דלגו לדיווח מהדיון בכנסת 

משרד החקלאות הגיש לפני כשבוע לאישור וועדת החינוך של הכנסת (האחראית על חוק צער בעלי חיים) טיוטת תקנות לקביעת אופן ההמתה של אפרוחים במדגרות. בשנים האחרונות חזרו והופיעו באמצעי התקשורת צילומים של אפרוחים בפחי אשפה, שתיעדו פעילים לזכויות בעלי-חיים. מדי שנה מושמדים מיליוני בעלי-חיים במדגרות של תעשיות הביצים ובשר העוף בישראל. 

למה הורגים אפרוחים

במדגרות של תעשיית הביצים הורגים את כל האפרוחים הזכרים: כזכרים הם לא יטילו ביצים, ולא משתלם לגדלם לבשר, כי תעשיית הבשר משתמשת בזנים אחרים שעברו ברירה מלאכותית לגדילה מהירה. מדובר בלמעלה מ-4.5 מיליון אפרוחים בשנה. בנוסף, בתעשיות הבשר והביצים כאחת, הורגים אפרוחים נכים ופצועים, ואפרוחים שבקעו באיחור. מדובר במיליוני אפרוחים נוספים מדי שנה.

איך הורגים אפרוחים

• השלכה חיים לאשפה: זו הדרך הזולה ביותר להיפטר מהאפרוחים. המוות הוא מצמא, רעב, קור, חנק או מעיכה. הדבר אסור, אך שוב ושוב נחשפות מדגרות שפועלות כך.
• חניקה בגז: חונקים את האפרוחים באמצעות גז בריכוז קטלני. כשמשתמשים בתערובת גזים על בסיס חנקן או ארגון, ועומדים בדרישות נוספות, שיטה זו עשויה לגרום לאבדן הכרה מהיר עם סבל מועט יחסית מההרג עצמו. בשימוש בפחמן דו-חמצני (שה"איגוד להמתה הומאנית" אוסר, אך התקנות מתירות) או בתפעול לא נכון, האפרוחים יסבלו מצריבות בעיניים ובמערכת הנשימה, תחושת חנק וגסיסה איטית.
  
• ריסוק ומעיכה: במכונות ריסוק ומעיכה משליכים אפרוחים חיים למתקן שמרסק אותם ע"י להבים מסתובבים כמו במעבד מזון, או למכונה שמועכת אותם בין גלגלי שיניים. האפרוח עלול להיפצע פציעה קשה ומכאיבה לפני שהמכונה פוגעת באברים חיוניים והורגת אותו. לפחות בחלק מהמכונות הלהבים המסתובבים מעיפים אפרוחים פצועים חזרה החוצה, וחלק מהאפרוחים עוברים את המנגנון בלי שימותו ומושלכים לפח פצועים אך חיים. גם אם מדובר באחד מאלף, המספר הכולל מגיע לאלפים רבים בשנה.
• חישמול: המכונה הורגת את האפרוחים במכת חשמל. גם כאן, מוות מיידי מותנה בתפעול נכון.

מתוך התערוכה "תשליכוהו" העוסקת בהרג אפרוחים במדגרות 

למה התקנות מוגשות עכשיו?

חוק צער בעלי חיים (1994) קובע כי על שר החקלאות להתקין תקנות לקביעת אופן ההמתה של בעלי-חיים, כאשר הם מומתים שלא לצורכי מאכל - אפרוחים, תרנגולות מטילות שתפוקתן פחתה, פרות חולבות שקרסו, "חיות עודפות" בגני חיות ובמתקני הסגר, ועוד. לאחר שלל עיכובים ודחיות, אישרה הכנסת בשנת 2002 תקנות בנושא. ואולם ב-11 השנים שחלפו מאז סירבו כל שרי החקלאות לחתום עליהן בלחץ המדגרות, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד אנונימוס וארגונים נוספים - והן לא נכנסו מעולם לתוקף. 

מה גורם למשרד החקלאות להגיש כעת נוסח חדש של התקנות לאישור בהול, לאחר שנים של דחיות והתחמקויות? נראה כי יש לכך קשר הדוק להקמתה של "ועדת לוקר" על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני פחות מחודש. ועדה זו אמורה לבחון את העברת סמכויות האכיפה של חוק צער בעלי-חיים למשרד להגנת הסביבה ולהגיש לממשלה את המלצותיה בתוך שלושה חודשים (הודעת ראש הממשלה בפייסבוק, דיווח ב"הארץ"). משרד החקלאות, המתנגד בתוקף להעברת סמכויות החוק לידי משרד אחר (שאינו מצוי, כמוהו, בניגוד עניינים עם יישומו), מנסה להפגין פתאום שהוא מקדם את יישום החוק. אך מה כוללות התקנות שהגיש? ובמה הן שונות מהתקנות שהקפיא את יישומן לפני עשור?

מה קובעות התקנות החדשות?

טיוטת התקנות החדשה, בניגוד לתקנות שאושרו לפני 11 שנים בכנסת, חלה רק על אפרוחים, ואינה כוללת התייחסות לאופן ההמתה של בעלי-חיים אחרים. התקנות גם מתירות שיטות הרג אכזריות, שאפילו התקנות הקודמות שאושרו ב-2002 בכנסת אסרו עליהן (טחינת או מעיכת האפרוחים בעודם חיים). 

מעל הכל, התקנות המוצעות מתחמקות מהשאלה איך מותר ואיך אסור להמית אפרוחים בישראל. סוגיות קריטיות נשארות לשיקול-דעתו של משרד החקלאות, וייסגרו בהליכים בין המדגרות למשרד ללא בקרה ציבורית. הניסיון העגום עם עניינים הנוגעים להגנת בעלי חיים המושארים לשיקול דעתו של משרד החקלאות אינו מבשר טובות לאפרוחים במדגרות.

התקנות: אכזריות, רשלניות וחסרות שיניים

התקנות משלימות, כמובן-מאליו, עם הלגיטימיות של השמדת מיליוני אפרוחים בשנה לצורך מיקסום רווחי תעשיית העופות. העניין ממחיש היטב עד כמה החברה בה אנו חיים מזלזלת בחייהם ובסבלם של בעלי החיים: התקנות לביצוע החוק היחיד שנועד להגן עליהם מפגיעה - קובעות את דרכי ההשמדה ההמונית השגרתית שלהם.

אבל אפילו מנקודת מבט שמתייחסת להרג האפרוחים כגזירה משמיים ושואפת רק למזער ולקצר את הסבל - התקנות נכשלות כישלון חרוץ, וככל הנראה מכוון. האינטרסים של המדגרות לחסוך בעלויות ולנטרל מראש סיכון לאכיפה אפקטיבית, ניכרים הן בסעיפים קריטיים חסרים ועמומים והן בהיתרים לנקוט בשיטות אכזריות אך זולות. למשל:

• התקנות מאפשרות המתה בפחמן דו-חמצני, שיטה אכזרית ש-Humane Slaughter Association שולל, ואוסרות המתה בחנקן או ארגון, עליהם ה-HSA ממליץ (תקנה 1);
• התקנות מאפשרות המתת אפרוחים בשיטות לא מאושרות, שאינן מפורטות בהן (תקנה 4);
• התקנות לא קובעות תנאים בסיסיים בנוגע למבנה מכונות ההמתה, כגון מנגנון למדידת משך השהייה בתא במכונת המתה בגז; מניעת התזה של אפרוחים חיים ממכונת ריסוק; מרחק בין גלגלי שיניים במכונת מעיכה; מנגנונים שימנעו הערמת אפרוחים זה על זה; גיל מרבי של האפרוחים וכיו"ב (תקנה 5);
• התקנות מאפשרות לאשר מכונות שאינן ממיתות את כל האפרוחים (תקנה 5);
• התקנות לא קובעות משך זמן מרבי להחזקת אפרוח המיועד להמתה, ואת תנאי ההחזקה שלו לרבות מניעת חשיפה לקור, הפלה מגובה, החזקה בצפיפות ובערימות, פציעה וכיו"ב (תקנה 7). לנקודה זו חשיבות מכרעת, שכן על פי הנוסח הנוכחי ספק אם ניתן יהיה להרשיע אי פעם מדגרה בהרג בניגוד לתקנות. תמיד יוכלו בעלי המדגרה לטעון כי האפרוחים נערמו בפחים ובשקיות רב כשלב ביניים, לפני המתתם על פי התקנות - גם אם גססו במשך זמן רב וגם אם בפועל איש לא התכוון להרוג אותם באופן אקטיבי.

מה אפשר לעשות

במצב הנוכחי, בו רוב מכריע של הציבור תומך בכספו בתעשיות ה"עוף" והביצים, ומכור לצריכה יומיומית של תוצריהן, קשה לדמיין אפשרות שבה תחליט הכנסת לאסור על השמדת האפרוחים במדגרות. על פי התסריט הטוב ביותר, תאלץ הכנסת את משרד החקלאות לגבש תקנות שיאסרו את שיטות ההרג האכזריות שהוכנסו בלחץ המדגרות לטיוטה החדשה, ואשר יכללו הוראות ברורות שיאפשרו אכיפה אפקטיבית נגד הרג אטי ומייסר במיוחד.

האם הייתם מפעילים בלנדר מלא באפרוחים חיים? ואם לא - מדוע לשלם לאחרים שיעשו זאת עבורכם? 

הכוח היחיד שיכול כיום לעצור את ההרג המיותר - ולפחות לצמצם את היקפו - הוא את/ה! כל אחת ואחד מאיתנו כצרכנ/ית יכול/ה לעשות את הבחירה להפסיק לממן את תעשיות הסבל והמוות. אם גם אתכם לא מעודד ומרגיע ה"פיתרון ההומאני" של חישמול, מעיכה או טחינה בחיים של אפרוחים שרק בקעו מהביצה ומחפשים את אמם - אל תשלמו לתעשייה שאלה צורות ההרג הכי "רחומות" שלה. כך תחליפו ביצים במתכוני קציצות, פשטידות ועוגות | המדריך לצמחוני המתחיל

היום קל מתמיד להיות טבעוני. החרם על תעשיות החי מתרחב, וגם ההיצע של ארוחות ומרכיבים שבשביל לייצר אותם לא הפרידו אף עגל מאימו, לא טחנו אף אפרוח, ולא כלאו אף בעל חיים בכלוב-קבר שלא מאפשר לו לזוז. הצטרפו למגמה - ועזרו לצמצם את התעשיות האכזריות ולהביא עתיד טוב יותר לכל בעלי החיים.

דיווח מהדיון בכנסת

ח"כ חנין: "כשאדם מכניס אפרוח לבלנדר הוא צריך להיענש. אבל מה קורה כשאנחנו, כחברה, מכניסים אלפי אפרוחים לבלנדר?". ח"כ מצנע: "למרות שאני לא צמחוני או טבעוני, אני מכיר בצורך להביא לידיעת הציבור מה המחירים שאנחנו כחברה משלמים על כך שאנחנו אוכלים מכל הבא ליד".

האם החברה הישראלית צריכה להתיר המתה של מיליוני אפרוחים בשנה, ואם כן – האם ניתן למזער את סבלם? זו השאלה שעמדה במרכז דיון שהתקיים הבוקר בוועדת החינוך של הכנסת. בתום הדיון החליטה הוועדה להמשיכו במועד אחר ולקיים דיון ערכי מפורט בסוגיה.

ח"כ דב חנין (חד"ש): "כאשר התכוננתי לדיון ראיתי תמונה שהיה לי קשה לישון אחריה: תמונה של אפרוח בתוך בלנדר. מה צריך לקרות כשאדם מכניס אפרוח לבלנדר? הוא צריך לקבל עונש, זו עבירה שיש עליה עונש מאסר. אבל מה קורה כשאנחנו, כחברה, מכניסים אלפי אפרוחים לבלנדר? אולי לא נצליח לתת תשובות בדיון הזה, אבל זה לא פוטר אותנו מהחובה לשאול את השאלות הקשות האלה. למה בעצם ממיתים את האפרוחים האלה והאם יש אלטרנטיבה? השאלות האלה נוגעות לאפרוחים, אבל קודם כל הן נוגעות אלינו. איזה מין בני אדם אנחנו, ואיזה מחירים אנחנו מוכנים לשלם כדי שיהיה לנו יותר נוח או יותר טעים. ככל שלמדתי את החומרים לקראת הדיון האופציה של הטבעונות מתחזקת אצלי כאופציה מוסרית אולי יחידה בסופו של דבר. לא ועדת החינוך ולא הממשלה יכולה להגיד לאזרחי ישראל מה יאכלו ומה לא, אבל ועדת החינוך יכולה לומר לציבור מה המשמעויות הערכיות של הדברים שאנחנו עושים".

ח"כ הרב דב ליפמן (יש עתיד) הניף תמונה של אפרוח, ואמר: "אני מבקש מפקידי משרד החקלאות להביט בעיניים של האפרוח הזה, אפרוח בן יומו. הדיון הוא עליו, עליו ועל עוד כ-10 מיליון אפרוחים שמעולם לא עשו דבר לאיש. אני לא מעוניין לקחת חלק בדיון המוכן מראש בו תגידו לנו כי חייבים להשמיד את האפרוחים הזכרים כי זה 'פוגע ברווחי התעשייה', אני לא מעוניין לשמוע ש'ככה זה מתנהל בכל העולם'. אני מציע שנבדוק אופציות שבהן מדגרות שיהרגו אפרוחים זכרים – יאבדו את תעודת הכשרות שלהן! זהו מעשה לא מוסרי, עלינו לשאוף להיות חברה למופת, המובילים בעולם בתקנות למען בעלי חיים, ולא להיות מובלים".

ח"כ יפעת קריב (יש עתיד): "לא סתם הדיון הזה מתקיים בוועדת החינוך. יש לו ערך חינוכי וערכי, וצריך לבחון את התקנות בצורה מקיפה. בנוסף, כשראיתי את הסרטונים שאלתי את עצמי, כעובדת סוציאלית, מה קורה לאותם נשים וגברים שנאלצים להרוג את בעלי החיים? הם עובדים בשכר מינימום שאין להם הרבה ברירה אלא לעבוד שם, ואני מנסה לחשוב מה קורה לאמא לילדים שנאלצת כל יום להרוג אפרוחים - האם היא מקבלת איזשהו טיפול נפשי? איך חוזרים הביתה מעבודה כזאת, ואיך מטפלים בילדים? האם מישהו מתייחס למה שעובר על אותם עובדים מבחינה נפשית, מה הם לוקחים איתם הביתה אחרי שנים של עבודה במדגרות האלה?".

ח"כ שמעון אוחיון (הליכוד ביתנו) התייחס גם הוא לאידיאל של תזונה טבעונית, וציין שבאזורנו, המלה "לחם" מייצגת את המזון הבסיסי המקובל בתרבות מסוימת. כשבני יעקב ירדו מצריימה הם לא יכלו לאכול לחם עם יוסף, שכן עבור המצרים לחם, המאכל הבסיסי, משמעותו היתה בשר, בעוד שעבורם, אנשי כנען, המאכל הבסיסי הוא דגנים ומזונות אחרים הצומחים מהאדמה.

בסיום הדיון ח"כ עמרם מצנע, יו"ר הוועדה, ביקש לקיים דיון נוסף בתקנות ולפרט מהם הקריטריונים שנדרשים ממכונות ההמתה, ומהם התנאים שבהם מוחזקים האפרוחים מהבקיעה והמיון ועד להשמדתם, וכן לבחון הצבת מצלמות או דרכים אחרות שיאפשרו לאתר בעיות במכונות בזמן אמת ולתקנן. ח"כ מצנע הודה לארגונים על הבאת הנושא לסדר היום הציבורי: "למרות שאני לא צמחוני או טבעוני, אני מכיר בצורך להביא לידיעת הציבור מה המחירים שאנחנו כחברה משלמים על כך שאנחנו אוכלים מכל הבא ליד".  

בתקשורת:

• מעריב, "הכנסת תקבע איך יומתו 10 מיליון אפרוחים בשנה", 22.12.13
• מעריב, אביב לביא, "הדיון הקר של משרד החקלאות בהשמדת אפרוחים", 22.12.13
• שי ודרור, 103FM, "מי ה'גאון' שחשב על הרעיון לגרוס אפרוחים?!"
• ynet, רונן בר, "לא חייבים להרוג מיליוני אפרוחים", 22.12.13
• מאקו, דדי שי, "מה הדרך הכי טובה לרצוח אפרוחים?", 23.12.13
• סרוגים, תומר ניר, "כשאדם מכניס אפרוח לבלנדר הוא צריך להיענש", 23.12.13
• ynet, צבי לביא, "דיון בכנסת: המחיר המוסרי באכילת עוף וביצים", 23.12.13
• nrg, אריק בנדר, "תקנות המתת האפרוחים לא אושרו", 23.12.13
• גלובס, נדב נוימן,"מי יגן על האפרוחים?", 23.12.13
• ג'רוזלם פוסט, שרון אודסין, "Animal rights activists slam newly proposed chick and egg eradication regulations", 24.12.13