מרוקנים את הכנרת

בעיה עולמית

הכחדת דגים כתוצאה מדיג היא אחת הבעיות הסביבתיות החמורות של זמננו: מחקר שנערך ב-2006 צפה כי כ-90% ממיני הדגים המנוצלים על-ידי בני-אדם יעמדו בפני סכנת הכחדה עד שנת 2048. על-פי דו"ח "כוכב הלכת החי" לשנת 2010, 19% מאזורי המדגה בעולם מנוצלים מעבר לגבול יכולתם האקולוגית – כלומר, הרג הדגים שם עולה בהיקפו על התרבותם, ואוכלוסיית הדגים מתקדמת אפוא לעבר קריסה. 8% מאזורי המדגה בעולם כבר קרסו, ואינם נתונים עוד לניצול מסחרי.

תמונה: Effib 

מהנתונים המוצגים בדו"ח מבקר המדינה, עולה כי גם בארץ – ובכנרת בפרט – הדיג האינטנסיבי פוגע קשות באוכלוסיות הדגים. היקף הדיג בכנרת משנת 1998 לשנת 2008 ירד בכ-90%, ירידה שמשקפת את הידלדלות אוכלוסיית הדגים בימה. את הירידה החדה תולה המבקר בהתנהלות כושלת של אגף הדיג במשרד החקלאות, שנמנע הן מלהטיל הגבלות משמעותיות על הדייגים, והן מלאכוף כראוי את ההגבלות הקיימות. חשוב לציין, שהביקורת המובעת בדו"ח המבקר אינה נובעת מדאגה לטובתם של הדגים עצמם, או אפילו מגישה אקולוגית הרואה בשימור מינים נכחדים מטרה בפני עצמה, אלא מבוססת אך ורק על התפיסה של הדגים כ"משאב" שיש לשמר על-מנת לאפשר את המשך הניצול שלו לטווח רחוק. נזקי הדיג האינטנסיבי הם כה קשים, שאף מנקודת מבט הרואה בבעלי-חיים משאב כלכלי בלבד, לא ניתן עוד להתעלם מהם.

האיסור על הדיג שאינו מיושם

לאור התמעטות הדגים, מינו מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ומנכ"ל משרד החקלאות בדצמבר 2009 צוות, שנועד לגבש תכנית חירום למניעת הכחדת דגי הכנרת. הצוות המליץ לאסור כליל על דיג בכנרת ובנחלים הנשפכים אליה במשך כשנתיים. התכנית אושרה על-ידי הממשלה, ונקבע לה תקציב בסך 11.4 מיליון ₪ – שנועד בחלקו הגדול לפיצוי דייגים שעבודתם תושבת. יישום התכנית נקבע במקור למרץ 2010, אבל נדחה שוב ושוב בעקבות התנגדות מצד דייגים. הדיג בכנרת נמשך אפוא בניגוד להמלצות.

"אכלוס מחדש"

מכיוון שקצב הדיג גבוה בהרבה מקצב ההתרבות הטבעית של הדגים, נסמך משרד החקלאות מזה שנים על "אכלוס מחדש" של דגים בכנרת. מדי שנה מוכנסים לכנרת מאות אלפי דגיגי אמנון הגליל, המורבעים באופן תעשייתי בבריכות דגים מלאכותיות, במטרה שיתרבו ויחדשו את האוכלוסיות שדולדלו על-ידי הדייגים. בנוסף לכך, מכניסים לכנרת למטרות דיג גם דגיגי קיפון וכסיף – מינים שאינם טבעיים לימה. דגיגי הכסיף מיוצרים" גם הם בבריכות דגים מלאכותיות, בעוד שדגיגי הקיפון נתפסים בשפכי נחלים בים התיכון. עם זאת, מידת יעילותו של "האכלוס מחדש" מוטלת בספק, לאור העובדה שדגיגים רבים אינם שורדים זמן רב לאחר המעבר לכנרת. בשנת 2005 הוחלט להקטין את מספר דגיגי האמנון המוכנסים לימה, מ-6 מיליון ל-2.5 מיליון, לאור נתונים שהצביעו על כך שהמוני הדגיגים שמוכנסים לכנרת אינם מביאים לעלייה במספר הדגים הבוגרים שנידוגים. התקרית הבאה, שמוזכרת בדו"ח, מלמדת עוד על הקשיים הצפויים לדגים בתהליך המעבר:

על אף שהמקרה מוצג בדו"ח לא כביקורת על הפגיעה בדגים אלא רק על ה"בזבוז" שנגרם כתוצאה מההזנחה – הוא מאפשר לנו לקבל מושג כלשהו לגבי המצוקה הנגרמת לדגים כתוצאה מכליאתם והובלתם במסגרת מבצעי ה"אכלוס".

בריכה מלאכותית לגידול דגי אמנון במילוואקי. משרד החקלאות מסתמך על אמנונים המגודלים בבריכות דומות לצורך "אכלוס מחדש" של הכינרת בדגים (צילום: Ryan Griffis) 

ההסתמכות על "אכלוס מחדש" של הכנרת בדגים שהורבעו בבריכות מלאכותיות מביאה גם לצמצום המגוון הגנטי של אוכלוסיית הדגים – דבר ההופך את הדגים לפגיעים יותר למחלות וכשירים פחות להסתגל לסביבתם.

שעירים לעזאזל: הקורמורנים

צילום: JJ Harrison 

הדגים אינם בעלי-החיים היחידים שנפגעים מתעשיית הדיג. קורבנות נוספים של תעשייה זו הם הקורמורנים – ציפורים נודדות המגיעות לישראל במהלך החורף. על אף שהקורמורנים הם עופות מוגנים, ואחד משני המינים המצויים בארץ אף נחשב בסכנת הכחדה, רשות הטבע והגנים מתירה לבעלי בריכות דגים לירות בהם (במידה מוגבלת) מכיוון שהם ניזונים מדגים. במסגרת התכנית המקורית להשבתת הדיג בכנרת, הציע משרד החקלאות לפעול לגירוש הקורמורנים מאזור הכנרת – זאת למרות שהשפעתם על כמות הדגים בכנרת קטנה בהרבה מזו של תעשיית הדיג. גירוש הקורמורנים מהימה הטבעית צפוי לדחוק אותם לבריכות הדגים המלאכותיות, שם עלולים לירות בהם בעלי הבריכות. ההצעה לגירוש הקורמורנים עוררה התנגדות ברשות הטבע והגנים ובחברה להגנת הטבע, שעמדו על כך שהקורמורנים אינם מקור הבעיה, וגירושם לא יפתור אותה. למרות ההתנגדויות, הודיע משרד החקלאות כי פרסם מכרז להתקשרות עם גוף שיגרש את הקורמורנים מאזור הלינה שלהם בסביבות הכנרת, ושהגירוש יחל בקרוב.

ובים התיכון: המצב לא טוב יותר

מרבית הביקורת המובאת בדו"ח לגבי אגף הדיג מתייחסת למצב הדגה בכנרת, אך לקראת סוף הסקירה ניתנת גם התייחסות קצרה למצב בים התיכון. למרות שבתחום זה נאספו פחות נתונים, הנתונים שנאספו מצביעים על כך שגם כאן המצב אינו טוב בהרבה. על-פי ההערכות, אוכלוסיות הדגים המנוצלות בידי אדם בים התיכון פחתו ביותר מ-80%. המבקר מעריך שגם בים התיכון יהיה צורך בקרוב לאסור על הדיג, או לכל הפחות להטיל עליו הגבלות משמעותיות. לאור הטיפול הלקוי בבעיית הדיג האינטנסיבי בכנרת, לא ברור כמה השפעה תהיה להמלצות אלו.