לוויתנים בסכנה: בין יפן לאוסטרליה

יפן רוצה להרוג יותר

באפריל גילו כלי-התקשורת ביפן, שהמדינה מבקשת להכפיל את מכסת הלוויתנים שהיא צדה. תוכנית זו תובא ביוני 2005 לדיון במפגש של נציבות ציד הלוויתנים הבינלאומית (IWC) בדרום-קוריאה. נציבות זו היא הגוף הבינלאומי הממונה על בקרת ציד לוויתנים. באופן רשמי, הפסיקה יפן לצוד לוויתנים למטרות מסחריות ב-1986, בעקבות לחץ בינלאומי. אולם בשנה שלאחר מכן פתחה בתוכנית ציד לוויתנים "למחקר מדעי". המדובר בציד בכמויות מסחריות, וכל בשר הלוויתנים הניצודים נמכר בסופו של דבר למאכל. המין העיקרי שנופל קורבן לציידים היפנים הוא מין קטן בשם לוויתן מינקי (גוץ). המכסה המוצהרת עומדת על כ-400 בשנה ולדברי נציג ניו-זילנד ב-IWC, יפן הורגת כיום כ-700 לוויתנים בשנה. רובם ניצודים באזור אנטארקטיקה. יפן מבקשת להכפיל כמעט את מכסת לווייתני המינקי שהיא צדה, ולפתוח בציד לווייתנים משני מינים נוספים: לוויתן מצוי ולוויתן גדול-סנפיר.

התנגדות בינלאומית

מול יפן מתייצבות אוסטרליה, ניו-זילנד, בריטניה וארצות-הברית, המבקשות לשים קץ לציד הלוויתנים בכלל. ראש ממשלת אוסטרליה, ג'ון הווארד, כבר הביע את מחאתו בפני ראש ממשלת יפן, ג'וניצ'ירו קויזומי, כאשר נפגשו בטוקיו בחודש שעבר. הווארד גם אמר לעיתונות: "אנו מתקשים להאמין שדילול כ-400 לווייתני מינקי הוא מדעי". בינתיים בדקה אוסטרליה אפשרות לפעול נגד יפן באמצעות בית-הדין הבינלאומי, ואפילו לפעול בכוח נגד הציידים. האפשרויות נזנחו לעת-עתה. הממשלה חוששת מהסתבכות צבאית, ומהלך משפטי ייארך שנים, ולדברי השר לענייני הסביבה, יהיה במהלך כזה כדי להציל מין אחד לכל היותר.

למי "שייכים" הלוויתנים?

טענות טריטוריאליות הן הבסיס למאבק משפטי אפשרי. אוסטרליה טוענת לבעלות על 42% מיבשת אנטארקטיקה (על שאר היבשת טוענות שש מדינות אחרות) אולם מדינות רבות בעולם, וביניהן יפן, אינן מכירות בטענות טריטוריאליות אלה. אוסטרליה, שהפסיקה לצוד לוויתנים בשנות השבעים, הכריזה על האוקיינוס עד 200 מייל ימיים מקו החוף שלה כמקלט ללוויתנים מחמישה מינים (לא כולל את המינקי). גם לניו-זילנד תביעות דומות. לדברי שר השימור של ניו-זילנד, קריס קארטר, לוויתנים החולפים במי ניו-זילנד הם לוויתנים של ניו-זילנד, והם שייכים לכל המין האנושי(!). קארטר אומר, שהוא יפתח את תעשיית הצפייה בלוויתנים – ענף תיירותי משגשג בניו-זילנד, הנחשב כחלופה לציד מבחינה כלכלית. לדברי קארטר, צפייה בלוויתנים ובדולפינים מספקת כיום אפשרות כלכלית מצוינת לקהילות עניות.

הזירה ביוני 2005

המאבק ב-IWC יהיה קשה לידידי הלוויתנים. לדברי קארטר, יפן משלמת למדינות עניות כדי שיצביעו לטובתה בנציבות. מצד אחר, המאמץ הדיפלומטי האוסטרלי מתמקד באירופה, והשר לענייני הסביבה, יאן קמפבל, יעלה בפני המדינות החברות ב-IWC הצעה לאסור באופן קבוע כל ציד מסחרי של לוויתנים. השר מעריך שיזכה בתמיכה של 35-25 מדינות, מתוך 61 מדינות חברות (אמנם לא כולן שולחות נציגים לכינוסים. ישראל אינה חברה ב-IWC). יש לזכור, שהמטרה המוצהרת של IWC כיום אינה הגנה על לוויתנים, אלא שימור המינים כדי לאפשר את המשך הציד. על כל פנים, יפן תזדקק לרוב של 75% כדי להתיר חידוש של ציד מסחרי.