ככתבות שהתפרסמו בעיתונים בישראל בראשית נובמבר 2006 מתייחסות לבעיה בגידול עופות, מנקודת-מבטם של צרכני הבשר. "בשורה לא נעימה לצרכני העוף הישראלים: התרנגולות שלנו הולכות ומשמינות," מודיעה מערכת וואלה!. בידיעות אחרונות מצוטט המדען הראשי של משרד החקלאות, פרופ' דן לבנון:
ד"ר מירי עינת ממנהל החקלאות מצוטטת בידיעות אחרונות:
אפשר לברך על כך, שמשרד החקלאות מפריך באופן פומבי את מיתוס בשר ה"עוף" כ"בשר רזה". אולם כפי שנרמז מדברי ד"ר עינת, מעבר לנזק הבריאותי לצרכני הבשר, הפגיעה הקשה היא בעופות עצמם. פגיעה זו היא מרכיב מהותי בכלכלה של בשר זול: המערכת החקלאית יצרה עופות מעוותים ורווחיים באמצעות ברירה מלאכותית (ולא הנדסה גנטית כפי שנמסר בטעות בעיתונים). חלק מן העיוותים הם תיאבון מוגבר ונצילות מזון גבוהה מאוד (כלומר, המרת מרכיבי המזון ברקמות גוף באופן יעיל ביותר, שמשמעותה גדילה מהירה והשמנה). הבעיה חמורה במיוחד בלהקות רבייה. התרנגולות בלהקות אלה, שמהן לוקחים ביצים לגידול אפרוחים שיישחטו עבור בשרם, מוחזקות בחיים במשך למעלה משנה. ההשמנה היא בעיה קריטית עבורן ופוגעת ביכולת ההטלה, ולכן מרעיבים אותן באופן חמור כל חייהן. האפרוחים שבשרם משווק לצרכן נשחטים בגיל חודש וחצי בלבד, ולכן הם מספיקים להשמין פחות – אולם אנו נוכחים שבעיית ההשמנה כה חמורה גם כאן, עד שאפילו המערכת החקלאית מודה בכך.
הצילום למטה לקוח מפרסומת של Aviagen – התאגיד הגדול בעולם לברירה מלאכותית של עופות (חברת טיפוח), המוכר עופות לרבייה ב-85 מדינות. הצילום אמור למשוך לקוחות לקנות ביצים או אפרוחים להקמת להקות רבייה, ולכן מדובר בתרנגול יפה ונקי באופן שאינו קיים בלולים המסחריים. בו-בזמן, הצילום מדגיש את עיוותי הגוף, שעליהם גאוות ה"יצרן": חזה ענק ביחס לשאר הגוף, במידה שמזכירה רק באופן עמום את העופות שמהם פותחה חיה זו.
בצילום הבא מציג ארגון רווחת בעלי-החיים Compassion in World Farming המחשה לקצב הגדילה המעוות של העופות בתעשיית הבשר. זאת באמצעות השוואה בין אפרוח מתעשיית הבשר (מימין) לאפרוח מתעשיית הביצים, שקצב הגדילה שלו ומבנה גופו דומים יותר למצב הטבעי. שני האפרוחים בגיל זהה: שישה שבועות. שניהם צאצאים למין ביולוגי אחד.
למטה נראות תוצאות הגדילה, ההשמנה ועיוות הגוף. כאן ניתן להיווכח, שהצירוף של השמנה, חזה מנופח ורגליים חלשות משמעו נכות. אפילו בגיל שבועות אחדים, רבים מהאפרוחים מתקשים ללכת. התמונה צולמה בלול של חברת Tegel בניו זילנד על-ידי פעילי Auckland Animal Action, במאי 2005; אולם מכיוון שהתעשייה נשלטת על-ידי חברות בינלאומיות, אין למעשה חשיבות למקום הצילום.
במשרד החקלאות מנסים לשווק את הגילוי בדבר השמנת-היתר בעופות כיחסי-ציבור למחקר שהם עורכים ב"פיתוח תרנגולת דיאטטית דלת שומן". על יוזמה זו ניתן לומר רק: מעט מדי ומאוחר מדי. אולי בשנים הקרובות ינסו לשווק לצרכני הבשר את תוצאות המחקר. אולם בפועל, העיוות בגופם של עופות בתעשיית הבשר כבר מזמן לא ניתן לתיקון: התעשייה "מייצרת" ציפורים נכות וחולות מן היסוד.
"הבעיה היא שהינדסנו תרנגולות לגדול מהר. משך הגידול של העופות למאכל הולך ומתקצר, אבל הבשר שלהן הולך ומשמין. ערכנו בקרה הורמונלית לתרנגולות וגילינו ששיעורי השומן שלהן תופחים למימדים שלא היינו רוצים לאכול."
ד"ר מירי עינת ממנהל החקלאות מצוטטת בידיעות אחרונות:
"יש בעיה של השמנת יתר בעופות. בפטמים יש היום 5-3% שומן, ובתוך רקמת השריר – דהיינו בפולקע ובשאר החלקים שאנחנו אוכלים – יש עלייה דרמטית בשיעורי השומן. מדובר בבעיה כלל-עולמית, כי אכילת עוף שבו שיעורי שומן גבוהים יותר יוצרת יותר שומן גם בבני אדם. [...] הפתרון כיום נגד מגפת ההשמנה בקרב התרנגולות הוא פשוט לתת להן פחות אוכל, אבל תרנגולות, בדיוק כמו בני אדם, נכנסות לדיכאון וללחץ כשהן רעבות - ואחר כך אוכלות יותר מכל הבא למקור."
אפשר לברך על כך, שמשרד החקלאות מפריך באופן פומבי את מיתוס בשר ה"עוף" כ"בשר רזה". אולם כפי שנרמז מדברי ד"ר עינת, מעבר לנזק הבריאותי לצרכני הבשר, הפגיעה הקשה היא בעופות עצמם. פגיעה זו היא מרכיב מהותי בכלכלה של בשר זול: המערכת החקלאית יצרה עופות מעוותים ורווחיים באמצעות ברירה מלאכותית (ולא הנדסה גנטית כפי שנמסר בטעות בעיתונים). חלק מן העיוותים הם תיאבון מוגבר ונצילות מזון גבוהה מאוד (כלומר, המרת מרכיבי המזון ברקמות גוף באופן יעיל ביותר, שמשמעותה גדילה מהירה והשמנה). הבעיה חמורה במיוחד בלהקות רבייה. התרנגולות בלהקות אלה, שמהן לוקחים ביצים לגידול אפרוחים שיישחטו עבור בשרם, מוחזקות בחיים במשך למעלה משנה. ההשמנה היא בעיה קריטית עבורן ופוגעת ביכולת ההטלה, ולכן מרעיבים אותן באופן חמור כל חייהן. האפרוחים שבשרם משווק לצרכן נשחטים בגיל חודש וחצי בלבד, ולכן הם מספיקים להשמין פחות – אולם אנו נוכחים שבעיית ההשמנה כה חמורה גם כאן, עד שאפילו המערכת החקלאית מודה בכך.הצילום למטה לקוח מפרסומת של Aviagen – התאגיד הגדול בעולם לברירה מלאכותית של עופות (חברת טיפוח), המוכר עופות לרבייה ב-85 מדינות. הצילום אמור למשוך לקוחות לקנות ביצים או אפרוחים להקמת להקות רבייה, ולכן מדובר בתרנגול יפה ונקי באופן שאינו קיים בלולים המסחריים. בו-בזמן, הצילום מדגיש את עיוותי הגוף, שעליהם גאוות ה"יצרן": חזה ענק ביחס לשאר הגוף, במידה שמזכירה רק באופן עמום את העופות שמהם פותחה חיה זו.
בצילום הבא מציג ארגון רווחת בעלי-החיים Compassion in World Farming המחשה לקצב הגדילה המעוות של העופות בתעשיית הבשר. זאת באמצעות השוואה בין אפרוח מתעשיית הבשר (מימין) לאפרוח מתעשיית הביצים, שקצב הגדילה שלו ומבנה גופו דומים יותר למצב הטבעי. שני האפרוחים בגיל זהה: שישה שבועות. שניהם צאצאים למין ביולוגי אחד.
למטה נראות תוצאות הגדילה, ההשמנה ועיוות הגוף. כאן ניתן להיווכח, שהצירוף של השמנה, חזה מנופח ורגליים חלשות משמעו נכות. אפילו בגיל שבועות אחדים, רבים מהאפרוחים מתקשים ללכת. התמונה צולמה בלול של חברת Tegel בניו זילנד על-ידי פעילי Auckland Animal Action, במאי 2005; אולם מכיוון שהתעשייה נשלטת על-ידי חברות בינלאומיות, אין למעשה חשיבות למקום הצילום.
במשרד החקלאות מנסים לשווק את הגילוי בדבר השמנת-היתר בעופות כיחסי-ציבור למחקר שהם עורכים ב"פיתוח תרנגולת דיאטטית דלת שומן". על יוזמה זו ניתן לומר רק: מעט מדי ומאוחר מדי. אולי בשנים הקרובות ינסו לשווק לצרכני הבשר את תוצאות המחקר. אולם בפועל, העיוות בגופם של עופות בתעשיית הבשר כבר מזמן לא ניתן לתיקון: התעשייה "מייצרת" ציפורים נכות וחולות מן היסוד.
http://anonymous.org.il/art410.html