תלונה על התעללות ב"עגלי חלב"

11 ביוני, 2001
לכבוד
ד"ר חגי אלמגור
הממונה לפי חוק צער בעלי-חיים
השירותים הווטרינריים
ת.ד. 12
בית דגן

שלום רב,

1. אנו מבקשים לפנות אליך, על מנת שתחקור התעללות לכאורה בעגלים במסגרת ייצור של בשר עגל רך ולבן. חלק ניכר מהפרקטיקות הנהוגות בתעשייה זו פוגעות פגיעה קשה בעגלים, וגורמות להם למחלות (בייחוד לאנמיה ולבעיות במערכת העיכול), לחסכים התנהגותיים חריפים ולמצוקה קשה.
   

חקיקה אירופית קובעת איסור הדרגתי על פרקטיקות אלו, איסור שייכנס לתוקף בשלמותו בשנת 2006.

למיטב ידיעתנו, פרקטיקות פוגעניות אלו ממשיכות להיות נהוגות במשקים בישראל, ולפחות במשקים במושבים בצרה וכפר יהושוע.

1. במצורף למכתבי זה תמצא דו"ח של הוועדה המדעית-הווטרינרית (היחידה לרווחת בעלי-חיים) של האיחוד האירופי משנת 1995. הדו"ח מנתח בפרוטרוט את התעשייה הנדונה ואת צרכי הרווחה של עגלים, ומביא המלצות. להלן כמה מהממצאים המרכזיים בדו"ח, הנוגעים לגרימת סבל לעגלים:
   

• עגלים בתעשייה זו מוזנים במזון דל בברזל. ריכוז ההמוגלובין הנורמלי בדמו של עגל עומד על 7mmol/litter. בריכוזים פחותים מ-4.5mml/l נמצאה עלייה בחולי אצל העגלים, צמצום בגדילה, ירידה בתאבון והיחלשות של המערכת החיסונית. עוד נמצא, כי בריכוזים של 5.5mml/l ה צריכה מוגברת של חמצן ועלייה בריכוזי הקורטיזול בדם (המעידה על עקה) בתנאי מאמץ, יחסית לעגלים עם רמת ברזל נורמלית. ריכוז המוגלובין פחות מ-5.6mml/l נחשב למצב של חסר בעגלים. ריכוז המוגלובין של 4.5mml/l מאפשר לבשר לעמוד בסטנדרטים הקולינריים של צבע בהיר, וההנחיה האירופית, בהתאם להמלצת הוועדה, קבעה אותו כריכוז המינימאלי המותר. לעניין גרימת האנמיה ושיעורי הברזל שעגלים זקוקים להם, ראה בדו"ח בע' 17 ואילך, 50 ואילך ובהמלצות. בבדיקות דם לעגלים, רצוי לדגום מספר גדול של עגלים, שכן רמת ההמוגלובין מושפעת גם מגורמים גופניים אינדיווידואליים, ולא רק מהתזונה.
  
• התזונה בתעשייה זו מבוססת על מזון נוזלי, ואין מאכילים את העגלים במזון מוצק, ובמיוחד לא במזון סיבי, שהוא חיוני להתפתחות הכרס הפנימית (rumen). כתוצאה מכך חשופים העגלים למחלות בדרכי העיכול. בנוסף לכך, מניעת ההתנהגות הטבעית של העלאת גרה גורמת לעגלים מצוקה, המתבטאת, בין היתר, בהתנהגויות סטריאוטיפיות. לפי המלצת הוועדה המדעית האירופית, המינימום של מזון גס שנחוץ להבטיח לעגלים תנאי רווחה בסיסיים הוא 100 גרם ליום מהשבוע השני לחייהם עד לשבוע החמישה עשר, ו-250 גרם ליום מאותו שבוע ועד לגיל 26 שבועות. עם זאת, הוועדה קובעת, כי טוב יותר היה להכפיל את הכמויות המינימליות הללו. לפחות מחצית מכמות זו צריכה להיות סיבים ארוכים (מעל 10מ"מ). לעניין הסבל הנגרם על-ידי מניעת מזון סיבי גס ראה בע' 47-49 לדו"ח ובהמלצות.
  
• העגלים בחלקים ניכרים מתעשייה זו, ובפרט במושב בצרה, מוחזקים בתאים צרי ממדים שמונעים מהם דפוסי התנהגות בסיסיים: העגלים אינם יכולים להסתובב במקום, לשכב וכשהם מגיעים לגודל מסוים מתקשים אפילו לנקות עצמם בלשונם. נמנעת מהם התנהגות של יניקה (שהיא אפשרית גם בהתקיים הפרדה מהאם באמצעות פטמות מלאכותיות). ממילא נמנעת מהם גם התנהגות של סקירת הסביבה ופעילות גופנית. נושאים אלו נסקרים בהרחבה בדו"ח (ע' 22-23 ו-58-60). רק כדוגמה, נציין, כי השטח הניתן לעגלים לא מאפשר להם לשכב על צדם ולהניח את ראשם על רגליהם, כמו גם לנוח בתנוחות אחרות. המשמעות היא שנפגעת אפילו האפשרות של העגלים לנוח ולישון! מדובר בפגיעה בצרכים יסודיים ביותר, וחסרות מלים להדגיש את הסבל הנגרם לעגלים כתוצאה מכך. הוועדה המדעית האירופית קבעה שורה של המלצות בנוגע לשטח המינימלי לעגל ובנוגע לתנאים סביבתיים חיוניים לצמצום הסבל. ראה לעניין זה גם בהנחיה האירופית.
  
• למרות שבחלק מהתעשייה ישנו גידול של העגלים בקבוצות, העגלים במושבים בצרה וכפר יהושוע מוחזקים בתאי בידוד, ללא אפשרות למגע זה עם זה, למעט ליקוק הדדי בדקות הבודדות פעמיים ביממה המוקדשות לאכילה. עגלים הם בעלי-חיים חברתיים, וחברתם של עגלים אחרים יכולה לפצות במידת מה גם על ההפרדה מהאם. הוועדה מצטטת שורה של מחקרים, שהצביעו על שינויים התנהגותיים ועל תגובות ביוכימיות אצל עגלים שהוחזקו בבידוד. מחקרים אלו מוכיחים את המובן מאליו: עגלים אלו, העושים כל מאמץ להגיע למגע זה עם זה, סובלים סבל חריף ומתמשך. הוועדה המליצה על החזקת עגלים אך ורק במסגרת של קבוצות. המלצה זו מיושמת חלקית כבר היום במסגרת ההנחיה האירופית, ואיסור מלא על תאים אינדיווידואליים ייכנס לתוקפו בשנת 2006. לעניין הסבל הנוגע מבידוד ראה בעמודים 23-24, ו-65-69 לדו"ח ובהמלצות.
  

הנקודות שצוינו לעיל הן רק הבולטות מבין האופנים בהם גורמים מגדלים סבל חריף לבעלי-חיים צעירים אלו. הדו"ח ארוך ומפורט, ומדבר בעד עצמו.

1. הסבל החריף שנגרם לעגלים הוא בלתי מוצדק על-פי שום סטנדרט. כעולה מהדו"ח ומההנחיה האירופית, ניתן להפיק בשר עגל בהיר, העומד בסטנדרטים הקולינריים של המטבח האירופי, גם מבלי להתעלל כה קשות בעגלים. גם המחיר הכלכלי של שינוי התעשייה הוא שולי. השילוב של הסבל (החריף) עם האפשרות להשיג את המטרות הכלכליות בסבל פחות, ממלא את יסודות העבירה על סעיף 2(א) לחוק צער בעלי-חיים (הגנה על בעלי-חיים), תשנ"ד-1994.
   

1. נבקש כי תנהל חקירה בנוגע לתעשיית בשר העגל בישראל בכלל, והמתקן במושבים בצרה וכפר יהושוע בפרט, על מנת לוודא:
   

• מהי רמת ההמוגלובין בדמם של העגלים במקום, על מנת להשוותה עם ערכים המקובלים כאנמיה בעגלים ועם הערכים שהוועדה האירופית המליצה שלא לחרוג מהם לעולם כלפי מטה. כאמור, רצוי לבצע את הבדיקה על בסיס מדגם רחב של עגלים.
  
• מהי כמות המזון הגס הניתן לעגלים (אם בכלל) ומה טיבו (האם כולל סיבים ארוכים), על מנת להשוותו לערכים המינימליים שהומלצו על-ידי ועדת המומחים האירופית.
  
• מהו השטח הניתן לעגל, והאם הוא מספיק להתנהגויות בסיסיות כמפורט בדו"ח המומחים האירופי.
  
• עד כמה מתאפשר מגע חברתי בין העגלים.
  
• אלו גירויים סביבתיים ניתנים לעגלים (מצע, דמויי פטמות וכדומה).
  
• רמות התחלואה בקרב העגלים, וכמות הטיפול התרופתי הניתן על מנת למנוע תחלואה.
  
• התנהגויות בקרב העגלים (ניסיונות ליצירת קשר זה עם זה, התנהגויות סטריאוטיפיות ובמיוחד משחקי לשון, pica - אכילת גופים זרים, ראה בע' 48 לדו"ח, התפתחות או אי-התפתחות של העלאת גרה, וכדומה).
  
• זמינות של מים.
  
• טמפרטורת הסביבה ואוורור.
  
• ראוי גם לבדוק בדיקות פוסט-מורטם לעגלים שמתו או נשחטו, בייחוד לבדיקת התפתחות הכרס הפנימית ומציאותם של גלילי שער במערכת העיכול.
  

1. בהמשך לחקירה זו, אנו מאמינים, כי יהיה מקום להוצאת צווי מניעה כנגד המשך הפרקטיקות הפוגעניות ולהעמדה לדין של האחראים.
   

לוט:
דו"ח הוועדה המדעית-וטרינרית, 1995
ההנחיה האירופית בנוגע לסטנדרטים מינימליים להגנת עגלים ותיקוניה.