עוצרים את דיג המכמורת לחופי ישראל!

מה זה דיג מכמורת?

''דיג מכמורת'' זו שיטת דיג בה ספינת הדיג גוררת רשת על קרקעית הים. הרשת "חורשת" את הקרקע ולוכדת באופן גורף וחסר הבחנה את כל מה שנקרה בדרכה. התוצאה: כ-50% ממאסת הדיג מושלך חזרה לים, ו-70% מהשלל שמגיע לחוף הוא דגיגים צעירים שטרם הספיקו להתרבות.

למה דווקא מכמורת?

דיג המכמורת נחשב לפוגעני ביותר מבחינה אקולוגית משתי סיבות: האחת הדיג הבלתי סלקטיבי (גם של דגים חסרי ערך מסחרי, גם של דגים שלא הספיקו להתרבות, גם של דגה ובעלי חיים המהווים ערכי טבע מוגנים), והשנייה היא הפגיעה הסביבתית הנגרמת בשל גרירת הרשתות על שטחי המצע הסלעי הקשה, המהווים את תאי השטח הרגישים ביותר מבחינה אקולוגית.

זוהי עמדתה רשות הטבע והגנים (הרשות הממשלתית המופקדת על שמירת הטבע והסביבה החופית)  לגבי דיג המכמורת:

"פגיעה קשה ביותר בסביבה האקולוגית ובערכי הטבע שבים נגרמת עקב דיג מכמורות בכלל, ובפרט דייג מכמורות המבוצע באזורים סלעיים, לעתים בעזרת ציוד מיוחד המשטח את בית הגידול הסלעי ופוגע בתשתית בית הגידול ובכושר ההתחדשות של הדגה. דייג המכמורות מהווה גורם מרכזי לפגיעה אנושה בבתי הגידול בים התיכון, ובכללם ערכי טבע מוגנים, עד כדי הרס מוחלט, וכן פוגעת אנושות באוכלוסיית של מינים מהנדסי סביבה הקשרים אליה. שלל הלוואי של הדגים שלא נועדו לדייג (ובהם גם ערכי טבע מוגנים) עלול להגיע לכדי 90% ויותר מכלל הפרטים הנלכדים במכמורת. משך ההתאוששות לאוכלוסיות חסרי החוליות בקרקע שבה מתבצע דיג מכמורתני קרקעית נאמד בכ-20-30 שנה.

כמו כן, בממוצע, למעלה ממאה אלף פריטים של ערכי טבע מוגנים נידוגים מדי שנה, לרבות פגיעה לא מכוונת בכ-3,000 צבי ים ובכ-4 דולפינים (שהינם גם חיות בר מוגנות)".

הרבה הרס, מעט ספינות

בסה"כ פועלות כיום בישראל כ-23 ספינות מכמורת, והן מעסיקות פחות ממאה עובדים. שיעורם בכלל הדייגים הפועלים בים זניח (קיימים למעלה מאלף דייגים מסחריים בשיטות אחרות).

• רק כ-2% מהדגים הנצרכים בישראל כיום מגיעים מהים התיכון.

שיטה שלא הייתה עולה על הדעת ליישום ביבשה

שיטת המכמורת הבלתי סלקטיבית והאגרסיבית היא בעלת משמעויות אקולוגיות חמורות, ובעלת השפעה מכרעת על הידלדלות החיים בים והרס הסביבה הימית. רשות הטבע והגנים תיארה את ההרס לחיות הבר ולערכי טבע מוגנים הכרוך בדיג מכמורת כשיטה

"הגורפת מקרקעית הים את כל החי, הצומח והדומם המצוי באותו שטח, ללא הבחנה בין דגים שנועדו ומותרים לדיג לבין ערכי טבע אחרים, לרבות ערכי טבע מוגנים, כמו צבי ים ויונקים ימיים".

ד"ר רותי יהל (ביולוגית ימית מרשות הטבע והגנים) השוותה בין דיג מכמורת לציד:

"ניתן להשוות שיטת דיג זו לציד, שמטרתו לכידת ציפורים ראויות למאכל שיתבצע בחורש הים תיכוני באופן הבא: בולדוזר יהפוך את הקרקע בכל שטח העבודה, יעקור את כל העצים והצמחים המצויים בו וינער מהם את כל מיני הציפורים והחרקים המצויים בתוכם וביניהם. בעלי החיים יתעופפו ויילכדו ברשתות ענק שיפרסו מעל החורש.

בסופו של תהליך הציד תהיה הרשת מלאה בציפורים ובבעלי חיים מעופפים אחרים – חלקם ממיני המטרה של הלוכדים, ורובם כאלה שלא יעשה בהם כל שימוש מחד, והם לא ישרדו מאידך. התשתית הפיסית, וכן העצים והשיחים שבחורש יהרסו במהלך הציד ללא יכולת שיקום כלשהו".