בעיתונות: החיים הזולים של התרנגולים
במהלך חודש פברואר 2008 חלה הוזלה גדולה של מחירי בשר תרנגולים ברשתות השיווק בקריות, ואחר-כך בירושלים. לפי נתוני ארגון מגדלי העופות שצוטטו בעיתונות, ההוזלה נובעת "מעודפי ייצור של כ-15%-10% – שהשוק אינו קולט אותם, ושגורמים למשחטות להוריד מחירים." מדובר ב"עודף" שניתן להעריכו ב-15 עד 20 מיליון ציפורים, שנידונו לחיים בלול תעשייתי, להובלה בכלובים דחוסים ולשחיטה – מבלי שהצרכנים אף ידרשו זאת באופן ישיר. כמובן, ניצול העופות עדיין מבוסס על הכסף שמשלמים הצרכנים עבור בשר העופות, אבל המערכת מתועשת במידה כזו, שאיש בה אינו מעלה על דעתו שיש משהו פסול במיוחד ב"ייצור עודף" של יצורים חיים. רק תחת החשש מקריסת הבסיס הכלכלי של הענף, מבקש ארגון מגדלי העופות "לצמצם את הייצור". זאת על-ידי הימנעות מבניית לולים חדשים, הגבלת מחזורי הגידול בכל לול לחמישה בשנה והתאמת מספר הביצים שיודגרו במדגרות לתנאים החדשים. מספר חריג של כתבות בעיתונות התייחס למחיר שמשלמים העופות על האצת ה"ייצור" שלהם. כתב מעריב, אסף זלינגר, מצטט את דוברת אנונימוס:
"ככל שהמחיר יורד, האכזריות כלפי בעלי-החיים הולכת ועולה [...] לעצימת העיניים שלנו יש סיבה הגיונית, האמצעים שבהם תעשיית הבשר משמשת כדי למקסם רווחים מזעזעים באכזריותם. למשל, הנוהג של הרעבה לפני השחיטה, או הסטנדרט של ציפוף 20 תרנגולות במטר רבוע אחד כל חייהן עד לשחיטה. וגם ישנה הדחיסה האלימה למשאיות ההובלה, ששוברת רבבות כנפיים ורגליים, רק כדי להוזיל עוד קצת את עלות המשלוח. [...] בעלי-החיים משלמים את המחיר האמיתי של הבשר ה'זול' כביכול."
אורי דותן (הארץ) כותב:
"מדובר, למי ששכח, בגופות קפואות של תרנגולות. [...] מתברר שבמקום בו הכלכלה הצליחה, המוסריות כשלה. הזילות בחיי בעלי-חיים מחפירה במקרה הזה, וכעת מתברר שבמדינת ישראל בשנת 2008 הסכום המדויק ששווים חייו של יצור חי לשעבר הוא רק 99 אגורות ליחידה. פחות משקל בודד [...] כנראה שעבור רוב האנשים עוף קפוא זהה למלפפון, קישוא או סט עפרונות צבעוניים."
משלמים את המחיר האמיתי של הבשר ה'זול' (ניר משה, אוגוסט 2009)
דפנה ורדי (מעריב) מביאה הדים מהקמפיין הבריטי נגד תיעוש התרנגולים. למרות החידוש בכך שהנושא עומד על סדר-היום הבריטי ומצליח אפילו לחדור לעיתונות בישראל (ראו, לשם השוואה, כיצד תוארה בעיית "העופות השמנים" בעיתונות בסוף שנת 2006), עדיין אין לקמפיין תוצאות מעשיות ניכרות. כותבת ורדי:
"הביקוש הגובר לעופות זולים למאכל גורם לכך שהלולנים בבריטניה עושים הכל כדי שהעופות יגיעו למשקל מתאים לשחיטה במהירות האפשרית. התוצאה: רגליהן של התרנגולות מתפתחות לאט מדי, והן לא מסוגלות לשאת משקל גופן. העופות למאכל שמגדלים בלולים בגידול אינטנסיבי הם מזנים בהם העופות עולים במשקל במהירות. ההשמנה המהירה, בצירוף תנאי הגידול בכלובים צפופים שלא מאפשרים לעופות לזוז או לישון, הביאו לכך שכרבע מהתרנגולות לא מסוגלות ללכת על הרגליים, כך עולה מסקר שנערך במימון ארגוני חקלאים בבריטניה. כתוצאה מכך התרנגולות לא מצליחות להגיע לאוכל ולמים וצריך להשמיד אותן, כדי שלא ימותו בייסורים מהתייבשות ומרעב."
מה חשבתם? ספרו לנו בתגובות!
http://anonymous.org.il/art589.html
מקורות
אורי דותן, "עוף בשקל - מהפכה צרכנית?", TheMarker הארץ, 13.2.2008דפנה ורדי, "על כרעי תרנגולת", מעריב, 10.2.2007, עמ' 12.
שרון מרוז, "לא הגיוני שמחיר העוף יהיה זול מקרמבו", nrg מעריב, 12.1.2008.
דרור מרום, "מגדלי העופות: להפסיק לבנות לולים ולצמצם הטלה", Nfc ,12.2.2008.
אלי לוי, רוני מלול, וליאת שלזינגר, "הבהלה לפולקע", מעריב, 11.2.2008, עמ' 8; כותרת נוספת: אסף זלינגר, "ההוזלה מגבירה את האכזריות".
תחקירים » תעשיות מזון מהחי » תרנגולים בתעשיית הבשר » מניפולציות גנטיות ועיוותים תורשתיים » בעיתונות: החיים הזולים של התרנגולים
