כולם (חוץ מהציפורים) מקבלים פיצויים

הממשלה משלמת

מגפת הניוקאסל 2003-2002 הסתיימה במוות המוני לציפורים ובחלוקת כספים לאנשים. אפילו אנשים שהרשויות נכנסו לביתם והרגו את התוכים האהובים עליהם קיבלו משהו: זכאות לייעוץ פסיכולוגי. מי שחלק את חייו עם תוכי במשך שנים רבות, ודאי לא מתנחם בייעוץ או בפיצוי הכספי, אך אלפי אנשים בארצות-הברית עשו עסק טוב ממגפת הניוקאסל. הפיצוי שקיבלו מן הממשלה כיסה על ההפסדים שלהם, ולא פעם הם קיבלו מחיר טוב יותר ממחיר השוק עבור העופות שהושמדו. ביוני 2003, אחרי השמדת שלושה וחצי מיליון ציפורים ועם נסיגת המחלה, ברור שתעשיית העופות בדרום מערב ארצות-הברית תמשיך להתנהל כמקודם גם לאחר מגפת הניוקאסל.

תולדות המחלה

"מחלת ניוקאסל האקזוטית" תוקפת עופות כמעט בכל העולם, כולל ישראל. בארצות-הברית היא הופיעה לראשונה בקליפורניה בשנת 1950, בחוגלות ובפסיונים שהובאו מהונג קונג. מאז אירעו מספר התפרצויות, החמורה שבהן בקליפורניה בשנת 1971, אז ניסו תחילה לעצור אותה בחיסון, ללא הועיל. הרשויות עברו לשיטת ה"טיפול" המקובלת – השמדה – ולאחר שנתיים, שבהן השמידו 11.9 מיליון עופות, נבלמה המגפה. ההתפרצות הנוכחית החלה בספטמבר 2002 בדרום קליפורניה, והיא התפשטה עד נבאדה, אריזונה וטקסס. ב-13 בנובמבר החלה מדיניות הסגרים: איסור על הוצאת עופות חיים מתוך מתקנים נגועים ועל הובלת עופות מאזורים חשודים ולתוכם. המחלה המשיכה להתפשט, ובסוף דצמבר התגלתה במשק ביצים מסחרי בקליפורניה – הראשון מבין 22 משקי ביצים מסחריים שזוהתה בהם. במרץ 2003 התגלה המקרה האחרון במשק מסחרי, ומאז תחילת מאי נראה שהמחלה נבלמה, פחות או יותר. המגפה חיסלה 12.5% מן התרנגולות בתעשיית הביצים של קליפורניה, מבלי שחדרה לעופות בתעשיית הבשר. 

מוות מניוקאסל

הנחיות "כוח המשימה" הפדרלי שהוקם לעצירת המגפה דורשות להרוג את הציפורים בפחמן דו-חמצני. אנשים שכוח המשימה פעל אצלם מדווחים שהעובדים תופסים את הציפורים הנאבקות והצורחות, דוחפים אותן לשקיות ניילון ומזרימים לשקיות גז. יש גם דיווחים על תקיפת ציפורים במכות אלה או שבירת צווארן, ולעתים נותרו ציפורים בחיים לאחר מכן. יש לזכור שאלמלא המגפה, היו הורגים עופות אלה (מלבד אלה המשמשים כ"חיות מחמד") מעט מאוחר יותר אך בשיטות לא פחות מחרידות, במשחטות, לאחר הובלה קשה. ואילו הייתה המגפה ממשיכה להתפשט, היה מותן של הציפורים אולי קשה עוד יותר. לאחר דגירת הנגיף, במשך 15-2 ימים, המחלה פוגעת בכל הגוף. העופות מתעטשים, משתעלים ומתנשמים בכבדות; הם סובלים מהפרשות מהאף ומשלשול מימי; הם נראים מדוכאים, שריריהם רועדים וכנפיהם שמוטות. ורובם הגדול, לעתים אף כולם – מתים. המחלה מתפשטת במהירות רבה בתוך משקים צפופים, אם כי חיסון עשוי להציל 90-80% מהם. המחלה עוברת לעופות בר אך אינה משפיעה עליהם. תוכים עלולים לשאת את הנגיף במשך יותר משנה ללא סימני מחלה.

הורגים מדלת לדלת

אף-על-פי שרובו המכריע של ההרג נערך במשקים מסחריים ענקיים, עבודת המשמידים העיקרית נערכה ב"חצרות אחוריות" – עופות המוחזקים כתחביב, שהתגלו בסיורים בשכונות או בעקבות מידע שמסרו שכנים. אנשי כוח המשימה עברו מבית לבית, ולעתים קרובות הרגו בו-במקום את כל הציפורים שמצאו. בקליפורניה לבדה מדובר על כ-140,000 "ציפורי מחמד" שהושמדו ב-2,400 בתים או חצרות. "זה אף פעם לא קל להרוג את חיית המחמד של משפחה כלשהי. אני יודעת שזה גורם להם טראומה," אמרה וטרינרית אחת ממשרד החקלאות. כוח המשימה מציע לעובדיו ייעוץ למצבי לחץ והכשרה לרגישות. הלחץ נובע, ככל הנראה, מן המפגש עם האנשים – מבכי ילדים ועד לאיומי מוות – יותר מאשר מהרג הציפורים.

קרבות תרנגולים

נגיף הניוקאסל עובר דרך הפרשות נגועות. העברת המחלה עלולה להתבצע על-ידי עובדי הלול על גבי בגדים, נעליים, צמיגי רכב וציוד חקלאי, וכן על-ידי ציפורים, מכרסמים ואפילו חרקים. משעה שאותר מוקד של המחלה חל הסגר על כל האזור ומשמידים את כל העופות הכלואים ברדיוס קילומטר מן המוקד. הלולים המסחריים נשמרים היטב, באופן יחסי, והנגיף החל להתפשט ממכלאות של "חובבי ציפורים". זן מיוחד של "חובבים" כאלה בארצות-הברית הוא אנשים המגדלים תרנגולים לקרבות. בקליפורניה, עריכת קרבות תרנגולים וכל פעילות הקשורה בכך אינה חוקית מאז 1905, אך הרשויות מעלימות עין מתעשיית הקרבות המשגשגת, ורבים מחזיקים בחצר שלהם תרנגולים – אפילו כמה מאות – העוברים אימונים ונהרגים בקרבות. כל הסימנים מצביעים על כך שמגפת הניוקאסל הנוכחית החלה בתעשיית הקרבות, הכרוכה בהובלת תרנגולים אינטנסיבית. ומה עשו הרשויות בנדון? השמידו, ושילמו פיצויים לכולם – גם לעברייני קרבות התרנגולים.

קוצצים תרנגולות

בחודש פברואר הושמדו כ-30,000 תרנגולות במשק ביצים מסחרי בקליפורניה על-ידי השלכתן למכונה לגריסת ענפי עצים לנסורת. מכונות גדולות אלה מכילות להבים המסתובבים במהירות, ובשנים האחרונות נתפסו ונטחנו חיים בתוכן כמה אנשים שעבדו בסילוק עצים. אולי זיכרון תאונות אלה הוא הסיבה לזעזוע הציבורי בעקבות הרג התרנגולות במכונה, מול ההשלמה עם דחיפת תרנגולות לשקיות וחניקתן בגז, או שיטות השחיטה המקובלות שככל הנראה גורמות סבל לא פחות מן המכונה האימתנית. התרנגולות שנזרקו למכונה היו "מטילות זקנות" – תרנגולות שאינן מטילות עוד ביצים רבות ולכן נהוג להרוג אותן. בדרך-כלל שלחו תרנגולות כאלה מהמשק למשחטה כדי להכין מהן מרק, אולם תחת הסגר הניוקאסל "נאלצו" להרוג אותן במקום. לפי עדות בעלי הלול, זרועות העובדים התעייפו משבירת צוואריהן של התרנגולות, והם חיפשו שיטה קלה יותר. וטרינר ממשרד החקלאות אמר להם, שהרג במכונה כזו הוא "ללא כאב".

מחאה

סיפור זה שכנע את צוות התובעת המחוזית של סן דייגו, וב-10.4.2003 מסר משרד התובעת שלא תוגש תביעה נגד בעלי הלול כי לא הייתה כוונה פלילית וממילא הורגים כך תרנגולות בתעשייה. החלטה זו עוררה מחאה אפילו בתוך התעשייה החקלאית. נציגי התעשייה הודיעו שהרג במכונה לקיצוץ עצים מקובל רק באפרוחים, אך לא בתרנגולות בוגרות; התאחדות הווטרינרים (AVMA) הבהירה שקיצוץ במכונה אינו נכלל בין השיטות המומלצות על ידם ל"המתת חסד"; משרד החקלאות טען שהווטרינר היועץ אינו מועסק על ידם; והווטרינר עצמו התכחש לחלקו בעניין. תוך שבעה ימים הודיע משרד התובעת המחוזית על המשך החקירה בנושא.

מה זה "מיותר?"

בדברי המחאה לתובעת המחוזית הזכירו נציגי ארגון HSUS שהחוק בקליפורניה אינו דורש "כוונות פליליות" כדי שפגיעה בחיות תוכר כעבירה, אלא אוסר לחשוף חיות ל"סבל לא נחוץ" ול"התאכזרות מיותרת". אולם אם יורשעו בעלי הלול, יהיה זה בגלל החריגה מן הנורמה. כי למעשה גם הרג 3.5 מיליון עופות בהרעלת גז והרג אינספור מיליונים נוספים בשחיטה, אף הם גורמים סבל לא נחוץ והם התאכזרות מיותרת.

פורסם במקור: זכויות בעלי-חיים השבוע 102, 14.6.2003.