית להתפתחות לקויה גם על רשת פלסטיק. הגבלת המקום והפעילות מפריעה אף להפעלת הכנפיים, ולכן מן הסתם גם להתפתחותן. מחקר ממוקד אחר השווה בין גידול עופות סטנדרטי לגידול בכלובים מדגם מאוחר יחסית (משנות ה-90) של אחת החברות המובילות בתחום (Farmer Automatic) ומצא שמצב הנוצות של העופות בכלובים היה מעט גרוע יותר.
ללא עניין
מעבר להגבלות התנועה שכופה הכלוב על העופות, הוא שולל מהם את מטרות הפעילות העיקריות. תרנגולים בטבע מבלים כמחצית משעות פעילותם בחיפוש מזון וחיטוט בקרקע. מדובר לא רק בדרך להשיג מזון אלא גם בדחף בפני עצמו ובמוקד של עניין. על רצפת בטון המכוסה ברפד עדיין אפשר לחפש ולחטט, אולם בכלוב הרצפה חשופה וחסרת כל עניין. גם אם העופות יכולים לנוע בחופשיות, אין להם לשם מה לעשות זאת. יתרה מזאת, תרנגולים אוהבים לעשות אמבטיות חול מדי פעם, וכשאפשרות זו נשללת מהם הם נכנסים למצוקה ניכרת. פעילות כזו אפשרית על רצפת רפד ואינה אפשרית על גבי רשת פלסטיק. בעיות אלה מצטרפות לפגעים אחרים שגורמת הכליאה – היעדר אפשרות להתחמק מסביבה לא נוחה (למשל, מבחינת מיקרו-אקלים) או מעופות תוקפניים, וחששנות מוגברת.
הפרשות
אחת מהבעיות הקשות בגידול עופות צפופים על הקרקע היא שההפרשות אינן מסולקות אלא מצטברות בתוך הרפד, ועם הזמן העופות מתפלשים למעשה בהפרשות ונושמים את אדי האמוניה שעולים מהן. זהו מקור להפצת מחלות מידבקות, למחלות עור ולפגיעות כואבות בעיניים ובמערכת הנשימה. בכלובים החדשים, אף על-פי שהם מגדילים מאוד את צפיפות העופות במבנה, בעיות אלה אמורות להיפתר בעיקרן. ההפרשות נופלות דרך הרשת אל יריעה פלסטית שמתוחה מתחת לכלוב, וגמישות הרשת אמורה גם למנוע הצטברות הפרשות שנפלו ישירות עליה. מדי יום או ימים אחדים מסובבים את היריעה (בעזרת מנגנון חשמלי) וההפרשות מקולפות מעליה ומסולקות מסביבת העופות. עם זאת, זיהומי סלמונלה כנראה חמורים יותר דווקא בעופות הגדלים בכלובים, ספק בגלל תחרות בין חיידקי הסלמונלה למיקרואורגניזמים אחרים ברפד, ספק בגלל מרכיבים המצויים ברפד שהעופות מנקרים.
פינוי למשחטה
חיסרון גדול אחר של הגידול על הקרקע הוא "פינוי" הלול לקראת משלוח העופות למשחטה. בשיטה המקובלת ביותר, עובדי קבלן פושטים על הלול, חוטפים מהקרקע כמה שיותר עופות בכל יד, בדרך-כלל ברגל אחת ולעתים בכנפיים או בראש, והולכים כברת דרך ארוכה עד שמגיעים לארגזי הובלה וזורקים את העופות לתוכם. לחץ הזמן והעבודה הקשה – להתכופף מאות או אלפי פעמים באירוע ולסחוב 15-10 ק"ג שוב ושוב – הופכים את עבודת הפועלים לגסה ביותר ואף מועדת לאלימות סדיסטית.
בכלובים החדשים נחסך מהתרנגולים רוב התהליך הזה. הפינוי מתחיל כשהעובדים שולפים את רצפת הרשת (או מטים אותה, בדגם אחר) מתחת לרגלי התרנגולים. אלה נופלים ליריעת הפלסטיק שנמצאת כ-20 ס"מ מתחת לכלוב (היריעה ששימשה עד כה לאיסוף ההפרשות). יריעת הפלסטית נוסעת באיטיות כשהעופות עליה, ומובילה אותם למסוע אטי אחר שמוציא אותם מהלול. בדגמים המשוכללים ביותר, העופות נופלים מהמסוע במישרין לתוך ארגזי הובלה מבלי שאיש הרים אותם. בדגמים אחרים הם מוסעים לשולחן מסתובב, שם תופסים אותם ברגליהם ומכניסים אותם לארגזים הנמצאים כמה מטרים משם.
אין ספק שסילוק הרצפה, הנפילות והנסיעה הם חוויות לא נעימות. לא פעם העופות מתקשים לייצב את עצמם בנסיעה, והם נופלים זה על זה בין המפלסים. אולם כל אלה מתגמדים מול האלימות הקשה של ה"פינוי" הסטנדרטי. אפילו בשיטה שבה המסוע מסתיים בשולחן, האלימות מתונה יותר במידה ניכרת כי העובדים לא צריכים להתכופף לקרקע ומרחק הסחיבה של העופות קטן.
הכלובים לאן?
בשנים האחרונות מתפשט השימוש בכלובים בתעשיית העופות לבשר באפריקה, בהודו, בסין, ברוסיה, במדינות מזרח אירופיות ובאזור המפרץ הפרסי. כמה חברות אירופיות משווקות במרץ כלובים בארצות שלעיל – זאת בשעה שפיתוח שיטות כליאה כאלה מנוגד למגמה השוררת באירופה, והצפיפות המומלצת בכלובים אף אינה חוקית שם.
יצרני כלובים אירופיים מפרסמים כיום את סחורתם בטענה שהיא משתלמת מבחינה כלכלית. לדבריהם, בהשוואה לתרנגולים בלולים רגילים העופות בכלובים שלהם צוברים משקל מהר יותר, צורכים פחות מזון, גדלים באופן אחיד יותר וצורכים פחות תרופות. לטענות שיווקיות אלה אין גיבוי במחקרים עצמאיים, אך אם הן נכונות, השימוש בכלובים עתיד להתפשט.
מסקירת דגמי הכלובים שמשווקות כיום חברות אירופיות, עולים לכאורה כמה יתרונות יחסיים של הכלובים. אך למעשה, חלק מהכלובים המצויים בשימוש בארצות שלעיל אינם עומדים בסטנדרטים החדשים; למשל – דגמים רבים שמשווקות חברות סיניות. אין ספק אפוא שהם גרועים במידה ניכרת מלולים רגילים. מעבר לכך, יותר משיש לכליאה בכלובים החדשים מתוצרת אירופית יתרונות משלה, היא חושפת את חסרונות השיטה המקובלת, ואגב כך גם את חולשתה של החקיקה האירופית. תרנגולי בית מנוצלים במספרים גדולים יותר מכל מין אחר עלי אדמות, בתנאי כליאה קשים מאוד וללא הגנה משמעותית בחוק. הכלובים המשוכללים ביותר אינם מקלים על התרנגולים במידה משמעותית, אם בכלל, ומגמת הכליאה רק מחמירה את אסונם.
פורסם במקור: זכויות בעלי-חיים השבוע 608, 28.2.2013.
מקורות
חומרים תעשייתיים (רובם הוסרו מהרשת)
Poultry Farm Komarovka, Belarus, TEXHA, (movie, 10:29 minutes).
FACCO S.p.A. broilers in cages, (movie, 10:38 minutes).
Big Dutchman AviMax, (movie, 06:44 minutes).
BroMaxx broiler system (website).
http://www.bromaxx.com/
Broiler - Growing System for Broilers, farmerautomatic-inc.com.
(GSI Group) Cumberland Broiler Cage System, September 2011.
Broiler Cage Systems, reliancepoultry.co.za.
Broiler Best, valli-italy.com.
http://www.poultec.net/broiler.html
Poultec Broiler Cages Colony System Advantages, poultec.net.
Poultec Broiler Cages Colony System features, poultec.net.
Big Dutchman Innovations for Successful Poultry Production, The Poultry Site, February 21, 2013. http://www.thepoultrysite.com/poultrynews/28164/big-dutchman-innovations-for-successful-poultry-production
Simon Shane, "Innovative broiler growing systems at VIV Europe," WATTAgNet, June 10, 2010.
http://www.wattagnet.com/16409.html
"Valuable Tips for Successful Broiler Management," The Poultry Site, March 5, 2010. http://www.thepoultrysite.com/poultrynews/19683/valuable-tips-for-successful-broiler-management
Growing Broilers in a Comfort Colony System, Jansen Poultry Equipment.
מאמרים ודו"חות מדעיים
Mariam E. Al-Bahouh, Afaf Y. Al-Nasser, Faten K. Abdullah, "Production Performance of Different Broiler Breeds Under Different Housing Systems," International Journal of Poultry Science 11, no. 3 (2012): 190-195.
E.A.M. Bokkers, I.J.M. de Boer, and P. Koene, "Space Needs of Broilers," Animal Welfare 20 (2011): 623-632.
A. Manal, Abeer H. Fouad, Razek Abdel and M. Badway El Sayed, "Broilers Welfare and Economics under Two Management Alternatives on Commercial Scale," International Journal of Poultry Science 7, no. 12 (2008): 1167-1173.
F. Zhao, Y. Zhao, A. Geng, Z. Shi, and B. Li, "Effects of Stocking Density on Behavior of Broilers in Cage System," Livestock Environment VIII, Iguassu Falls, Brazil, August 31-September 4, 2008.
W. Edens, C.R. Parkhurst, and G.B. Havenstein, "The Effects of Conventional versus Cage Housing and Inorganic versus Organic Selenium on Feathering in Broilers," Engormix.com, November 16, 2007.
Fu-rong Zhao, Ya-junn Zhao, Ai-lian Geng, Zheng-xiang Shi, and Bao-ming Li, "Effects of Cage Floor Systems on Behaviours and Breast Blister in Battery Broilers," Zoological Research 28, no. 2 (2007): 155-160.
P. Catala´-Gregori, V. Garc?´a, F. Herna´ndez, J. Madrid, and J.J. Cero´n, "Response of Broilers to Feeding Low-Calcium and Phosphorus Diets Plus Phytase Under Different Environmental Conditions: Body Weight and Tibiotarsus Mineralization ," Poultry Science 85, no. 11 (November 2006): 1923-1931.
The Welfare of Chickens Kept for Meat Production (Broilers), Report of the Scientific Committee on Animal Health and Animal Welfare, Adopted 21 March 2000.
B. Tolon and S. Yalcin, "Bone Characteristics and Body Weight of Broilers in Different Husbandry Systems," British Poultry Science 38. no. 2 (May 1997):132-135.
G.O. Akpobome and R.C. Fanguy, "Evaluation of Cage Floor Systems for Production of Commercial Broilers," Poultry Science 71, no. 2 (February 1992): 274-280.
Huang Meishu Lu Zhongxiao (Research Institute of Animal Engineering), "Interactions Between Mechanics Properties of Broiler Cage Floor and Growth of Broilers," Journal of Beijing Agricultural Engineering University, 1991-03. http://en.cnki.com.cn/Article_en/CJFDTOTAL-BJGN199103010.htm
J.N. Prtitte, R.O. Hawes, and R.W. Gerry, "The Influence of Cage Versus Floor Pen Management of Broiler Breeder Hens on Subsequent Performance of Cage Reared Broilers," Poultry Science 62, no. 7 (July 1983): 1241-1246.
J.D. May, J.W. Merkley, G.W. Malone, and G.W. Chaloupka, "Relationship of Pen Height to Bone Strength of Broilers," Poultry Science 60, no. 3 (March 1981): 546-549.
L.D. Andrews, G.S. Nelson, G.C. Harris Jr., and T.L. Goodwin, "Performance of Five Strains of Broilers in a Four-Tier Cage System with Plastic Mat Floors," Poultry Science 54, no. 1 (January 1975): 54-58.
L.D. Andrews and T.L. Goodwin, "Performance of Broilers in Cages," Poultry Science 52, no. 2 (March 1973): 723-728.
פטנטים
T. Stevenson, Charles Johnston et al., Poultry Cage Floor and Poultry Cage, US Patent 3771495, filed January 10, 1972, issued November 1, 1973.
James E. Marr et al., Cage Mat, US Patent 3726255, filed July 8, 1970, issued April 1, 1973.
Coburn B. Fisher et al., Turkey Cage Bottom, US Patent 3029789, Filed September 26, 1960, issued April 17, 1962.
