כבד אווז: פיטום אווזים וברווזים

הפיטום. מפטמים את האווז (או הברווז, מולארד) בכמויות אדירות של מזון: 5-3 פעמים ביום מחדירים בכוח ללוע שלו צינור, שדרכו הוא מואבס באמצעות לחץ אוויר בעיסת תירס ושומן. מטרת הפיטום לגרום לאווז ללקות בניוון שומני של הכבד, המלווה בהתנפחות כבד האווז עד פי עשרה (ויותר) מגודלו הנורמלי.

האווז המפוטם סובל מקשיי נשימה בגלל הלחץ שמפעיל הכבד המוגדל על הריאות. הוא נשחט בהיותו גוסס, נטול יכולת לנוע וסובל מכאבי תופת. אווזים רבים מתים בייסורים לפני שחיטתם מהתבקעות מערכת העיכול, קרעים במעיים ובכבד, פצעים ודלקות בוושט, ועוד. זה המחיר של כבד אווז או ברווז. לתמונות מתעשיית הפיטום

המאבק לאיסור הפיטום בישראל. ב-99' פתחה אנונימוס במאבק נגד פיטום אווזים ונגד הגשת כבד אווז במסעדות. ב-2003 קיבל בג"ץ את עמדתנו, וקבע שפיטום האווזים מנוגד לחוק צער בעלי-חיים. ב-2005 החליטה ממשלת ישראל פה-אחד לסגור את ענף הפיטום. המפטמות האחרונות נסגרו רק לאחר מאבק ציבורי ומשפטי עיקש שניהלה אנונימוס נגד המפטמים שהמשיכו בפעילותם בניגוד לחוק.

הפירצה. פיטום האווזים והברווזים בישראל נפסק, אך האפשרות למכור בישראל כבד מפוטם המיובא ממדינות אחרות, מעודדת הקמת מפטמות אווזים בחו"ל וייבוא לישראל של תוצרי ההתעללות שנאסרה כאן. בנוסף, המשך הסחר בכבדים של עופות שעברו התעללות מעודד מפטמים לשעבר למצוא דרכים לעקוף את האיסור - ולחדש את הפיטום הכפוי בארץ.

סתימת הפירצה. באפריל 2013 הגיש ח"כ הרב דב ליפמן ("יש עתיד") הצעת חוק לאיסור על סחר בכבד מפוטם, שתמנע מצב אבסורדי זה, המנוגד להיגיון שהוביל לסגירת ענף הפיטום בארץ. את מטרת החוק הציג ח"כ ליפמן בנאום של דקה בכנסת. להגשת הצעת החוק הצטרפו כ-20 חברי כנסת מכל קצות הקשת הפוליטית. מוזמנים/ות גם להצטרף לעמוד הפייסבוק לתמיכה בהצעת החוק!