האו"ם: נדרש שינוי בתפריט

הדו"ח "להעריך את ההשפעה הסביבתית של צריכה וייצור" מכיר בכך שהבחירות שאנו מבצעים כצרכנים נושאות את ההשלכות הסביבתיות העמוקות ביותר – ולבחירה במוצרים מן החי השלכות הרסניות במיוחד. (צילום: Alex Barth) 

רשויות בעולם וצמחונות

בנובמבר 2006 פרסם ארגון המזון והחקלאות של האו"ם את הדו"ח "צלו הארוך של משק-החי". היה זה הניסיון הראשון בעולם מטעם גוף בעל השפעה פוליטית ניכרת, להתייחס במפורש לנזקים הסביבתיים שגורם הניצול החקלאי של בעלי-חיים. הדו"ח עוסק רק ביונקים ובעופות ומתעלם משורה של השפעות סביבתיות דרמטיות שגורם הניצול החקלאי של חיות אלה; אולם מופיעות בו מסקנות ברורות בעניין חלקו הדומיננטי של משק-החי בפליטת גזי חממה, בשימוש בקרקע חקלאית, בהרס בתי-גידול טבעיים, בזיהום מים ובהכחדת חיות בר. למרות המסקנה המתבקשת, נמנעו מחברי הדו"ח מלהמליץ על הפחתה בצריכת המוצרים מן החי כאמצעי להגנה על הסביבה.

שתיקה מביכה זו לא מנעה מאחרים להסיק את המסקנה העולה מתוך הנתונים, והחל מתחילת שנת 2009, החלו ממשלות במדינות מתועשות להמליץ על הפחתה בצריכת המוצרים מן החי, מטעמים סביבתיים ובריאותיים כאחד. גרמניה, בריטניה, אוסטרליה ושבדיה הן כמה מן המדינות שפרסמו המלצות חלוציות כאלה.

הדו"ח החדש

כעת מצטרף למגמה זו גם הדו"ח "להעריך את ההשפעה הסביבתית של צריכה וייצור: מוצרים וחומרים מועדפים." הדו"ח, בן 110 עמודים, נכתב בידי קבוצת עבודה ב"פאנל הבינלאומי וניהול משאבים בר-קיימא" של "תוכנית הסביבה של האומות המאוחדות" (UNEP). הדו"ח מסכם את מצב המחקר על השפעות סביבתיות לפי שלושה חתכים מובחנים: ייצור, צריכה ושימוש בחומרים.

רוב הדו"ח אינו רלוונטי לדיון במשק-החי ובטבעונות/צמחונות, עקב המקום הרב שמוקדש בו לדיון מתודולוגי כללי ולתעשיות אחרות. כמו כן, במקרים רבים, הדו"ח (או המחקרים שעליו הוא מתבסס) מתייחס לחקלאות בכללה או למזון בכללו – ללא הבחנה בין ייצור מזון צמחי לייצור מזון מן החי. עם זאת, יש בדו"ח גם מידע הממוקד בייצור ובצריכה של מזון מן החי – די והותר לגיבוש מסקנות ברורות.

היסטוריה של הרס

הדו"ח מזכיר, שביובל השנים האחרונות שינו בני-האדם את המערכות האקולוגיות מהר יותר ובאופן מקיף יותר מאשר בכל תקופה אחרת בהיסטוריה, וקובע:

מזון הרסני

לפי "להעריך את ההשפעה הסביבתית של צריכה וייצור",



מהדו"ח עולה קושי לספק הערכות עולמיות לגורמים לנזק סביבתי, אך מודגשת רמת הידע הגבוהה שמספקים מחקרים לאומיים: "ממחקרים מפורטים כאלה עולה, שהשימוש במכוניות פרטיות [...], הצריכה של בשר ומוצרי חלב [...] ומכשירים חשמליים, גורמים השפעות סביבתיות גדולות באופן לא פרופורציונלי" (עמ' 51). כמו כן, "מוצרים מן החי חשובים מכיוון שיותר ממחצית היבולים בעולם משמשת להזנת חיות, לא אנשים" (עמ' 80). עוד מדגיש הדו"ח, שתעשיית הדגים – שלא נסקרה כלל ב"צלו הארוך של משק-החי" – גורמת פליטות גזי חממה בהיקף גדול.

תמונה זו מופיעה בדו"ח (עמ' 34) עם הכיתוב: "למעלה מ-70% מהייצור במים משמש לצריכה ישירה בידי אדם והשאר משמש לשמן דגים ולמנות דגים [במספוא]. בקיצור, שימושי מזון, מספוא ושמן הם הסיבות העיקריות למיצוי המשאבים הביוטיים הימיים." 

מוצרים מן החי

אחד מהמחקרים המעטים שנסקרו בדו"ח תוך התייחסות למוצרים מן החי כקטגוריה מובחנת, מתומצת לפי התרומה היחסית של "קבוצות חומרים מוגמרים" לבעיות סביבתיות ב-27 מדינות האיחוד האירופי ובטורקיה. המחקר מציין מספר קטגוריות של נזקים סביבתיים לכל ק"ג חומר. מבין חמש קטגוריות המופיעות בסקירה, מוצרים מן החי תופסים כ-20% (מעט פחות מנפט גולמי) בקטגוריית הפוטנציאל להתחממות עולמית; הם מהווים בבירור את ה"חומר" המשפיע ביותר בקטגוריית "צריכת חומרים בעלי משקל סביבתי" (כ-35%); ובקטגוריה "תחרות על שימושי קרקע" הם משפיעים יותר מכל החומרים האחרים יחד (כ-68%).

מחקר נוסף שנסקר בדו"ח בהרחבה, הוזמן על-ידי ממשלת גרמניה במטרה לדרג את "תרומתן של סחורות מיוצרות להשפעות הסביבתיות הכוללות." חקלאות בעלי-חיים מדורגת במחקר במקום השלישי מבין כלל הסחורות (אחרי ייצור כלי רכב וייצור ברזל גולמי ופלדה גולמית). עם זאת, חקלאות בעלי-החיים מוצגת כ"סחורה" בנפרד מעיבוד בשר וחלב; כאשר נלקח בחשבון שלב העיבוד, ההשפעה הסביבתית של ייצור המוצרים מן החי גדולה בכ-150% מזו של ייצור כלי רכב.

תמונה זו מופיעה בדו"ח (עמ' 80) עם כיתוב: "מוצרים מן החי, הן בשר והן מוצרי חלב, דורשים באופן כללי יותר משאבים וגורמים יותר פליטות מחלופות המבוססות על צמחים." 

ההמלצה

המלצות הדו"ח העיקריות מתייחסות לשימוש בנפט ולחקלאות. אלה הם עיקר הדברים המתייחסים לחקלאות:


הטענה שקשה למצוא חלופות בחקלאות מוזרה משהו לאור ההכרה המובהקת בכך שמזון מן הצומח עדיף מבחינה סביבתית על פני מזון מן החי. אולם הנקודה החשובה היא, כמובן, שההמלצה לצמצם בצריכת מוצרים מן החי נכתבה בבירור בדו"ח של האו"ם. למרבה הצער, "להעריך את ההשפעה הסביבתית של צריכה וייצור" לא זכה לדברור בולט, ועשרות העיתונים בעולם שהתייחסו אליו למחרת פרסומו – תוך הדגשת ההמלצה על השינוי בתפריט – אינם נמנים, ברובם, עם העיתונים הגדולים. אולם הניסיון שנצבר בעקבות "צלו הארוך של משק-החי" מלמד, שהשפעתו של דו"ח האו"ם על ממשלות ועל ארגונים גדולים מחלחלת לאט ולעומק.

מעתה, גם האו"ם ממליץ על קידום תזונה טבעונית בתור אחת מהדרכים המרכזיות למאבק בשינוי ההרסני של הסביבה. (צילום: QuintanaRoo)