כנס משפטי: לחקלאות אין חסינות

רצון טוב

הכנס חתם יום פעילות מושקע בנושא זכויות בעלי-חיים, שהתקיים בקמפוס המכללה למנהל בראשון לציון. כ 80 איש נמלטו מהגשם אל חדר מבוא עמוס עלוני הסברה וכיבוד - שכלל מוצרים מן החי. כשהוסבה תשומת-לב המארגנים לכך שרצוי להימנע מלהגיש בעלי-חיים מתים בכנס שדן בזכויותיהם, הם הצטערו בחביבות שלא חשבו על כך קודם.

פקטור: אילו יכלו לדבר...

דברי פתיחה נשא עו"ד גלעד פקטור, מארגן האירוע וגם סטודנט לווטרינריה ומתנדב בכלביות. פקטור אמר, שההגנה על בעלי-חיים לא מצליחה לתפוס את המקום הראוי לה בסדר-היום הציבורי בישראל. חשיבות פסק-הדין בעניין פיטום אווזים היא בחשיפת ייסורי בעלי-החיים במשקים לעיני הציבור. בהשראת הספר "כשפילים בוכים", תהה פקטור מה היה אילו יכלו בעלי-החיים לדבר והיינו שומעים אותם מתחננים על חייהם. הוא הודה, שגם בדיבור אין די כדי למנוע עינוי והרג.

שטרסברג-כהן: זכויות בעלי-חיים וחקלאות

השופטת בדימוס, טובה שטרסברג-כהן, נשאה הצהרות כלליות בזכות הגנה משפטית על בעלי-חיים:



לדברי שטרסברג-כהן, העיקרון שעומד בבסיס פסיקת בג"ץ פיטום האווזים, ניתן ליישום על פרקטיקות חקלאיות נוספות:



עם זאת, נראה כי שטרסברג-כהן משלימה, בסופו של דבר, עם מה שנהוג ומקובל:

שטרסברג-כהן: פיטום אווזים

מסקרנים ביותר היו דבריה של השופטת בדימוס על פיטום אווזים ועל הכרעת בג"ץ:



אם היו במשרד החקלאות גורמים המעוניינים לקרוא בפסק-הדין הזמנה לתיקונים קלים באופן הפיטום, שטרסברג-כהן שללה זאת במפורש. ראשית, בדבריה על סבל האווזים היא דאגה לשים דגש על המצוקה העיקרית - והמהותית לתעשייה - הנובעת מן המחלה בכבד; ושנית, היא ציינה שפסק-הדין אוסר למעשה את הפיטום:



בהמשך הכנס, כשנציג מפטמי האווזים טען שפסק-הדין הותיר פתח לתקנות משופרות ("צינור מגומי במקום ממתכת") בהתאם לפסקה מסוימת, קטעה שטרסברג-כהן את דבריו והפנתה אותו לפסקה קודמת, העוסקת באיסור הפיטום.

וולפסון: רווחה בתנופה

עו"ד יוסי וולפסון, פעיל ותיק לזכויות בעלי-חיים וזכויות אדם, טען בכנס שפסק-הדין בבג"ץ פיטום האווזים מלמד שאין חסינות אוטומטית לפרקטיקות חקלאיות, ושפרקטיקה חקלאית שנחשבת כיום חוקית, עשויה להיתפס כבלתי חוקית אם תתחזק התביעה החברתית להתחשבות בצורכי בעלי-חיים במסגרת תעשיות גדולות. וולפסון תיאר את תנופת החקיקה והמחקר בנושאי רווחת בעלי-חיים באירופה, אך הדגיש שמדובר בסך-הכל בצמצום קל של מצוקת בעלי-החיים במשקים. הוא סיים את הרצאתו בסדרת שקופיות של ארוחות צמחוניות מפתות "מתוך הנחה שבנוסף להיותנו משפטנים אנחנו גם בני-אדם, ויכולים להימנע בחיינו האישיים מלקחת חלק בפגיעה בבעלי-חיים".

נאור: מבוכה ופחד משינוי

ניכר היה בעו"ד בועז נאור, שייצג בבג"ץ פיטום האווזים את המפטמים, שהוא חש שלא בנוח. הוא אמר שהוא מבקש להפריד בין הדיון המוסרי ("שבו יש לו דעות משלו") לבין הדיון המשפטי. לעו"ד נאור היו שתי טענות מרכזיות:

1. בית-המשפט לא היה צריך להתערב. הוויכוח בין מתנגדי הפיטום לתומכיו הוא מוסרי ולא משפטי, ולכן אין מקום שבג"ץ יפסוק בנושא, ובוודאי שלא יבטל בשל כך תקנות שהתקינה הכנסת.
   

1. "המדרון החלקלק". פרקטיקות חקלאיות רבות לא יוכלו לעמוד בפני המבחן שקבע בג"ץ, דבר שאולי יוביל בעתיד לשינויים גדולים. עו"ד נאור לא פירט מה פסול בשינויים גדולים, אלא התייחס כמובן מאליו לכך שהשינוי מאיים ואינו רצוי.
   

ההסכמה הציבורית לכך שפיטום אווזים הוא התעללות, ניכרה היטב בדברים. עו"ד נאור הודה ש"קשה להסתכל בפיטום של אווז ולהגיד שזה לגיטימי", ושאין להכחיש שהאווז סובל כתוצאה מהפיטום.

לרנר: המשפט המשווה

ד"ר פבלו לרנר, אחרון הדוברים, עסק בהשוואה בין חקיקה להגנת בעלי-חיים במדינות שונות, ומצא הבדל גורף בין החקיקה האמריקאית, שאינה מספקת כל הגנה לחיות במשקים (ברמה הפדרלית) לעומת החקיקה האירופית, המשקיעה מאמצים רבים בניסיון להקטין את מצוקות החיות במשקים. הוא התייחס גם לניצנים ראשונים של מגמות חקיקה מהפכניות, כגון התוספת החדשה בחוקה הגרמנית, הקובעת שבעלי-חיים "אינם חפצים" (לצד היותם קניין). לדברי לרנר, יש סיכוי שאם מגמות אלה יתפתחו, ישתלב שיח זכויות בעלי-החיים בשיח זכויות האדם.

הפנייה למחוקק

רוב הדוברים קראו למחוקק לעשות יותר למען הגנה על בעלי-חיים. יש לקוות שאירועים כגון זה, יסייעו להמריץ חברי-כנסת לפעול בנושא. חשוב לא פחות - יש לקוות שהם יסייעו לבסס גם בציבור ובמערכת המשפט את הקביעה של "בג"ץ האווזים", שלפיה גם פרקטיקות חקלאיות רחבות ראויות להיבחן מחדש לאור פגיעתן בבעלי-חיים.