תרנגולים בחום
הקיץ הישראלי טומן בחובו איום מתמשך על רווחתם וחייהם של החיות הכלואות במשקים. בתעשיית בעלי-החיים הגדולה ביותר, תעשיית בשר העופות ("פטמים", בעגה החקלאית) מודעים הלולנים לאיום החום על העופות ומנסים להפחית את פגעיו. אולם שני הגורמים החשובים ביותר לסבלם ולמותם של עופות בחום הקיץ, אינם משתנים: התעשייה מביאה לעולם זני עופות בעלי עמידות נמוכה לחום (לאחר ברירה מלאכותית אינטנסיבית) ומצופפת אותם עד אפס מקום. כותרתו של מאמר שפרסמה לאחרונה (5.4.2005) התאחדות הווטרינרים העולמית, ממצה את הגישה החקלאית לבעיה: "הצילו את תעשיית העופות על-ידי ניהול עקת חום". כלומר לא את העופות יש להציל, אלא את התעשייה! ההצלה אמורה להתבצע בעיקר על-ידי אוורור ואספקת מים קרים. האוורור, יש לציין, אינו מיועד רק להגברת האידוי, כפי שעושים בני-אדם בחיי היומיום בהשתמשם במאווררים; בגלל הצפיפות האדירה, העופות זקוקים לסילוק פעיל של פחמן דו-חמצני ושל אדי אמוניה. לפניכם כמה ציטוטים מתוך המאמר. כדאי לשים לב, שהכותבים נמנעים לחלוטין מהתייחסות לסבלם של העופות, אולם מדבריהם ניתן ללמוד על הייסורים בלול המתועש:
"חשוב מאוד לשלוט בעקת חום כי היא גורמת לתמותה של 100% מן העופות." [...]
"העופות מגודלים באינטנסיביות, עובדה שבגללה העוף המסחרי הפך להיות נוטה ביותר לבעיות שונות. עקת חום היא בעיה עולמית בייצור עופות, ובמיוחד בקווי פטמים.
"טמפרטורות סביבה גבוהות עלולות להיות הרסניות לפטמים מסחריים; בצירוף עם לחות גבוהה, הן עלולות להיות בעלי השלכות פוגעניות אפילו עוד יותר. [...]
"פטמים הנתונים בטמפרטורות סביבתיות גבוהות מפגינים שינויים התנהגותיים רבים, אשר מאפשרים להם לבסס מחדש את איזון החום שלהם עם הסביבה. פטמים נחים יותר בתקופות של עקת חום. עופות מסוימים יעמדו בשקט, בעוד שאחרים פשוט יכרעו ליד קירות או מתקני שתייה. בדרך-כלל, כנפיהם פרושות הרחק מהגוף כדי לקדם צינון על-ידי הפחתת בידוד הגוף. בתוך העוף, זרימת הדם מוטה מאיברי גוף פנימיים מסוימים כגון הכבד, הכליות והמעיים לכלי-דם מורחבים של הרקמות החיצוניות (עור) במטרה ליצור איבוד חום.
"נשימת-יתר או 'התנשמות' גוברת בתקופות של טמפרטורה סביבתית גבוהה. איבוד חום על-ידי צינון באמצעות התאדות מאפשר לפטם לפזר את החום שהוא מייצר. אולם התנשמות דורשת פעילות שרירים מוגברת, והדבר גורם לדרישות אנרגיה מוגברות, שמקושרות לעקת חום. [...] התנשמות צפויה להתרחש כרגיל כאשר טמפרטורת הסביבה מתקרבת ל-30 מעלות צלזיוס ומעלה. לחות יחסית משפיעה על איבוד חום בהתאדות על-ידי התנשמות. פטמים, כמו גם עופות בית אחרים, אינם מסוגלים לסבול טמפרטורות גבוהות במשולב עם לחות יחסית גבוהה. מוות כתוצאה מתשישות חום יתרחש מהר מאוד, במיוחד בעופות הכבדים יותר, אם הן הטמפרטורות והן הלחות גבוהות."
"העופות מגודלים באינטנסיביות, עובדה שבגללה העוף המסחרי הפך להיות נוטה ביותר לבעיות שונות. עקת חום היא בעיה עולמית בייצור עופות, ובמיוחד בקווי פטמים.
"טמפרטורות סביבה גבוהות עלולות להיות הרסניות לפטמים מסחריים; בצירוף עם לחות גבוהה, הן עלולות להיות בעלי השלכות פוגעניות אפילו עוד יותר. [...]
"פטמים הנתונים בטמפרטורות סביבתיות גבוהות מפגינים שינויים התנהגותיים רבים, אשר מאפשרים להם לבסס מחדש את איזון החום שלהם עם הסביבה. פטמים נחים יותר בתקופות של עקת חום. עופות מסוימים יעמדו בשקט, בעוד שאחרים פשוט יכרעו ליד קירות או מתקני שתייה. בדרך-כלל, כנפיהם פרושות הרחק מהגוף כדי לקדם צינון על-ידי הפחתת בידוד הגוף. בתוך העוף, זרימת הדם מוטה מאיברי גוף פנימיים מסוימים כגון הכבד, הכליות והמעיים לכלי-דם מורחבים של הרקמות החיצוניות (עור) במטרה ליצור איבוד חום.
"נשימת-יתר או 'התנשמות' גוברת בתקופות של טמפרטורה סביבתית גבוהה. איבוד חום על-ידי צינון באמצעות התאדות מאפשר לפטם לפזר את החום שהוא מייצר. אולם התנשמות דורשת פעילות שרירים מוגברת, והדבר גורם לדרישות אנרגיה מוגברות, שמקושרות לעקת חום. [...] התנשמות צפויה להתרחש כרגיל כאשר טמפרטורת הסביבה מתקרבת ל-30 מעלות צלזיוס ומעלה. לחות יחסית משפיעה על איבוד חום בהתאדות על-ידי התנשמות. פטמים, כמו גם עופות בית אחרים, אינם מסוגלים לסבול טמפרטורות גבוהות במשולב עם לחות יחסית גבוהה. מוות כתוצאה מתשישות חום יתרחש מהר מאוד, במיוחד בעופות הכבדים יותר, אם הן הטמפרטורות והן הלחות גבוהות."
למרות השכיחות הגבוהה של סבל ומוות מחום, נדיר מאוד למצוא התייחסות, הן בטקסטים והן בתמונות, לעופות הסובלים מחום. בתמונות הגדולות שהבאנו, של תרנגולי הודו (מתוך אתר לולנים קליפורני) ושל תרנגולי בית ("פטמים", מתוך אתר יפני לציוד ללול) ניתן לראות שהצפיפות מותירה את כל האחריות להורדת עומס החום בלול בשליטת הציוד בלבד – אין לתרנגולים סיכוי לפרוש כנפיים או להיצמד למשטח קריר. ספק רב, אם כולם מסוגלים להגיע למתקני השתייה בתכיפות מספקת, ואם קיימת תנועת האוויר בכל חלקי הלול ובגובה הנכון. כל שיכולים התרנגולים לעשות הוא להתנשם (המקור הפתוח של תרנגולי ההודו מעיד על כך) ולשתות במידת האפשר. וכך נראים תרנגולים שותים בפרסומת לטפטפות שתייה:
מה חשבתם? ספרו לנו בתגובות!
http://anonymous.org.il/art328.html
מקורות
תמונת האפרוחים ליד המאוורר לקוחה מתוך: Auckland Animal Action, NZ.Rao Zahid Abbas, Zafar Iqbal and Abdul Jabbar, “Save Poultry Industry by Heat Stress Management”, World Veterinary Association, 5.4.2005.
