לחופש נולדו?

ביום קיץ לוהט בשנת 2001 נסענו חן, רווית, אורן ואני, ארבעה פעילי אנונימוס, למושב היוגב שבעמק יזרעאל לבקר במשק המייצר "ביצי חופש", בתיאום מוקדם עם בעל הלול. מטרת הביקור הייתה להתרשם מחייהן של המטילות בלול זה, שכן אנונימוס שקלה את מדיניותה בנוגע ל"ביצי חופש", ורצינו לבדוק אם אכן מדובר בשינוי של ממש יחסית ללולים תעשייתיים. לאלה שאינם יודעים נספר בקצרה כי בלולים תעשייתיים, המספקים כ-99% מתצרוכת הביצים בישראל, כלואות התרנגולות בכלובי סוללה - כלובי מתכת צרים המאורגנים בשורות ארוכות ובמספר קומות. בכל תא מצופפות ארבע תרנגולות, כשהשטח המוקצב לכל תרנגולת הוא כגודלה של מרצפת קטנה (20X20 ס"מ), ובו אין היא יכולה אפילו למתוח את כנפיה. רצפת הכלוב היא רשת ברזל אלכסונית, הגורמת לתרנגולות לפציעות ולעיוותים ברגליים.

האיחוד האירופי הורה לאחרונה לכל המדינות החברות בו לבטל את כלובי הסוללה במתכונתם כיום ולעבור לשיטות גידול אכזריות פחות של תרנגולות מטילות לא יאוחר מינואר 2012. כבר מינואר 2003 תיאסר בנייה והכנסה לשימוש של כלובי סוללה חדשים.

אחת משיטות הגידול ההומאניות יותר, שאליהן נדרשים האירופים לעבור, היא ללא כלובים כלל: התרנגולות מוחזקות בלול, שממנו יש יציאה לחצר גדולה, ובה יכולות התרנגולות להסתובב בחופשיות. תרנגולות המגודלות בשיטות אלה נקראות לעתים "תרנגולות משוטטות" (free range chickens) והביצים שהן מטילות מכונות "ביצי חופש" או ביצים אורגניות. באנגליה, בעקבות מסע הסברה רחב-היקף שערכו הארגונים לזכויות בעלי-חיים, עלתה צריכת "ביצי חופש" לכ-45% מסך כל תצרוכת הביצים. בישראל, לעומת זאת, עומדת צריכת "ביצי חופש" על אחוז אחד בלבד מכלל הצריכה של ביצים.

עם כניסתנו ללול הופתענו לטובה - כניסתנו לא גרמה לפאניקה. 3,500 התרנגולות לא נבהלו מנוכחותנו. רווית, מושבניקית שביקרה פעמים רבות בלולי סוללה, סיפרה שכל כניסה של אדם ללול סוללה גורמת לבהלה רבה: "הרעש מחריש האוזניים מבטא את הפחד של המטילות מבני-אדם, ויש להן כנראה סיבה טובה להיות בפאניקה". התרנגולות ב"היוגב" נראו במצב גופני טוב ביחס לתרנגולות בבכלובים - הכרבולת זקורה והנוצות נקיות. "אין מה להשוות", פסקה רווית, "בלולי סוללה כל מה שרואים זה כרבולות שמוטות, נוצות מלוכלכות... בטן חשופה ופצועה. זה נראה ממש גיהינום!" הפציעות נגרמות מקרבות בין התרנגולות - הצפיפות והלחץ גורמים להם לעצבנות והן תוקפות זו את זו וגורמות לפציעות ולדימומים. 

בשל החום הרב ששרר בחוץ העדיפו רוב התרנגולות להישאר בלול המקורה. חלק מהתרנגולות שהו בתאי ההטלה, חלק הסתובבו וחלק שתו ואכלו משקתות המים והמזון, שהיו פזורות לאורך הלול. התרנגולות שהיו בחוץ הצטופפו ברובן בצל כמה עצי תאנה שהיו בחצר. מדי פעם עלתה תרנגולת על העץ ונאחזה בענף. זה היה מראה מרגש במיוחד, שכן אחת הפעולות הטבעיות שנמנעות מתרנגולות בכלובי הסוללה היא ההיאחזות בענפים (perching). מרגש עוד יותר היה לראות אותן עושות אמבטיות חול. התרנגולות מתחפרות בשוחת חול ובעזרת הרגל הן מעיפות חול על גבן. פעולה טבעית זו נמנעת מהן לחלוטין בכלובי הסוללה, שבהם, כאמור, אין חול לרגליהן, אלא רק רצפת רשת מתכתית. הניסיון לעשות את התנועות של אמבטיית החול בכלובי הרשת הוא עוד אחת מהסיבות לבטן החשופה מנוצות המאפיינת תרנגולות בלולי סוללה.

עם זאת, עדיין מדובר בתעשייה שפוגעת בתרנגולות. צריך לזכור כי התרנגולות מגיעות למשק ביצי החופש כבוגרות, לאחר שבקעו במדגרות רגילות וגודלו מספר חודשים - עד להגעה לבגרות מינית, המאפשרת הטלת ביצים - בפרגיות רגילות. שם, מיד לאחר הבקיעה, מופרדים הזכרים מהנקבות - זן המטילות אינו מתאים לשמש כבשר, ולכן לזכרים אין כל ערך כלכלי, והם מושמדים. כ-15 אלף האפרוחים הבוקעים מדי יום עוברים סלקציה - האפרוחים הזכרים מושלכים למוות - הם נזרקים בשקיות ניילון למזבלות, שם הם גוועים מחנק, ממעיכה או מהתייבשות, והנקבות נשלחות לפרגיות, עד למועד שבו, כאמור, יגיעו לבגרות מינית. אז יישלחו 99% מהן לכלובי סוללה, ואחוז אחד, שהתמזל מזלו באופן יחסי, יגיע ללולים האורגניים.

הופתענו לגלות שמקורי התרנגולות היו קטומים. ידענו שקוטמים את מקורי התרנגולות בלולים התעשייתיים כדי למנוע תקיפות הדדיות, שמתרחשות בגלל התנאים הקשים בכלובים, ולא הבנו מדוע נקטמים מקוריהן של התרנגולות המשוטטות. מתברר שהקיטום נעשה עוד כאפרוחים, לפני שיודעים אילו תרנגולות תלכנה ללולים תעשייתיים ואילו לא. קיטום המקור הוא הליך כואב וטראומטי, שכן ישנם עצבים ברקמת המקור. הקיטום נעשה באמצעות להב מלובן ובשיטת הסרט הנע: קיטום מקוריהם של מקסימום אפרוחים במינימום זמן, דבר הגורם ל"פספוסים" רבים, שמשמעותם היא נכות לכל החיים.

"תסתכלו על זו", הפנה אורן את תשומת-לבנו לתרנגולת שמקורה היה מעוות לחלוטין ומלא שטפי-דם, כתוצאה מקיטום מקור לא מוצלח. מבט מדוקדק בלול העלה מספר תרנגולות נוספות בעלות מקור מעוות, שנראו חולות ואומללות.

מקור אחר למצוקה הוא גזילת הביצים. התרנגולת מתחילה לדגור על הביצה בתא ההטלה, אך עד מהרה היא מוברחת מן התא, והביצה נלקחת ממנה. בגלל הגזילה היא מטילה שוב, ושוב היא מוברחת ונגזלת, וכך כמעט מדי יום, עד שהיא נשלחת לשחיטה, כאשר תנובת הביצים יורדת. אחרי הכל מדובר כאן בעסק כלכלי.

חן: "התשובה לא פשוטה. ברור כי גם זכויותיהן של התרנגולות המשוטטות נרמסות בשל אינטרס אנושי שולי כמו אכילת ביצים. תזונה בריאה ומאוזנת לא חייבת לכלול ביצים או כל מוצר אחר מן החי. האפרוחים הזכרים מומתים, המקורים נקטמים, התרנגולות חוות שלוש הובלות טראומטיות בחייהן - מהמדגרה אל הפרגייה, מן הפרגייה אל לול הביצים ומהלול - אל המשחטה. בנוסף לכך, הן חוות חוויה כמעט יומיומית קשה של גזילת הביצים וסכין משספת את גרונן כאשר התטולה פוחתת. לי באופן אישי קשה להמליץ על תעשייה כזו."

רווית: "כל זה נכון, אבל ברור גם כי יש הבדל ממשי בין שיטת הגידול הנהוגה בתעשיית הביצים הרגילה לבין זו הנהוגה בתעשיית ביצי החופש. לתרנגולת בכלוב סוללה אין יום אחד יפה בחייה - כל חייה הקצרים הם גיהינום מתמשך. ההתרשמות שלי מהביקור הייתה שעיקר הסבל עובר על התרנגולות בתחילת חייהן, בטרם הגיעו ללולים האורגניים, ובסוף חייהן, אז הן מובלות אל מותן. חייהן במשק האורגני עצמו נראו סבירים... טוב, עד כמה שניתן לשפוט מביקור בן שעתיים ומנקודת-מבט של אדם."

אורן: "ההחלטה אינה נערכת במישור הפילוסופי בלבד. צריך להכיר את האוכלוסייה שאליה אנו פונים ולהעריך את היכולת שלנו - קבוצה קטנה יחסית ומעוטת אמצעים - להשפיע. אוכלוסייה זו, תושבי ישראל לצורך העניין, מפגרת מאוד בתחום של זכויות בעלי-חיים: רוב האנשים צורכים מוצרים מן החי, מבלי לחשוב כלל על הסבל שהפקת המוצר גרמה ליצורים חיים וחשים. נראה כי הקריאה להימנע לחלוטין מצריכה של ביצים יכולה להגיע אל מעט מאוד אנשים בישראל כיום. לעומת זאת, המעבר לביצי חופש אינו דורש הקרבה. את ההצלחה המדהימה של קמפיין ביצי החופש באנגליה אפשר לשחזר גם בישראל ולמנוע סבל רב, גם אם לא מוחלט, מבעלי-חיים."

חן: "אולי בטווח הקצר זה יעיל, אבל בטווח הארוך קמפיין כזה גורם נזק - אנחנו נוטשים כאן עקרונות. בכל זאת, אנחנו עמותה לזכויות בעלי-חיים, לא לרווחה. אני מרגיש שהמסר מקמפיין 'ביצי חופש' הוא 'נצלו את בעלי-החיים, אבל במידה'... שאנחנו, הארגון הרדיקלי בתחום של בעלי-חיים נמליץ על 'ניצול מבוקר'? זה כמו שארגון פמיניסטי רדיקלי ייצא בקמפיין 'הכה את אשתך קלות, רק אל תירה בה'."

רווית: "ההשוואות האלה אף פעם לא תופסות. אתה פועל תחת הנחות מרקסיסטיות - רק מהפכה אמיתית תביא לשינוי המיוחל. אתה שוכח שנשים ופועלים יכולים - ולו רק תיאורטית - לחולל מהפכה, ובעלי-חיים לא. הדיכוי של חיות הוא כל-כך עמוק וכל-כך טוטאלי, שזה פשוט לא דומה לדברים אחרים, לפחות כיום. אני מציעה ללכת על קמפיין 'ביצי חופש', אבל לא לעשות אידיאליזציה - להציג גם את היתרונות וגם את החסרונות, ושהציבור ישפוט."

מה אפשר לעשות?

להימנע מצריכת ביצים. תעשיית הביצים הורגת מיליוני אפרוחים בשנה ומנצלת את אחיותיהן כמכונות הטלה עד שהן קורסות בגיל מוקדם ומומתות. מדוע לגרום סבל והרג כה רבים אם אפשר בקלות להחליף ביצים במוצרים (בריאים יותר) מהצומח בקציצות, עוגות ומאפים? 

לחצו כאן לכל האמת מאחורי ביצי "חופש"