חשיפת כלבוטק: השמדת אפרוחים במדגרות
החשיפה, שהתאפשרה הודות לשיתוף פעולה בין חוקרת סמויה מעמותת "תנו לחיות לחיות" לבין רונן בר מעותת אנונימוס (שכבר היה אחראי לחשיפות ממשחטת "זוגלובק" ומבית המטבחיים של "אדום אדום") נערכה במספר מדגרות, שהבולטת שבהן היא מדגרת שרייבר, המדגרה הגדולה בארץ לאספקת אפרוחים לתעשיית הביצים המספקת כ- 40% מהאפרוחים לתעשייה.
את האפרוחים הזכרים בתעשיית הביצים נהוג להשמיד מיד לאחר בקיעתם מהביצה, מכיוון שהם אינם מטילים ביצים, ואף אינם מתאימים לגידול לבשר: תרנגולים לתעשיית הבשר הם מזן שונה מזה המשמש בתעשיית הביצים, אשר נברר מלאכותית במיוחד לגדילה מהירה. גם מדגרות המייצרות אפרוחים לתעשיית הבשר משמידות אפרוחים רבים, שנחשבים מסיבות שונות לא מתאימים לגידול לבשר. במגדרת שרייבר נהוג להשמיג את האפרוחים הזכרים באמצעות מכונה הגורסת אותם בעודם בחיים. למרות שלכאורה מכונת הגריסה אמורה להרוג את האפרוחים באופן מהיר, בפועל אין הדבר תמיד כך: החקירה חושפת שבמקרים רבים האפרוחים נשארים בחיים לאחר ההפעלה הראשונה של המכונה, וסובלים מגסיסה איטית וכואבת במיוחד.
גם האפרוחים שנשלחים ללולים עוברים פגיעות קשות: הכתבה מציגה כיצד אפרוחים המיועדים להישלח מהמדגרות מוחזקים בארגזים צפופים וללא אוכל ומים במשך שעות ארוכות ברציפות, ולעתים אף לפרק זמן של כמה ימים. וזאת בניגוד להוראות החוק, המחייבות להוביל את האפרוחים תוך 48 שעות לכל היותר מרגע בקיעתם.
שר החקלאות מתנער מאחריות
לאחר שידור הכתבה התארח באולפן התכנית שר החקלאות יאיר שמיר, שהגיב על הביקורת בעניין תפקודו הלקוי של משרד החקלאות בכך שהתנער מאחריות וטען שהאשמה היא בקודמיו בתפקיד. בין השאר הזכיר, כי לאחרונה הגיש תקנות להסדרת שיטות ההרג של אפרוחים במדגרות, לאחר שבמשך 19 שנים הזניח משרד החקלאות את הטיפול בנושא, אך נמנע מלציין את העובדה שגם התקנות החדשות, שהועלו לאחרונה, מתירות את השימוש במכונה לגריסת אפרוחים חיים, כפי שהוצגה בכתבת התחקיר. בניגוד להצהרותיו, בשנת כהונתו כשר החקלאות הוכיח,יאיר שמיר את עצמו דווקא כאחד המתנגדים העקביים והעיקשים ביותר בממשלה להגנה על בעלי-החיים.
פעיל אנונימוס דדי שי מתח ביקורת בטור דיעה במאקו, "אביר מפטמי-האווזים וגורסי-האפרוחים" 8.1.2014), על הניגוד החריף בין הצהרותיו של השר שמיר על כוונתו לשפר את רווחת בעלי-החיים, לבין מעשיו בפועל:
אפילו תחקיר קצר בנושא עמדותיו של שמיר בסוגיות קודמות הנוגעות להגנת בעלי-חיים, היה מגלה שאין שום סיבה אמיתית לצפות לאכפתיות כלפי בעלי-חיים מצדו. שמיר אף היה המתנגד העיקרי להצעת-החוק החשובה ביותר להגנת בעלי-חיים שהועלתה בכנסת הנוכחית – הצעת החוק של ח"כ ליפמן נגד סחר בכבד של אווזים וברווזים שעברו פיטום. במסגרת מאמציו לסכל את הצכת החוק ניסה שמיר להציע לשנות את הנוסח שלה כך שתתיר מכירת כבד מפוטם "רק במסעדות" – נוסח שכמובן מרוקן את הצעת החוק מכל תוכן ממשי, והופך אותו לבדיחה. אף על פי שהצעת-החוק זכתה לתמיכה גורפת בוועדת השרים לענייני חקיקה ובקריאה טרומית בכנסת, ההתנגדות שבה נתקלה הצליחה לעכב את הליך החקיקה, ולגרום לכך שעד היום היא טרם חזרה להצבעת הכנסת."
גם ב-nrg מעריב הופיע ביקורת דומה על שר החקלאות, בטור של אורן בן-יוסף ("מה לכל הרוחות אנחנו עושים בשביל חביתה?", 9.1.2014):
ואילו ב-ynet התפסם טור של השחקנית אורנה בנאי ("מכונת ההדחקה: לא נוכל לשקר עוד לאפרוחים", 7.1.2014):
[...] השאלה איך ניתן להמנע מהרג של אפרוחים כלל אינה עולה והשאלה שנידונה היא 'מהי הדרך ההומנית ביותר להרוג אפרוחים?' כאילו שההחלטה על מוות כלשהו יכולה להיות הומנית. אנחנו מעדיפים את ההדחקה - אנחנו מעדיפים לשכנע את עצמנו: 'לפחות הם מתו מהר וללא סבל רב', וגם 'הכול מוסדר ומפוקח לפי חוק צער בעלי-חיים'. עד לאחרונה עוד יכולנו לקוות שכך הם פני הדברים. אבל היום כבר לא מדובר רק בנתונים מספריים ותקנים בעלי ניסוחים מפותלים. "
ח"כ דב ליפמן: צרכנים יכולים לקבל בחריות מוסריות יותר
אחת התגובות המרשימות ביותר לכתבה הייתה של ח"כ הרב דב ליפמן, שהעלה את נושא ההתעללות באפרוחים במדגרות לסדר היום במליאת הכנסת. מלבד ביקורתו על משרד החקלאות והדרישה להוציא מידיו את הסמכויות על חוק צער בעלי-חיים, ליפמן הדגיש את האחריות של הצרכנים לקבל בחירות מוסריות יותר, ואת ההשפעה שיש להעדפה של מזון מהצומח על-פני מזון מהחי: