הפוליטיקאית החשובה ביותר בעולם
מאנֶקה גנדי, השרה לרווחת בעלי-חיים בהודו
יותר מ PETA
ג'ייסון בייקר, מנהל PETA India, מתאר את מאנקה גנדי בתור הפעילה הרדיקלית ביותר לזכויות בעלי-חיים שהוא מכיר בהודו. הארגון של ג'ייסון נחשב כארגון בעל עמדה ברורה ותקיפה בתחומו, אולם אם יש חילוקי דעות בין ג'ייסון למאנקה, הם אינם נוגעים לפעילותו ה"פרובוקטיבית" שעלולה לפגוע בתדמית המכובדת של פעילותה הפוליטית, אלא דווקא ל"פשרנות" של PETA India, לדעת השרה. לאחר שהסירה PETA את החרם מעל תעשיית העור ההודית, למשל, ניתקה מאנקה הכועסת את הקשר עם PETA India במשך שנה.
קורות פעילות
מאנקה גנדי היא ילידת 1956, אלמנתו של סנג'אי (Sanjay), בנה של אינדירה גנדי. בפרופיל הפוליטי שלה, בסעיף המקצוע, כתוב: סופרת ופעילת בעלי-חיים וסביבה. ב-1994 היא הייתה ממקימי הארגון People for Animals, המונה כמאתיים אלף עובדים ב-146 סניפים - העמותה הגדולה בהודו. היא כתבה טור בעיתון פופולארי בענייני רווחת בעלי-חיים ואיכות הסביבה, ואף פרסמה ספרים בנושא. מאנקה מחזיקה בתפקידים בממשלת הודו מאז 1988. ב-1990-1989 היא הייתה שרה לענייני סביבה ויערות (בין השאר). ב-2001-1999 היא כיהנה כשרה לצדק חברתי ולהסמכה (Empowerment). מתחילת עבודתה בממשלה היא שאפה לפתוח משרד ממשלתי לרווחת בעלי-חיים, ובספטמבר 2001 היא קיבלה, בנוסף לתיק התרבות, מחלקה עצמאית של "טיפול בבעלי-חיים" (Animal Care) כחלק מהגדרת תפקידה כשרה. עד מהרה היא הועברה לתפקיד שרה זוטרה יותר: בנובמבר 2001 הוחלף תיק התרבות בתיק "ביצוע תכניות וסטטיסטיקה", אולם מחלקת "טיפול בבעלי-חיים" נותרה בידיה.
מרגיזה את הממשלה
מאנקה היא פוליטיקאית עצמאית שאינה נרתעת מלהביע עמדות בלתי אהודות בנושאים שונים. כשהייתה שרת התרבות היא הנהיגה חקירה בנושא העמותות (ארגונים לא-ממשלתיים, NGOs), חשפה שחיתויות - חלקן בדרגים גבוהים במדינה - וטענה ש-60 אחוזים מכלל העמותות מזויפים. פרשה זו הייתה, כנראה, הגורם להדחתה מתפקיד שרת התרבות; כסיבה אפשרית הוזכרה גם תקרית דיפלומטית שנגרמה כאשר מאנקה התעמתה עם שגריר דרום קוריאה בסוגיית מנהג אכילת הכלבים על-ידי בני-ארצו.
שרה נגד תעשיות המזון מן החי
מאנקה גנדי היא טבעונית מוצהרת (התקשורת נוהגת "לרכך" זאת ולכנותה "צמחונית"). הצלחותיה לקדם את הטבעונות במסגרת תפקידה בממשלה הן, כצפוי, מוגבלות מאוד. בין הישגיה מציינים מאבק מוצלח בתאגיד Kentucky Fried Chicken כשהעילה למאבק הייתה השימוש שעשו המסעדות בשומן בקר - בניגוד לדתם של לקוחות רבים בהודו. הצלחה נוספת היא הנהגת סימון מוצרי מזון בתוויות "צמחוני" / "לא-צמחוני". מאנקה יצאה באופן פומבי נגד הקרבת חיות באירועים דתיים - תופעה שכיחה למדי בהודו, לא פעם באופן פרטי למדי ובסתירה לדתות הממוסדות. מאנקה קראה להפרדה מוחלטת בין דת להקרבת קורבנות והצביעה על האינטרסים הכלכליים העומדים מאחורי תופעה זו, שקצבים ומלווי כספים (לרכישת חיות להקרבה) תומכים בה. ראוי לציון כי השרה התבטאה בפומבי נגד צריכת חלב, כשהיא חושפת את העובדה שרוב ההודים מעדיפים שלא לדעת - ייצור חלב כרוך בפגיעה קשה בפרות, כולל הריגתן.
פיקוח (אמיתי!) על ניסויים
המשרד שבראשו עומדת מאנקה גנדי מפעיל את "הוועדה למטרת בקרה ופיקוח על ניסויים בבעלי-חיים" (CPCSEA), אשר מבצעת חקירות במוסדות מחקר תחת סמכות ממשלתית. לא מדובר במילוי טפסים ובאישור אוטומטי של ניסויים (כפי שעושה המועצה לניסויים בבעלי-חיים בישראל) אלא בחקירות שמטרתן לחשוף תנאי חיים קשים במעבדות, וכדומה - בניגוד לחוק. בעקבות תיעוד מצבן של חיות במוסד הלאומי לווירולוגיה ב-Pune, למשל, דרש בחודשים האחרונים משרדה של מאנקה להפסיק את הניסויים במקום ונכנס לעימות עם משרד הבריאות. כך נוצר ויכוח מוזר במקצת, בהתחשב בכך, שהוועדה נועדה לפעול לרווחת בעלי-החיים: משרד הבריאות האשים את מאנקה שמינתה לוועדה רק "אנשי רווחת בעלי-חיים", ואילו היא השיבה שהוועדה כוללת גורמים מבחוץ, ללא עניין מיוחד ברווחת בעלי-חיים, כולל אנשי משרד הבריאות.
למען חיות הבר
אחד מן הנושאים שמצליחה מאנקה גנדי לקדם הוא הגנה על חיות בר. היא פועלת נגד ציד ונגד הרס שמורות טבע לצורך שימושים כלכליים, כגון הקמת מפעלים, מרעה ותיירות אינטנסיבית. היא הצליחה לקדם בניית גני חיות דמויי סביבה טבעית ליד אזורים עירוניים גדולים, ולשחרר בהם חיות בר (שלא ניתן עוד להשיבן לטבע) שהוחרמו מכלובים צפופים בגני חיות קטנים. נוסף לכך, היא קידמה את ההגנה על כלבים, וכיום אסור להרוג אותם ברבות מערי הודו.
דת, סביבה וכבוד
בתפיסת העולם של מאנקה גנדי ניכרים השורשים הדתיים. במאמר שלה, המתאר את האכזריות שבתעשיות היופי, היא מזכירה ניסויים מחרידים שנערכים בבעלי-חיים כדי לייצר מוצרי קוסמטיקה, שיטות לפשיטת עורם של נחשים ולטאות לייצור מוצרי עור אקזוטיים, הרג איילים כדי להפיק מגופם בושם ועוד - וגם את השיטות לייצור משי, הכוללות הרג זחלים. התנועה לזכויות בעלי-חיים במערב אינה עוסקת בזחלים, מתוך הנחה שמערכת העצבים שלהם אינה מפותחת והם אינם חשים דבר. אולם לפי תפיסת-עולמה של מאנקה, גם לחייהם של זחלים יש ערך וגם לחייהם של צמחים. כאן ניכר גם הרקע ה"ירוק" שלה. אין ספק, שהיא מחויבת לזכויות בעלי-חיים כשלעצמן, אולם היא נוהגת להדגיש גם את ההיבט הסביבתי של הפגיעה בבעלי-חיים ואת הנזק הגלום בכך עבור בני-אדם. למשל, בנאום שנשאה בפתיחת מקלט לחמורים בינואר 2000, אמרה השרה:
מעל לכל עומד הכבוד שרוחשת מאנקה לבעלי-החיים. "אינך צריך/ה בהכרח לאהוב משהו כדי לדאוג לו", היא אמרה במקום אחר. "צריך שיהיה לך כבוד. אהבה היא רגש כה שולי, בהשוואה לזה."
מקורות ומידע נוסף
"Biographical Sketch, Member of Parliament, 13th Lok Sabha: Gandhi, SMT. Maneka", http://alfa.nic.in/lok13/biodata/13UP13.htm
Indian NGOs, "Interviews: Smt Maneka Gandhi", http://www.indianngos.com/interviews/manekagandhi.html
"Maneka Gandhi", http://mac.aes.ac.in/hsweb/projs/com_stud/projro/ngo.html
Poornima Joshi, "Your Men Share My Concern, Maneka Tells Health Minister", The Indian Express, Saturday, May 25, 2002, http://www.indian-express.com/full_story.php?content_id=3300
Purnima S. Tripathi, "Maneka and Some Manoeuvres", Frontline - India's National Magazine, Volume 18, Issue 25, Dec. 08 -21, 2001, http://www.flonnet.com/fl1825/18250260.htm
"City Government Refuses to Euthanize Dogs, Despite Protests", DogsInTheNews.Com, Saturday, May 19, 2001, http://www.dogsinthenews.com/issues/0105/articles/010519a.htm
Ahimsa of Texas, "Mrs. Maneka Gandhi's speech delivered at the opening ceremony of the Donkey Sanctuary in India on January 12, 2000", http://www.ahimsatx.org/india/speech.htm
Poornima Harish , "Animal Sacrifice: One brave woman leads the fight for a total end to ritual killing", Hinduism Today, April 1999, http://www.hinduismtoday.com/1999/4/1999-4-12.html
"Maneka Claims Cabinet Post for Animals", Animal People October 1998, http://www.animalpeoplenews.org/98/8/maneka.html