קוראים חמלה

הכבשה שבאה לארוחת ערב | איך לרפא כנף שבורה | אביב אוהבת חיות | גאטו ופאטו | אני מבננה | השף פקיניו

"אי אפשר להחזיר למקום נוצה שנשרה... אבל לפעמים אפשר לרפא כנף שבורה" (מתוך "איך לרפא כנף שבורה" מאת בוב גרהם).

ספרי ילדים הם נתיב ישיר ונפלא לחינוך ילדים לערכים; ילדים אוהבים ספרים, נהנים להזדהות עם הגיבורים ומפנימים את הערכים הנלמדים בהם.

מרבית ספרי ילדים שוזרים בתוכם ערכים של צדק, הימנעות מאלימות, הגנה על החלש ואהבת הטבע ובעלי החיים. אלא שבמרבית המקרים, הערכים הללו אינם מוחלים על בעלי-חיים בתעשיית המזון. כך למשל, בסיפור הקלאסי של לאה גולדברג "איה פלוטו", פלוטו הכלב מבקר בין היתר גם את הפרה ברפת, שמספרת לו כי החלב שלה מיועד להכנת גבינה וקצפת. דוגמא אחרת היא ספרו הנפלא של אתגר קרת "גור חתול אדם ארוך שיער", שבו גני חיות מוצגים כבתי כלא לבעלי-חיים, אך בזמן הביקור שם הילד אוכל נקניקיות.

לשמחתנו, ככל שעולה המודעות לזכויות בעלי-חיים, מופיעים יותר ויותר ספרי ילדים אשר יכולים לשמש את ההורה המבקש לפתח עם ילדיו שיח על ערכים של חמלה לכל היצורים החיים ואורח חיים טבעוני. בסקירה שלפניכם ארבעה ספרי ילדים העוסקים באופן ישיר בערכים של חמלה וטבעונות, ספר העוסק בהיבט הבריאותי של תזונה טבעונית וספר בישול טבעוני לילדים.
 

הכבשה שבאה לארוחת ערב / סטיב סמולמן
 

"הכבשה שבאה לארוחת ערב" הוא אחד הספרים הבולטים והמבריקים ביותר שנכתבו על ערך החמלה וראיית האחר החלש ממני כאינדיבידואל הראוי להתחשבות מוסרית. הספר מצליח ללכוד בצורה מדויקת ורגישה את תהליך השינוי הרגשי שחל ביחס לבעלי החיים מהרגע שמפסיקים לראות אותם כ"אוכל' ומתחילים לראותם כפי שהם - יצורים חיים ובעלי רגשות.

הספר בעל מסר רגיש, שמחלחל לעומק הלב של כל הורה וכל ילד, ויכול לסייע למשפחות בתהליך מעבר לטבעונות. הסיפור אמנם נפתח במלים:

"'עוד פעם מרק ירקות!' רטן לעצמו זאביק. 'אוף, הלוואי שהיתה לי כבשה קטנה. הייתי יכול להכין לעצמי שווארמה עסיסית, המאכל האהוב עלי!'".

אך מסתיים במלים:

"'אה...אהמ... אז אולי את רוצה להישאר כאן... איתי?' שאל זאביק. הכבשה הקטנה נעצה בו מבט. 'בביק לא אוכל אותי?' היא אמרה. 'נו, באמת!' אמר זאביק. 'אני לא יכול לאכול כבשה שצריכה אותי! אני עלול לחטוף כאב לב!'".

התהליך ההדרגתי של שינוי התפיסה של זאביק מתואר בצורה אינטליגנטית, רגישה ובהירה. להורה הטבעוני מסייע הסיפור גם בהתמודדות עם השאלה כיצד להסביר לילד את התנהגות חבריו וסביבתו. בעזרת סיפורו של זאביק הזאב, המפתח רגשות דאגה וחיבה לכבשה הקטנה שהיתה אמורה להיות ארוחת הערב שלו, מודגמת דרך בריאה מבחינה פסיכולוגית לחינוך של ילדים טבעוניים - העולם לא מתחלק לטובים ולרעים בהתאם ליחס שלהם לבעלי החיים כחברים או כמזון בהתאמה, אלא לכאלו אשר כבר עברו את התהליך הרגשי של פיתוח חמלה כלפי כל בעלי החיים, וכאלו שעדיין לא. זהו אינו האדם ש "טוב" או "רע", זוהי האידיאולוגיה או התפיסה בה הוא מחזיק, שניתנת לשינוי.
 

איך לרפא כנף שבורה / בוב גרהם

הספר "איך לרפא כנף שבורה" אינו עוסק בטבעונות, אך הוא עוסק באופן ישיר וממוקד בערך היסוד שלה והוא החמלה - ותרגומה למעשה של עזרה לזולת במצוקה. בעזרת מעט מלים והרבה ציורים מרהיבים, מסופר סיפורו של ילד רגיש בשם ביל, אשר מבחין בין רגלי ההמון האדיש ביונה אשר התנגשה בחלון, שברה את כנפה ונפלה על המדרכה.

"איש לא שמע את חבטת הנוצות הרכה בשמשת החלון. איש לא ראה את הציפור הנופלת. איש לא הבחין בה. רק ביל."

ביל בוחר לנסות ולרפא את הכנף השבורה ומטפל בציפור הפצועה במסירות רבה, עד שהיא מחלימה ומתעופפת חזרה לשחקים. הספר מהווה נקודת מוצא מצוינת לשיח עם ילדים אודות הכרה בסבל של האחר והאחריות האישית לעזור לכל בעל-חיים. כי מה בעצם ההבדל בין היונה לציפור אחרת – התרנגולת? אפשר גם לגעת בסוגיית השונות שילדים טבעונים חווים לעיתים בחברה שברובה עדיין לא טבעונית, שונות של ילד אשר רואה את הציפור הפצועה בתוך המון אשר עיוור לכך. בעזרת הסיפור מוצגת חווית השונות הזו כמוערכת, חשובה ומתגמלת. ביל אינו אדיש לסבל כמו שאר האנשים ובמקום להתעלם, הוא מחליט לעשות מעשה. עבור היונה הוא גיבור שהציל אותה, כך שזה גם סיפור של תקווה.
 

אביב אוהבת חיות / רעות לוין
 

הספר "אביב אוהבת חיות" הוא פרי יצירתה של רעות לוין, אמא טבעונית לאביב הקטנה. רעות לוין חיפשה ספר המלמד ילדים רכים על אהבת בעלי חיים באשר הם, וכשלא מצאה מענה מתאים, החליטה ליצור בעצמה את הספר המקסים הזה, להנאת כולנו.

חנויות הספרים מלאות בספרונים לפעוטות על חיות ברפת, בלול, באורווה ובדיר, המעבירים מינקות את המסר כי זהו מקומם של בעלי החיים. באופן אבסורדי, אותם ספרי ילדים המבקשים ללמד ילדים לאהוב בעלי חיים ולאהוב בפרט גם פרות ותרנגולות, למעשה מלמדים ילדים שיעור נוראי על ניצול ואלימות. במלים פשוטות, המסר שעובר בהם הוא כי אפשר וזה אפילו טבעי והגיוני לפגוע באופן האלים ביותר גם בבעלי-חיים שנחשבים כחברים.

לכן זה כה חשוב ומרענן לקרוא את "אביב אוהבת חיות". הספר הכתוב בחרוזים מתאר טיול קסום בטבע של אביב ואביה, במהלכו הם נפגשים עם בעלי חיים שונים, כולל אלו שמסווגים כ"חיות משק":

"אֶת כֻּלָּם אָבִיב אוֹהֶבֶת וּלְעוֹלָם לֹא תִּשְׁכַּח:

לְלַטֵּף מֻתָּר,  לְשַׂחֵק אֶפְשׁר,

בַּעֲלֵי הַחַיִּים אוֹהֲבִים וּמַרְגִּישִׁים כָּל דָּבָר."

הספר מומלץ לפעוטות וילדים בגיל הגן ומותאם להם מבחינת השפה, הציורים הצבעוניים וההדפסה על דפי קרטון קשיחים.

הרפתקאות גאטו ופאטו מאיסלא דה טודוס / גיל מרחב
 

"גאטו ופאטו" גם הוא ספר אשר נכתב על ידי אבא טבעוני, גיל מרחב, והוא ספר המיועד לילדים גדולים יותר: גילאי גן ובית הספר היסודי. גאטו ופאטו הם שני ילדים טבעונים מלידה היוצאים בשליחות מלכת האי איסלא דה טודוס למסע שמטרתו העברת מסר החמלה והצלת בעלי החיים בים ועל האדמה. בדרכם הם עוברים בכמה תחנות שונות ופוגשים מגוון רחב של אנשים, ילדים ומבוגרים אשר להפתעתם חלקם גם אוכלים בעלי חיים. המפגשים הללו מעוררים אצלם שאלות ותהיות והם מתמודדים איתן בדרכים שונות.

הסיפור היצירתי והיפהפה לעתים מבלבל מעט את הקורא הצעיר בקפיצות בעלילתו המתפתחת, אך עוסק באופן אמיץ וישיר בשאלה המעסיקה ילדים רבים, ולא רק טבעונים: כיצד ייתכן שילדים ומבוגרים אשר אוהבים בעלי-חיים ככלבים וכחתולים, יכולים לאכול בעלי-חיים אחרים. העיסוק הממוקד של הספר בסוגיה זו מהווה קרקע פורייה מאוד לדיאלוג עם ילדים בנושא שקשה לרוב לדון בו בשל רגישותו.

"היו שם שלל ריחות מיוחדים וטובים, פירות יבשים וטריים, ירקות, תבלינים, לחמניות, עוגיות... אך לפתע בקצה השוק ראו דוכנים עם חיות. הם לא הבינו, איך זה יכול להיות..."

הספר מציע תשובות שונות לשאלה הקשה הזו, בין היתר:

"היו ילדים שלא ידעו שיש אוכל שעשוי מחיות, היו ילדות שחשבו שהחיות מתו כשהיו כבר זקנות, היו הורים שסברו שאם לא אוכלים חיות עלולים לחלות ולהיות חלשים, והיו שאמרו שבעלי חיים לא חושבים וכלל לא מרגישים".

המסר בסוף הסיפור מתעל את התסכול והרגשות השליליים הנלווים לעיתים להתמודדות של הילד או המבוגר הטבעוני בחברה, לכדי עשייה לשינוי:

"עכשיו הם הבינו סוף סוף, את המשימה שלשמה נשלחו. כל שצריך הוא פשוט לדבר, הרי לכולם יש לב ואזניים, ככל שנוסיף את האמת לספר, לכולם ייפקחו העיניים."

אני מבננה / הילה סטרוביסקי
 

נסיים בשני ספרים הראויים להיכנס לספריית הביתית של ההורה המתעניין בהיבט הבריאותי של הטבעונות. "אני מבננה" הוא אחד הספרים החלוציים בתחום התזונה הפונה לילדים. ייחודיותו הוא בעיסוק הן בפן התזונתי של האכילה והן בפן הרגשי, וביכולת שלו להגיש מידע תזונתי מורכב בצורה בהירה ומובנת גם לילדים צעירים מאוד.

הספר מסביר לילדים (ולהורים) בשפה קלילה וקולחת כיצד משפיע המזון שאנו אוכלים על גופנו, מהם החומרים המזינים שהגוף צריך ומנגד – ממה כדאי להימנע, מפרט ומלמד על כל אחת מקבוצות המזון הצמחי ומזמין ילדים לרכוש הרגלי אכילה נכונים ובריאים בתרבות הצריכה בה אנו חיים. ההשקעה בספר ניכרת היטב, למשל בכרטיסיות מידע וסימניות בעלות ריח של תבלינים שילדים יאהבו מאוד.

הטקסט של הספר טבעוני לחלוטין ולכן קצת חבל לגלות באיורים של המאיירת המוכשרת ג'סיקה מלו איורים של טבלת ביצים ושל גבינה צהובה, ועם זאת זה ספר עם ערך אינפורמטיבי וחינוכי רב עבור ילדים (טבעונים ולא טבעונים).

"בטבע יש עבורי את כל מה שהגוף שלי צריך: שמש, מים, אוויר ומזון. הכל קיים כבר ומוכן, לא צריך לקנות דבר – פשוט לשלוח יד ולקחת. הכל חופשי, ויש הרבה מהכל לכולם. שמש ואוויר יש בשפע, מים יורדים מהשמיים וזורמים בנחלים, מזון גדל על העצים והשיחים."
 

השף פקיניו / סיון שיקנאג'י ואלינור נחאיסי
 

ספר האחרון בסקירה זו, "השף פקיניו", הוא בהחלט אחרון-חביב במיוחד. מדובר בפרויקט ישראלי מושקע ביותר של סיון שיקנאג'י ואלינור נחאיסי, אשר שזרו יחדיו במלאכת מחשבת מתכונים טבעוניים של שפים ובשלנים מעולים לספר בישול מקסים ומרהיב לילדים. זהו ספר בישול שהוא למעשה סיפור אודות חבורה משעשעת במיוחד העובדת במסעדת אומנומנום ומתכוננת לבואו של מבקר המסעדות, שף פקיניו המסתורי והמהולל.

זה ספר שמספק הזדמנות לזמן איכות נפלא להורים וילדים, וגם מקנה דרך נהדרת להכיר לילדים מאכלים וטעמים חדשים ולגרום להם להתיידד עם המטבח הטבעוני ולעקוף מחסומים, אם ישנם כאלו. האיורים היפהפיים, הטקסט של המתכונים המותאם במיוחד לשפה שילדים יבינו וייהנו ממנה, כמו גם הטיפים המצוינים, הופכים את הספר הזה לספר חובה לכל הורה טבעוני, ומתנה מומלצת גם לחברים שאינם טבעונים (עדיין).

המתכונים בספר מגוונים ומתאימים לארוחות בוקר, צהריים, ערב, למסיבות יום הולדת, ארוחות חג ועוד. כל מתכון מסומן בדרגת קושי, כך שגם ילדים קטנים וגם ילדים גדולים יוכלו למצוא מתכון המתאים ליכולותיהם.

הילדים של היום הם המבוגרים של המחר. החינוך הוא השביל לכינון עולם עתידי מאוזן יותר וחומל יותר, וספרי ילדים הם מורי דרך נפלאים לכך.

 שירי רז היא אמא טבעונית, מטפלת באמנות, מדריכת הורים וחברה בקבוצת "הורים טבעונים".