תעשיית הנוצות נחשפת

בתמונה: אווז ממשש במקורו את העור החשוף לאחר המריטה. כל התמונות בכתבה צולמו על-ידי תחקירן Kalla fakta והן מתפרסמות כאן באדיבות TV4. התמונות צולמו במהלך עבודה שגרתית במשק אווזים בהונגריה. 

התחקיר

תעשיית הנוצות היא אחת מתעשיות החי שזוכות להתייחסות מועטה במיוחד. ריכוז התעשייה במספר מדינות מצומצם, שבכולן מתקיימת פעילות מועטה בלבד של התנועה לזכויות בעלי-חיים, מקשה על התיעוד והחשיפה של גורל בעלי-החיים המנוצלים עבור ייצור פוך. כתבת תחקיר ששידר ערוץ הטלוויזיה השבדי TV4 ב-1.2.2009, סיפקה הצצה נדירה על ההתעללות שעוברים אווזים בתעשייה זו – והצליחה לעורר תגובות בקרב צרכנים ומשווקים.

תחקריני התכנית Kalla fakta ("עובדות יבשות") הצליחו לחדור למשקים של תעשיית הנוצות בשלוש המדינות המובילות בייצור נוצות. הם נכנסו ל-20 משקים בסין, 10 בהונגריה ו-9 בפולין – לאחר שהציגו את עצמם כלקוחות המעוניינים ברכישת פוך. צילומים שצילמו במצלמה נסתרת במשק הונגרי, תיעדו פועלים בשגרת עבודתם כשהם מורטים נוצות מאווזים חיים (בתוכנית לא שודרו צילומים מסין, מלבד הדגמת מריטה "עדינה" באופן יחסי, שנערכה במיוחד עבור התחקירנים).

הממצאים

הפועלים נראים בצילומים כשהם מרימים אווזים בצוואר וסוחבים אותם כך בכל כובד משקלם. במקרים אחרים מטלטלים את האווז כשהוא אחוז ותלוי בכנפיו. בזמן המריטה, הפועל הופך את האווז על גבו ומשתמש בצווארו כאילו מדובר בידית לתפיסת הציפור כולה. הצוואר מוחזק ולחוץ בעוצמה ובתנועות חדות, והראש נלחץ לעתים בין רגלי הפועל. במשך המריטה, האווז מתפתל בפראות בניסיון להשתחרר ונראה כאילו צווארו בסכנת שבירה. המריטה נערכת באגרוף שלם ובתנועות גריפה גסות ומהירות, בניסיון לתלוש נוצות רבות ככל האפשר בבת-אחת מכל פלג הגוף התחתון, כולל הצוואר. לאחר המריטה, האווזים משוחררים ונמלטים בריצה. במשק שצולם היו אווזים פצועים רבים, והפועלים נוהגים לתפור פצעים במו-ידיהם וללא שימוש בהרדמה.

יוהאן בק-פריס, דובר התאחדות הווטרינרים השבדית, התראיין לתכנית ואמר שהמצוקה הנפשית הנגרמת לאווזים בעקבות המריטה, עלולה להביא למוות. הסיבה לנוהג זה היא כלכלית – בניגוד לעור או לפרווה, שניתן לפשוט מבעלי-החיים רק פעם אחת, נוצות האווזים צומחות מחדש לאחר המריטה, ולכן ניתן למרוט את האווזים שוב ושוב. נהוג למרוט אותם 5-4 פעמים במהלך חייהם. התחקירנים מדווחים, שמריטת עופות חיים נהוגה בכ-90% מהמשקים שנסקרו.

משק לגידול אווזים בהונגריה: הפועלים נוהגים לטלטל את האווזים ממקום למקום כשהאווזים תלויים בצווארם באגרופו של הפועל. 

אווז שוכב על גבו ונאבק להתהפך ולהתחמק מאחיזתה של הפועלת. הצוואר תפוס ביד הפועלת, המושכת אותו מצד לצד בתנועות אלימות, כאילו מדובר בידית, בעוד שהאווז הנאבק נשמט מרגליה. הנוצות נתלשות בתנועות רחבות ומהירות מכל פלג הגוף התחתון, כולל הצוואר. 

הפועלים מקבלים שכר בקבלנות, כלומר בהתאם להספק שלהם – ולכן הם מתאמצים למרוט את האווזים מהר ככל האפשר. פועל יעיל מורט כ-300 אווזים ביום. 

החוק

מריטת נוצות מעופות חיים מנוגדת לחוק ברבות ממדינות אירופה, אבל ברובן ממילא אין תעשיית נוצות נרחבת, והחריגות הבולטות הן הונגריה ופולין. האיחוד האירופי, שהונגריה ופולין חברות בו, לא חוקק חוק מפורש נגד מריטת עופות חיים, אולם סעיף 3 בחוק הכללי להגנה על חיות המנוצלות בחקלאות (Council Directive 98/58/EC) מחייב את המדינות החברות לדאוג בחוק שלא ייגרמו לחיות "כאב, סבל או פציעה שאינם הכרחיים." מועצת אירופה (גוף נרחב יותר מהאיחוד האירופי, ובו חברות 47 מדינות) ניסחה את "האמנה האירופית להגנת בעלי-חיים המוחזקים למטרות חקלאיות", שעליה חתומות, בין השאר, הונגריה ופולין. האמנה כוננה ועדה (SCAHAW) שתפקידה הוא להגיש המלצות בענייני רווחת בעלי-חיים, והמדינות החתומות על האמנה מחויבות לקיים את ההמלצה או להגיש למועצת אירופה הסבר מדוע לא יקיימו את ההמלצה. ב-1999 קיבלה הוועדה המלצה בעניין אווזים והמלצה בעניין ברווזים, ובשתיהן הוראה חד-משמעית: "נוצות, ובכלל זה פלומה, לא יימרטו מעופות חיים." ככל הידוע לנו, הונגריה ופולין לא הגישו הסתייגות להמלצה זו. אם כן, שתי המדינות מפרות לכאורה הן את החוק האירופי והן את האמנה של מועצת אירופה.

בשנת 2005 הגישה חברת הפרלמנט האירופי שאילתה בעניין מריטת עופות חיים בתעשייה ההונגרית, ובפברואר 2006 התקבלה תשובת הנציב האירופי (הנציבות היא אחד ממוסדות השלטון של האיחוד האירופי). לדברי הנציב, חוק הגנת בעלי-החיים ההונגרי מתיר במפורש מריטת עופות חיים, וההונגרים לא עדכנו את החוק בעקבות חתימתם על האמנה שלעיל והצטרפותם לאיחוד האירופי. עמדת הנציבות היא שמריטת עופות חיים גורמת "כאב, סבל או פציעה שאינם הכרחיים." בעקבות זאת, הנציבות "שוקלת את האפשרות" לפתוח בהליכים משפטיים נגד הונגריה. שנתיים לאחר מכן, תחקיר הטלוויזיה השבדית מעיד על חוסר הרצינות שהפגינה הנציבות בעניין. בעקבות החשיפה ב-TV4הוגשה שאילתה נוספת, וחמישה מחברי הפרלמנט האירופי ניסחו הצהרה על "הצורך להגברת המעקב והאכיפה של הדירקטיבה בעניין ההגנה על חיות המוחזקות למטרות חקלאיות תוך עניין מיוחד במריטת אווזים." ההצהרה קוראת לנציבות האירופית ולמועצת אירופה לפעול מיד להפסקת המריטה של אווזים חיים. אם חברי פרלמנט רבים יחתמו על ההצהרה, ניתן לצפות שמוסדות השלטון האחרים יתחילו להתייחס לנושא ברצינות.

בסין התמונה פשוטה יותר: אין הגבלה בחוק על מריטת עופות חיים, ואין ציפייה ריאלית לחקיקה מתקדמת. 80% משוק הנוצות העולמי מקורו בסין.

תגובות צרכנים

החשיפה הצליחה לעורר תגובות נסערות בשבדיה. על-פי סקר שהתפרסם באתר התכנית, 80% מהנסקרים טענו שלא היו מודעים קודם לכן למצב האווזים בתעשיית הפוך, ו-70% מהנסקרים טענו כי הם חושבים שיש צורך להחרים מוצרי פוך, לפחות עד שניתן יהיה לוודא את מקור הנוצות. עמותת Djurskyddet sverige ("רווחת בעלי-חיים שבדיה") שפרסמה בעקבות התחקיר עצומה הקוראת לפיקוח על תעשיית הנוצות, הצליחה להחתים עליה 8,000 אנשים בשמונה הימים הראשונים להשקתה.

תגובת מוכרי הפוך

צוות התכנית עימת עם הנתונים מספר חנויות גדולות המוכרות כריות, שמיכות או ביגוד הממולאים בפוך. אחד ממנהלי העבודה במשקי האווזים, הצהיר בתוכנית שאיש מלקוחותיו אינו מתעניין בשאלה אם מקור הנוצות הוא מעופות שנמרטו חיים, וש"האיכות היא הדבר היחיד שמשנה." אולם חנויות רבות הצהירו על התנגדותן למכירת נוצות שנמרטו מעופות חיים. רוב ההצהרות נותרו ללא גיבוי מעשי.

רשת הריהוט איקאה גרפה תשומת-לב תקשורתית כשהצהירה כי מדיניותה היא להימנע מקניית נוצות מעופות שנמרטו בעודם בחיים. אולם הרשת לא הצליחה לגבות את ההצהרה בהתחייבות מצד הספקים, שחלק מהם נכללו בין המשקים שנסקרו בתוכנית. בעקבות זאת, הודתה איקאה שאין ביכולתה לערוב למקור הנוצות שהיא משווקת, הציעה החזר כספי ללקוחות שרכשו מוצרי פוך ומעוניינים להחזירם והצהירה על כוונתה לנקוט צעדים כדי ליצור תכנית פיקוח על ספקי הנוצות שלה. אולם לאור העובדה שהנוצות שרוכשת איקאה מגיעות מלמעלה מ-8,000 משקים שונים בסין, האפשרות לכונן פיקוח אפקטיבי נראית בלתי מציאותית.

רק רשת חנויות אחת מבין החנויות שאליהן פנתה התכנית – Åhléns (אולנס) – החליטה בעקבות החשיפה לגלות אחריות ולהסיר מעל מדפיה את כל מוצרי הפוך. עם זאת, "התאחדות תעשיית הנוצות והפוך של סין" (CFDIA) התלוננה שבעקבות התוכנית חלה ירידה חדה ברכישת מוצרי פוך מסין, וניתן אפוא להסיק שלקוחות רבים מעורבים בכך.

תגובות התעשייה

תעשיית הפוך הגיבה בדאגה על הפגיעה הצפויה במכירות. אמנם, התגובה מתמקדת בהכחשות ובאיום מרומז לתביעה נגד TV4 – ולא בהבטחות לשינוי, כנהוג בתעשיות שכבר ספגו חשיפות גדולות בעקבות חקירות סמויות. תגובת CFDIA זכתה לסיקור נרחב באנגלית, ועיקרה הוא הניסיון להציג את הממצאים שנחשפו כתופעה חריגה מאוד, שמיועדת דווקא לשוק היפני. נציג CFDIA טוען ששיעור הפוך שמקורו בעופות חיים קטן מאוד יחסית לפוך שמיוצר מעופות שנשחטו, אולם החישוב אינו סביר מבלי להכחיש שמריטת עופות חיים נפוצה במשקי אווזים. ומהי "ההוכחה" לטענה זו? מסביר נציג CFDIA: "התקשרתי לספקים שסומנו על-ידי TV4 ואף אחד מהם לא אמר לי שהם נוהגים למרוט עופות חיים."

לא רק עופות חיים

חקירת TV4 – כמו גם רוב התגובות לחשיפה – התייחסה בביקורתיות למריטת עופות חיים בלבד. אך יש לזכור שכל תעשיית הנוצות מושתתת על פגיעה קשה בעופות. נוצות שלא נמרטו מעופות חיים – נמרטו מעופות שחוטים, רובם לאחר גידול אינטנסיבי, ובמקרים רבים אף פיטום בכפייה לייצור כבד אווז שומני. הונגריה, יצרנית הכבד השומני השנייה בגודלה בעולם, היא בין המדינות המעטות באירופה שלא אסרו על פיטום אווזים וברווזים, ותעשיית הפיטום הסינית הופכת במהירות לאחת מהגדולות בעולם. אפילו במקרה שיקומו מנגנוני פיקוח שימנעו מריטת נוצות מעופות חיים, האפשרות המוסרית היא להימנע מקניית כל מוצרי הפוך והנוצות, ולהעדיף מוצרים שלא הופקו מבעלי-חיים – אשר ניתן כיום למצוא בחנויות ללא קושי.