זקנות בגיל שנתיים: מה קורה ל"להקת מטילות" בימיה האחרונים בלול?
תמונות מלול כלובי סוללה בו ממתינות "מטילות זקנות" לחישמולן
סיור תיעוד במספר לולים בצפון הארץ זימן אותי ואת נ' אל לול אחד מדכא במיוחד. זה היה לול קטן יחסית, שנכלאו בו כמה אלפי תרנגולות "מטילות", שכבר שנתיים חיות בו בכלובים קטנטנים, ועכשיו עומדות בפני הרג. הקבלן של מועצת הלול עם מכונת החישמול שלו, סיפר לנו הלולן, צריכים להגיע תוך מקסימום שבועיים.
כבר במבט ראשון עם כניסתנו ללול, ראינו שהמצב של רובן גרוע במיוחד. הלולן הסביר שאלו תרנגולות זקנות, שתש כוחן והן "כבר לא מייצרות ביצים כמו בימים הטובים שלהן". חלקן, סיפר, כבר הספיקו למות, והוצאו מהלול במהלך השנתיים החולפות, ובמיוחד בחודשים האחרונים. לאלה ששרדו נותרו רק ימים ספורים בטרם יומתו.
התרנגולות הללו למעשה עובדות בלול 24/7 בתור "יצרניות" ביצים יומיומיות, ללא שכר כמובן וללא יציאה לפנסיה. במשך שנתיים הן מאולצות (באמצעות "טיפוח גנטי", מניפולציות תאורה, "השרה כפויה", ואמצעים נוספים) להטיל בממוצע ביצה בכל יום, עד שגופן קורס תחת העומס, וה"תפוקה" שלהן פוחתת.
"הן, כמו בן אדם זקן שמתעייף. אין להן כבר כוח", אומר לנו הלולן מתוך הזדהות מפתיעה. אבל למרות התיאור במונחים אנושיים, זו כמובן דרך מאוד נייטרלית לתאר את מצבן, במנותק ממה שגרם אותו. הן "גמורות" לא מפאת גילן, אלא בשל ניצול תעשייתי אינטנסיבי חסר פשרות וחסר רחמים. סימני ייסוריהן טבועים עמוק בגופן: בנוצות השבורות והמרוטות, המכוסות לעתים שכבת צואה עבה; בעור החשוף והמגורה; במקורים הקטומים.
לזיקנה אמיתית הן כמובן לא יזכו לעולם להגיע, שכן תוחלת החיים הטבעית של תרנגולת היא פי 4 ויותר מהגיל המקסימלי שמורשות לחיות תרנגולות בתעשיית הביצים. תוך שנתיים הן כבר הגיעו למצב שהן שבר כלי, לא ראויות אפילו להישחט עבור בשרן, עקב חוסר התזוזה הנצחי וקצב ההטלה הרצחני שנכפה עליהן.
ברוב ימי חייהן הן הצטופפו ארבע ואפילו חמש תרנגולות בכלוב אחד. הצפיפות לא אפשרה להן לזוז אפילו צעד מבלי שייאלצו לדחוף תרנגולת אחרת בכלוב או לטפס עליה.
כמה ימים אחרי הביקור שלנו, התרנגולות האלה עם עצמותיהן השבריריות מחוסר תזוזה, נשלפו לראשונה מזה שנתיים מכלוביהן, הוחזקו הפוכות מרגל אחת, מספר תרנגולות ביד אחת, ולאחר מכן נתלו על מסוע החישמול. בכלובים שהתפנו בוודאי כבר הספיקו לכלוא מאז מחזור חדש של תרנגולות צעירות ובריאות שיעברו את אותה "סחיטה" מוחלטת שעברו קודמותיהן, עד שיגיעו גם הן למצבן האומלל. וחוזר חלילה.
התמונות הללו לא יוצאות דופן. הן פשוט מסוף המסלול, כאשר הגוף החי מגיע לקצה יכולתו להיסחט, "לייצר". סביר שגם אז ההזנחה, החמורה ממילא, גוברת - הרי מזון וטיפול עולים כסף, בעוד שהתרנגולות כבר לא רווחיות וממילא מיועדות להמתה. זה ההיגיון המכתיב את מחזור החיים והמוות בכל לולי הביצים הפרושים ברחבי הארץ, מצפון עד דרום, במאות ישובים.
(רמי בל)
תיעוד: כך נפטרים מתרנגולות בתעשיית הביצים בסוף דרכןגאיה גולדברג, רכזת הפרוייקט לאימוץ תרנגולת מלולי הסוללה, הצליחה לאחרונה לתעד את האופן בו משרד החקלאות נוהג להשמיד את התרנגולות בהגיען לגיל שנתיים.וכך היא כותבת: "מדי יום נוסעת שיירה קטנה ברחבי הארץ:רכב פרטי נהוג בידי קבלן עבודה, טרנזיט עמוס פועלים, משאית ועליה שתי מכולות ענק זו על גבי זו ומשאית קטנה נוספת - "א.ש. תעשיות אקולוגיות" רשום עליה.השיירה תעבור בין מושבים וקיבוצים, בנופים מוריקים ומרחבי שדות רוגעים.בהגיעה אל אחד הישובים, תיכנס אליו ותיסע ברחובותיו, עד שתיעצר ליד אחד מלולי התרנגולות המטילות. לול, בו הגיעו התרנגולות לגיל שנתיים, וכבר אינן מטילות ביצים כבעבר.דלתות המשאית הקטנה יוסטו, ומתקן החישמול יחשף. המשאית הגדולה תפרוק את אחת המכולות שעליה, ותצמיד אותו אל מתקן החישמול. אחד הפועלים ימשוך כבל חשמלי מהמתקן, ויהדק היטב את התקע אל שקע החשמל שבתוך הלול.כפתור ההפעלה יילחץ.הפועלים יפשטו על הלול. המשימה העומדת לפניהם: לרוקן את כל הכלובים - שלושת אלפים, חמשת אלפים, עשרת אלפים תרנגולות או יותר– בזמן הקצר ביותר. כלוב אחר כלוב הם יעברו, ימשכו החוצה בכח את התרנגולות המבוהלות. במאבק הקצר והאלים, רגליים וכנפיים יישברו. הם יתפסו אותן הפוכות מרגליהן, חמש בכל יד, ויצאו אל משאית החישמול.פועל יתלה אותן בזו אחר זו על תופסנים הנעים על סרט נע. הן יביטו בעולם הלא מובן הזה בפעם האחרונה.בפעם האחרונה יקלוט מבטן את היצורים ההולכים על שניים. לו יכלו לדבר בשפת-אדם, היו קוראות לו: "שטן".פלטה חשמלית תשלח זרם קטלני אל כל אחת מהן.גופותיהן ישתחררו מהתופסנים ויפלו אל המכולה, גודשות אותה, נערמות זו על גבי זו.פועל יטפס על הררי גופותיהן, ויפזר אותן במכולה באופן שווה. משרוקן הלול, משחושמלה התרנגולת האחרונה, משנדם קול קירקורן המבועת - יילחץ שוב מתג ההפעלה, מתקן החישמול יעצר ויידום גם הוא, המכולה תכוסה היטב ביריעה ותועמס על הטריילר , דלתות משאית החישמול ייסגרו , הפועלים יעלו על הטרנזיט והקבלן אל מכוניתו. השיירה תצא אל הדרך, אל הישוב הבא, אל הלול הבא. לאחר הלול האחרון, לאחר ששתי מכולות הענק יתמלאו בגופותיהן של כחמש-עשרה אלף תרנגולות, ימשיכו הקבלן, הפועלים ונהגי המשאיות – איש איש אל ביתו, עייפים מעמל יומם. בעייני עצמו – אף אחד מהם איננו שטן. בעייני עצמו – כל אחד מהם הוא אדם טוב, מוסרי, מתפרנס בכבוד, שומר חוק. בדיוק כמו כל אותם האנשים הטובים, שבסך הכל רוצים לאכול חביתה בבוקר." ----------------Gaya Goldberg-
Posted by אנונימוס לזכויות בעלי-חיים on Wednesday, 22 July 2015
