"שקר המזון" - תחקיר כלבוטק

היסטוריה של חשיפות

ל"כלבוטק" יש היסטוריה עשירה של חשיפות ההתעללות השגרתית בבעלי-חיים בתעשיות המזון. כמה מחשיפות אלה תרמו לקידום רפורמות: בעקבות תכנית ששודרה ב-2002, שחשפה צילומי גדיעת קרניים של פרות בתעשיית החלב, ללא הרדמה, אסר משרד החקלאות לקיים פרקטיקה זו. תכניות נוספות חשפו את ההרג של אפרוחים זכרים ושל תרנגולות בתעשיית הביצים בתום תקופת ההטלה שלהן, וכן בעיות תברואתיות בתעשיית הבשר.

התוכנית האחרונה שודרה במסגרת סדרת התחקירים "שקר המזון", המבקרת מגוון רחב של בעיות בתעשיות המזון השונות. היחס לבעלי-חיים בתעשיות המזון לא עמד במוקד העניין של התכנית – חציה הראשון הוקדש לביקורת על איכות הבשר המופשר שמשווק לצרכנים כבשר טרי, ולסכנות בריאותיות הנשקפות לציבור מבשר המגיע משחיטה ללא פיקוח. כל זאת ללא התייחסות לבעלי-החיים שמגופם נלקח בשר זה. רק בשלב מאוחר בתכנית, הוזכרו הנפגעים העיקריים של תעשיית הבשר: בעלי-החיים המנוצלים בה.

בדיר: הגבלת תזוזה וחיתוך איברים

הסקירה המפורטת ביותר בתוכנית ניתנה לתעשיית בשר החזיר. אף על פי שהחוק בישראל מגביל את תעשיית החזיר למספר מצומצם של יישובים, מדובר למעשה בתעשייה גדולה: 180,000 חזירים נשחטים מדי שנה בישראל – יותר מפרות. התוכנית חשפה תמונות קשות של החזקת חזירות בתאי הריון והנקה – תאים צרים שלא מאפשרים לחזירות אפילו לעמוד או להסתובב. כמו כן, נחשפו לראשונה צילומים המתעדים את כריתת השיניים והזנבות המתבצעת בחזירים צעירים (במטרה לצמצם את נזקי האלימות הנגרמים כתוצאה מהצפיפות בדיר) ואת הובלת החזירים לשחיטה תוך שימוש בשוקרים חשמליים.

התוכנית מציגה גם תגובתו המתחמקת של משרד החקלאות, הטוען שלא התקבלו אצלו פניות בנושא צער בעלי-חיים במשחטות או במתחמי הגידול של חזירים. למעשה, משרד החקלאות מתחמק מזה שנים מחובתו לפי חוק צער בעלי-חיים להתקנת תקנות להחזקת חזירים, והיעדר התקנות מונע אפשרות לשימוש משמעותי בחוק.

רונית, פעילת אנונימוס שצילומיה שודרו במסגרת התחקיר, מספרת על חוויותיה מביקור בחזירייה:

"החלק הקשה ביותר, בעיניי, היה צילום בתאים שבהם מוחזקות החזירות המיניקות. אלו כלובים בערך בגודל הגוף שלהן, שמאפשרים להן רק לשכב על הצד, כמעט בלי אפשרות תזוזה. הסורגים של הכלוב בנויים בצורה כזו שמאפשרת לגורים שלהן לינוק מהן, ולא יותר מזה. וגם הגורים מוחזקים בצפיפות נוראית.

תיעדנו איך הפועלים חותכים לגורי החזירים את השיניים והזנבות. החיתוך מתבצע בתא ההנקה. העובד תופס את החזרזיר – לפעמים מהידיים הקדמיות, לפעמים סתם באוזן. החזרזיר צווח בדרך-כלל ומנפנף בגפיים ומנסה להתנגד. העובד לופת אותו בין שתי הלסתות, כשהפה פתוח, ואז החזיר מרוסן ומפסיק לזוז. העובד חותך עם קאטר את ארבעת הניבים – שניים עליונים, שניים תחתונים. לאחר מכן הוא לוקח מזרק של אנטביוטיקה ומשפריץ לתוך הפה של החזרזיר (השימוש במזרק הוא למדידה, למרות שיש מחט. החומר לא מוחדר בהזרקה, אלא בבליעה).
אחר-כך העובד הופך את החזרזיר, עוזב את הלסת, ותופס את הזנב. הוא מלפף את הזנב, וחותך חלק ממנו (בערך שליש) באותו קאטר שבו נחתכו השיניים.
אחרי החיתוכים, העובד מסמן את החזיר בצבע ירוק, זורק אותו על הרצפה ועובר לחזיר הבא. החזיר שנחתך רועד ומחפש קירבה של אחיו ואמו. אך האם לא יכולה לזוז, והיא גם נורא אפאטית. החזרזירים האחרים שקועים בכאב שלהם. דם ניגר מהזנב ומהפה. היה חזרזיר שבערך 10 דקות אחרי החיתוך ניסה לינוק.

לאחר מכן המשכנו למשחטה. החזירים מובלים אליה דרך מעין שביל מגודר, גבוה יותר ממנה. מדי פעם עובד בא ומדרבן אותם להתקדם על-ידי הפחדות ובעיטות. בכניסה למשחטה, בסוף השביל המגודר, נכנסים החזירים לתא ההימום בזה אחר זה. לאחר שחזיר נכנס, עובד אוחז במלקחיים, ומהמם בשוק חשמלי את החזיר. עובד אחר משפריץ עליו מים מצינור לפני ואחרי ההימום.
לאחר ההימום, פותחים דלת ימנית של התא, והחזיר נופל במגלשה מגובה של 2 מטר בערך, כאשר רגליו פונות למעלה והראש כלפי מטה. הוא עדיין שוכב בגובה של בערך מטר מהרצפה, שעליה עומד עובד. העובד דוקר אותו בעורק הראשי. החזיר מפרפר, צווח ומזיז את הגפיים, וניכר בו שהוא בהכרה מלאה. העובד מהדק סביב הרגליים האחוריות שלו שלשלאות שמשתלשלות ממוט שתלוי מעליו. הוא מונף באוויר מהשלשלאות, כשהוא עדיין ממשיך לגסוס – מנפנף בגפיים, נוטף דם.
הביקור בחזירייה היה חוויה לא קלה מבחינה רגשית, אבל היא הייתה שווה את זה, כדי לחשוף את המידע לציבור הרחב."

תעשיית הביצים: מדגרות, כלובים, והרג תרנגולות

בתוכנית נסקרו כמה מהפגיעות בבעלי-חיים בתעשיות מזון נוספות. תעשיית הביצים הוזכרה תוך התייחסות לכליאה בכלובים, העומדת כיום לדיון בכנסת, בעקבות העתירה לבג"ץ שהגישו אנונימוס וארגונים נוספים. הוזכרו גם חיתוך המקור של התרנגולות, והרג התרנגולות בסיום תקופת ההטלה שלהן. ההרג מכונה בתוכנית "פינוי מטילות זקנות" – אם כי המילה "זקנות" מטעה, כי מדובר בתרנגולות בנות שנתיים בלבד, שעברו רק חלק קטן מתוחלת החיים הטבעית שלהן. עם זאת, כבר בגיל זה יורד קצב הטלת הביצים שלהן במידה כזו שכבר לא משתלם יותר לנצלן לייצור ביצים, וזול יותר להחליף אותן בתרנגולות צעירות יותר. התמונות ששודרו בתוכנית מראות פועלים המוציאים בכוח תרנגולות מהכלובים, כשהם תופסים אותן ברגליהן, ומשליכים אותן למכלי ענק, שם הן נמחצות למוות על-ידי תרנגולות אחרות. מכונה המחשמלת את התרנגולות הוכנסה לשימוש בשנים האחרונות במטרה לצמצם את סבלן של התרנגולות במהלך ההמתה, אך השימוש בה אינו מונע לחלוטין תופעות מסוג זה, מכיוון שלא כל התרנגולות מתות כשהן עוברות במכונה. מכיוון שהפועלים האחראים על השמדת התרנגולות לא שמים לב לגורלה של כל תרנגולות בנפרד, התרנגולות החיות מושלכות עם המתות למכלי האשפה.

גדיעת קרניים

נושא נוסף שהוזכר בתוכנית הוא גדיעת הקרניים של פרות בתעשיית החלב. נושא זה נחשף ב"כלבוטק" בעבר, וגם אז סופקו הצילומים ל-ידי אנונימוס. לאחר החשיפה הקודמת, הוציא משרד החקלאות הוראה שלא לגדוע יותר קרניים ללא הרדמה. אולם הוראה זו לא לוותה בשום פעילות אכיפה, ולכן קשה להעריך עד כמה היא באמת נאכפת. בתוכנית הוזכרה בלקוניות החלופה החוקית לגדיעת הקרניים בתור "מריחתן בחומר כימי העוצר את גידולן." למעשה, גם זוהי פעולה אכזרית וכואבת, הכרוכה בהשמדת הרקמה חיה של הקרן בראשית גדילתה על-ידי חומר מאכל.

הזדמנות להסברה

חשיפה נרחבת של ההתעללות בבעלי-חיים במשקים בתוכנית תחקירים מרכזית, יוצרת הזדמנות טובה לדון בנושא עם מכרים. אפשר לשוחח על מצב בעלי-החיים במשקים, על הצורך בשינוי, על חשיבות הבחירה בצמחונות ובטבעונות ועל התמיכה בפעילות לזכויות בעלי-חיים. התוכנית זמינה לצפייה במלואה באתר רשת, ובעמוד זה ניתן לצפות בסרטון מתומצת, הכולל רק את הקטעים בתכנית העוסקים בפגיעה בבעלי-החיים. כדאי להפיץ את התוכנית או את הסרטון בין מכרים, ולהעלות באמצעותם את המודעות למצוקתם של בעלי-החיים.