תו תקן לזיהוי מוצרים מן החי

תקן מזון בישראל

לפי מכון התקנים הישראלי,

באפריל 2006 הוציא מכון התקנים הישראלי הודעה ל"פעילי תקינה בתחום המזון" בנושא "תקן הישראלי ת"י 1145 – סימון מזון ארוז מראש: רוויזיה כללית ופנייה לקבלת התייחסויות". בהודעה נמסר:

עניין ברווחת בעלי-חיים באירופה

ברקע עבודת המכון הישראלי נמצאת עבודתו של האיחוד האירופי בנושא זה, ומסמך מטעם הנציבות האירופית מוצג בחומר הכנה הולם. במסמך, מוצג סימון מוצרי המזון בתור הליך חיוני, שנועד לאפשר לצרכנים לבחור מתוך הכרה במוצר, שתהליך ייצורו ורכיביו ראויים לפי שיקול דעתם; זאת במקביל להגינות שיש בתוויות כאלה עבור יצרנים, המשקיעים במוצר השקעה שאינה ניכרת בהכרח במוצר כפי שהוא מוגש לצרכן. מעבר לדיון הכללי, מסמך הנציבות האירופית מתייחס במפורש לסימון מוצרים לפי סטנדרטים של "רווחת בעלי-חיים" (דהיינו, לפי תנאים שונים במשק החקלאי, הגורמים רמות שונות של סבל לחיות). אלה הם עיקרי הסעיפים 36-33 במסמך, תחת הכותרת "סימון רווחה":

• הצרכנים באירופה מתקשים לזהות באילו תנאים הוחזקו החיות שמהן הופק המזון, בגלל סימון לא מספק. בסקרים, הצרכנים העדיפו סימון גראפי על פני סימון מילולי.
• סקר נרחב שנערך באירופה בשנת 2005 מצא, שהצרכנים אינם יודעים מספיק על תנאי ההחזקה של החיות כדי להחליט החלטות בתחום הצריכה, ולשם כך יש צורך להפוך את המידע על התנאים החקלאיים לנגיש יותר.
• "תוכנית הפעולה להגנה על רווחת בעלי-חיים" שקיבלה הקהילה האירופית בינואר 2006, מקנה מקום חשוב לקביעת מדדים סטנדרטיים לרווחת בעלי-חיים, שיאפשרו לקבוע הירארכייה של רמות רווחה וסימון בהתאם לכך.
• סימון לפי רמת רווחה מועיל במיוחד כאשר קיימים סטנדרטים שונים המותרים בחוק, למשל בשיטות שונות לייצור ביצים, שקיימת ביניהן תחרות כלכלית.

קשיי יישום

קיימים מספר תחומים, שכל אדם בעל עניין כלשהו ברווחת בעלי-חיים, זכאי לקבל בהם מידע אמין על אריזות המזון. בישראל לא ידוע לנו על עבודת הכנה שנעשתה בתחום של תקן ל"רווחת בעלי-חיים" במוצרי מזון, ואילו העבודה באירופה היא במידה רבה הרחבה ומיסוד של סימון וולונטרי קיים, שהוא פחות מפותח בישראל. יש גם לזכור, שקיים לחץ כלכלי חזק נגד סימון מוצרים באופן "שלילי": קל, באופן יחסי, לשכנע חברות מסחריות לסמן מוצר כ"ידידותי לחיות", אולם לא ניתן לשכנען לשים על אריזות של מוצרים מן החי מידע, המעיד על כך שחיות נפגעו בתהליך הייצור של המוצר. סימון "שלילי" כזה מקביל לאזהרות הבריאותיות שמופיעות על קופסאות סיגריות, וניתן להשיגו בקושי רב, באמצעות חקיקה ומשפט.

"ללא רכיבים מן החי"

ההגינות מחייבת, שכל מוצר מן החי יסומן בתור "מוצר מן החי" ויכלול מידע אלמנטרי על הצפיפות במשק, העיוות התורשתי, שיטות ההרג וכדומה. זה מן הסתם לא יקרה בעתיד הנראה לעין, אולם סימון "חיובי" הוא אפשרי, במיוחד בישראל. בזכות הכשרות, בישראל קל, יחסית, לזהות מוצרים שיוצרו ללא ניצול בעלי-חיים. הסימון "פרווה" מעיד שאין במוצר בשר או חלב, אלא שהוא אינו מסגיר מידע על נוכחות ביצים במוצר. עבור טבעונים, סימון כזה הוא בסיסי ונחוץ ביותר כסמל גראפי בולט לעין, במקום לפתוח בחקירה מפרכת אחר האותיות הקטנות של רכיבי המוצר.

"ביצים מתרנגולות ללא כלובים"

מעבר לסימון "ללא רכיבים מן החי", כל סימון מזון הקשור בבעלי-חיים, נועד למעוניינים לרכוש מוצרים שמקורם בניצול חיות – מתוך העדפה לצורות הניצול המתונות יותר שיש בתעשיות החקלאיות. הדוגמה הבולטת ביותר היא תעשיית הביצים, אשר בישראל כבר מקיימת סימון וולונטרי בפיקוח עמותת חי-משק לביצים שמקורן בלולים עם חצר פתוחה ("ביצי חופש"). התווית אינה מרמזת על החסרונות בלולים כאלה, וכמובן שאינה מעידה על גורלן של התרנגולות בשאר הלולים. למעשה, סימון "ביצים מתרנגולות בכלובים" נראה כמידע אלמנטרי לצרכן. בפועל, חלק ניכר מאריזות הביצים בישראל מסומן באופן שקרי ומטעה ביותר בצילומים, בציורים, ולעתים אף בכיתוב – כאילו מקור הביצים הוא לולים פתוחים עם מרעה חופשי. המצב באירופה שונה לחלוטין. לפי תקנת האיחוד האירופי שהתקבלו בדצמבר 2000 ובאוגוסט 2001, החל מ-1.1.2004 אסור לשווק באירופה ביצים ללא סימון לגבי שיטת הכליאה של התרנגולות. לשון הסימון אמנם קצרה מאוד, אך היא מציינת את כל שיטות הכליאה, לפי שלוש תוויות חובה:

• "ביצי מרעה חופשי" על אריזות ביצים ו"מרעה חופשי" על כל ביצה
• "ביצי אסם" על אריזות ביצים ו"אסם" על כל ביצה
• "ביצים מתרנגולות בכלובים" על אריזות ביצים ו"כלוב" על כל ביצה

שלוש הקטגוריות מוגדרות בתקנה ובחוק (Directive 1999/74/EC). באופן כללי, "מרעה חופשי" כולל גישה לחצר, "אסם" הוא מכלאה ללא כלובים וללא גישה לחצר, וכלובים הם כלובי סוללה, אולם יש לגביהם הגבלות מסוימות על הצפיפות המותרת, שאינן קיימות בישראל (שטח 550 סמ"ר לפחות לתרנגולת, ואילו בישראל השטח המוקצב לתרנגולת עלול להיות אף פחות מ-400 סמ"ר).

"ללא שאריות אנטיביוטיקה"?

רשימת הפגיעות בבעלי-חיים במשקים חקלאיים נראית אינסופית, ולכן אין סוף גם לרשימת פרטי המידע שכדאי לפרסם על תוויות. אך כפי שניתן להבין מתוך מסמך הנציבות האירופית, סימון מוצרים נחוץ, מנקודת-המבט של המתקננים, בעיקר כאשר הצרכנים עשויים להתלבט בין מוצרים קיימים, הפוגעים בחיות במידות שונות. שוק המוצרים האורגניים מן החי הוא אפוא יעד ריאלי לסימון הקשור ברווחת בעלי-חיים. רווחת בעלי-חיים היא נושא שולי בשוק האורגני, שעיקרו להבטיח לצרכנים מוצר פחות מזיק לבריאות – למשל, בגלל הימנעות משימוש באנטיביוטיקה כזרז גדילה. משקים אורגניים צפופים פחות ממשקים רגילים, אך הם עדיין צפופים מאוד והימנעות משימוש באנטיביוטיקה עלולה לגרום לחיות לחלות יותר. עם זאת, באופן כללי נראה שהתנאים במשקים האורגניים פחות גרועים מאלה שבמשקים הרגילים, והם ראויים לסימון ממוסד. ואולי יבוא יום, שבו יהיה מקום גם לסימון "ללא נכויות רגליים" בתעשיית העופות לבשר, כאשר יקומו לולנים שהחליטו לסגת מניצול עופות, שעברו ברירה מלאכותית הרסנית.