מחדלי השירותים הווטרינריים לפי דו"ח זיילר

החוק שלא נאכף

השירותים הווטרינריים (להלן: השו"ט) הם האחראים, בין השאר, על אכיפת חוק צער בעלי-חיים. מצב זה, שבו הסמכות על אכיפת החוק נתונה בידי מחלקה של משרד החקלאות, יוצר ניגוד אינטרסים ברור, מאחר שהמשרד פועל במידה רבה בהתאם לשיקולי התעשיות החקלאיות, העומדים בסתירה ברורה לטובתם של בעלי-החיים.

פרק 18 בדו"ח (עמ' 153-152) מונה שורה של ליקויים קשים בטיפול בחוק צער בעלי-חיים, ומסכם: "רווחת בעלי החיים ניזוקה והפיקוח הנדרש על פי חוק לשמירה על רווחת בעלי-חיים לא נעשה." הדו"ח רואה בחומרה את הזנחת הטיפול בחוק, לאור העניין ההולך וגובר בציבור במצבם של בעלי-החיים: "נושא צער בעלי-חיים ורווחתם נמצא כיום בקדמת התודעה הציבורית וטוב שכך."

הממונה שלא מתפקדת

ד"ר דגנית בן-דב, הממונה על חוק צער בעלי-חיים, מתוארת בדו"ח כמי שאינה מסוגלת למלא את תפקידה. לדבריה, היא "הרימה ידיים" לנוכח הקשיים וחוסר הגיבוי הנדרש לה מן הממונים עליה במשרד, והיא מעידה על עצמה שהיא ממלאת "בערך 30 אחוז" מתפקידה.

חלק מהליקויים במילוי תפקידה של ד"ר בן-דוב נובעים מהיעדר שיתוף פעולה מצד גורמים אחרים במשרד המעסיק אותה. על ד"ר משה חיימוביץ', מנהל השו"ט, נאמר כי הוא "לא עשה די לדרבון ולמציאת פתרונות שיכלו להביא לתפקוד תקין של הממונה." כמו כן, "לא נעשה שילוב יעיל של גורמים נוספים המצויים בשו"ט, ברשויות המקומיות ובגופים אחרים העוסקים בחקירה ובאכיפה (פיצו"ח, משטרה, 'סיירת ירוקה')."

דוגמה מובהקת לחוסר שיתוף הפעולה של השו"ט עם הממונה, מוזכרת בדו"ח בדיון על הרפורמה בתעשיית הביצים, שבמסגרתה מתוכננת השקעת 300 מיליון ש"ח בהקמת לולי כלובים חדשים, מסוג שהשימוש בו נאסר ב-30 מדינות:

תרנגולות בכלוב סוללה. השירותים הווטרינריים לא פנו לקבל את חוות דעתה של הממונה על חוק צער בעלי-חיים בנושא, אלא רק לאחר שכבר התחילו ביישום הרפורמה בתעשיית הביצים, שבמסגרתה מתוכננת הקמת לולים חדשים מסוג זה. (צולם בבארותיים, 15.8.2009) 

ללא תקנה

כחלק מאחריותו על הטיפול בחוק צער בעלי-חיים, הוסמך משרד החקלאות להתקין תקנות בתחום זה. אולם ב-16 השנים שחלפו מאז חקיקת החוק, המשרד עדיין לא עמד בחובתו, ותקנות הותקנו רק בתחומים רלוונטיים אחדים, כגון החזקת עגלים. מחברי הדו"ח ניסו לעמוד על מקורותיו של מחדל זה, אך נראה כי הם קיבלו ללא ביקורת ראויה את גרסת משרד החקלאות, המנסה לגלגל את האחריות אל הארגונים להגנת בעלי-חיים:



כלומר – דרישת הארגונים להתקנת תקנות בעלות השפעה ממשית על מצב בעלי-החיים, מבלי להסתפק בתקנות למראית-עין בלבד, מוצגת כגורם לעיכוב יישומו של החוק! וזאת בשעה שבפועל, טיוטות מתקדמות של מספר תקנות ממתינות כבר שנים לאישור משרד החקלאות, שהוא גורם העיכוב היחיד. עם זאת, אין בדו"ח ניסיון להסיר את האחריות למחדל מהשו"ט עצמם:

מחסור בכוח אדם

חלק גדול מהטיפול הלקוי בחוק צער בעלי-חיים תולים מחברי הדו"ח במחסור בכוח אדם: בזמן כתיבת הדו"ח, הייתה ד"ר בן-דב לבדה מופקדת על הטיפול בחוק. בינתיים, זמן קצר לאחר השלמת הדו"ח ולפני פרסום ממצאיו, הודיע משרד החקלאות שיקצה שני עובדים נוספים לטיפול בחוק. אולם ספק אם תוספת כוח-האדם לבדה תביא לשינוי משמעותי במצב, לאור חוסר העניין של משרד החקלאות בטיפול של ממש בחוק צער בעלי-חיים.

בדיקות וטרינריות מזעריות

פרק 12 בדו"ח (עמ' 120-116) חושף את המחדלים בחלוקת אישורים וטרינריים בתעשיות המזון מהחי. המדובר באישורים לפי בדיקות, שאמורות להתבצע בבעלי-חיים – חיים ומתים – בנמלי ים ואוויר, במשחטות, בבתי-מטבחיים ובמפעלים לעיבוד מזון מהחי. הבדיקות מתבצעות במטרה למנוע התפשטות מחלות זיהומיות; לעתים מידע שנחשף בבדיקות אלו עשוי להיות רלוונטי גם ביחס לרווחת בעלי-החיים. בדרך-כלל, מדובר בבדיקות מדגמיות בלבד, או אפילו בהתרשמות לפי מבט כללי. עם זאת, לעתים קרובות אפילו בדיקות מינימליות אלו אינן נערכות.

כבשים שהובלו מאוסטרליה נפרקים בנמל אילת. מעברי הנמלים הם בין התחנות שבהן מחייב החוק בדיקה וטרינרית. אולם הדו"ח חושף שבמקרים רבים ניתנים אישורים לבדיקות וטרינריות שלא בוצעו. (צולם באילת, 2002) 

אישורים ללא בדיקה

הדו"ח חושף, שאישורים רבים ניתנים "בלנקו", כלומר, נחתמים על-ידי וטרינרים עוד בטרם מולאו בהם פרטים. הנוהג לתת אישורים בצורה כזו היה נפוץ ומקובל עד כדי כך, שבמקרים שבהם וטרינרים פעלו כהלכה ודרשו לקיים את הבדיקות לפני החתימה על האישורים, הם נתקלו בהפתעה ובהתנגדות. למשל, כשהתמנה לתפקיד הרופא הווטרינר בנתב"ג רופא חדש, שבניגוד לקודמיו, דרש לקיים בדיקות לפני מתן אישורים, תקף אותו סמנכ"ל השו"ט, ד"ר מאירוביץ'. הסמנכ"ל טען שבהתעקשות לבצע את תפקידו כחוק, הווטרינר של נתב"ג "מתעלל ביבואנים." במקרים שבהם יבואנים לא עברו את הבדיקות ובעקבות זאת נמנעה או עוכבה העברת סחורה, לחץ מאירוביץ' על הווטרינר לאשר את הבדיקה בניגוד לחוק, תחת האיום שאם לא יסכים לעשות כך – לא יוארך חוזה ההעסקה שלו.

אישורים כוזבים

הדו"ח חושף, שאישורים ניתנו במקרים רבים שבהם התקיימו בדיקות ולא עברו בהצלחה. מנהל השו"ט עצמו, ד"ר חיימוביץ', חתם על אישורים במקרים שבהם העלו הבדיקות כי התנאים הדרושים לאישור אינם מתקיימים.

פרשיות אלו מתוארות בדו"ח בלשון עבר, אולם הוועדה מדווחת שבשלבים האחרונים של העבודה על הדו"ח, עדיין המשיכו להיחשף אישורים חדשים שניתנו שלא כדין. כמו כן, מודגש בדו"ח שתקריות אלו אינן חריגות ובלתי-מייצגות, אלא מבטאות את הלך הרוח המקובל בשו"ט, והמקרים שנחשפו מהווים רק חלק קטן מהבעיה במלואה: