פחות אנטיביוטיקה בלול?
עלייתם ונפילתם של זרזי הגדילה
בשנות ה-50 גילו חקלאים, שתוספת מנות קטנות של אנטיביוטיקה למזון של חיות גורמת להן לגדול מהר יותר; במקביל לכך הסתבר, שניתן לכלוא אותן בצפיפות ובזוהמה גדולות יותר, כשהאנטיביוטיקה מצמצמת את ההפסד הכספי ממחלות ומתמותה. מאז נפוץ השימוש באנטיביוטיקה בכל החקלאות המתועשת, ובמיוחד בארצות-הברית (על השימוש באנטיביוטיקה במשקי חי בישראל). בשנות ה-90, החלו גופים כגון ארגון הבריאות העולמי והתאחדות הרפואה האמריקאית לקרוא להפסקת השימוש באנטיביוטיקה למטרות לא רפואיות במשקים חקלאיים, לאחר שנמצאו יותר ויותר עדויות לכך, שהשימוש הרב בחומרים אלה מביא להתפתחות חיידקים עמידים בפני אנטיביוטיקה, וחיידקים אלה מסכנים בני-אדם. אירופה, ובמיוחד שבדיה, הגיבה לסכנה באיסורים הדרגתיים על שימושים לא רפואיים באנטיביוטיקה. ב-1.1.2006 נכנס לתוקפו בכל רחבי האיחוד האירופי האיסור על שימושים כאלה בארבעת החומרים האנטיביוטיים האחרונים, שהיו מותרים לשימוש עד אז.
השינוי בארצות-הברית
איסור בחוק על השימוש באנטיביוטיקה נראה כחלום רחוק בארצות-הברית. הקונגרס איטי עד כדי כך בעניין זה, שחברות מסחריות הקדימו אותו. ב-24.1.2006 הודיעו ארבע חברות ענק אמריקאיות, כי הפסיקו את השימוש באנטיביוטיקה כזרז גדילה וכאמצעי למניעת מחלות. ההערכה היא, שארבע החברות הפחיתו כעת את השימוש ב-2 מיליון קילוגרם אנטיביוטיקה בשנה, או אף יותר מכך. החברות כוללות את Tyson Foods, השוחטת בעלי-חיים רבים יותר מכל חברה אחרת בעולם, וכן Gold Kist, Perdue Farms ו-Foster Farm. ארבע חברות אלה הורגות יחד 38% מכלל העופות הנשחטים בארצות-הברית עבור תעשיית הבשר. הצהרתן מציינת את סיומו של תהליך ממושך. בטייסון החלו לצמצם את השימוש באנטיביוטיקה ב-1997, ובשנת 2004 כבר קיבל אנטיביוטיקה רק אחד ממאה תרנגולים שנשחטו על-ידי טייסון. בפרדו הפסיקו להשתמש באנטיביוטיקה כזרז גדילה לפני חמש שנים, ובפוסטר השתמשו לאחרונה בחומרים אלה רק באחוז אחד מהלהקות. חברות אלה הגיבו ליוזמות של חברות המשווקות בשר ישירות לצרכנים. חברת שירותי המזון הרביעית בגודלה בארצות-הברית, Bon Appetit Management, קבעה בשנת 2004 מדיניות האוסרת שימוש באנטיביוטיקה הן כזרז גדילה והן כאמצעי למניעת מחלות, והחברה האחרונה שהכריזה על שינוי כזה היא מקדונלד'ס, בדצמבר 2005. לשתי החברות האחרונות אין לולים משלהן, אך הן שולטות בתנאים השוררים בלולים של הספקים שלהן.
יש לציין עוד, שלחץ הצרכנים השפיע על טייסון גם בתחום הבקר: לאחרונה הכריזה החברה על שני קווים של "בשר בקר טבעי", מפרות שגודלו ללא הורמונים ואנטיביוטיקה. החברה גם מבטיחה שהחיות יואבסו רק בעשב ובגרעיני תבואה – דהיינו לא בפסולת תעשייתית או במוצרים מעובדים, המקובלים בעסקי הפיטום. הבטחה נוספת היא, שהמכלאות יהיו מתוכננות "באופן טבעי".
מה יקרה לתרנגולים?
צמצום השימוש באנטיביוטיקה נראה בדרך-כלל כמו חדשות טובות לעופות. זהו סימן שתודעת הצרכנים לתהליך הייצור של בשר גוברת, וזהו גם סימן לכוח ההשפעה של לחץ הצרכנים. מסמך של ארגון החקלאות והמזון העולמי קובע:
ללא ספק, הפחתת השימוש בזרזי גדילה תאט ולו במעט את קצב הגדילה הרצחני של התרנגולים, קצב שאחראי לקריסת הרגליים, הלב והריאות. אבל לחקלאים קשה להיפרד מהחומר המוכר והמוזיל עלויות; והתעשייה כבר מפתחת זרזי גדילה חלופיים, לא אנטיביוטיים. מעבר לכך, מי שלא למדו לעבוד ללא אנטיביוטיקה ומתנגדים להוראת החוק באירופה או הקניינים בארצות-הברית, עלולים פשוט להמשיך להחזיק את העופות בצפיפות קטלנית כמו קודם – אך ללא ההגנה האנטיביוטית. ובכל מקרה, הפחתת השימוש בחומרים אלה תביא להגדלת מספר העופות ה"מיוצרים" בתעשייה. ב-1998 העריך ארגון הבריאות האמריקאי, שהפסקת השימוש באנטיביוטיקה תביא להגדלת מספר העופות ב-452 מיליון. ההיגיון של תעשיות המנצלות בעלי-חיים פועל לרעתם גם כאשר נראה כאילו הופיעה מגמת הקלה.