מפגעים סביבתיים בלולי עופות
תעשיות בשר העופות והביצים גורמות נזק סביבתי עצום. תוכנית הממשלה לבצע רפורמה בתעשיית הביצים, נועדה לכאורה להקטין את הנזק שגורמת תעשייה זו, אולם הקמתם המתוכננת של לולי כלובים תגרום נזק סביבתי גדול יותר מהקמת לולים נטולי כלובים.
תעשיות העופות: עומס סביבתי
תעשיות בשר העופות והביצים הן הענפים האינטנסיביים ביותר בחקלאות בעלי-החיים, ורמת התיעוש מביאה איתה את הפגיעה החמורה ביותר בחיות עצמן. אולם בכל הנוגע להיבטים הסביבתיים, משקי העופות מקבלים תשומת-לב פחותה יחסית, על רקע הנזק הסביבתי הבולט יותר של ניצול יונקים גדולים, ובמיוחד בקר. עם זאת, גם משקי העופות גורמים נזק סביבתי עצום. למשל, לפי האתר water footprint, בייצור ק"ג אחד של בשר עופות מושקעים בממוצע 3,900 ליטרים מים, בייצור ק"ג ביצים מושקעים 3,300 ליטרים, וזאת לעומת 1,300 ליטרים שהושקעו בק"ג חיטה. מדד אחר, שפרסם משרד החקלאות הבריטי, הוא פליטת גזים עם פוטנציאל לגרימת אפקט החממה, לפי מדד שווה-ערך ל-CO2: ק"ג בשר עופות אחראי לפליטת 4.6 ק"ג CO2, ק"ג ביצים – 5.5 ק"ג CO2, ואילו ק"ג חיטה ללחם – 0.8 ק"ג CO2 בלבד. בתחום האטרופיקציה (תהליך המוביל למחסור בחמצן ולמות רוב הצומח והחי במאגרי מים) תעשיות העופות מזהמות פי 20 בערך מגידול חיטה. וכשמדובר בעלייה בחומציות המים – ההפרש עולה עד פי מאה בערך בין תעשיות העופות לבין גידול חיטה.
הפרשות תחת סוללת כלובים, כפר חיים, 29.12.2007
פורמוסה וסין, חוקרים שערכו סיכום של כמה מהבעיות שגורמים משקי עופות, מציינים שתכולת החנקן בהפרשות של עופות גדולה פי 5 מתכולת החנקן בהפרשות בקר וחזירים. תרכובות חנקן מתפזרות בעיקר בקרבת המבנים, אך בטווח גדול: 90-80 אחוזים מהן חוזרות לקרקע בטווח 10 ק"מ מהמבנים, והשאר נפוצות באטמוספרה למרחק מאות ק"מ; עצים בסביבה משמשים כמסנן ומצמצמים את התפשטות החנקן. באירופה, יותר מ-70% ממיני הצמחים שנמצאים בסכנת הכחדה, צריכים לקיומם סביבה דלת חנקן. מחקר בבריטניה הראה שבטווח עד 200 מטרים מהלול נותר מגוון קטן של מיני צמחים -- חצי ממספר המינים שנמצא בטווח 650 מטרים.
לול מרובה קומות
העמדה הרשמית בישראל
די בנתונים אלה כדי להראות שאין להקל ראש בנזק הסביבתי של תעשיות העופות. המשרד להגנת הסביבה קובע ש"כמות הפרש המוצק של בעלי-כנף גדולה מכמות הפרש המוצק ברפתות החלב", שהן המטרה העיקרית לתביעות סביבתיות. מוסיף המשרד:"הלולים למיניהם (גידול תרנגולות מטילות, תרנגולות לפיטום ולרבייה, תרנגולי הודו וכדומה) מייצרים יותר ממיליון טונות זבל בשנה (ההערכה נעשתה על בסיס חומר יבש). מכאן שכמות החנקן הצרוף בזבל העופות היא 10,000 טונות לשנה, כלומר תוספת אפשרית של כ-45 אלף טונות חנקות למי התהום."
ואלה הם מפגעים שנגרמים לסביבה מתעשיית העופות:
"זיהום קרקע ומים נגרם בעיקר מהגורמים האלה: תרכובות חנקן וזרחן; מלחי נתרן ומלחי אשלגן; תרכובות אורגניות רעילות; חיידקים ומחלות למיניהם.
מטרדי האבק והריח הנוצרים מזהמים את האוויר ומעכירים אותו, וגורמים אלרגיות לאדם ולבהמה. הלשלשת מכילה אמוניה ותרכובות אורגניות נדיפות שריחן רע והן מסכנות את בריאות הציבור. האמוניה הוא גז התורם לאפקט החממה באטמוספרה."
מטרדי האבק והריח הנוצרים מזהמים את האוויר ומעכירים אותו, וגורמים אלרגיות לאדם ולבהמה. הלשלשת מכילה אמוניה ותרכובות אורגניות נדיפות שריחן רע והן מסכנות את בריאות הציבור. האמוניה הוא גז התורם לאפקט החממה באטמוספרה."
הפחתת הזיהום היא אחד מהמניעים המוצהרים לרפורמה המתוכננת בתעשיית הביצים. אולם מובן מאליו שעצם הוצאת הלולים מהיישובים, כפי שהובטח בתוכנית הממשלה, אינה מונעת כל זיהום, אלא רק מרחיקה אותו מעט, אגב גרימת נזק סביבתי גדול כתוצאה מעצם הבנייה. אמנם, הקמת הלולים החדשים מהווה הזדמנות היסטורית לעבור לתעשייה נטולת כלובים, ולהפחית בכך מסבלן של התרנגולות. אולם האם גם ניתן בכך גם להפחית את הנזק הסביבתי?
לול סוללות עם ארבע קומות, משק גליקסמן במושב מישר, 2001
בעיית השטח
אין ספק, שלולים נטולי כלובים יתפסו שטח קרקע גדול יותר מהשטח של לולי סוללה, העשויים להכיל עד 8 קומות של כלובים – וזאת משום שעיקר ההבדל בין השיטות הוא בשטח המוקצב לכל תרנגולת. לפי התקן האורגני האירופי, למשל, מותר להחזיק 9 תרנגולות למ"ר (מטר רבוע), כלומר 1,111 סמ"ר לתרנגולת. זאת לעומת 550 סמ"ר בכלובי סוללה, ו-750 סמ"ר בכלובים "מועשרים". אולם למעשה, שטח המבנה של לול סוללות קטן עוד יותר יחסית, כי הוא מכיל מספר קומות. מצד אחר, עם התפשטות הלולים נטולי הכלובים באירופה, חלו גם שם שכלולים בתחום ניצול השטח. קיימות מספר מערכות כליאה ללא כלובים, המאפשרות לעופות לטפס ולשהות במפלסים הנמצאים זה מעל לזה. מערכות אלה נקראות aviaries (ניתן לתרגם זאת ל"לולי מעוף" או "תרנגוליות").מערכת נפוצה מסוג זה היא Natura 60, המאפשרת לתרנגולות לשהות על קרקע הלול ובשני מפלסים נוספים מעל הקרקע, בנוסף למפלס רביעי המוקדש לתיבות הטלה. בצילומים של מתקני כליאה כאלה, נראה שהתרנגולות מנצלות היטב את כל המפלסים. Natura 60 מסוגלת להחזיק 18-16 תרנגולות בכל מ"ר בנוי בעוד שהצפיפות בפועל נשארת 9 למ"ר. לפי חישוב שערך עו"ד יוסי וולפסון שחיבר עבור אנונימוס דו"ח בנושא, שטח הבנייה הדרוש להקמת לול Natura 60 שווה לשטח של לול סוללה המכיל מספר עופות זהה בהתאם לתוכנית משרד החקלאות. במילים אחרות: כדי לבנות לולים ללא כלובים, אין צורך לבנות על שטחים גדולים יותר מהשטחים שתכנן משרד החקלאות לבנות עליהם.
אחת ממערכות Natura של חברת Big Dutchman, מתוך תצלום פרסומי של החברה
אמנם, בישראל החמה יש צורך להקטין את צפיפות התרנגולות ביחס לסטנדרט האירופי, ולכן דרוש שטח בנייה גדול יותר. כמו כן, חשוב מאוד לאפשר לתרנגולות לצאת מהמבנה לחצר. כאן מסתבכים חישובי השטח. למשל, במחקר הולנדי שהוצג ב"כנס העופות האירופי ה-12" בשנת 2006, כלובי הסוללה הוצגו כשיטת הכליאה החסכונית ביותר בשטח: כדי להפיק ק"ג ביצים, משתמשים בשטח 4.5 מ"ר לול, לעומת 5.1 מ"ר לול ב"לול מעוף". אלא שהשטח שנכלל בחישוב ל"לול מעוף" כולל גם את החצר! החצר כמובן אינה בנויה, ולכן הכללתה בחישוב היא בעייתית – דוגמה אחת לקושי שבעריכת חישובים כאלה.
שילוב חצר הלול בנוף
הסביבה הטיפוסית של לול סוללות היא כמעט נטולת צמחייה, הן בגלל ריכוז החנקן בקרקע ובקרבת הלול וגם כתוצאה מהשמדה מכוונת של הצמחייה. בניית לולים חדשים כאלה בארץ תיצור אפוא מתקנים תעשייתיים מובהקים באתרים שהם טבעיים כיום.אולם בלולי מרעה חופשי אפשר לעודד את הקשר שבין הטבע ללול. נושא זה עדיין אינו מפותח מספיק בלולי מרעה חופשי בהיקף תעשייתי, ועדות לכך היא מחקרים המצביעים על כך שרוב העופות בלולים עם חצר אינם מנצלים את היציאה לחצר במשך רוב הזמן. מחקרים אחרים עוסקים בהתאמת החצר לעופות. כחיות יער, תרנגולות נמנעות משהות בשטח חשוף ואינן רועות בחופשיות ב"מרעה החופשי". הן מעדיפות עצים, אם כי לא ברור מהי הצפיפות הרצויה. בבריטניה, פרויקט של אוניברסיטת אוקספורד ומשרד החקלאות הניב תוצאות טובות בשילוב של נטיעת עצים ולולי מרעה חופשי. בצרפת, החלו החוקר מירביטו ועמיתיו לבדוק את התנהגות עופות בחצר ומצאו, שהעופות הרבו יחסית לצאת וכן להתפזר בשטח כשסיפקו להם עצי אפרסק בחצר. תוצאות אלה מרמזות על שילוב אפשרי בין מטעים לבין לולים. למעשה, התרנגולות אוכלות מזיקים במטע. במישיגן, החוקרים קלארק וגייג' מצאו שתרנגולות ואווזים אוכלים חרקים מזיקים ועשבים שוטים במטע תפוחים ושדה תפוחי אדמה, אם כי רק נוכחות האווזים שיפרה את היבולים.
בגליל, ניתן לשלב את הלול בשיחי בר ובעצים שנמצאים במקום, וכך הקמת לול עם מרעה חופשי תגרום פחות נזק סביבתי מהקמת לול סוללות. העופות ימצאו מזון רב יותר בחצר, ולכן יזדקקו לפחות מזון קנוי. בלולים המתקדמים ביותר, מזיזים באופן מחזורי את מבנה הלול, או שמאפשרים לעופות לרעות באופן מחזורי רק בחלק מהשטח שסביב הלול, וכך מאפשרים לצמחייה להתחדש ונמנעת הצטברות מזהמים.
תרנגולות במרעה חופשי, רמת צבי, 10.9.2008
לולים אורגניים
למרעה חופשי בלול אורגני יש יתרונות סביבתיים קלים נוספים. אמנם, ספר על חקלאות אורגנית בהפקת OECD, מבהיר שפליטת אמוניה מלולי סוללות קטנה הרבה יותר מהפליטה בלולי מרעה חופשי כי עופות חופשיים אוכלים יותר, אך גם משום שהחוק האירופי אינו מגביל את פליטת האמוניה מלולים אורגניים. למרות זאת, תעשיית העופות האורגניים אחראית לפליטה מעטה יותר של גזי חממה, כי העופות מואבסים במזון אורגני המתבסס על דשנים פחות מזיקים. כמו כן למרות צריכת המזון המוגברת במרעה חופשי, צריכת האנרגיה בלולים אורגניים קטנה יותר, וגם כאן בגלל מדיניות: המזון שניתן לעופות ברוב הלולים האורגניים מגיע ממרחק קטן מהלול ביחס למזון שניתן בלולי סוללות. בתחומים אחרים, כמו פליטת זרחן, אטרופיקציה של המים והרס המגוון הביולוגי, הלולים האורגניים פחות מזיקים לסביבה מלולים אחרים.
מה חשבתם? ספרו לנו בתגובות!
http://anonymous.org.il/art656.html
מקורות
נתוני זיהום לפי מוצרים
Product Gallery, The Water Footprint Network, accessed 10.7.2009.
"Determining the Environmental Burdens and Resource Use in the Production of Agricultural and Horticultural Commodities", Defra project report IS0205, Natural Resource Management Institute, Cranfield University, Silsoe Research Institute, August 2006.
זיהום מלולים בישראל"Determining the Environmental Burdens and Resource Use in the Production of Agricultural and Horticultural Commodities", Defra project report IS0205, Natural Resource Management Institute, Cranfield University, Silsoe Research Institute, August 2006.
משקים לגידול בעלי כנף, המשרד להגנת הסביבה, 21.12.2003.
זיהום מלולי סוללה
Suzi Parker , "How Poultry Producers are Ravaging the Rural South", Grist Magazine, 21.2.2006.
Luke Formosa and Balwant Singh, "Spatial Variability of Ammonium and Nitrate in Soils Near a Poultry Farm, Environmental Pollution 120 (3), December 2002, pp. 659-669.
"לולי מעוף"Luke Formosa and Balwant Singh, "Spatial Variability of Ammonium and Nitrate in Soils Near a Poultry Farm, Environmental Pollution 120 (3), December 2002, pp. 659-669.
Graham Cruickshank, "Aviaries: Alternative Housing for Layers", Watt Poultry (Poultry International), 1.6.2008.
A. J. van der Zijpp, H. Mollenhorst, P. B. M. Berentsen and I. J. M. Boer, "Alternatives for the Battery Cage System: A Comparison of Economic, Environmental and Societal Performance", In: Proceedings of the 12th European Poultry Conference, Verona, Italy, 10-14 September 2006, World's Poultry Science Journal 62 suppl., 2006.
מרעה חופשיA. J. van der Zijpp, H. Mollenhorst, P. B. M. Berentsen and I. J. M. Boer, "Alternatives for the Battery Cage System: A Comparison of Economic, Environmental and Societal Performance", In: Proceedings of the 12th European Poultry Conference, Verona, Italy, 10-14 September 2006, World's Poultry Science Journal 62 suppl., 2006.
Polyface Guiding Principles, Polyface Farms, accessed 10.7.2009.
Tracey Jonesa, Ruth Feberb, Gabriel Hemeryc, Paul Cookd, Katy Jamesc, Curt Lamberthe and Marian Dawkinsf, "Welfare and Environmental Benefits of Integrating Commercially Viable Free-Range Broiler Chickens into Newly Planted Woodland: A UK Case Study", Agricultural Systems 94 (2), May 2007, pp. 177-188.
Michael Pollan, The Omnivore's Dilemma: A Natural History of Four Meals, (Penguin Press HC, 2006), chaps. 8, 10.
Determining the Environmental Burdens and Resource Use in the Production of Agricultural and Horticultural Commodities, Defra project report IS0205, Natural Resource Management Institute, Cranfield University, Silsoe Research Institute, August 2006.
FAI Technical Datasheet Po2 - Increased income from improved range provision for poultry, Update August 2005, FAI.
E. Zeltner and H. Hirt, "Effect of Artifical Structuring on the Use of Laying Hen Runs in a Free-Range System, British Poultry Science 44 (4) 2003, pp. 533-537.
L. Mirabito, T. Joly and L. Lubac, "Impact of the Presence of Peach Tree Orchards in the Outdoor Hens Runs on the Occupation of the Space by Red Label Type Chickens", British Poultry Science 42, 2001, pp. S18-S19.
L. Mirabito and S. Lubac, "Descriptive Study of Outdoor Run Occupation bt ‘Red Label’ Type Chickens", British Poultry Science 42 (2001), pp. S16-S17.
M. S. Clark and S. H. Gage, "Effects of Free-Range Chickens and Geese on Insect Pests and Weeds in an Agroecosystem", American Journal of Alternative Agriculture 11 (1), 1996, pp. 39-47.
לולים אורגנייםTracey Jonesa, Ruth Feberb, Gabriel Hemeryc, Paul Cookd, Katy Jamesc, Curt Lamberthe and Marian Dawkinsf, "Welfare and Environmental Benefits of Integrating Commercially Viable Free-Range Broiler Chickens into Newly Planted Woodland: A UK Case Study", Agricultural Systems 94 (2), May 2007, pp. 177-188.
Michael Pollan, The Omnivore's Dilemma: A Natural History of Four Meals, (Penguin Press HC, 2006), chaps. 8, 10.
Determining the Environmental Burdens and Resource Use in the Production of Agricultural and Horticultural Commodities, Defra project report IS0205, Natural Resource Management Institute, Cranfield University, Silsoe Research Institute, August 2006.
FAI Technical Datasheet Po2 - Increased income from improved range provision for poultry, Update August 2005, FAI.
E. Zeltner and H. Hirt, "Effect of Artifical Structuring on the Use of Laying Hen Runs in a Free-Range System, British Poultry Science 44 (4) 2003, pp. 533-537.
L. Mirabito, T. Joly and L. Lubac, "Impact of the Presence of Peach Tree Orchards in the Outdoor Hens Runs on the Occupation of the Space by Red Label Type Chickens", British Poultry Science 42, 2001, pp. S18-S19.
L. Mirabito and S. Lubac, "Descriptive Study of Outdoor Run Occupation bt ‘Red Label’ Type Chickens", British Poultry Science 42 (2001), pp. S16-S17.
M. S. Clark and S. H. Gage, "Effects of Free-Range Chickens and Geese on Insect Pests and Weeds in an Agroecosystem", American Journal of Alternative Agriculture 11 (1), 1996, pp. 39-47.
Eric Regouin, "Considerations of the environmental and animal welfare benefits of organic agriculture in the Netherlands", in Organic agriculture: sustainability, markets, and policies, OECD (Organisation for Economic Co-operation and Development) workshop held in September 2002 in Washington DC, (CABI, 2003), pp. 103-125.
תחקירים » תעשיות מזון מהחי » ביצים: תרנגולות ואפרוחים » לולים ללא כלובים » מפגעים סביבתיים בלולי עופות
