פוך: הריפוד התלוש
תמונות של מריטת נוצות מעופות חיים
עם בוא החורף: חומר למחשבה
בשוק השמיכות והכריות בישראל יש שפע של חומרי מילוי סינתטיים. אולם יצרני הפוך, שעשוי מנוצות שנתלשו מגופם של עופות מים חיים, עדיין משווקים את מוצריהם בקנה-מידה גדול. מריטת נוצותיהם של עופות חיים עופות חיים היא שיטה אלימה במיוחד, הגורמת כאבים קשים במשך ימים, לעופות שנשחטים בגיל צעיר עבור בשרם, חלקם לאחר פיטום. עובדות אלה ידועות דיין כדי לאפשר לנו להביא מידע כללי על תעשיית הנוצות, אך מטריד לגלות עד כמה הציבור אינו מודע לסבלם של העופות בתהליך ייצור המוצרים מנוצות. אפילו ארגונים לזכויות בעלי-חיים ממעטים להתייחס לנושא (PETA, למשל, מפרסמים דף מידע קצר, המשותף לתעשיית הנוצות ולתעשיית... המשי!). גם תמונות של מריטת עופות חיים אינם מוכרים כמעט. התמונות שאנו מביאים כאן הן נדירות, ורובן אינן לקוחות מתוך התעשיות הגדולות.האו"ם: מורטים שוב ושוב
תמונה זו פורסמה על-ידי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO), ונראות בה עובדות התעשייה הפולנית - אחת מתעשיות הפוך הגדולות בעולם - מורטות אווזים. המקור לתמונה מ-1995.
מתוך הטקסט שמפרסם הארגון עם התמונה:
"האיסוף של נוצות ופוך מהחזה של אווזים חיים אפשרי מכיוון שבגיל שבין 10-9 שבועות נוצות הפלומה הבוגרות שלהם, יחד עם נוצות רכות אחרות, מתחלף באופן טבעי. על-ידי תזמון תהליך המריטה כך שיתאים לחילוף הנוצות הטבעי, ניתן לאסוף את נוצות החזה והפוך. אווזים בתהליך גדילה [כלומר אווזים שמנוצלים לייצור בשר או לפיטום] ניתן למרוט אפוא כל שישה שבועות בקירוב באופן שיתאים אחר כל חילוף עוקב. [...] "אווזי רבייה [המנוצלים להטלת ביצים שמהם יבקעו אווזים שיפוטמו לשחיטה] ניתן למרוט במהלך התקופה שמחוץ להטלה בלוח-זמנים דומה של כל שישה שבועות כשההמלצה היא שהמריטה האחרונה תתרחש חודשיים וחצי לפני ההטלה. באופן רגיל, המלצות אלה מביאות לשלוש מריטות בעונה."
בהמשך, נאמר שבפולין מצאו שניתן לבצע ארבע מריטות בעונה. מה שהטקסט אינו מציין, כמובן, הוא שתזמון המריטה עם חילוף הנוצות הטבעי אמנם מאפשר מריטות תכופות בגלל התחדשות הנוצות, אך הוא לא מונע כאב עז במריטה עצמה, כי הנוצות והפלומה קשורים לגוף. ומצוקה קשה כתוצאה מכך שהאווזים נחטפים ומוחזקים בכוח על גבם, כשרגליהם קשורות.

תלישת הנוצות
תמונה קטנה זו מראה מריטה של עופות בתנאים תעשייתיים, והיא מובאת על-ידי אתר שמבהיר שזו איננה השיטה הנהוגה לפי המלצותיו. מי שטורחים לצלם מריטת נוצות, מתייחסים למריטה בקנה-מידה קטן. תמונות מריטת הברווזים הבאות, לקוחות ממשק משפחתי קטן במדינת מיזורי:
הברווז הפוך על גבו והמורטת קושרת את רגליו כדי שמאבקיו להשתחרר לא יפריעו לה בעבודה. בהדגמה היא משתמשת בסרט רחב; השימוש בחוט יפצע את רגלי האווז.


הנוצות המועדפות הן הפלומה, שנראות כמו זו שבתמונה משמאל. אולם בתנאים תעשייתיים, נמרטות גם נוצות בוגרות יותר, עם קולמוס ואחיזה חזקה בעור; אפילו בעלת המשק הקטן במיזורי ממליצה למרוט אותן "אם הן "מפריעות להגיע לרכות יותר". אתר דרום אפריקאי, אשר מציג את האווזים הנמרטים כ"חיות מחמד" ומתנגד למריטה המקובלת בתנאים תעשייתיים, טוען שאין למרוט אלא את נוצות הפלומה הרכות בלבד. בכל הנוגע לנוצות הארוכות יותר, "נוצות אלה אינן נמרטות, לכן למעשה אין דם בפלומה ובנוצות שנמרטו ביד".
כפי שמראים התחקירים הנדירים על מריטה בתנאים תעשייתיים, הייצור התעשייתי של פוך ושל נוצות, על-ידי פועלים המורטים בקבלנות עופות רבים, מפר את כל ההמלצות הללו.
מה חשבתם? ספרו לנו בתגובות!
http://anonymous.org.il/art254.html
מקורות
FAO Corporate Document Repository, Goose Production, "chapter 10. Feather and Down Production", Food and Agriculture Organization of the United Nations, Agriculture Department, accessed 26.11.2004.
"Goose Farming - Book review", Farmer's Weekly 30, November 2001, p. 27.
Gina Hilton, "Plucking Ducks", photographs by Robert McKenzie, Bittersweet Vol. I No. 3, Spring 1974.
"Goose Farming - Book review", Farmer's Weekly 30, November 2001, p. 27.
Gina Hilton, "Plucking Ducks", photographs by Robert McKenzie, Bittersweet Vol. I No. 3, Spring 1974.