עתירה לבג"ץ נגד התעללות בחזירים
מקץ עשר שנות סחבת במשרד החקלאות
עמותות "אנונימוס לזכויות בעלי-חיים" ו"תנו לחיות לחיות" עתרו לבג"ץ בבקשה לצו על תנאי שיורה למשרד החקלאות לנמק מדוע לא יותקנו תקנות שיקבעו כללים מינימליים להגנת חזירים מתוקף חוק צער בעלי-חיים. העתירה מפרטת שורה של פרקטיקות אכזריות המתקיימות בתעשייה הישראלית ונאסרו במדינות מתקדמות, כגון:
- כליאת החזירות ההרות והמיניקות בתאי ריסון שאינם מאפשרים כל תזוזה, לעתים אפילו קימה או התהפכות. ההשלכות של הכליאה המשתקת על חיי החזירות הן הרסניות, וכוללות, בין היתר, ניוון גופני מתסכל, פציעות משפשוף חוזר בסורגי המתכת, דיכאון ואף סימני שיגעון ("התנהגות סטריאוטיפית"). כמו כן, בהיעדר תזוזה מעדיפים המגדלים להחזיקן תמיד מורעבות, כדי שלא ישמינו.
- חיתוך שיניים וזנב של גורי חזירים, הנהוג כאמצעי להתמודדות עם התוקפנות והאלימות שהחזירים מסגלים להם עקב תנאי הכליאה הקשים. חיתוך השיניים והזנב מתבצע ללא משככי כאבים.
- הסירוס נועד אף הוא להפחית מחיוניותו של החזיר (וכן לגרום לו להוסיף שומן במהירות ולמנוע "ריח לוואי" אופייני בבשרו) וגם הוא מתבצע ללא הרדמה או אלחוש.
"מהאופי החברתי של החזיר, והאינטליגנציה הגבוהה שלו, נובעים גם צרכים מיוחדים" נכתב בעתירה. "תנאי הגידול הטיפוסיים בדירי חזירים בישראל מתעלמים מאלו. הם מתאפיינים לא רק בפרוצדורות הכרוכות בכאב חריף, אלא גם בבידוד חברתי ובעיקר בכפייה של חוסר מעש ושממון, עד כדי אי-אפשרות להזיז את הגוף וחסך מוחלט בגירויים".
חוק צער בעלי-חיים מחייב את משרד החקלאות להתקין תקנות להגדרת אופן יישומו של החוק בתחומים שונים, וביניהם החזקת חזירים. בעקבות עתירה לבג"ץ שהגיש ח"כ לשעבר אברהם פורז ב-1999 הוקמה ועדה לבחינת הנושא שהגישה את המלצותיה בשנת 2003, אולם ההמלצות לא יושמו. בעתירה הנוכחית, שהוגשה על-ידי עורכי הדין יוסי וולפסון, מיכאל ספרד וכרמל פומרנץ, נמתחת ביקורת קשה על ה"סחבת" בהתנהלות משרד החקלאות:
בעולם
בשנים האחרונות מתחזקת בעולם מגמת החקיקה להפחתת הפגיעה בבעלי-חיים בתעשיות המזון מן החי, ובכלל זה תעשיית בשר החזיר. האיחוד האירופי אסר כבר ב-2003 על כליאת חזירות הרות ומיניקות בתאי ריסון, וחקיקה בנושא התקבלה גם ב-8 מדינות בארה"ב. במקביל החלו תאגידי מזון לאמץ תקנים וולונטריים בתחום, עקב חשיפות בתקשורת של צילומים המתעדים את הפגיעה בבעלי-חיים במשקים. כך לדוגמא, בחודש שעבר הודיעה ברגר קינג כי תדרוש מספקיה להפסיק להחזיק תרנגולות וחזירות הרות בכלובים צרים. בכך הצטרפה ברגר קינג למקדונלד'ס, וונדי'ז, קומפאס (תאגיד הקייטרינג הגדול בארה"ב) וחברות נוספות שהודיעו לאחרונה על מהלכים דומים. לפני כשבועיים הודיעה גם רשת הסופרמרקטים הגדולה בארה"ב Safeway כי תדרוש מספקיה להפסיק את כליאת החזירות בכלובים.
רקע: סחבת בתקנות להגנת חזירים במשקים
ביולי 2002 מינה מנהל השירותים הווטרינריים ועדה לגיבוש תקנות לביצוע חוק צער בעלי-חיים בתעשיית החזירים. אנונימוס העבירה לוועדה עמדה מפורטת שכללה את עיקרי הנקודות המחייבות התייחסות וטיפול על-ידי התקנות. באוקטובר 2003 נשלחה לכל הגורמים הרלוונטיים הודעה לפיה הוועדה "סיימה את עבודתה והגישה את המלצותיה". אל המכתב צורפה טיוטת התקנות, וכן הובהר כי "המעוניינים להעביר את הערותיהם לתקנות המוצעות מתבקשים לעשות כן עד לתאריך 30.12.2003".
בדצמבר 2003 שלחה "אנונימוס" מכתב למשרד החקלאות, בו הבהירה כי תקנות החזירים בסוגיות מסוימות עדיין אינן ראויות, ויותר משהן מגוננות על רווחתם של בעלי חיים הן מחפות על המגדלים המבקשים להנציח תנאי מחייה מחפירים. כך למשל, התקנות מתירות למעשה את הנוהג הנפסד והמיותר של "חיתוך החזרזיר מכל הכיוונים". הנוהג כולל סירוס, חיתוך שיניים, חיתוך זנב וחיתוך אוזניים המבוצעים בסיטונות וכלאחר על-ידי עובדים חסרי הכשרה תוך גרימת נזקים וכאבים קשים.
התקנות מנוסחות כך שבאופן הצהרתי ייראו חלק מהחיתוכים כאילו נאסרו, אך ההיתר לבצעם "במקומות בהם יש תופעה של תוקפנות וכרסום זנבות ואוזניים" – כלומר בכל מקום שבו מצופפים חזירים לגידול מסחרי – הופכת אותן לעלה תאנה גרידא. לא זו בלבד, אלא שלשיקול דעתו של תעשיין-החזירים נמסרת ההחלטה מתי (וכיצד) לחתוך בגוף החזירים (כפי שהיה נהוג ממילא עד כה). התקנות אף מסתפקות ב"המלצה" (חסרת משמעות משפטית) להשתמש בחומר הרדמה או אלחוש, במקרה שבו יבחר (כצפוי) להמשיך לחתוך חזירונים כבעבר. התקנות אף נמנעות מדרישה ברורה לשימוש בחומר מאלחש כלשהו, ומסתפקות בדרישות חסרות משמעות לשימוש ב"כלי חד" וב"אמצעי חיטוי" (שבהם נעשה שימוש ממילא משיקולים מסחריים).
ברוח דברים אלה, נכללו במכתב הצעות קונקרטיות לשיפור התקנות כך שיוכלו לממש את מטרת החקיקה הראשית (איסור התעללות) ובעיקר – להבטיח את מימושה בפועל (נהלי אכיפה).
אולם אפילו תקנות המקנות הגבלות מזעריות אלה נגנזו בלחץ תעשייני החזירים. כל ניסיונות אנונימוס לקדם את התקנות מאז ועד הגשת העתירה, במשך עשר שנים, נכשלו. כך למשל פנה עו"ד אורון שוורץ ביולי 2007 מטעם אנונימוס במכתב לד"ר בן דב, שבו מבוטא תסכולנו לנוכח התעלמות משרד החקלאות מכל הפניות בנושא. כותב עו"ד שוורץ: