תנובה: עדיף לצרכנים לא לדעת את האמת על תעשיית הבשר
היום (ב') דן בית המשפט המחוזי בירושלים בשתי בקשות לתביעה ייצוגית שהוגשו נגד "תנובה" בעקבות תחקיר כלבוטק שחשף התעללות בבעלי חיים במשחטת "אדום אדום" – האחת בסך 100 מיליון ₪ והשנייה בסך 200 מיליון ₪. התובעות טוענות כי "תנובה" הטעתה את ציבור הצרכנים כשיצרה מצג שווא של הקפדה על תקנים מחמירים ויחס הוגן לבעלי החיים. השופטת תמר בזק-רפפורט הציעה ל"תנובה" להידבר עם התובעות, והשוותה את המקרה לפרשת הסיליקון בחלב של "תנובה": "אם שתיית סיליקון בחלב פוגעת באוטונומיה של האדם על אף שלא הוכח שיש לזה משמעות מעשית, מקל וחומר שאדם יכול להרגיש שלא בנוח מכך שהוא ניזון מבשר כשחלק מהכללים לא נשמרו".
תגובת תנובה: אין חובה ליידע את הצרכנים בדבר הליך ייצור הבשר
בתגובה מקדמית שהגישה לבית המשפט טוענת "תנובה" כי אין לה כל חובה ליידע את הצרכנים כיצד היא מייצרת את מוצריה, ואף מבקשת להצדיק את הסתרת המידע. "תנובה" מציינת כי "על מנת לשחוט את בעלי החיים הם מוכנסים, כשהם בהכרה מלאה ולעתים גועים באימה, למתקן הקרוי 'תא עקידה', בו נלחצות אל גופם ואל ראשם זרועות התופסות אותם בכח. לאחר מכן הם נהפכים יחד עם התא ב-180 מעלות, ובעודם מוחזקים כך נחתך צווארם והם מדממים עד אובדן הכרה. לא יכול להיות חולק כי שידור סרטון המתעד פעולות 'תקינות' אלה היה גורם למרבית צרכני הבשר הצופים זעזוע, אף שמדובר בהתנהגות חוקית למהדרין" (סעיף 96). לטענת החברה, "מידע מסוג זה הוא בדיוק המידע שצרכניהם מעוניינים שיוסתר ויורחק מהם. זאת, על מנת לאפשר להם ליהנות מהמוצר ולענג את חיכם תוך הדחקת המחשבה כי תענוג זה כרוך בגרימת סבל ליצור חי" (סעיפים 84-96).
רקע: התחקיר
התביעות הוגשו בעקבות תחקיר כלבוטק ששודר בדצמבר האחרון. התחקירן רונן בר, עיתונאי ופעיל ב"אנונימוס", התקבל לעבודה במשחטת "אדום אדום" ותיעד במצלמה נסתרת התעללות חריפה ושיטתית בבעלי החיים. בין היתר תועדו עובדים המכים עגלים וטלאים במקלות ובשוקרים חשמליים, משליכים טלאים באוויר, וגוררים במלגזה עגלים שאינם מסוגלים לעמוד על רגליהם.
ראו גם: משרד החקלאות לבג"ץ: לא גיבשנו נהלים למניעת התעללות בבע"ח במשחטות
הטעיית הצרכנים
מיד לאחר התחקיר הוגשו שתי בקשות לתביעות ייצוגיות נגד "תנובה", האחת על-ידי רות קוליאן באמצעות עו"ד האני טנוס, והשנייה על-ידי פרח אמזלג באמצעות עו"ד אביעד אמזלג. עו"ד אמזלג כותב בכתב התביעה כי התחקיר הוכיח שפרסומי "תנובה" "אינם נכונים בעליל. תהליך השחיטה במפעל המשיבה לא זו בלבד שאינו איכותי, אף אינו מפוקח על ידי גורמים מפקחים ועומד בניגוד לתקנות ולנהלים" (סעיפים 20-23).
עו"ד אמזלג מצטט את אתר האינטרנט של "תנובה", המצהיר על הקפדה על איכות ועמידה בתקנים מחמירים, וטוען כי החברה "נהגה בחוסר תום לב שעה ששיווקה מוצרי בשר שיוצרו תוך התעללות חמורה בבעלי חיים, והציגה עצמה כמי שעומדת בתקני התברואה והאיכות" (סעיף 27). כך למשל, בעמוד שכותרתו "צער בעלי חיים" באתר האינטרנט של "תנובה" נכתב כי הובלת עגלים לשחיטה "נעשית במתינות וללא שימוש בשוקר חשמלי כדי למנוע כל חשש כשרות", וכי השימוש בשוקר נעשה במתח נמוך ביותר ורק "במקרי צורך". ואולם לאחר התחקיר נמחקה ההתייחסות לשוקרים החשמליים מהעמוד.
לטענת התובעות, מדובר בהטעיית צרכנים המהווה הפרה של סעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן. לדבריהן, "תנובה" "התעשרה שלא כדין על גבם של לקוחות רבים, אשר לא היו רוכשים את מוצריה, אילו היו מודעים למעשים ולמחדלים הנהוגים במפעלה" (אמזלג, סעיף 39). התובעות טוענות שהסתרת הפגיעה בבעלי החיים מהווה פגיעה באוטונומיה של הפרט, שכן נשללה מהצרכנים הזכות לדעת את השלכות הליך הייצור של מוצרי "תנובה" ולקבל החלטה מושכלת האם לרוכשם או להימנע מכך.
סוגיית הכשרות
סוגיה נוספת הנדונה בכתבי התביעה היא סוגיית הכשרות של מוצרי "תנובה". קוליאן, אשה חרדית, פנתה לרב מחפוד, שמעניק את ההכשר המהודר ל"אדום אדום", וכן לרבני בד"צ העדה החרדית. בתגובה, קיבלה מהרבנים הצהרות בכתב לפיהן מתן הכשר מותנה בהקפדה על מניעת צער בעלי חיים. אולם בדיון בנושא ברבנות הראשית הוחלט שלא לשלול את הכשרות מהמפעל.
אין אישומים נגד המתעללים
בתוך כך, בשבוע שעבר הגישה הפרקליטות לבג"ץ עדכון בהתקדמות החקירה הפלילית בפרשה, בהתאם להוראת השופטים בדיון בעתירה שהגישו "אנונימוס" ו"תנו לחיות לחיות". מהודעת העדכון עולה כי טרם הוגשו כתבי אישום בפרשה, וכי חומרי צילום ממצלמות האבטחה במשחטה טרם עובדו, אף שחלפו כחמישה חודשים מאז הפשיטה המשטרתית שבה הם הוחרמו.
.jpg)
