יענים במשק
תעשיית הנוצות והעור
יענים המגודלים במשקים חקלאיים מנוצלים בתעשיות הבשר, העור והנוצות. ישראל הייתה עד לאחרונה היצואנית השנייה בגודלה בעולם של בשר יען והחזיקה ב-13% מהשוק העולמי (אחרי דרום אפריקה, המחזיקה 80% מהשוק). בדרום רמת הגולן פעל עד לפני מספר שנים משק פיטום יענים, שבו צופפו 15,000 יענים - הריכוז הגבוה ביותר של יענים בעולם.
היען הוא חיית בר שהוכנסה לגידול במשקים לראשונה במאה ה-19. יענים חיים באופן טבעי במישורים החמים והיבשים של אפריקה. הם עוברים בכל יום על פני מרחק של כ-30 ק"מ. מהירות ריצתם עשויה לעלות על 60 קמ"ש. כ-60% מן הפעילות היומית של היען מוקדשת להליכה. במשקים מוגבלות היענים לשטחים מצומצמים. השילוב בין הכליאה במרחב מוגבל לבין הזנה מרוכזת לעידוד השמנה מזורזת, מוביל לבעיות רגליים חמורות, שמפתחים יענים רבים בשבי. אף על פי שיענים עשויים להאריך חיים עד גיל 70 ויותר, הם נשחטים בהיותם בני 14 חודשים בלבד.
ההזדווגות הטבעית בין יענים מתבצעת לאחר ריקוד חיזור מורכב ורב רושם. במשקי היענים מחליפה את ההזדווגות הזרעה מלאכותית. מתוך חוברת הדרכה למגדלים של משרד החקלאות: "בשיטה זו יש לתפוס ולקבע את הזכר. לאחר מכן מוציאים ידנית את איבר המין מתוך הקלואקה, ועל-ידי לחיצה... מתקבלת הזירמה... בניסיוננו שיטה זו, התברר כי ניתן לחלוב זכרים בשיטת מירוק זו רק מעט פעמים, מכיוון שהזכר נכנס לעקה [stress], והוא לא משתף פעולה. יתירה מזו, החדרת היד גורמת לדימומים ודלקות באזור הקלואקה".
התא המשפחתי של היען מורכב מאם ואב, העוסקים שניהם בבניית הקן, בדגירה ובליווי האפרוחים. האב אף יקריב את עצמו במצב של סכנה לצאצא: הוא יסיט את תשומת ליבו של הטורף לעבר עצמו, כשהוא מחקה תנועות צליעה ויוצר את הרושם שהוא פצוע. במשק המודרני נשללת מן היענים כל אפשרות למגע ולקשר בין צאצאים לבין הוריהם: הביצים נגזלות מן היען מייד לאחר ההטלה ונלקחות להדגרה או לתעשיית המזכרות.
אחת השיטות האכזריות ביותר בתעשיית היענים היא מריטת הנוצות. נוצותיהם נתלשות מגופם פעמיים במהלך חייהם: בפעם הראשונה בגיל שבעה חודשים, ובפעם השנייה סמוך למועד השחיטה או מייד אחריה. המריטה מתבצעת באופן ידני או מכני, באמצעות הכנסת היען לתוך "קופסת מריטה". המכונה תולשת את נוצות היען בצורה חסרת הבחנה ואלימה. בשל מקרים רבים, שבהם יענים מבוהלים ניסו להתגונן מפני המכונה והתעוורו ונפגעו בצורות שונות, החלו לחבוש ליענים בטרם כניסתם למכונה "קסדת מגן". המריטה כרוכה בכאב עצום ובבהלה, וגורמת שטפי דם, קריעות עור ופציעות. מתוך כתב-עת חקלאי: "על העוף לעמוד בנינוחות כשהנוצות נמרטות... אלה שמקבלים את התהליך שורדים; אלה שמהווים בעיה מסיימים את דרכם במשחטה". ואכן, התנהגות העופות במכונות מגוונת ונעה בין התנגדות (קפיצה, ניקורים, נפנוף כנפיים, קריאות מצוקה וכו') לבין מצב של שיתוק (חוסר תנועה, ראש מכונס מתחת לגוף וכו').
הימנעו מביקור בחוות יענים תיירותיות. המגדלים מנצלים את העובדה שהיען היא עוף אקזוטי ומיוחד בכדי להפיק רווחים צדדיים מחוות הפיטום והמריטה.
ההזדווגות הטבעית בין יענים מתבצעת לאחר ריקוד חיזור מורכב ורב רושם. במשקי היענים מחליפה את ההזדווגות הזרעה מלאכותית. מתוך חוברת הדרכה למגדלים של משרד החקלאות: "בשיטה זו יש לתפוס ולקבע את הזכר. לאחר מכן מוציאים ידנית את איבר המין מתוך הקלואקה, ועל-ידי לחיצה... מתקבלת הזירמה... בניסיוננו שיטה זו, התברר כי ניתן לחלוב זכרים בשיטת מירוק זו רק מעט פעמים, מכיוון שהזכר נכנס לעקה [stress], והוא לא משתף פעולה. יתירה מזו, החדרת היד גורמת לדימומים ודלקות באזור הקלואקה".
התא המשפחתי של היען מורכב מאם ואב, העוסקים שניהם בבניית הקן, בדגירה ובליווי האפרוחים. האב אף יקריב את עצמו במצב של סכנה לצאצא: הוא יסיט את תשומת ליבו של הטורף לעבר עצמו, כשהוא מחקה תנועות צליעה ויוצר את הרושם שהוא פצוע. במשק המודרני נשללת מן היענים כל אפשרות למגע ולקשר בין צאצאים לבין הוריהם: הביצים נגזלות מן היען מייד לאחר ההטלה ונלקחות להדגרה או לתעשיית המזכרות.
אחת השיטות האכזריות ביותר בתעשיית היענים היא מריטת הנוצות. נוצותיהם נתלשות מגופם פעמיים במהלך חייהם: בפעם הראשונה בגיל שבעה חודשים, ובפעם השנייה סמוך למועד השחיטה או מייד אחריה. המריטה מתבצעת באופן ידני או מכני, באמצעות הכנסת היען לתוך "קופסת מריטה". המכונה תולשת את נוצות היען בצורה חסרת הבחנה ואלימה. בשל מקרים רבים, שבהם יענים מבוהלים ניסו להתגונן מפני המכונה והתעוורו ונפגעו בצורות שונות, החלו לחבוש ליענים בטרם כניסתם למכונה "קסדת מגן". המריטה כרוכה בכאב עצום ובבהלה, וגורמת שטפי דם, קריעות עור ופציעות. מתוך כתב-עת חקלאי: "על העוף לעמוד בנינוחות כשהנוצות נמרטות... אלה שמקבלים את התהליך שורדים; אלה שמהווים בעיה מסיימים את דרכם במשחטה". ואכן, התנהגות העופות במכונות מגוונת ונעה בין התנגדות (קפיצה, ניקורים, נפנוף כנפיים, קריאות מצוקה וכו') לבין מצב של שיתוק (חוסר תנועה, ראש מכונס מתחת לגוף וכו').
מה אפשר לעשות?
להימנע מקניית מוצרי יענים! נוצות יענים ניתן למצוא לרוב במטטאי-אבק, בקישוטים ובחפצי נוי ובבגדים, בעוד שעור יען עשוי להימצא בתיקים, ארנקים וכד'.הימנעו מביקור בחוות יענים תיירותיות. המגדלים מנצלים את העובדה שהיען היא עוף אקזוטי ומיוחד בכדי להפיק רווחים צדדיים מחוות הפיטום והמריטה.
http://anonymous.org.il/art245.html
מקורות
"הזרעה מלאכותית ביענים", ד"ר אבי רוזנשטראוך, ד"ר ישראל רוזנבוים, פרופ' מיכאל פרידלנדר, ניסויי שדה של מדריכי שה"מ 93-96 בשלוחות הודיים, אווזים, יענים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שירות ההדרכה והמקצוע, המחלקה לעופות, חוברת מס' 4, אוקטובר 1996.Karen Davis, "Nowhere To Hide", United Poultry Concerns press, Fall/Winter 1993, Volume 3, Number 4.
"What the Compassionate Consumer Should Know About Down", PETA NEWS, Nov.-Dec. 1988.
"What the Compassionate Consumer Should Know About Down", PETA NEWS, Nov.-Dec. 1988.