3 ניצולות מתוך מאות מיליונים

הראשונה היתה סופיה.

סופיה היא ניצולת לול סוללה. כשהיא הגיעה אלי היא לא הצליחה ללכת והתקשתה אפילו לייצב את עצמה בישיבה. ליבי נחמץ כל פעם שראיתי אותה נופלת קדימה וראשה נחבט בחוזקה באדמה. רגלה השמאלית היתה לחלוטין רפויה וחסרת חיים והכרבולת שלה חיוורת ושמוטה. סופיה סבלה מרככת, מחלה נפוצה בקרב התרנגולות בלולי סוללה.

בתהליך של ברירה מלאכותית יצרו זן מעוות וחולה, שמטיל 300 ביצים בשנה במקום 30. בלולי הסוללה מוסיפים ומתגברים את ההטלה ע"י שעות רבות של אור מלאכותי ומעט שעות חושך (כשהמסכנות רוצות לישון למרות האור וההמולה, הן מסובבות את צווארן לאחור וטומנות את ראשן עמוק בין נוצותיהן). בגיל שנה, כשרמת ההטלה יורדת, עוברות התרנגולות בלולי הסוללה הליך אכזרי שנקרא "השרה כפויה", במהלכו מרעיבים אותן למשך כעשרה ימים. בלולים מסוימים אף מונעים מהן מים. תרנגולות רבות ימותו, אולם אצל רובן הטראומה תגרום לנשירת הנוצות ולאחר מכן להתחדשות מוגברת של ההטלה לעוד מספר חודשים.

ההטלה המרובה של ביצים שנכפית עליהן מצד אחד, וחוסר באור שמש (וכתוצאה מכך, בוויטמין D) מצד שני - גורמים להידלדלות מאגרי הסידן בגופן ולהתרככות העצמות. תרנגולות שלוקות ברככת העצמות מאבדות את יכולת התנועה ובהדרגה יפסיקו לאכול ולשתות. בדרך כלל הן גם יהפכו מטרה לזעמן ולתסכולן של התרנגולות האחרות שכלואות בכלוב הצפוף ויסבלו מניקורים עד מותן.

התחלתי עם סופיה תהליך של שיקום. "אישפזתי" אותה בארגז גדול ומדי שעה דאגתי להאכיל ולהשקות אותה. פינקתי אותה בירקות ובאבני חצץ קטנות כתוספת סידן, ועשיתי לה אמבטיות שמש - בתקווה שגופה הקטן יצליח להתאושש.

לאחר כחודש, היא התחילה לקרטע ולדדות ולאושרי לא היה גבול. סופיה ניצלה! היום היא תרנגולת שמחה, פטפטנית ורגועה. היא עדיין מתקשה בהליכה, אך למרות המגבלה הגופנית היא מלאת ביטחון ואף מנהיגה את הלהקה הקטנה שלה.

שבועות מספר אחרי שהגיעה אלי סופיה, קיבלתי טלפון מחבר ביישוב קרוב. יום קודם חישמלו את כל אלפי התרנגולות בלול של השכנים שלו. הן הגיעו לגיל שנתיים, גיל בו כמות ההטלות יורדת ומשתלם יותר להרוג אותן ולהביא במקומן תרנגולות צעירות יותר. תרנגולת אחת, סיפר לי, הצליחה להימלט מהסרט הנע שסופו מכולה מלאה בגופות מחושמלות של תרנגולות, והיא מסתובבת בחצר שלהם.

הבאתי אותה אלי וקראתי לה אמירה. אמירה הנסיכה. הצליעה הכבדה שלה העידה שגם היא סובלת מרככת. בתמהיל הנכון והטוב של אוכל מזין, אור שמש, חופש ואהבה, אמירה השתקמה לחלוטין. צליעתה נעלמה והיום היא עובדת על שיפור יכולות הריצה, הקפיצה והתעופה שלה, כפי שניתן לראות בסרטון.

אחרונה חביבה היא בייב.

בייב היא ניצולה מלול לבשר. היו לה מספיק מזל ותושייה כדי להימלט כשהעמיסו את כל אלפי חברותיה מהלול אל המשאית. המשאית עשתה את דרכה ישירות אל המשחטה, ובייב המבוהלת הסתתרה בין השיחים ונמצאה למחרת.

גם את זן התרנגולים לבשר עיוותו, אך לא להטלה מוגברת - אלא כדי שיגדל מהר פי כמה מקצב גדילתו הטבעי. בלול עצמו מאיצים את הגדילה באמצעות תרופות, מזון מרוכז ותאורה מוגברת שמעודדת אכילה.

באופן טבעי תרנגולים יכולים לחיות כ–10 שנים, אבל בתעשיית הבשר שוחטים אותם בגיל המופלג של 42 יום. אז הכי רווחי לתעשייה שרוצה תרנגולים עם הרבה בשר, אך בשלב שהוא עדיין רך.

החזה הרחב של בייב. עיוות של תעשיית הבשר 

התרבות שלנו מייצרת בעלי חיים שכל קיומם הוא רק עבור אותן פיסת בשר קטנות שעל עצמותיהם. ומאחר שזו תרבות של הסתרה ומרמה, איננו קוראים לדברים בשמם. תרנגולת היא 'עוף'. בשר החזה שלה הוא 'שניצל' והרגליים שלה – 'פולקע'. כך האכזריות נעשית יותר נוחה וקלה לעיכול.

אני מסתכלת על בייב וחושבת על כל אחיותיה ללול. הן מזמן נשחטו, בותרו, וחלקי גופותיהן מפוזרים ברחבי הסופרים. אבל היא, האפרוחית הקטנה והאמיצה הזו, זכתה בחיים להם היא ראויה. חיים בהם היא תקבל את כל החופש, הכבוד והאהבה שמגיעים לה.

בייב תופסת שלווה 

עמותת אנונימוס נקראת כך כהזדהות עם בעלי החיים האנונימיים במשקים המתועשים. אבל כאן, בגינה שלי, שלוש התרנגולות שזכיתי להציל אינן אנונימיות יותר. כאן הן לא "עופות", או "מטילות", או "פרגיות", או "פטמים", או "חתיכות", או "ראשים". כל המילים שבתרבות שלנו משמשות כדי להפוך בעלי–חיים למוצר, לכלי, ליחידת ייצור. כל המילים שמסתירות את האופי החד–פעמי, האישי, הייחודי והלחלוטין קסום של כל יצור ויצור. כאן יש להן שם. כאן יש להן כבוד ולחייהן יש ערך. כאן הן סופיה, אמירה ובייב.

ושכרי? שכרי הוא באושר הגדול שאני חשה כשאני רואה אותן עושות את כל הפעולות הטבעיות שנמנעו מהן בזמן השבי: יוצאות מדי בוקר מהלול וחוזרות אליו לעת ערב, פוסעות על אדמה, פורשות כנפיים, מתפלשות בעפר, מנערות ומאווררות את נוצותיהן, מנקרות בעשב, בונות קן במלאכת מחשבת מעוררת הערצה, מתמסרות לקרני השמש, עוצמות עיניים בשלווה... ופשוט חיות.

רוצים גם אתם לאמץ תרנגולות לחצר?

מצויין! מלאו את הטופס הזה - והיכנסו למאגר הבתים של הפרוייקט להצלת תרנגולות מלולי סוללה.

בהצלחה!

הערת המערכת:
בזמן שעבדנו על הכתבה חלה התדרדרות מהירה במצבה של בייב והיא נפטרה כתוצאה ממיימת – מחלה אופיינית לגזעי התרנגולים המעוותים לתעשיית הבשר. זו תופעה מוכרת - שגם כאשר תרנגולים מתעשיית הבשר זוכים לחנינה מסכין השוחט - הם עדיין לא חומקים מהמחלות והמוות המוקדם שגוזר עליהם גופם המעוות. כתבה זו מוקדשת לה, ולכל מאות מיליוני אחיותיה הכלואות היום בלולים המתועשים לבשר ולביצים.