אנונימוס חוגגת 20 שנה של אקטיביזם

בשנים האחרונות השיח הציבורי על זכויות בעלי-חיים הולך ומתפתח. עמותת אנונימוס לזכויות בעלי-חיים ציינה לאחרונה 20 שנה להיווסדה באירוע בסינמטק תל-אביב ובסינמטק ירושלים, תחת הכותרת "חיות אחרות", בסימן יום ההולדת העגול והשינוי שחל סביבנו. פעיל אנונימוס, רונן בר, אמר באירוע: "בחרנו בשם אנונימוס לאות הזדהות עם מיליארדי בעלי החיים שכל אחד מהם הוא אינדיבידואל, אבל מהפרספקטיבה האנושית הצרה שלנו הם חסרי שם, חסרי פנים. אנונימיים. ובעצם, גם רוב הפעילים למען בעלי-חיים שעושים את השינוי הגדול הם אנשים שעובדים קשה בשטח, הרחק מאור הזרקורים. המשרד הראשון שלנו היה בחדרון קטן בבן יהודה, ששימש קודם לחנות פרוות שנסגרה. הצטופפו בו מחשב מקרטע, מכונת צילום, טלפון אחד – והרבה מאוד שלטים, פוסטרים, צבעי גואש, מסיכות, תחפושות, וערימות של פלאיירים וסטיקרים. היום, 20 שנה אחרי, הדברים נראים אחרת. אנחנו נראים קצת אחרת. ואנחנו גם ממש לא לבד. נוספו לנו הרבה שותפים לדרך, בארגונים ובקבוצות פעילות מעולות. קולם של בעלי החיים נשמע לא רק בהפגנות, אלא גם במהדורות החדשות, בתכניות התחקירים ובמליאת הכנסת".

סרטון לסיכום 20 שנות הפעילות הראשונות של עמותת אנונימוס, שהוקרן בפתיחת האירוע. ערכו: עומר גינזבורג ואבימור חדד

העיתונאית מיקי חיימוביץ', שמובילה את קמפיין "יום שני ללא בשר" בישראל, הנחתה את האירוע. "כצמחונית ותיקה, ולאחרונה גם טבעונית, אני נדהמת מהשינוי שעברנו", אמרה חיימוביץ'. "כשהפסקתי לאכול בשר, זה ממש לא היה טרנדי. חשבו שזה מוזר. אף אחד לא ידע אז מה באמת קורה בלול וברפת, ומה מסתתר מאחורי הדימויים הפסטורליים בפרסומות. כדי להגיע למקום שבו אנחנו נמצאים היום, נדרשה עבודה סיזיפית ויומיומית, שרובה מתבצעת מאחורי הקלעים, ורק חלק קטן ממנה זוכה לפרסום תקשורתי.

"צריך אורך רוח כשמנסים לשנות את העולם. נדרשו לאנונימוס 10 שנים כדי להביא לאיסור על פיטום אווזים וברווזים בישראל. 10 שנים של דוכני הסברה, הפגנות, החתמת עצומות, תליית כרזות, מאבק משפטי, מאבק פוליטי, וגם עבודת אכיפה, כדי שהאיסור לא יהיה רק על הנייר. אבל ההתמדה משתלמת, כי בסופו של דבר, ישראל הפכה מהיצרנית הרביעית בגודלה בעולם של כבד אווז, למדינה שאסרה על פיטום בכפייה. בזכות מאבקים אינטנסיביים ישראל אסרה על בידוד והצמאה של עגלי חלב, על קרקסים שמנצלים חיות בר, על ניסויים בבעלי-חיים בבתי-ספר, ולאחרונה גם על כליאת חזירות בתאי ריסון בתקופת ההריון. אנחנו רואים ירידה חדה בצריכת הבשר. מאות אלפים כבר הפסיקו לאכול בעלי-חיים, לפי אחד הסקרים קרוב למיליון. יותר ויותר אנשים מבינים שהחלב מיועד לעגל, והביצה היא של התרנגולת. אנחנו עדיין רק בתחילת הדרך, אבל לאט לאט מתגבשת כאן מסה קריטית שתביא לשינוי". 

השר להגנת הסביבה עמיר פרץ נאם באירוע, ואמר: "חיבור לבעלי-חיים הוא דרך חיים. אתי בשדרות גרים 4 כלבים וחתולים. בימים מתוחים אלה הם הראשונים לזהות צבע אדום ומורגלים בזינוק למרחב המוגן יחד עם כל המשפחה.

"למרות הקיצוץ העמוק בתקציבי המשרדים לפני שנה וחצי, אחד הסעיפים היחידים במשרד להגנת הסביבה שתקציבם נשמר ואף עלה באופן משמעותי הוא בנושא בעלי החיים. הנחתי להעלות את התקציב מ-2.8 מיליון ש"ח ל-3.4 מיליון, ואף הקצנו מיליון ש"ח נוספים לעמותות ולטיפול בקופי חוות מזור. העמותות עושות בשבילנו עבודה שאף משרד ממשלתי לא יכול לעשות.

"אני נאבק כדי שסמכויות אכיפת חוק צער בעלי-חיים יעברו אלינו ממשרד החקלאות, ובעקבות דרישתי הממשלה הקימה ועדה לבדיקת הנושא. כיום יש ניגוד אינטרסים - לא ייתכן שמי שמגן על האינטרסים של החקלאים יגן גם על בעלי החיים".

בחרנו לציין את האירוע בהקרנות סרטים, על אף שקולנוע שעוסק בזכויות בעלי חיים מתמודד עם כמה קשיים מובנים: עד כמה בני-אדם יכולים להזדהות עם סיפור של בעל חיים ממין אחר, שאינו מדבר? והאם היוצרים לא יתפתו להתייחס לבעלי החיים בסרט אך ורק כאל משל לבני-אדם, ולא כגיבורי סיפורם שלהם? הסרטים שהוקרנו מבקשים להתמודד עם אתגרים אלו, ולהביט בעיניים של יצור חי, יהיה זה גמל, כלב או כבשה, ולראות בהן נפש, תחושות, צרכים ורצונות. הסרטים לוו בהרצאות של העיתונאי אביב לביא ופעילי אנונימוס עומר גינזבורג וחגי כהן. חלקם זמינים לצפייה ברשת או בדי-וי-די. 

בין הסרטים שהוקרנו:

הרוחות במכונה שלנו 

Cowspiracy

הבמאי, המקפיד על אורח חיים ידידותי לסביבה, נתקל בדו"ח של האו"ם על נזקי תעשיות המזון מן החי, ויוצא  לברר מדוע הארגונים הסביבתיים נמנעים מהתייחסות לגורם כה מרכזי בהתחממות כדור הארץ, הרס יערות הגשם, בזבוז המים וסוגיות סביבתיות נוספות. ארה"ב, 2014. בימוי: קיפ אנדרסן, קיגן קוהן.

החיים על-פי אוהד

אוהד, 32, נמצא בנתק ממשפחתו כבר שנים רבות, ומנסה לחדש את הקשר. חלומם של הוריו על ארוחה משפחתית משותפת עומד להתגשם, אך לאוהד יש תנאי אחד: ההורים צריכים להכיר את עולמו ואת הסיבה שבגללה התנתק מהם מלכתחילה. ‎את מרבית זמנו אוהד מעביר בפעילות אקטיביסטית למען בעלי חיים. האם יצליח לעבור שינוי ולחדש את הקשר עם הוריו, האם תשתנה המשפחה לאחר שתיחשף לעולמו, והאם יצליחו כולם להתחבר מחדש? הסרט זכה בציון לשבח בפסטיבל דוקאביב 2014.

כוכב הקופים: המרד  

וויל הוא מדען בחברת תרופות גדולה, שמנהל מחקר גנטי לפיתוח וירוס ידידותי שמשקם תאי מוח פגומים. לפני שלב הניסויים בבני-אדם, קופי המחקר מפגינים התנהגות מוזרה ותוקפנית ובחברה מחליטים לבטל את הפרויקט. בין הבלבול וחוסר השקט, וויל מוצא את עצמו מביט בתינוק שימפנזה יתום שנשכח, ששמו סיזר. וויל מגדל בחשאי את סיזר בביתו בעודו דואג לאביו החולה. הודות לחשיפה של סיזר לתרופה מיוחדת בעודו ברחם, הוא מפתח אינטליגנציה והתנהגות שאינה אופיינית לקוף. מרותק מההשפעה של התרופה על סיזר, וויל ממשיך את הניסוי בביתו, הן על סיזר והן על אביו, חולה האלצהיימר. לאחר זמן, סיזר מפתח אינטליגנציה גבוהה ויכולות קוגניטיביות מפליאות והסימפטומים של מחלת האלצהיימר של האב נעלמים כלא היו. עד מהרה מגלה וויל, שהניסוי שלו העלה אותו ואת המין האנושי כולו על מסלול של חורבן כללי. ארה"ב, 2011.

תמונות נעות

סרט אנימציה קצר. אפרים חי בעולם מושלם שכמו נלקח הישר מסרט: הוא מאושר בעבודתו, מטייל בהנאה ברחובות העיר, והמזל מאיר לו פנים, עד שיום אחד נחשף שקר גדול שמאיים על עולמו. בימוי: נדב נחמני ודרור שפץ. ישראל, 2011. 

הודים

חיי היום יום של תרנגולי ההודו מבקיעתם מהביצים ועד שליחתם לשחיטה, מהפרספקטיבה של עובדי הלול בקיבוץ צרעה. מבט על יחסי העובדים עם בעלי החיים ושגרת העבודה בלול. ישראל, 2010. במאי: רועי ונדר.

דליקטסן 

דליקטסן היא קומדיה שמתרחשת בעידן פוסט-אפוקליפטי. בעל בית רוצח אנשים ועושה מהם קציצות בשר עבור דייריו הלא-צמחוניים והמוזרים. הסרט המקורי והמשעשע ביותר שנעשה על קניבליזם. צרפת, 1991.

הפרה שרצתה להיות המבורגר

סרט אנימציה קצר. מהתלה שחורה של יוצר האנימציה עטור הפרסים ביל פלימטון, שמתוכה מבצבצת אמירה מושחזת על תעשיית המזון שלנו ועל כוחה של תעשיית הפרסום. ארה"ב, 2010.

המלך והציפור

פנטזיה מדהימה על-פי האגדה של הסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסון, "רועת הצאן ומנקה הארובות". התסריט של המשורר ז'אק פרבר ועבודת האנימציה של פול גרימו, מהווים עד היום השראה ליוצרי האנימה היפנית, ביניהם מיאזקי. בממלכת טאקיקרדיה שולט מלך אכזר ופוזל בשם שארל ה--V+III= VIII=VIII=XVI  (באמת) שמאוהב ברועת צאן. אבל היא מאוהבת במישהו אחר והמלך הארוגנטי לא מוכן לחיות עם העובדה הזאת. צרפת, 1980.

דמעות של גמל   

עלילת הסרט עוסקת במשפחת נוודים המובילה עדר גמלים לאורך מדבר גובי שבדרום מונגוליה. במהלך המסע, אחת הנאקות כורעת ללדת. הלידה קשה, ובסופה יוצא לאוויר העולם בכר גמלים קטן בצבע לבן. למרות מאמצי המשפחה, האם לא מוכנה לקבל את פני ולדה, ומונעת ממנו את חיבתה האימהית ואת החלב שלה. התקווה היחידה שנותרה בפני הולד היא לערוך טקס טהרה מוזיקלי אשר יפשיר את ליבה של הנאקה. כך, שניים מילדי המשפחה יוצאים למסע אל תוך המדבר, בחיפוש אחר מוזיקאי בעל שיעור קומה, אשר יוכל לבצע את קרוב הלבבות הנדרש. בימוי: ביאמבאסורן דאבה, לואיג'י פלורני. גרמניה/ מונגוליה, 2003. 

איש לא נפגע

סרט קצר. יום אחד משהו נורא התרחש, אבל החמור לא הבין שום דבר. בכל זאת, מישהו היה צריך להשיג את העובדות, ומישהו אחר היה צריך לתת אותן. הילדים נקראו לעזרה. ישראל, 2012. בימוי: עומר גינזבורג.