כמה ביצים מטילה תרנגולת?

אז כמה ביצים מטילה תרנגולת בשנה?

1. בטבע

תרנגולות ממיני בר מטילות כ-12 ביצים בשנה, באביב. הן בונות קן מוסתר, מטילות בו את הביצים ודוגרות עליהן, ומטפלות באפרוחים הבוקעים מהן במסירות עד לעצמאותם. במקרים נדירים מטפחות התרנגולות מחזור צאצאים נוסף, ומטילות עוד כ-12 ביצים בקיץ, לפני בוא הסתיו.

בפתח מאמר על גנטיקה ו"השבחה" של עופות שהתפרסם בכתב-העת Poultry Science - כתב עת של תעשיית העופות - נכתב:

2. במשק המסורתי

לפני כ-2,000 שנה, במאה הראשונה לספירה, כתב חוקר הטבע הרומי פליניוס הזקן, כי התרנגולות (המבויתות) הפוריות ביותר מטילות 60 ביצים בשנה.‬ לפני 100 שנים - לאחר אלפי שנים של ביות ו"השבחה גנטית" מתונה - הטילו תרנגולות כ-120 ביצים בשנה, לאורך האביב והקיץ (רובן נלקחו מהן מיד, כדי שיטילו עוד, ורק על מיעוטן הורשו לדגור). בסתיו והחורף ההטלה נפסקה, מערכת המין של התרנגולות התחדשה, וכך גם מעטה הנוצות שלהן, עדיין בדומה מאוד לטבע. 

ניתן ללמוד ממקורות נוספים שבתחילת המאה ה-20 קצב הטלה של מעל 100 ביצים בשנה לתרנגולת עדיין נחשב גבוה, ותרנגולות שהטילו 120 ביצים בשנה נחשבו "מצטיינות". כך למשל, במאמר שהתפרסם ב-1905 (ימי ראשית התיעוש והעיוות הגנטי המדעי-שיטתי של בעלי החיים בתעשיות המזון) בכתב עת של אוניברסיטת אוקספורד על תורשה, מתוארים ניסויים פורצי דרך בברירה מלאכותית שיטתית של עופות לייצור ביצים מוגבר. הניסויים החלו מגזעים שכבר אז הרבו במיוחד להטיל - והמחברים מציינים שבתחילת הניסוי, קצב ההטלה של התרנגולות עמד על 120 ביצים לשנה.

3. בלולים תעשייתיים כיום

כיום מאולצות תרנגולות להטיל בקצב רצחני של מעל 300 ביצים בשנה - כמעט ביצה ליממה. קצב ההטלה הוגבר בעיקר באמצעות "טיפוח גנטי" אגרסיבי, אך גם בסיוע מניפולציות תאורה - ועל-ידי "השרה כפויה" -  תהליך שנועד להאיץ את תקופת הפסקת ההטלה וחידוש הנוצות, שבמהלכו מרעיבים את התרנגולות ל-10-14 ימים ומחשיכים את הלול. כך מקצרים הלולנים באופן משמעותי את התקופה בה התרנגולות לא מטילות ביצים  (ה"סתיו" וה"חורף") - וחוסכים הוצאות על מזון וחשמל.

השלכות ההטלה המוגברת

תוצאות הטלה האינטנסיבית עבור התרנגולות הן קטסטרופליות. צינור ההטלה שלהן נוטה להישחק ולהיפצע, ולחלקן הוא אף צונח אל מחוץ לגוף. זאת, גם כתוצאה מהברירה המלאכותית להטלת ביצים גדולות יותר ויותר.

גם עצמות הרגליים של התרנגולות (החלשות ממילא מחוסר התזוזה בכלובי הסוללה) נוטות להישבר בתדירות הולכת וגוברת בשל בריחת הסידן מהעצמות והשקעתו בייצור קליפות הביצים - בקצב העולה על יכולתה של התרנגולת לקלוט ממזונה.

התרנגולות למעשה מטילות את עצמן לדעת - תוך הרס מואץ של גופן שגורם להן להיחשב כבר בגיל שנתיים כ"מטילות זקנות", הנשלחות לחישמול בשל חוסר התועלת הכלכלית מהמשך ניצולן (ואפילו משחיטתן למאכל).

ומה לגבי ביצי חופש?

ביצים אורגניות ו"ביצי חופש" מגיעות מלולים בהם התרנגולות לא כלואות בכלובים, אלא באסם גדול עם תאי הטלה, מוטות לינה ולעתים גם אפשרות יציאה לחצר. עם זאת, גם הלולים הללו (בהם נכלאות פחות מ-2% מהתרנגולות בתעשיית הביצים בישראל בסך הכל) רוכשים את התרנגולות מאותן מדגרות כמו שאר הלולים. משום כך בעיות כמו הרג האפרוחים הזכרים, חיתוך המקורים, או העיוות הגנטי של האפרוחות להטלה אינטנסיבית הרסנית - משותפים לכל סוגי הלולים.

הגברת קצב ההטלה של תרנגולות באלפי השנים האחרונות (ובמיוחד בעשרות השנים האחרונות) היא תוצאה של ה"טיפוח" הגנטי, אך לולים של כלובי סוללה בכל זאת מפעילים מספר מניפולציות ממשקיות על התרנגולות, שמצליחות לסחוט מהן יותר ביצים בשנה לעומת לולים ללא כלובים (תאורה, הרעבה). כך, בכלובי סוללה רבים ממוצע ההטלה השנתי לתרנגולות עומד על 300 ביצים ואף יותר, בעוד שבלולים ללא כלובים מקובל יותר קצב הטלה של 260 ביצים בשנה לתרנגולת.