ארצות-הברית 2007: בעלי-חיים בחוק ובמשפט
ארצות-הברית היא המרכז העולמי של החקלאות התעשייתית ולכן גם המרכז העולמי של הפגיעה בבעלי-חיים. בשנת 2007 קידם הממשל תיעוש נוסף בתחום השיבוט, במקביל להגבלות על הטיפול בפרות שקרסו. שחיטת סוסים בארה"ב הופסקה באמצעות חקיקה מקומית, ובתי-המשפט זיכו משקים תעשייתיים מאשמת התעללות, קנסו מעבדות על הזנחת הטיפול בחיות, שללו את מדיניות הממשל בעניין דגי הסלמון והשליכו לכלא כוכב פוטבול שארגן קרבות כלבים.חקלאות ניסויים בחיות חיות בר קרבות בעלי-חיים
חקלאות
שיבוט
בסוף שנת 2003 קבע מינהל המזון והתרופות (FDA) כי מוצרים שמקורם בחיות משובטות בטוחים למאכל אדם, ובדצמבר 2006 פרסם FDA מסמך הקובע שלא ניתן להבחין בין מוצרים כאלה לבין מוצרים מחיות שהורבעו בשיטות הרגילות. במהלך שנת 2007 קיבלה הסוכנות תגובות מהציבור בנושא, ובכלל זה יותר מ-150,000 התנגדויות, שרובן התמקדו בחשש מפני בטיחות לצרכנים. ב-FDA לא השתכנעו: ב-15.1.2008 פרסמה הסוכנות דו"ח חדש, החוזר על הטענה שאין סכנה במוצרים מחיות משובטות ומצאצאיהן. יותר ממחצית מבין תגובות הציבור עסקו בצורך לסמן מוצרים מחיות משובטות, אולם FDA מסרב לחייב סימון, בטענה שאין הבדל חומרי בין חיות משובטות לחיות שנוצרו ברבייה רגילה.
גישת הקונגרס שונה. בדצמבר 2007 נחקק חוק הדוחק ב-FDA ובמשרד החקלאות להמשיך לחקור בנושא ולשמור על המורטוריום בעניין שיווק חיות משובטות וצאצאיהן. הסנאט קיבל גם גרסה של חוק המשק (Farm Bill) ובה דרישה למחקר נוסף בטרם יוכל FDA להגיע להחלטה סופית בנושא, ודרישה לסימון חובה למוצרים מחיות משובטות וצאצאיהן; חקיקה זו לא הושלמה. יש לציין שבקליפורניה עבר חוק הדורש סימון מוצרים כאלה, אולם המושל שוורצנגר הטיל עליו וטו.
בארצות-הברית יש כ-600 חיות משובטות, ברובן בקר. הטכנולוגיה עדיין לא משתלמת, אולם כאשר היא תתפתח, מדובר באסון לחיות. הארגון HSUS מסכם מחקרים עדכניים בחיות משובטות: החיות סובלות משיעור גבוה של לידת ולדות מתים, מוות בגיל צעיר, חסימות מעיים, סוכרת, גידים קצרים, דפורמציות בכפות הרגליים, מערכת חיסונית מוחלשת, בעיות בתפקוד הלב, המוח, הכבד והכליות, מצוקה נשימתית ובעיות במערכת כלי הדם. שיעור ההצלחה בשיבוט בקר עמד ב-2003 על 5%, והפונדקאיות סבלו מניתוחים חוזרים ומעוברים מוגדלים. מוות הוא תופעה נפוצה בפונדקאיות עקב סיבוכי הריון.
פרות קורסות
בראשית אוקטובר נכנס לתוקפו איסור קבוע בעניין פרות ופרים שאינם מסוגלים לעמוד בזמן הבדיקה שנערכת לפני השחיטה: כעת אסור לשחוט אותם במשחטה ולהכניסם ל"שרשרת המזון". המדובר בדרך-כלל ב"פרות קורסות" שנשלחות לשחיטה ממשקי חלב. האיסור הקבוע בא במקום איסור זמני שקבע משרד החקלאות לאחר גילוי ספגת המוח (מחלת "הפרה המשוגעת") במדינת וושינגטון, בסוף שנת 2003. המניע לאיסור איננו עניין בסבלן של הפרות, אלא חששם של צרכני הבשר מכך שפרות שקרסו סובלות מספגת המוח. עם זאת, האיסור מועיל לפרות כי הוא ממתן את התמריץ הכלכלי שיש לחקלאים ולסוחרי בקר לגרור לשחיטה פרות שאינן מסוגלות לעמוד וללכת. אולם זהו איסור מוגבל. הוא אינו מתייחס לפרות שקרסו במשק, ברכב או במכלאה, והוא אינו מחייב להמית חיות כאלה במקום. לכן גם לאחר האיסור ימשיכו לגרור ממקום למקום פרות שקרסו. כמו כן, האיסור אינו מתייחס לחיות מלבד בקר, אף על-פי שגם קריסה של חזירים היא תופעה נפוצה למדי. הצעת חוק פדרלית המתייחסת לחסרונות אלה, נתונה בהליכים מתמשכים.
שחיטת סוסים
בשנת 2007 נפסקה באופן רשמי שחיטת סוסים למאכל אדם בארצות-הברית. בשנת 2006 נשחטו 100,800 סוסים בשלוש משחטות הנמצאות בבעלות זרה; בשר הסוסים נשלח לייצוא. שתי משחטות הסוסים שפעלו בטקסס באופן לא חוקי – נסגרו, ובינואר אשרר בית-המשפט את החוק הטקסאני האוסר מכירת בשר סוסים למאכל אדם. באפריל גם עבר שם חוק האוסר סחר בסוסי בר ובחמורי בר ושחיטה מסחרית שלהם.
בתמונה: שחיטת סוס בארצות-הברית (HFA)
בתחילת 2007, נותרה משחטת סוסים פעילה אחת בארצות-הברית: Cavel International שבאילינוי. ארגוני הגנה על בעלי-חיים ניהלו קרב משפטי עם משרד החקלאות על סגירת המשחטה. לאחר גמגומים בראשית השנה, ב-24 במאי נכנס לתוקפו חוק האוסר לשחוט סוסים למאכל אדם בשטח אילינוי. המשחטה ניסתה לערער על החוק – ונדחתה. בית-המשפט הבהיר, ש"למדינות יש אינטרס לגיטימי להאריך את חיי החיות שלהן", וכן לקדם "יחס הומאני לחברינו בעלי-החיים." סגירת המשחטה באילינוי לא הצילה את כל סוסי ארצות-הברית: רבבות מהם (30,000 בשנת 2006) נשלחים לשחיטה בקנדה ובמקסיקו, וככל הנראה החוק החדש הביא לעלייה בהיקף המשלוחים לחו"ל. מה שנדרש הוא חקיקה פדרלית, האוסרת סחר בסוסים למטרות שחיטה עבור מאכל אדם. הצעת חוק כזו מתעכבת בקונגרס.
תעשיית הפרווה
שני חוקים חדשים לטובת חיות בתעשיית הפרווה נחתמו השנה במדינת ניו יורק, הצורכת פרווה יותר מכל מדינה אחרת בארצות-הברית. בסוף אוקטובר נכנס לתוקפו חוק האוסר הרג או הימום של חיות "נושאות פרווה" באמצעות חישמול – אחת משיטות ההרג האכזריות הנהוגות בתעשייה.
ב-13 בנובמבר נכנס לתוקפו חוק נוסף, הקובע כי כל מוצר פרווה (בגד או קישוט) שנמכר במדינה צריך לשאת סימון "פרווה אמיתית" (real fur) וכל מוצר עם חיקוי פרווה צריך לשאת סימון "פרווה מזויפת" (faux fur). חוקים דומים כבר קיימים במסצ'וסטס ובוויסקונסין; הצעת חוק דומה הוגשה בקונגרס וכן במדינת דלאוור. חוקים אלה נועדו לסגור פרצה בחוק הפדרלי, המחייב לסמן מוצרי פרווה רק אם ערכם עולה על 150 דולר. כיום, כאשר המוני מוצרים זולים שכוללים חלקי פרווה מיובאים מסין, הפרצה בחוק משמעותית: להערכת הארגון HSUS, אחד משבעה מוצרי פרווה אמיתית אינו טעון סימון לפי החוק הפדרלי. במהלך השנה בחנו חוקרי הארגון מוצרים שנמכרו על-ידי יצרני ביגוד גדולים עם הסימון "פרווה מזויפת", ובדיקות המעבדה העלו שבמקרים רבים התווית שקרית ומדובר בפרוות של שועלי רקון ושל כלבי בית. HSUS בדק מוצרי פרווה של היצרנים הגדולים, ומצא כי 80% מהם מכילים פרוות שועלי רקון (שמקורן בסין), ואפילו לא אחד מהם סומן באופן מדויק.
בתמונה: שועל בכלוב של תעשיית הפרווה (HSUS)
ניסיונות חקיקה נועזים
כמה ניסיונות לחוקים מתקדמים כמקובל באירופה נערכו השנה, ללא תוצאות בינתיים. ארגונים בקליפורניה יזמו "חוק מניעת אכזריות לחיות משק", במטרה להביאו למשאל עם (במקום לסמוך על המחוקקים) בבחירות הקרובות. לשם כך יש צורך דחוף ב-650,000 חתימות של תושבי קליפורניה. הצעת החוק אוסרת כליאת חיות באופן שאינו מאפשר להן להסתובב בחופשיות, לשכב, לעמוד או למתוח את אבריהן במלואם. אם תתקבל ההצעה, היא תביא לאיסור על כלובי הריון לחזירות, תאים ל"עגלי חלב" וכלובי סוללה לתרנגולות בתעשיית הביצים.
במדינות וושינגטון ודלאוור עלו הצעות חוק (שנמצאות עדיין בדיון) האוסרות כליאת תרנגולות ונקבות אחרות של "עופות משק" בתוך כלובים, שבהם אין להן אפשרות למתוח כנפיים במלואן מבלי לגעת בתרנגולות אחרות או בקירות. בוושינגטון עלתה גם הצעת חוק לאיסור על כליאת עגלים בתאי בידוד וכליאת חזירות הרות בכלובי הריון, ודרישה לספק לעגלים ולחזירות מקום לשכב, למתוח אברים בחופשיות ולהסתובב.
עונשים זעירים – אם בכלל
שני משפטים נדירים נגד משקים מתועשים, שעליהם דיווחנו בתקווה בשנה שעברה הסתיימו במפח נפש. בינואר הסתיים משפט נגד משק חזירים גדול מאוהיו, Wiles Farm. הארגון HFA תיעד בפירוט, בווידיאו ובכתב, התעללות שיטתית בחזירים, אשר כללה, בין השאר, מכות עד מוות, הרעבה, ירי, והזנחת חזירים שטובעים בשתן ובצואה. השופט המחוזי היה עוין מלכתחילה וסירב לעצור את הנאשמים. הוא אמנם קיבל את נתוני החקירה כעובדות, אולם פסק שברוב המקרים – למשל, תליית חזירים חיים בצווארם ממלגזה (בתמונה) – לא מדובר בהתעללות המנוגדת לחוק. המשפט הסתיים בקנס בסך 200 דולר בלבד למנהל המשק.
המשפט שניהל הארגון Compassion Over Killing נגד חברת לולי הביצים הענקית Esbenshade Farms מפנסילבניה, הסתיים בזיכוי מלא של בעלי הלול. הארגון הציג תיעוד מפורט של צפיפות קיצונית בלול והזנחה קשה, ובכלל זה ציפורים שהשתפדו על סורגים בולטים וגוויות מרקיבות בכלובים. השופט המחוזי פסק שתנאים אלה חוקיים כל עוד הם מופנים נגד "חיות משק". כדברי הארגון, השופט שכתב את חוקי המדינה כדי להגיע למסקנה זו. מסתבר שוב ושוב שלא רק המחוקקים בארצות-הברית מתעלמים מבעלי-חיים בתעשיות החקלאיות, אלא גם השופטים.
ניסויים בחיות
שימפנזים "פורשים"
חוק פדרלי הקשור לניסויים בחיות הוא אירוע נדיר בארצות-הברית. "חוק מקלט השימפנזים הוא הבית" נחתם על-ידי הנשיא ב-26 בדצמבר. ראשיתו בחוק משנת 2000 בעניין העברת שימפנזים למקלטים לאחר ש"פרשו" מניסויים; החוק המקורי הגן על שימפנזים שהובאו מהמעבדות למקלטים פרטיים, אולם התיר להחזיר למעבדות שימפנזים מרשת המקלטים הממומנת בחלקה על-ידי הממשלה, Chimp Haven. רוב השימפנזים האלה היו ממילא במצב גרוע ולא משכו חוקרים לבצע בהם מחקר נוסף, אולם הסעיף המאיים הקשה לגייס מימון ל-Chimp Haven. החוק החדש, לעומת זאת, מבטיח כי שימפנזה שחולץ מהניסויים, יזכה בבית לשארית חייו.
קנסות למעבדות
שתי מעבדות העורכות ניסויים בחיות נקנסו השנה. בסוף פברואר הושג הסדר משפטי עם "מרכז המחקר סינקלייר", שהתחייב לשלם 33,000 דולר קנס לאחר שהורשע בקרוב ל-40 עבירות על חוק רווחת בעלי-החיים. ההסדר הושג יותר מארבע שנים לאחר שחוקר סמוי של PETA תיעד את המתרחש במעבדה, ובכלל זה: הימנעות ממתן משככי כאבים לכבשים בעת ניתוח; הכשרה לקויה של עובדים המטפלים בחיות; הימנעות מחיסון כלבים וחתולים; והחזקת חיות בכלובים קטנים יותר מהמותר בחוק. לקוחות גדולים של המעבדה הם חברות המזון לכלבים ולחתולים, Iams ו-Menu Foods, שמעבדת סינקלייר עורכת עבורן מבדקי רעילות (עם זאת, Menu Foods נאלצה להסיר השנה 60 מיליון פחיות שימורים מהמדפים לאחר שלפחות 16 חיות מתו מהרעלה ממזון שלה).
ביוני הטיל משרד החקלאות קנס בסך 5,532 דולר על "מרכז הבריאות של אוניברסיטת קונטיקט" בעוון שבע עבירות על כללי טיפול בבעלי-חיים. העבירות נערכו במהלך מחקר מוח פולשני בקופי רזוס, הכולל קידוח בגולגולת הקופים והשתלת אלקטרודות בראשם. העבירות כללו: הזרקת חומר לא מאושר; הכשרה לקויה של צוות העובדים; כישלון בטיפול בקופים כנדרש "באופן שאינו גורם עקה, טראומה ואי-נוחות בלתי הכרחיות"; שימוש בתרופות ובמזון חיות שפג תוקפם; והחזקת הקופים בחדר מלוכלך. החקירה החלה לאחר שפעיל זכויות בעלי-חיים ובוגר האוניברסיטה, ג'סטין גודמן, הגיש בספטמבר 2006 תלונה מפורטת על הטיפול הלקוי בקופים. הקנס עצמו מגוחך, אולם יש לציין שמנהל המחקר, דיוויד וייצמן, שקיבל מהממשלה 1.7 מיליון דולר למימון המחקר, עצר את הניסוי באופן וולונטרי בעקבות ההאשמות. שניים משלושת הקופים בניסוי מתו.
חלופות בניו ג'רזי
ב-20 בדצמבר נחתם בניו ג'רזי חוק האוסר לערוך מבדקים בבעלי-חיים בתהליכי ייצור מוצרים, במידה שקיימות חלופות מומלצות למבדקים בחיות.
חיות בר
דגים
מאבק מתמשך על חיי הדגים בצפון מערב ארצות-הברית הגיע השנה להישגים חשובים. 13 מינים של סלמוניים נמצאים בסכנת הכחדה בנהרות הגדולים קולומביה וסנייק, בגלל מערכת סכרים גדולה לאורך הנהרות. לא זו בלבד שהדגים הבוגרים מתקשים לטפס לאזורי ההטלה שלהם במעלה הנהר (על גבי מעברים קטנים) אלא גם הצעירים נהרגים בהמוניהם כשהם נטחנים חיים בטורבינות, תועים בין התעלות או נטרפים בקטעים של זרימה איטית. תוכנית לתיקון המצב בנהרות נעצרה בשנת 2000 עם עליית בוש לשלטון. מאז מתנהל מאבק משפטי, ובאפריל 2007 דחה בית-משפט פדרלי בפעם השנייה את תוכנית הסוכנויות הממשלתיות, וקבע שהיא מנוגדת ל"חוק המינים בסכנת הכחדה". השופט הורה למפעילי מספר סכרים לשפוך יותר מים מעל לסכרים ופחות דרך הטורבינות, כדי למנוע הכחדה של הדגים. מאבק על עתיד הדגים ממשיך להתנהל בקונגרס.
קנגורו בקליפורניה
מיליוני קנגורו ניצודים באוסטרליה בשנה עבור תעשיית העור (בתמונה). הקנגורו ניצודים באוסטרליה באכזריות קיצונית, הכוללת פציעה שגורמת גסיסה איטית והפקרת גורי האם שניצודה. חברת אדידס הגרמנית היא משווקת בולטת של מוצרי קנגורו, בעיקר בנעלי כדורגל. ב-1970 נאסר בקליפורניה ייבוא של מוצרים העשויים משרידי קנגורו. ב-1995 הסירו שירותי המדגה וחיות הבר של ארצות-הברית שלושה מיני קנגורו מרשימת המינים בסכנת הכחדה, ונפתח מחדש סחר נרחב במוצרים מעור קנגורו. הארגון האנגלי !VIVAמנהל מאבק בינלאומי נגד תעשיית הקנגורו. ב-2003 תבע !VIVA את אדידס ומשווקים אחרים של עור קנגורו על הפרת החוק הקליפורני. הקנגורו הפסידו בערכאות המשפטיות הנמוכות, אולם ב-23.7.2007 דחה בית-המשפט העליון של קליפורניה את טענות אדידס וקבע שלקליפורניה יש זכות משפטית לאסור שיווק עור וחלקים אחרים מחיות בר, גם אם אלה הם מינים שהוסרו מהרשימה הפדרלית של מינים בסכנת הכחדה; מדובר אפוא בתקדים חשוב עבור כלל מדינות ארצות-הברית. אולם המאבק עדיין לא תם, ועתיד להגיע לבית-הדין לערעורים. יש לציין, שאת נעלי עור הקנגורו עשויות להחליף נעליים סינתטיות, אולם גם נעליים מעור עגלים.
ציד בשלט-רחוק
במהלך 2007 התהדק האיסור על ציד דרך האינטרנט: טכנולוגיה שמבוססת על רובה הנשלט על-ידי מחשב, וניתן להפעילו בלחיצת עכבר מכל מחשב בכל מקום; החיות מוחזקות במכלאה ומפתים אותן באמצעות מזון להתקרב לרובה. בשנת 2005 החל אתר אינטרנט להציע הרג בשיטה זו בטקסס, והשלטונות מיהרו לאסור זאת. ארגון HSUS ציין השנה שש מדינות נוספות שאסרו לקיים בשטחן ציד בשלט-רחוק, ועד סוף ינואר 2008 נאסרה הפרקטיקה ב-34 מדינות. עם זאת, מאחר שמדובר בטכנולוגיה שמופעלת בקלות מכל מקום בעולם, יש צורך בוער בחקיקה פדרלית, והצעת החוק בעניין מתעכבת.
קרבות בעלי-חיים
החמרת הענישה
השנה עברה ברוב מוחץ בקונגרס הצעת חוק המחמיר את העונש על אנשים המשסים חיות זו בזו (קרבות בעלי-חיים). הנשיא חתם על החוק ב-3 במאי. עריכת קרבות עלתה לדרגת פשע (felony) הנושא עונש מאסר עד שלוש שנים וקנס עד רבע מיליון דולר. קרבות כלבים אינם חוקיים ב-50 מדינות הפדרציה, אולם קרבות תרנגולים עדיין חוקיים בלואיזיאנה. עם זאת, החוק הפדרלי אוסר העברת חיות בין מדינות שונות למטרת שיסוי, ולכן הוא יעיל גם נגד הרבעת חיות לקרבות בארצות-הברית או למכירתן בחו"ל.
הכלבים ומייקל ויק
המשפט המתוקשר ביותר בשנת 2007 החל באפריל, כאשר באחוזתו של כוכב הפוטבול מייקל ויק בווירג'יניה התגלו זירת קרבות ויותר מ-70 כלבים, רובם מגזע פיטבול, חלקם פצועים. ככל הנראה, קרבות הכלבים נמשכו לפחות שש שנים, ולא ברור כמה כלבים נהרגו שם. ויק ושותפיו הואשמו לא רק בשיסוי כלבים זה בזה ובהימורים, אלא גם בהרג כלבים בתלייה, בהטבעה, בחישמול ובירי. למרות מעמדו הרם ועושרו של ויק – בשנת 2004 הוא הרוויח סכום שיא של 130 מיליון דולר מהחוזה עם קבוצתו – באוגוסט הוא סולק מהליגה הלאומית לפוטבול, וב-10 בדצמבר נגזרו עליו 23 חודשי מאסר. על שלושת שותפיו לעבירות נגזרו חודשיים, 18 חודשים ו-21 חודשי מאסר. לא כל האישומים נגדם מוצו; המשפטים נמשכים, ואפשר שהם יבלו עוד שנים רבות בכלא. כעת גם תלויות נגד ויק תביעות רבות עקב הפרת חוזים. על רקע האיבוד המהיר של נכסיו, חייב אותו השופט להקצות מיליון דולר לטיפול בכלבים שחולצו מאחוזתו. חלק מהם חולצו במצב הדורש טיפול מיוחד במשך כל חייהם.
בתמונה: מייקל ויק וכלבים בקרב מאורגן
