בעקבות חקירת אנונימוס: כתב אישום נוסף נגד מדגרת רמית
ההרשעה הקודמת
מדגרת רמית, הנמצאת בבעלות משותפת של "תנובה" וקבוצת "גרנות", היא אחת המדגרות הגדולות בישראל, והמובילה בשיווק אפרוחי תרנגולי הודו. מדי שנה מייצרת במדגרה כ-8 מיליון אפרוחי הודו – כמחצית משוק תרנגולי ההודו בישראל. בנוסף משווקת המדגרה גם אפרוחי תרנגולות לתעשיות הביצים והבשר.
המדגרה הורשעה בהתעללות בבעלי-חיים כבר בעבר, בינואר 2012. במקרה זה, התביעה נגדה הוגשה בעקבות תחקיר עיתונאי של "מגזין המושבות", בו נחשף שהמדגרה משליכה אפרוחים חיים לאשפה, שם הם נזנחים לגסוס לאיטם. המדגרה הורשעה ונקנסה ב-60 אלף ש"ח, ובנוסף התחייבה על סכום דומה שלא לחזור על העבירות. למרות ההתחייבות, חקירה סמויה של אנונימוס שנערכה זמן קצר לאחר מכן, הראתה שלא נערכו במדגרה שינויים למניעת הישנות המקרה.
למרות ההתחייבות – ממשיכים להתעלל
חוקרת סמויה מטעם עמותת אנונימוס, שהועסקה במדגרה במהלך אפריל 2012, תיעדה את תהליך המיון שעוברים האפרוחים וחשפה כי ההתעללות שתועדה בעבר עדיין נמשכת. בנוסף לכך, חשפה החקירה הסמויה גם התעללויות נוספות, שלא פורסמו קודם לכן, כגון ההשלכה האגרסיבית של אפרוחים לפס הייצור, שבמהלכה רבים מהם נופלים על הרצפה, שם הם נזנחים או נרמסים למוות, ואת חיתוך המקור, המתבצע באמצעות מכונה התופסת את האפרוחים תלויים מראשיהם. החקירה נחשפה בכתבה של חדשות ערוץ 2 במאי 2012, וחומרי החקירה הועברו למשרד החקלאות לצורך הגשת תלונה.
למה החוק אינו נאכף?
השמדת אפרוחים היא חלק שגרתי מפעילותן של כל המדגרות. במדגרות המשווקות אפרוחים לתעשיית הביצים, נהוג להשמיד את כל הזכרים, מחצית מהאפרוחים הבוקעים, מכיוון שלא יטילו ביצים (ולא יגדלו מהר מספיק עבור תעשית הבשר); אבל גם במדגרות המשווקות אפרוחים לתעשיית הבשר, מושמדים אפרוחים המסווגים על-ידי הממיינים כ"פגומים", או אפרוחים המאחרים לבקוע. השלכת אפרוחים חיים לשקיות אשפה ומכולות הייתה עד לא מזמן השיטה המקובלת היחידה בישראל להיפטר מהאפרוחים הבלתי-רצויים. רק בעקבות חשיפות, מחאות ומאבקים, החלו להיכנס לשימוש שיטות הרג אחרות, האמורות לצמצם את סבל האפרוחים. בראשית שנות ה-2000 אושרה לשימוש מכונה, שתוכננה על-ידי "העמותה למען חיות משק" בשיתוף עם המכון להנדסה חקלאית, שהורגת אפרוחים על-ידי חשמול, כחלופה אכזרית-פחות לגוויעתם ברעב או בחנק לאחר שהושלכו לפח. משרד החקלאות ניסח לאחרונה טיוטת תקנות שעל-פיהן הדרך המותרת היחידה להרג אפרוחים תהיה באמצעות מכונת גריסה, בעודם חיים ובהכרה. במדגרת רמית מותקנת, לטענת הבעלים, מכונה להמתת האפרוחים בחנק באמצעות גז (המסוע מוביל לקומה תחתונה לא נגישה בה היא כביכול ממוקמת).
עם זאת, עצם כך שמכונות להרג מהיר של אפרוחים הותקנו במדגרות לא מבטיח שגם יעשה בהן שימוש. השלכת אפרוחים לאשפה מבלי לטרוח להרוג אותם עדיין נותרת השיטה הזולה והפשוטה ביותר להיפטר מהם, ולכן אין לפועלי המדגרה מניע מספיק כדי לטרוח להשתמש במכונות. גם מבחינה ההשלכות הפסיכולוגיות, נוח יותר לפועלים לזרוק את האפרוחים לפחים ולהתעלם מכך שימותו לאט בהכרח, מאשר להרוג אותם אקטיבית בדרך זולה ומזוויעה כלשהי. החקירות של אנונימוס ושל "מגזין המושבות" אמנם סיפקו חשיפות נדירות לנעשה מאחורי הקלעים במדגרה, אבל הדבר אינו שקול לפיקוח סדיר על פעילות המדגרה, שבהיעדרו תמשיך ההתעללות להתבצע. העובדה שההרשעה של מדגרת "רמית" בעבר לא הרתיעה אותה מספיק מכדי לחזור על עבירות ההתעללות, מצביעה על הכוח המוגבל של מנגנוני אכיפת החוק – לא ברור אפילו אם הנזק הכלכלי למדגרה גדול יותר מהעלות הכרוכה בהקפדה על הפעלת מכונת ההרג באופן סדיר. למרות החשיבות בכתב האישום שהוגש השבוע נגד המדגרה, הכוח להביא לשינוי אמיתי - נותר, כתמיד, בידי הצרכנים.
