שערוריית הביצים: תחקיר אנונימוס וחדשות 2

החקירה – שנערכה ב-13 לולים שונים המספקים ביצים לשלושת המשווקים הגדולים ביותר בישראל: תנובה, גליקסמן ולסר – חשפה מציאות קשה מאוד לגבי תנאי המחייה של התרנגולות. בין השאר, מתעדת החקירה  תרנגולות המעקלות את צווארן סביב סורגי הכלובים ונחנקות. התרנגולות מוחזקות בכלובים צרים, מסוג שנאסר לשימוש באיחוד האירופי ובחלק ממדינות ארה"ב. חלקן דורכות זו על זו, ולעתים מנקרות האחת את השניה. כשתרנגולת חלשה ולא משתלם כלכלית להחזיקה, ממיתים אותה – לולן אחד מתועד כשהוא מוציא תרנגולת מהכלוב ומצליב בין כנפיה כדי שלא תברח, לקול זעקותיה. התחקיר גם מתעד כיצד חותכים את מקורי התרנגולות בלהב ברזל מלובן – צעד-מנע הננקט כדי למנוע מהן לנקר האחת את השניה כתגובה ללחץ ולעקה להם נתונות התרנגולות בכלובים. תחקירים קודמים תיעדו כיצד מתבצע חיתוך המקור באפרוחות לפני שהן נשלחות ללולי הביצים, אבל תחקיר זה חושף, לראשונה בישראל, גם את הקיטום השני, המתבצע בתרנגולות בוגרות.

מלבד ההתעללות בתרנגולות, התחקיר חשף פן מדאיג נוסף של תעשיית הביצים – תנאי תברואה ירודים בלולים: ערימות-ענק של צואה ובהן מחילות עכברים, פגרי תרנגולות מרקיבים בכלובים, כינים על תרנגולות ועל ביצים, וביצים מוכתמות בצואה ובדם. עובדים תועדו שוטפים את הביצים הללו במים, על אף שהשטיפה עלולה להביא לחדירת מזהמים לביצים דרך הקליפה.

הכתבה זכתה לחשיפה עצומה – מלבד השידור בטלוויזיה, שזכה לרייטינג גבוה של 26%, עותק של הכתבה שהועלה לדף הפייסבוק של אנונימוס הגיע כבר בשבוע הראשון לפרסומו למעל 140,000 צפיות. בעוד שבתחקירים קודמים, כמו התחקירים ב"זוגלובק" וב"תנובה", שייתכן שהמסר שהועבר מהם לצופים היה שההתעללות היא בעיה נקודתית במשחטות בהם בוצעו החקירות - בתחקיר זה, שנערך במספר גדול של לולים ממגוון של משווקים שונים, ברור שמצביע על בעיות יסודיות בעצם שיטת העבודה המקובלת של תעשיית הביצים. העובדה שהביקורת העולה מהתחקיר נודעת לתעשיית הביצים כולה, ואינה רק בעיה נקודתית, ניכרת בפוסט שעלה לדף הפייסבוק של חדשות 2 למחרת התחקיר, בו הופנתה בפני הקוראים במפורש השאלה: "האם תחקיר חדשות 2 שחשף את מצבם העגום של הלולים בישראל יגרום לכם לוותר על אכילת ביצים?"

ההשפעה ניכרת גם בכך שמאז פרסום החקירה נרשמו מספרי שיא של מצטרפים ל"אתגר 22+", הפרוייקט של אנונימוס להיכרות עם טבעונות למשך 22 ימים – וכך גם לתכנית של אנונימוס לאימוץ תרנגולות שהוצלו מתעשיית הביצים. אנונימוס אף השיקה אתר המוקדש לחקירה, והדפיסה 20,000 עלונים המפרטים את ממצאי התחקיר העיקריים, שחלוקתם החלה בסדרה של הפגנות ומשמרות מחאה שהתקיימו ברחבי הארץ לאחר שידור הכתבה.

התגובות בכנסת

בכתבה שעלתה לאתר mako ביום שלאחר התחקיר, שסוקרת את התגובות הראשוניות שהתקבלו אליו ("סערת תחקיר הביצים: תקנות ישונו", 12.11.2014), נאמר כי משרד החקלאות מתכוון לבדוק מחדש את הפיקוח על התנאים הסניטריים בלולים. בכתבה מובאת גם תגובת משרד החקלאות, המזהיר מפני הסיכון לסלמונלה כתוצאה מהזיהום בלולים.

לצד זאת, הכתבה גם מזכירה ביקורת שהתעוררה לגבי תפקודו הלקוי של משרד החקלאות באכיפת חוק צער בעלי-חיים. ח"כ תמר זנדברג (מרצ) מצוטטת בכתבה: "זו לא הפעם הראשונה שאנחנו רואים אוזלת יד מוחלטת בהגנה על זכויות בעלי חיים ואי הקפדה על החוק, ונראה שמשרד החקלאות, שאחראי על החוק, נמצא בניגוד עניינים אינהרנטי ולא רוצה או לא מסוגל להגן על בעלי החיים", וח"כ דב ליפמן (יש עתיד) מצוטט:  "אנחנו רואים את אוזלת ידו של משרד החקלאות שממשיך להתרשל בכל הקשור לשמירה על בריאות הציבור ואכיפת חוקי צער בעלי חיים. אני קורא לשר החקלאות שמיר – תתעשת [...] אני אפעיל את מלוא כובד משקלי כחבר כנסת על מנת שמדינת ישראל תאמץ את הסטנדרטים של האיחוד האירופאי בכל הקשור להחזקת תרנגולות". ח"כ ליפמן אף השמיע נאום בנושא בפני הכנסת, כמו גם בפוסט שפרסם בדף הפייסבוק האישי שלו, בו כתב, בין השאר:

התגובות בעיתונות

טור של העיתונאי אביב לביא, "בלבולי ביצים" (12.11.2014, ,mako) הזכיר את מחדליו המתמשכים של משרד החקלאות בתפקידו באכיפת חוק צער בעלי-חיים, כפי שנחשפו גם בתחקירים קודמים בעבר:

בטור שהתפרסם ב-ynet ("צווחות התרנגולות הכלואות מחרישות", 13.11.2014), מספרת מ', אחת מחברות צוות החוקרות של אנונימוס שהשתתפה בהפקת החקירה, את חוויותיה מעבודתה בלול במילותיה שלה:

"הכול סביב עטוי נוצות ורק על התרנגולות מעטות הן. צווארן מרוט מסורגי הברזל דרכם הן מוציאות ראש שוב ושוב כדי לאכול, למתוח צוואר, להרגיש את המרחב החוץ-כלובי. ועוד, רצפת הכלוב, עשויה גם היא סורגים, משופעת, והתרנגולת, אחוזת ציפורניים, דורסת או נדרסת, לנצח נוהה אחר הביצה שהטילה ועליה היא מנסה לדגור. מפסידה יום אחר יום מול כוח משיכה שמדרדר את הביצה הרחק ממנה, אך עוד נשכבת היא על גחון, מנסה במקור נכה לגעת באותה ביצה, לשווא.

העיתונאית ופעילת זכויות בעלי-חיים אורי שביט התראיינה בנושא בתכנית "עושים סדר" אצל בן כספית, כשהיא מזכירה הן את רשלנות הרשויות בטיפול בחוק, והן את אחריות הצרכנים לשיפור המצב: "התחקיר בעצם לא חשף דברים שהרשויות אינן יודעות. הוא חשף דברים שאנחנו לפעמים לא חושבים עליהם". שביט אף פרסמה טור ב-ynet בעקבות החשיפה, "מחביתה ועד עוגה: 5 מתכונים עם תחליפי ביצים " (17.11.2014) המציע אלטרנטיבות מעשיות לשימוש בביצים במטבח.

תביעה ייצוגית נגד תנובה, גליקסמן ולסר

החשיפה הולידה גם תביעה ייצוגית: יומיים לאחר פרסום התחקיר, התפרסם בכתבות בגלובס (מיכל רז-חיימוביץ', "ייצוגית ב-50 מיליון שקל נגד משווקות הביצים תנובה, גליקסמן ולסר", 13.11.2014) וב-mako ("בעקבות התחקיר: בקשה לתביעה ייצוגית נגד משווקי הביצים", 13.11.2014) על תושב פתח-תקווה שצפה בתחקיר, על כוונתו להגיש תביעה ייצוגית על סך 50 מיליון ש"ח נגד תנובה, גליקסמן ולסר, מטעם צרכני ביצים שהזדעזעו מממצאי התחקיר:

ביצי חופש? לא ממש אלטנרטיבה רצויה

החשיפה עוררה, בין השאר, גם עניין ציבורי מחודש לגבי המעבר לשיטות גידול תרנגולות ללא כלובים. ראוי לציין, בהקשר זה, שביצי "חופש" אינן דווקא אלטרנטיבה עדיפה בהרבה על-פני כלובי הסוללה. אמנם התחקיר התמקד בעיקר בגידול תרנגולות בכלובי סוללה, אבל חלק גדול מהבעיות שנחשפו בתחקיר רלוונטיות גם לגבי תרנגולות בתעשיית ביצי ה"חופש" – קיצוץ המקור לאפרוחים, וחשמול התרנגולות כאשר הן מתבגרות וקצב ההטלה שלהן יורד, למשל, הן בעיות המתקיימות גם בשיטות גידול אלטרנטיביות, ואינן ייחודיות דווקא לשיטת הגידול בכלובים. בנקודות אחרות קיימים אמנם הבדלים משמעותיים בין הגידול בכלובים לבין שיטות אלאלטרנטיביות – לתרנגולות בלולי ה"חופש" אכן ניתן מרחב מעט גדול יותר – אך גם הן רחוקות מלהיות מוחזקות באמת באופן "חופשי". לולים ללא כלובים נוהגים להחזיק מאות תרנגולות במתחם סגור המשאיר לכל תרנגולת מרחב אישי הגדול רק במעט מהמרחב בכלובים. למרות שאיסור בחוק על כלובי סוללה ומעבר לגידול בשיטות אלטרנטיביות יהווה צעד לטובה, הבחירה הצרכנית הנכונה ביותר למען בעלי-החיים אינה לעבור מצריכת ביצי-כלובים לצריכת ביצי "חופש", אלא הימנעות כליל מצריכת ביצים.

למידע נוסף באתר החקירה