סמינר אנונימוס, אוגוסט 2005

למה סמינר?

העניין בזכויות בעלי-חיים והרצון לפעול למענם מתפתחים בכל מקום בישראל. אולם מי שאינם גרים בערים הגדולות (ובעיקר בתל-אביב) שם מרוכזת עיקר הפעילות של אנונימוס, מתקשים לפעול בתחום וללמוד מניסיונם של אחרים. המגורים ביישובים קטנים מקשים אף הם על מציאת שותפים לפעילות. סמינר אינטנסיבי בן מספר ימים הוא התשובה לקשיים אלה. זוהי ההזדמנות לפגוש קבוצה גדולה של פעילים לזכויות בעלי-חיים, להכיר שותפות ושותפים אפשריים לפעילות, וללמוד שיטות פעילות, רקע עיוני ודרכים מעשיות להתמודד עם אתגרי הפעילות בחיי היום-יום.

מסגרת הסמינר

בימים 16-14 באוגוסט ערכה עמותת אנונימוס בתל-אביב סמינר לפעילות ולפעילים שהגיעו מרחבי הארץ. זהו הסמינר הרביעי והמקצועי ביותר שערכה העמותה עד כה. בסמינר השתתפו כארבעים איש, מהם כשלושים נכחו במהלך הפעילות כולה. כמחצית המשתתפים היו קטינים, שהגיעו באישור הוריהם, אולם כעשרה משתתפים בשנות העשרים לחייהם השתלבו היטב בפעילות עם הנוער. הסמינר כלל ארוחות ולינה. המשתתפים תרמו דמי השתתפות סמליים ושאר המימון הגיע מקרן סבינה של ארגון FARM בארצות-הברית. עבודת צוות הסמינר נערכה כולה בהתנדבות.

שלושה ימי טבעונות

סמינר אוגוסט 2005 תוכנן לסייע למשתתפים לפעול באזור מגוריהם. בהתאם לכך, הם התחלקו לשלוש קבוצות, כל קבוצה עם מדריך/ה משלה, לפי אזורי מגורים: דרום, מרכז וצפון. הארוחות היו כמובן טבעוניות, והמשתתפים התבקשו שלא להכניס לשטח הסמינר מוצרים מן החי. כך, עבור אחדים הייתה זו התנסות ראשונה בקיום על בסיס טבעוני. המזון הוכן בחלקו על-ידי פעילים ותיקים (למשל: בורקס טופו, כדורי שוקולד טבעוניים, ספגטי בולונז טבעוני) נקנה בחלקו ממסעדת "טעם החיים" (למשל: תבשיל תפוחי אדמה מוקרמים בסויה, חטיפי טופו, נגיסי סויה) והושלם במוצרים נפוצים, שנקנו מוכנים לאכילה (למשל: ממרחים מתוקים ומלוחים, קורנפלקס, פירות וירקות).

חומר עיוני

הסמינר כלל שילוב של פעילות מודרכת בשטח וסדנאות במרכז פעילות שכור. כמה הרצאות וסדנאות נועדו לספק ידע כללי בנושאים שונים:

• בעלי-חיים במשקים;
  
• מאבקים מוצלחים בהיסטוריה של התנועה לשחרור בעלי-חיים וניתוח המאבק נגד פיטום אווזים בישראל;
  
• תזונה טבעונית מנקודת-מבט בריאותית (על-ידי התזונאית אפרת אבידור, המרצה היחידה בסמינר שאינה פעילת אנונימוס);
  
• סדנאות מעשיות בהכרת מזון טבעוני;
  
• כיצד להתמודד עם קשיים במשפחה שאינה צמחונית;
  
• הפסיכולוגיה של קבלה ודחייה של טיעונים לזכויות בעלי-חיים;
  
• הפילוסופיה של זכויות בעלי-חיים.
  

התנסות מעשית

שאר הסמינר עסק באופן ישיר בשיטות פעילות. מספר סדנאות התמקדו בפעילויות אפשריות:

• כתיבת מכתבים לעיתונים, לרשויות ולחברות מסחריות המנצלות חיות;
  
• כיצד לנצל את הניסיון שנצבר ממאבקים מוצלחים לשימוש נכון בתקשורת, להשגת מידע חיוני, לפעילות מחאה אפקטיבית ולקידום חקיקה;
  
• הסברה לילדים – אילו תכנים כדאי להציג וממה רצוי להימנע לאור רגישות הילדים ומגבלות הבנה;
  
• פעולות לא חוקיות – יתרונות מול חסרונות, והטעמים של אנונימוס להימנע מפעולות כאלה;
  
• הכנת עיתוני קיר ושילובם בבית-הספר, במקום העבודה וכדומה;
  
• כיצד לפנות למסעדות בבקשה שיסירו מוצר מסוים (כגון כבד אווז) מן התפריט.
  

במרכזו של כל יום נערכו פעילויות מודרכות:
משמרות מחאה – המשמרות שולבו בקמפיין נגד פיטום אווזים. בנוסף לכך דנו המשתתפים כיצד להתאים משמרות מחאה מסוימות למטרות מסוימות, איך להשתלב במקום ציבורי תוך השפעה וללא חיכוכים מיותרים, כיצד להביא לחשיפת המשמרת בתקשורת ואיך לשלב את המשמרת במשא-ומתן עם הגורם אשר מוחים נגדו.
דוכני הסברה – הדוכנים עסקו בהבאת סבלן של החיות במשקים לידיעת הציבור ובשינוי הרגלי הצריכה המתחייב מכך. בנוסף לכך דנו המשתתפים בבניית הדוכן, בהצגת חומרי ההסברה ובדרכים יעילות ליצור קשר עם הקהל, לעניין אותו ולגעת ללבו, ולעוררו להתעניינות ולפעילות למען חיות.
תליית כרזות – המשתתפים תודרכו כיצד לפנות לאנשים בדירותיהם בבקשה לתלות כרזה נגד פיטום אווזים, והצליחו בפעילות קצרה לעורר עניין בתלייה במספר בעלי מרפסות.
חלוקת קופות לחנויות – לאילו בתי עסק כדאי לפנות וכיצד לפנות לבעל העסק ולעניינו בהצבת קופת תרומות עבור אנונימוס? כשמונה בתי עסק הסכימו להציב בחנותם קופה במהלך הסמינר.
התרמה ברחוב – כיצד להתרים כסף לאנונימוס? ההדרכה עסקה בבחירת מקום ההתרמה, בהופעה, בסגנון הפנייה לאנשים ובטיפול בתרומות ובקבלות.

תגובות המשתתפים

בסמינר השתתפו פעילות ופעילים מגיל 14 עד 29. למרות טווח הגילאים הגדול, שררה תמימות-דעים בין המשתתפים (לפי דפי המשוב שמולאו בסוף הסמינר) ולפיה שילוב הגילאים תרם לכול והחברה הייתה נעימה. הדבר בלט במיוחד בסדנה על צמחונות במשפחה, שבה השתתפו בני-נוער שחיים ברשות ההורים – לצד נשים וגברים עצמאיים. המבוגרים יותר, שבדרך-כלל פתרו מזמן את רוב הבעיות הקשורות בכך שהוריהם אינם צמחונים, שמחו לתרום מניסיונם, ולצעירים היו דברים אלה מקור לעידוד.
נושא מעניין אחר היה היחס להרצאה על חיות במשקים חקלאיים. כמחצית מהמשתתפים טענו, שההרצאה לא חידשה להם הרבה או אף לא לימדה אותם דבר, עדות להיכרות עם חומרי ההסברה של אנונימוס. אולם הכול היו הסכימו, שההרצאה הייתה חשובה ונחוצה למרות זאת, כי זהו בסיס הידע שעליו מושתתת הפעילות לזכויות בעלי-חיים.
רוב המשתתפים התלהבו מהפעילות המעשית. הסמינר עורר אותם לפעול יותר למען בעלי-חיים. רבים ציינו סוג פעולה מסוים שהם מעוניינים לבצע ביישוב מגוריהם, בבית-ספרם וכדומה: החתמה על עצומות ברחוב, הקמת משמרות מחאה, חלוקת קופות ועלונים בחנויות טבע, הקמת דוכן הסברה קבוע ועוד. נערה אחת גם ביקשה לעשות שירות לאומי באנונימוס, ונערה אחרת ביקשה להצטרף לדירת הפעילים של אנונימוס.
הסמינר חיזק במשתתפים הרגלי תזונה מוסריים ובריאים. מבין הלא-טבעונים בסמינר, הביעו כולם עניין בהפחתה או בהפסקת הצריכה של מוצרים מן החי, ואילו רוב הטבעונים ציינו, שמעתה הם יאכלו תפריט מאוזן ובריא יותר.

הסמינר הסתיים בתקווה לתנופה חדשה של פעילות למען בעלי-חיים ברחבי הארץ, ובתחושה שכדאי לארגן לפחות שני אירועים כאלה בשנה. לדברי מארגנת הסמינר, נעמי אופנהיימר,



תודה לנעמי אופנהיימר, לדנה קוספט, לנירית שבתאי ולרעות הורן על העזרה בהכנת הכתבה