להיות חזיר בגליל

רבבות חזירים חיים בישראל בכל רגע נתון. במדינה שרוב תושביה יהודים או מוסלמים, שאכילת בשר חזיר אסורה לפי דתם, מתקיימת כמעט בחשאי תעשייה גדולה ואינטנסיבית, עם כל החסרונות המוכרים בתעשייה זו בחו"ל. טיוטת תקנות, שאמורות להקל מעט על חיי החזירים, קבורה במנגנון הסחבת של משרד החקלאות. ובינתיים אפשר לראות את החזירים כלואים וסובלים ב"חזיריות".

איתן, חקלאי העובד בשדות בגליל המערבי, ביקר במתקן כליאה של חזירים באזור עבודתו ושלח את התמונות לאנונימוס וצירף דברי הסבר קצרים (התמונות מבחוץ צולמו בספטמבר 2005 והתמונות מבפנים צולמו באפריל 2005). במקום יש שלוש "חזיריות" – מתקנים הכוללים אימהות, גורים וחזירים בתהליך פיטום בגילאים שונים. להערכתו, יש בכל חזירייה מאות חזירים. איתן ביקש רשות להיכנס ולצלם: "פועל חביב ליווה אותי, ענה לי בלבביות על כל שאלה שהצגתי בפניו ואף הציע לי כיבוד."

מבט מבחוץ: "המבנים עשויים פח ובטון, הם מכוערים בכל קנה מידה ואת צחנתם קשה לתאר במילים."

חזירה כלואה בתא הנקה: "החזירות שאני ראיתי היו במצב שכיבה תמידי, מבלי יכולת לזוז, בשל גודלו הזעיר של הכלוב וגם בשל משקלן וגודלן העצום."

אימא כמכונת הנקה: "האמהות רבצו ללא תנועה, הגורים נראים פעלתנים ומלאי אנרגיה. הסאונד הכללי במקום מאופיין בצרחות בלתי פוסקות."

הגורים חיים בצפיפות רבה על רצפת רשת ומצע מטונף.

זרימת המים לשתייה מופעלת באמצעות לחיצה – אחת מן הפעילויות הבודדות שיכולה החזירה לבצע בכלאה. "החזירים הגיבו לנוכחות שלי בסקרנות מסוימת, אך יותר מכל, החזירות מקרינות ייאוש."

בצפיפות גבוהה וללא ניקוז מספק, החזירים מתבוססים בהפרשותיהם. כשיגיעו למשקל 90-80 ק"ג, בגיל חמישה חודשים בקירוב, ישלחו אותם לשחיטה: "חזיר שנוסק למשקל זה זכאי לתואר סוג א'."

גופות של חזירים שמתו מושלכות עם הזבל על אם הדרך: "הצרחות האדירות נשמעות למרחוק. ידוע לי שהפועלים במקום מכים חזירים 'לא ממושמעים'. וכמובן שמסיבות מגוונת, חלק מהחזירים אינם שורדים את כל תקופת הגידול וגופתם מושלכת החוצה או אל מכולת האשפה."