פיטום ברווזים בקליפורניה

תוכן הכתבה: שלבים בדרך לאיסור, מאי 2004  | איסור הפיטום, הגרסה הסופית: אוקטובר 2004 

שלבים בדרך לאיסור על פיטום בכפייה בקליפורניה, מאי 2004

פיטום עופות בארצות-הברית

מדי שנה עוברים כחצי מיליון עופות בארצות-הברית פיטום בכפייה למטרת ייצור כבד שומני (פואה גרה, "כבד אווז"). כ-90% מהם מפוטמים במדינת ניו יורק, על-ידי שתי חברות. חברה שלישית בשם Sonoma Foie Gras פועלת בקליפורניה. העופות המפוטמים הם ברווזים (מולארדים). יש להזכיר שגם בישראל מפוטמים ברווזים בשיטות דומות, אם כי רוב הפיטום נערך באווזים.

מי שעקבו אחר הפרסומים האחרונים בעניין עשויים להתרשם שהפיטום באמריקה אגרסיבי פחות מאשר בישראל. אולם חקירה סמויה של מספר ארגונים בניו יורק ובקליפורניה חשפה תמונה מחרידה. החוקרים מצאו רבבות ברווזים במכלאות מטונפות וצפופות, ורבבות ברווזים בכלובי בידוד קטנים עד כדי כך שהעופות אינם יכולים לפרוש כנפיים ולהסתובב. בניו יורק נמצאו ברווזים רבים שהתעוורו מזיהומים, ובחלקם היה הזיהום חמור עד כדי כך שקשה לזהות היכן הייתה ממוקמת העין. בקליפורניה נמצאו עופות רבים עם פצעים מוגלתיים באחוריהם. שני עופות כאלה תועדו כשהם נאכלים חיים על-ידי חולדה. הפיטום מתחיל בגיל 3 חודשים, והוא נמשך כמעט כחודש. הוא נערך באמצעות צינור מתכת, שלוש פעמים ביום, ובכל האבסה נדחס לגוף הברווז מזון במשקל כעשירית ממשקל גופו. פעולת הפיטום אגרסיבית מאוד, החל בתפיסת הברווז בצווארו, עבור בהחדרת הצינור לגרונו (פעולה שגרמה פציעות ניכרות בעופות מסוימים) וכלה בזריקת הברווז ארצה לאחר הפיטום.

כתוצאה מן הפיטום נראו עופות גוססים המכוסים בקיא, עופות המוכתמים בדם ועופות שמתו מחנק בכלוביהם. בפחי האשפה נערמו המוני עופות, וחלקם נראו כאילו התפוצצו מפיטום יתר. על הקרקע היו מפוזרות גופות מרקיבות רבות וערמות של הפרשות. הנתונים הללו תועדו היטב, אך הם נאספו תוך הסגת גבול, ואין אזכור שלהם בפרסומים על הדיון בוועדת הסנאט.

הצעת החוק

ג'ון ל. ברטון, איש המפלגה הדמוקרטית מסן פרנסיסקו ומחוקק מצטיין בתחומים חברתיים, יזם את הצעת החוק נגד פיטום עופות, בעקבות בקשתם של ארגונים להגנה על בעלי-חיים. לברטון היסטוריה פוליטית ארוכה: את כהונתו הראשונה בסנאט עשה בשנת 1964, ולפני 25 שנה הגיש הצעת חוק לאיסור על ייבוא כבד שומני לקליפורניה. הצעת החוק הנוכחית הוגשה בפברואר 2004 והיא משתרעת על פני 13 עמודים. לפניך הדרישות העיקריות המופיעות בה, כלשונן (סעיפים: 1, 2, 5, 7). ההצעה,

• אוסרת על אדם להאכיל בכפייה עוף במטרה להגדיל את כבד העוף מעבר לגודל הנורמלי, או לשכור אדם אחר לעשות זאת.
• מגדירה האכלת עוף בכפייה כתהליך הגורם לעוף לצרוך יותר מזון ממה שעוף טיפוסי ממין זה יצרוך מרצונו כשהוא מחפש לעצמו מזון.
• אוסרת על מכירת מוצר בקליפורניה אם הוא תוצאה של האכלת עוף בכפייה למטרה של הגדלת כבד העוף מעבר לגודל נורמלי.
• דורשת תשלום של עונש אזרחי עד לאלף דולר על כל הפרה, ועד לאלף דולר על כל יום שבו ממשיכה ההפרה.

אם כן, ההצעה נועדה לאסור פיטום עופות בשטח קליפורניה. הגדרת הפיטום אינה מותירה מקום ל"עידון" קוסמטי בשיטות הפיטום (כגון קיצור אורך הצינור, קיצוץ בכמה ימי פיטום וכדומה). עד כאן הגישה דומה לגישה באירופה. אולם הצעת החוק מרחיקה לכת הרבה יותר: יש בה הוראה האוסרת למכור מוצרי פיטום. נוסף לכך, הקנס הגבוה (אלף דולר קנס ל"כל הפרה" משמעותם אלף דולר לכל ציפור) אינו מאפשר למפטמים להתייחס לקנס כאל הוצאה נוספת בתהליך הפיטום; אם החוק ימומש, איש לא יוכל לקיים תעשייה כזו בקליפורניה. עם זאת, בתיקונים האחרונים להצעת החוק היא כוללת סעיף של פשרה: אם תתקבל, האיסורים ייכנסו לתוקף רק באמצע שנת 2012. זהו המחיר שנאלץ ברטון לשלם כדי לשכנע שניים מחבריו לתמוך בהצעתו. הצעת החוק כוללת עוד, בדברי ההסבר שלה:

• הוכחות מדעיות לפגיעה החמורה בעופות. חשיבות מיוחדת מיוחסת בהצעה לדו"ח הוועדה המדעית של האיחוד האירופי מ-1998.
• תקדימים משפטיים. מצוין כי 14 מדינות לפחות אסרו על פיטום עופות בכפייה. פסק-הדין של בית-המשפט העליון של ישראל זוכה לחשיבות מיוחדת ומצוטט בהרחבה.
• מחאת הצרכנים. מוזכר סקר מניו יורק, שהראה כי 77% מן הציבור שם תומכים באיסור על פיטום עופות בכפייה, ומצוין גם כי מספר קמעונאים הפסיקו לסחור במוצרי הפיטום. הבולט ביותר הוא רשת Whole Foods Market, הכוללת 145 חנויות. הרשת הכריזה על סטנדרטים של רווחת בעלי-חיים (החל מסוף שנת 2004). הפסקת המסחר בבשר ברווזים פותחת את החרם של הרשת.

הדיון

ברטון נאלץ להתמודד מול לובי חקלאי חזק בתוך ועדת הסנאט. הדיון ארך למעלה משעה. ברטון הביא ידוענים עבור הרושם ווטרינרים בתור עדים מומחים, והמתנגדים להצעה הביאו את משפחתו של בעל משק הפיטום היחיד בקליפורניה. בתו של בעל המפטמה העידה שהברווזים "רועים בחופשיות במטעי אגוזים במשך חודשיים", ולאחר הפיטום אפשר לראות את הברווז "מנופף בכנפיו בנוחיות". סנטור רפובליקני שביקר במפטמה טען שזהו משק "סניטרי ביותר ומנוהל כהלכה". וסנטור דמוקרטי אחד, בעל משק בעצמו, התחכם בהביעו חשש שלהצעת החוק תהיה השלכה על כל תעשיות הבשר, כי גם בהן החיות אוכלות יותר ממה שאוכלות חיות חופשיות. גם שף הובא בפני הוועדה, והוא איים שאם יאסרו את מכירת המוצר, חובבי המוצר "יסחרו בו באופן לא חוקי כמו שסבי עשה עם אלכוהול [בימי האיסור על מכירת אלכוהול בארצות-הברית] או ישכרו איזה איכר שייצר את זה במשק שלו בלי צל של מיסוי, תקנות או ממשלה באופק". סנטור אחד סיכם את הדיון: "מישהו אינו אומר את האמת". ברטון, שהוא אחד האנשים החזקים בסנאט הקליפורני, לחץ עד שדי הססנים השתכנעו וההצעה עברה לשלב הבא.

לאחר הדיון

כלי התקשורת בקליפורניה סיקרו את החלטת הוועדה. בסיקורים מוצנע מאוד נושא הפיטום בכפייה. במהדורות האינטרנט של העיתונים אין תמונות של ברווזים במפטמות ואין זכר לתחקיר עיתונאי עצמאי במפטמה. גם תיאורי הפיטום קצרצרים ומאפשרים לקהל ולעיתונאים לשמור על בורות נוחה. ברטון מצוטט רבות, אך ההעדפה בעיתונות היא לצטט את בעל המפטמה וטבחים. מושל קליפורניה, ארנולד שוורצנגר, לא הגיב באופן פרטני על הצעת חוק זו, אך לאחרונה הבהיר שזוהי הצעה אחת בין "הצעות חוק מוזרות". הוא הציע לקצץ במשרתם של המחוקקים המגישים הצעות חוק כאלה, לדבריו משום שיש להם עודף זמן. את הדברים האלה השמיע שוורצנגר בעודו נופש בהוואי. אם כן, עדיין צפוי קרב קשה על הפסקת הפיטום בקליפורניה. להצבעה בקליפורניה תהיה השפעה מכרעת על עתיד התעשייה הגדולה יותר בניו יורק, שגם שם תלויה ועומדת הצעת חוק לאיסור על פיטום עופות בכפייה.

מחאה בישראל

הפגנת אנונימוס לקידום החקיקה נגד פיטום עופות בקליפורניה התקיימה ביום א', 2.5.2004, בשעה 13:00 בכיכר ציון, ירושלים. ההפגנה התקיימה בפני מושל קליפורניה, ארנולד שוורצנגר, אשר הגיע למקום כדי להניח את אבן הפינה למוזיאון הסובלנות בירושלים. מעריב סיקר את ההפגנה (גיל חורב, "טענה: המושל מחסל אווזים") והיא הופצה בעולם באמצעות ידיעה מצולמת מטעם AP, סוכנות החדשות הבינלאומית.

פורסם במקור: זכויות בעלי-חיים השבוע 148, 30.4.2004.

איסור הפיטום: הגרסה הסופית, אוקטובר 2004

ההיסטוריה של החוק

ברחבי קליפורניה פועלות כ-300 מסעדות המגישות ללקוחותיהן כבד שומני (פואה גרה). משק אחד בקליפורניה, Sonoma Foie Gras, עוסק בפיטום ברווזים (הנקראים מולארדים; הפיטום דומה לפיטום אווזים). המשק, בבעלות גיירמו גונזלס, פועל מאמצע שנות השמונים ומפטם כ-20,000 ברווזים מדי שנה. בקיץ 2003 חדרו פעילי זכויות בעלי-חיים למשק וצילמו שם ברווזים רבים עם פצעים מוגלתיים באחוריהם. שני ברווזים נראו כשהם נאכלים חיים על-ידי חולדות, חלשים מכדי לזוז ולהיאבק. התמונות המחרידות לא זכו לחשיפה תקשורתית רבה, אולם הסנטור ג'ון ל. ברטון (בתמונה), מחוקק חברתי מצטיין ומנהיג הרוב בסנאט הקליפורני, נטל על עצמו לחוקק חוק נגד פיטום עופות. ב-19.2.2004 נקראה לראשונה בסנאט הצעת החוק שלו לאסור את הפיטום לאלתר. ההצעה עברה בוועדות המתאימות, אולם עד שהגיעה למושל המדינה, שוורצנגר, היא עברה תיקונים משמעותיים שגרעו מכוחה.

שוורצנגר והחוק

למושל קליפורניה יש סמכות להטיל וטו על הצעות חוק שעברו את כל שלבי החקיקה. ב-29 בספטמבר הטיל שוורצנגר וטו על 31 הצעות חוק, ואישר 52 אחרות (על שולחנו מונחות עדיין מאות הצעות חוק; אם שוורצנגר יתעלם מהן, הן יתקבלו כחוקים). עד לחתימה נראה עתידו של החוק לא בטוח. שוורצנגר התבטא בעבר נגד מחוקקים העוסקים ברווחת בעלי-חיים. אולם ידידות אישית עם ג'ון ברטון תרמה לשינוי דעתו, וכן מכתב מתוקשר מאוד של קבוצת מפורסמים (פול מקרטני, קים בסינג'ר, מרטין שין, כריסי היינד ואחרים) כשבוע לפני החתימה, ואולי גם לחץ שהפעילו ילדיו של שוורצנגר, כפי שהוא מעיד. אולם לנדיבותו של שוורצנגר יש סיבה נוספת: הצעת החוק כוללת מספר חולשות, שהמושל שוורצנגר בחר להדגיש בדברי ההסבר שלו:

אם כן, שוורצנגר, הזוכה כעת לתהילה בתור "המחסל" של פיטום העופות, מבקש בדבריו לרצות דווקא את המפטמים ואת המסעדנים.

בתמונה זו ובתמונה למטה: ברווזים מתקשים לעמוד לקראת סוף הפיטום. תצלום: Farm Sanctuary, ארה"ב 

החוק בתקשורת

הדיווחים שהופיעו בתקשורת ביומיים שלאחר החתימה מתארים בקצרה את עיקרי החוק, ובדרך-כלל מציינים שהפיטום כולל החדרת צינור לגרון הברווזים ושהכבד מתנפח עד פי עשרה מגודלו הטבעי; עצם ציון עובדה זו הוא הישג תקשורתי. סוכנות AP מציינת שבצרפת הגיבו לחוק בזעם (מלבד ברכתה של בריז'יט בארדו) כחוק של "ארץ הצמחונים וההמבורגרים" - ככל הנראה מחשש להגברת הלחץ באירופה נגד המפטמים הצרפתים. מאמר ארוך ושטני במיוחד בעיתון האנגלי The Independent, מציג באריכות טענות תמהוניות על כך שהעופות כלל אינם סובלים מן הפיטום, תוך הסתמכות על מומחית מאוניברסיטת קליפורניה, אשר עובדת עם חברת סונומה פואה גרא, ופירוט טענות שקריות על תנאים מצוינים לברווזים בסונומה פואה גרא. העיתון מצטט את בעל המשק, אשר הכריז כי "אנו תומכים בהצעת החוק ומודים למושל ולמחוקקים על הדיון והשיקול הרציניים מאוד שלהם". גונזלס הודיע שהוא "נרגש" לעבוד עם ממשל שוורצנגר, וש"אנו נמשיך לקיים את העסק שלנו". גונזלס מסמן בכך את אופי יחסי הציבור שהוא מתכנן לשנים הבאות: לאחר שהפסיד במערכה במישור העקרוני, הוא עובר להטעות את הציבור ואת מערכת המשפט ביחס למתרחש במשק הפיטום שלו.

החוק: הישגים וויתורים

יתכן, שגונזלס באמת שמח לעבוד עם ממשל שוורצנגר, כי הממשל נאבק בהצעת החוק המקורית, ושוורצנגר עצמו אותת למפטמים שהעסקים ימשיכו כרגיל אם רק יפגינו שינוי. גונזלס ותומכיו מצהירים שהחוק לא יסגור את התעשייה – ודאי כטקטיקה תקשורתית. שותפיו הבלתי צפויים לטקטיקה זו הם דווקא אנשי זכויות בעל-חיים, שהתאכזבו מהשינויים הרבים שחלו בהצעה המקורית; הארגון Friends of Animals אף יצא בהודעה לתקשורת, ובה נטען שחברת הפיטום סונומה היא שהעבירה את החוק. אולם החוק עצמו אינו חסר ערך. כמה מעקרונותיו העיקריים נותרו בעינם:

• איסור להאכיל בכפייה עוף במטרה להגדיל את כבד העוף מעבר לגודל הנורמלי, או לשכור אדם אחר לעשות זאת; האכלת עוף בכפייה מוגדרת כתהליך הגורם לו לצרוך יותר מזון ממה שעוף טיפוסי ממין זה יצרוך מרצונו החופשי כשהוא מחפש לעצמו מזון (כלומר, הגדרת הפיטום כלל אינה תלויה בשימוש בצינור ובמדחס. כמו כן, קשה ביותר ואולי בלתי אפשרי, למצוא שיטת פיטום חלופית שתעמוד בדרישת החוק).
• איסור על מכירת מוצר בקליפורניה אם הוא תוצאה של האכלת עוף בכפייה למטרה של הגדלת כבד העוף מעבר לגודל נורמלי (זהו איסור ראשון מסוגו בעולם, והוא מונע את האפשרות שמשק סונומה יעבור למדינה הסמוכה וימכור משם לצרכנים הקליפורנים).
• כל הפרה של החוק נושאת קנס עד אלף דולר, ועד לאלף דולר על כל יום שבו ממשיכה ההפרה (כלומר, אם החוק ייאכף – איש לא יוכל להמשיך לפטם ולעמוד בתשלומי הקנסות).

מול הוראות מהפכניות אלה השיגו תומכי הפיטום כמה עיכובים וסייגים משמעותיים:

• החוק ייכנס לתוקף ב-1.7.2012. התקופה ניתנה במוצהר כדי לאפשר למפטמים לבצע שינויים בעיסוקם. בניגוד למה שכתב שוורצנגר והצהיר גונזלס, אין בכך הזמנה למצוא שיטות פיטום חלופיות. אולם אפשרות זו באה בחשבון לפי החוק.
• לאחר 1.1.2005 ועד ליום כניסת החוק לתוקף אי אפשר להגיש תביעות נגד מפטמי ברווזים בקליפורניה על פעולות שיהיו אסורות ביולי 2012, וכל התביעות שהוגשו – יבוטלו. משמעות הוראה זו היא ביטול שתי התלונות שכבר הוגשו נגד סונומה פואה גרא, וחסינות משפטית לחברה זו – ולמעשה לכל מפטם אחר – במשך שבע שנים וחצי.

ברווזים דחוסים בתא בידוד קטן, חלשים ומתקשים לעמוד לאחר פיטום שעברו במשק שבקליפורניה 

האם יש חוק בקליפורניה?

על הנייר, אין ספק שיתרונותיו של החוק החדש עולים לאין שיעור על החסרונות: אין לחוק פרשנות סבירה אלא ביטול הפיטום בקליפורניה וביטול המכירות של כבד שומני עד יולי 2012. השאלה הגדולה היא: האם מערכת המשפט בקליפורניה תאכוף את החוק, או שהיא תאפשר לגונזלס ולדומיו לשקר במצח נחושה לגבי שיטות "פיטום ללא פיטום"? המאבק בקליפורניה לא תם, ונראה שהוא חוזר כעת מהזירה התחיקתית אל הצרכנים. אם צריכת הכבד השומני בקליפורניה תקטן בשנים הבאות, יהיה לגונזלס תמריץ נוסף לחפש פרנסה אחרת, ואחרים לא יבואו במקומו.

פורסם במקור: זכויות בעלי-חיים השבוע 148, 170, 30.4.2004, 1.10.2004.