היום הראשון בחיי אפרוחים

הארגון החוקר

Mercy for Animals ("חמלה כלפי חיות", להלן MFA) היא ארגון לזכויות בעלי-חיים משיקגו, הפועל מזה כעשור. חקירות סמויות הן אחד מתחומי פעילותו העיקריים. 9 החקירות שביצע (7 מביניהן בתעשיית הביצים) זכו לחשיפה תקשורתית נרחבת, וביניהן חקירה בלול סוללות בקליפורניה, שסייעה לקדם את "הצעה 2" במשאל-העם שנערך בנובמבר 2008 והביא לאיסור על השימוש בכלובי סוללה בקליפורניה.

החקירה בהיי-ליין

החקירה הסמויה האחרונה של MFA התבצעה במדגרה של חברת היי-ליין צפון אמריקה (Hy-Line North America) שבאיווה. המדגרה היא הספקית הגדולה בעולם של תרנגולות לתעשיית הביצים, והיא "מייצרת" כ-33.4 מיליון תרנגולות בשנה. החקירה נערכה במשך כשבועיים במהלך החודשים מאי ויוני השנה, על-ידי פעיל העמותה שהתקבל כעובד במדגרה והצליח לתעד במצלמת וידיאו נסתרת את הטיפול האלים באפרוחים. אתר מיוחד שפתח MFA, מציג דקות אחדות של צילומי וידיאו מהחקירה, וכן קטעים מיומן החוקר וחוות-דעת של מומחים לרווחת בעלי-החיים.

הפרדת האפרוחים מהקליפות

החקירה חושפת ארבעה הליכים המתבצעים במדגרה – הפרדת האפרוחים מקליפות הביצים; מיון האפרוחים; השמדת הזכרים; וקיטום מקורי הנקבות.

המכונה הראשונה שאליה מועברים האפרוחים לאחר בקיעתם, מפרידה בינם לבין קליפות הביצים שמתוכן בקעו. המכונה קולטת מגשי פלסטיק עמוסי אפרוחים והופכת אותם תוך שמיטת האפרוחים על מסוע. הפיכת המגש אורכת כארבע שניות; נראה שיש כמאה אפרוחים במגש, וריקונו המהיר יוצר לרגע ערימה ענקית של אפרוחים, שחלקם נקברים תחת שכניהם וחלקם גולשים או נופלים מגובה של חצי מטר לפחות. המסוע עצמו נע במהירות נמוכה מספיק כדי לאפשר לאפרוחים להתייצב עליו, אך יש בו מעברים למפלסים נמוכים יותר, שם האפרוחים נופלים בערבוביה גדולה למסוע הבא, מגובה הגדול פי כמה מגובהם. החוקר לא סיפק מידע על חבלות ופציעות הנגרמות לאפרוחים בשלב זה; הקריין בסרט אומר שאפרוחים רבים נהרגים במסוע.

מתוך חקירת Mercy for Animals: האפרוחים שבקעו מובלים למכונה ההופכת את הארגז. חלק מהאפרוחים נקברים תחת עשרות שכינהם, חלק נופלים מגבוה, ואחדים נידונים להשמדה אטית עם קליפות הביצים. 

בסרט מתועד אפרוח שנפל ממכונה עם קליפות הביצים המיותרות והושאר לגווע ברעב על רצפת המדגרה. אפרוח אחר נשלח לשטיפה במים רותחים עם מגשי הפלסטיק הריקים, בסיום מחזור פעילותה של המכונה. פועלת מדגרה שהוקלטה בסרט, מסבירה שתאונות כאלה קורות לאפרוחים מדי פעם, ואז "אין בהם עוד תועלת." החוקר כותב, שעשרות אפרוחים ננטשים למוות אטי מדי יום כי בקעו באיחור ונותרו בין הקליפות.

המיון

בשלב הבא בפעילות המדגרה, האפרוחים עוברים מיון לזכרים ולנקבות, לפי צורת הניצוי בכנפיים. בסרט נראית פועלת מיומנת, שמבצעת פעולה זו תוך כשנייה בלבד, בשתי ידיה לסירוגין. תנועת המיון השגרתית כוללת הרמת אפרוח מתוך זרם האפרוחים הגועש שעל המסוע, הסתכלות מהירה כהרף-עין וסיבוב מהיר באוויר של האפרוח סביב היד, כשהוא אחוז בכנף בלבד; הסיבוב יוצר כוח צנטריפוגלי שמעיף את האפרוח כחצי מטר קדימה, לאחד משני פתחים שבתחתיתם מסועים נפרדים לזכרים ולנקבות. סיבוב האפרוח באוויר חוסך לפועלת את המאמץ להתכופף מעט קדימה לעבר הפתחים, אלפי פעמים ביום. בסרט נראות נוצות מתעופפות בעקבות הטיפול האלים.

מתוך החקירה: הממיינת מעיפה אפרוח לפתח שדרכו הוא ייסע אל מכונת ההרג (אם זה זכר) או אל מכונת הקיטום (אם זו נקבה). בצילום קל לראות שהאפרוח היה תפוס בכנף והוא נזרק במהופך. תמונה זו אינה ממחישה את ההנפה הסיבובית של האפרוח באוויר, לצבירת תנופה. 

הרג הזכרים

לאפרוחים הזכרים אין ערך כלכלי (הם לא נחוצים להפריה, לא מטילים ביצים והם גדלים הרבה יותר לאט מאפרוחי תעשיית הבשר). לכן הורגים אותם. ההרג מתבצע על-ידי מכונה הגורסת את האפרוחים החיים (במדגרות בישראל אמורות לפעול מכונות להרג מהיר, אולם ספק אם מפעילים אותן). הם נופלים מהמסוע לעומק כחצי מטר, שם ממתין להם בורג מסתובב גדול, המוחץ אותם לכדי עיסה תוך שניות אחדות לכל היותר.

מתוך החקירה: האפרוחים הזכרים מופלים בסוף המסוע לתוך מטחנה, המוחצת אותם בעודם מנסים להתייצב ולברוח. 

קיטום המקור

את הנקבות שולחים לקיטום המקור (כריתה של הקצה שלו) – פעולה המתבצעת כדי להפחית את הנזקים שגורמות התרנגולות זו לזו עקב הצפיפות השוררת בלולים. במדגרות רבות עדיין קוטמים את המקור על-ידי החזקת האפרוחית ביד ודחיפת מקורה לגיליוטנה מברזל מלובן; בהיי-ליין הפועלת תולה את האפרוחית בתוך מלחצי פלסטיק המקבעים את ראשה, כשכל כובד משקלה תלוי על הראש במשך כ-20 שניות. בזמן זה עובר המקור צריבת לייזר, בעוד שהמכונה מסתובבת בפעימות פתאומיות עזות, המטלטלות בחוזקה את האפרוחות התלויות וגורמות להן לפרפר בכל כוחן בניסיון להשתחרר. לדברי החוקר, קצה המקור נושר לאחר כשבוע. זהו הליך אטי יותר מהקיטום בלהב מלובן, אולם גם כאן הלייזר פוגע ברקמות שיש בהן עצבים, ולפי MFA הקיטום גורם כאב עז וכרוני. לאחר הקיטום, נפתחים המלחציים והאפרוחות נופלות מגבוה למגש פלסטיק.

מתוך החקירה: אפרוחות תלויות במכונת קיטום המקור. האפרוחית שמשמאל מתפתלת ומנופפת בכנפיה בניסיון להשתחרר כשהיא תלויה בראשה. 

התעללות מובנית

החוקר הרבה לתאר ביומנו את ההזנחה וההרג של אפרוחים שנפלו או בקעו "בזמן הלא נכון". אולם אף על-פי שמקרים אלה אירעו מדי יום, הם למעשה חריגים מאוד כשמדובר ב-300,000 אפרוחים ביום. רוב רובה של הפגיעה נערך במסגרת הטיפול השגרתי "התקין", והוא מובנה בעומק תעשיית הביצים; כפי שמדגיש MFA בפרסומיו, גם אפרוחי "ביצי חופש" מגיעים ממדגרות כאלה. אחת מהמומחיות שאת חוות-דעתן מביא MFA, הווטרינרית והפתולוגית ד"ר דברה טיצ'אאוט, מיטיבה לסכם את צילומי החקירה:

החקירה והחוק

החקיקה לרווחת בעלי-חיים בארצות-הברית בכלל, ובאיווה בפרט, מפגרת אפילו ביחס לישראל. חוק רווחת בעלי-החיים האמריקאי אינו חל על "חיות משק", וחוק רווחת בעלי-החיים באיווה מתייחס בעיקר לכלבים, בנוסף ל"חיות מחמד" אחרות. לכן MFA אינו מעיד על כל כוונה לעשות שימוש משפטי בחקירה. במישור התחיקתי, MFA מסתפק באמירה כללית על הצורך בחקיקה רלוונטית. לעיניים ישראליות, מדהים להיווכח שחשיפה מתוקשרת כזו עוברת ללא התערבות של פוליטיקאים או פקידים בכירים. מבין עשרות כתבות חדשותיות, רק כתב העיתון Chattanoogan מציע לפנות למחוקקים בעקבות החשיפה – ולבקשם לחייב שקיפות בפרקטיקות החקלאיות (איסור על פרקטיקות כאלה ודאי אינו מעשי בעיניו). רק העיתון Quad-City Times טרח לבקש את תגובת משרד החקלאות של איווה, שהשיב באמירה רטורית ריקה: "חוק המדינה אוסר פרקטיקות שגורמות פציעה או כאב לחיות משק, במידה שאינן עולות בקנה אחד עם שיטות מקובלות לטיפול בבעלי-חיים."

החקירה והתעשייה

כמו חברות אחרות שעברו חקירה סמויה, כך גם חברת היי-ליין פרסמה בעקבות החשיפה הודעה לעיתונות, ובה נאמר שיש לחברה מדיניות רווחת בעלי-חיים והכשרה מסודרת לעובדים בעניין מדיניות זו. בהודעה נמסר:

בהיי-ליין מבהירים, שההליכים השגרתיים שנחשפו בסרטון "נתמכים ומאושרים על-ידי הקהילה הווטרינרית והמדעית;" מודגשת במיוחד התמיכה הנפוצה בהרג האפרוחים הזכרים. אם כן, התחייבות היי-ליין לפעול בעקבות החקירה, מתייחסת מן הסתם רק לאפרוחים שננטשו למות ולא לפגיעות העיקריות שנגרמות לאפרוחים במדגרה.

לעומת היי-ליין, התאחדות יצרני הביצים של ארצות-הברית (UEP) וארגון מגדלי העופות של איווה הגיבו בעוינות מופגנת וניסו לפגוע באמינות של MFA בעזרת "טיעונים" מגוחכים – הארגון צמחוני, סרטי תיעוד לא תמיד אמינים, לא ברור מי מממן את MFA וכדומה. נציג UEP הוסיף: "אם למישהו יש צורך ב-200 מיליון אפרוחים זכרים [מספר האפרוחים שהורגת תעשיית הביצים האמריקאית בשנה] נשמח לספק אותם לכל מי שרוצה אותם. אבל אנחנו לא יכולים למצוא שוק לכך." לעומת תגובות אלה, שצוטטו בהרחבה בעיתונות, ערוץ הטלוויזיה KCRG הביא ראיון עם לולן מקומי שהזדעזע מהחשיפה והודיע שלא יקנה אפרוחים ממדגרה שמתעללת בהם. בכתבה לא נמסר, כמובן, איפה אפשר למצוא מדגרה כזו.

החקירה בתקשורת

MFA הצליח להביא את החקירה לציבור עצום. סוכנות הידיעות AP הפיצה ידיעה ארוכה שצוטטה בהרחבה בעיתונות האמריקאית ובעולם. רשתות טלוויזיה רבות הקרינו קטעים מהחקירה, ואתרי אינטרנט חדשותיים שעתקו את הסרט המלא או סיפקו קישור אליו. הסיקור הטיפוסי מוקדש בעיקרו לתיאור מפורט למדי ומזועזע של ממצאי החקירה, בצירוף תגובות התעשייה. אף על-פי ש-MFA מבהיר בפרסומיו שהתשובה היחידה לזוועות שנחשפו היא הימנעות מקניית ביצים, רק מיעוט מכלל הכתבות עוסק בסוגיה זו, לרוב בנימה מסויגת. MFA הצליח להכניס לתקשורת גם את הגימיק שהכין עם החשיפה: מכתב שנשלח ל-50 רשתות המזון הגדולות בארצות-הברית, ובו בקשה להדביק על כל אריזות הביצים שהן מוכרות אזהרה הכוללת את המילים: "אפרוחים זכרים נטחנים חיים על-ידי תעשיית הביצים."

סיכום

MFA לא ניצל את החקירה לעירוב פוליטיקאים בתחום, ואף לא מיצה את התקשורת עם חברת היי-ליין, שעשויה להסכים לבצע כמה שינויים הנדסיים פשוטים שיפחיתו מעט מסבלם של האפרוחים במדגרה. עם זאת, חקירת MFA הצליחה להביא לידיעת מיליוני אמריקאים מידע בסיסי על הזוועות המובנות בתעשיית הביצים. שכנוע הציבור להפסיק לצרוך ביצים אינו משימה פשוטה, אולם יתכן שהחשיפה תשפיע על חלק מהצרכנים, ובמיוחד צמחונים שהעדיפו עד כה להאמין שהם "צרכנים מוסריים". אם החשיפה תפחית את צריכת הביצים ולו במעט – אין ספק שהיא הצליחה.