השקר הלבן: תעשיית חלב הצאן נחשפת
התחקיר בחדשות "כאן". עזרו לנו לערוך חקירות סמויות נוספות!
תחקיר חדש שערך צוות החקירות שלנו באחד מדירי הכבשים הגדולים בישראל, בו כלואים כ-2,000 כבשים, חושף ניצול אכזרי של בעלי חיים. לפניכם 8 ממצאים עיקריים מהתחקיר:
1. הורמונים והריונות
הכבשים מוכנסות להריון פעם אחר פעם, כדי להגביר את תפוקת החלב. לשם כך מחדירים לגופן "סידר" - התקן שמפריש לגופן הורמונים (פרוגסטרון) במשך 12 ימים ברציפות. לאחר מכן מזריקים לכבשים הורמון נוסף (PMSG) שגורם לביוץ. החליבה עדיין מתבצעת במהלך הטיפול ההורמונאלי, וכן בחלק מתקופת ההריון.
2. הרבעה אלימה
יומיים לאחר הזרקת ההורמון מזרז-הביוץ תתבצע ההרבעה - העובדים מרסנים את הכבשה ומקבעים את ראשה, כדי שהיא לא תוכל לזוז בעת ההרבעה, ולעתים מכים את הזכר (האיל).
3. הפרדה אכזרית
מיד לאחר ההמלטה, מפרידים את הטלה מאמו. הצילומים מתעדים את האם גועה בכאב ובתסכול, הולכת סחור סחור במצוקה ומחפשת דרך להגיע לגור שלה.
הטלה קורא לה, הם שומעים זה את זה אך לעולם לא יזכו להיפגש.
העובדים מודעים היטב לאכזריות הכרוכה בהפרדה, ואף תועדו מביעים לעתים קושי רגשי ("מסכנות שלוקחים להן את הילד... זה נורא, תשמעי אותן").
הטלאים המפוחדים מוחזקים במתחם נפרד, ומנסים לינוק זה מזה, לשווא כמובן.
4. עטינים מנופחים
הכבשים המנוצלות בתעשייה הן מזן שעבר עיוות גנטי ("השבחה" בשפה החקלאית המכובסת) להגברת תפוקת החלב. העטינים המנופחים מגיעים אצל חלק מהכבשים עד הרצפה ואף נגרריםעליה. החליבה נעשית באמצעות מכונה, כשראשי הכבשים מקובעים בסד כדי שלא יוכלו לזוז.
5. מחלות והיעדר טיפול
במקרים של מחלות, מעדיפים למכור את הכבשים לשחיטה או לחכות שימותו, ולא להשקיע בטיפול וטרינרי. הצילומים מתעדים מקרה של כבשה שסובלת מצניחת רחם עקב ההרבעות החוזרות. הרחם יוצא מגופה, ונגרר על הרצפה. עובד מסביר שלעתים וטרינר יכול לשטוף את הרחם ולהכניסו לגוף, אך הם מעדיפים להמיתה כי "למי יש כוח לטפל בזה?". תיעדנו גם כיצד דוחפים בכוח את הכבשה הממוטטת והחולה למשאית בדרך לשחיטה.
לעתים גורים נולדים חולים או מתים. לעתים מחליטים העובדים שטלה נראה חלש מדי, ואינו שווה את השקעת הטיפול והמזון. כך, מספר עובד למצלמה על השלכת טלה שרק נולד לגסוס לאט ללא טיפול - בפח האשפה.
6. גז אלים
התחקירנים תיעדו גז במספר משקים. העובדים מרתקים לרצפה את הכבשה המפוחדת וגוזזים את הצמר במכונה. הצמר נשלח למפעלים בהודו.
7. השליחה לשחיטה
כבשים שאינן נכנסות עוד להריון מפונות לשחיטה, בגיל 4-5 שנים (פחות ממחצית מתוחלת החיים הטבעית). זה גם הגורל המצפה לכל הטלאים הזכרים בתעשיית חלב הצאן, לרוב בגיל 4-5 חודשים בלבד. העובדים מעדיפים להימנע ממחשבה על כך ("לתוך בית מטבחיים אני לא אכנס").
8. "שחיטה שחורה"
אחד העובדים מתאר כבשה בהריון מתקדם שעומדת למות, שהורגים אותה במקום על אף שזה מנוגד לחוק. מדבריו משתמע שלא מדובר במקרה יחיד אלא בהתנהלות שיטתית. במקרה אחר מתועדת העמסת כבשה לבגאז' רכב לאחר שנשחטה בצורה מאולתרת. "מה שעשינו עכשיו זה פשוט נגד החוק", מודה אחד העובדים. ישנן הערכות כי רוב השחיטה של כבשים בישראל היא "שחיטה שחורה" (כלומר מתבצעת ללא פיקוח וטרינרי, ולעתים של כבשים חולות שאסור היה לשחוט בבתי מטבחיים למאכל אדם).
היום ב-#חדשותהערב: תיעוד שמעלה חשד להתעללות והזנחה בדיר של קיבוץ גבע - הנחשב לאחד המשגשגים בארץ. אזהרה: התמונות קשות לצפייה @ifatglick pic.twitter.com/TdbCQfO6af
— כאן ועכשיו (@kann_news) 24 ביולי 2017
מה אפשר לעשות?
1. להפסיק לשלם לתעשיות מתעללות
כל חקירה סמויה שאנו עורכים במתקן סגור בו מנוצלים או מומתים בעלי חיים בהמוניהם - מגלה התעללות נרחבת וברובה שיטתית. בעלי הדירים התעשייתיים (או המשחטות, המדגרות, הלולים...) והעובדים בהם אינם (לפחות ברובם הגדול) סדיסטים. הם לא נהנים להפריד אמהות מהגורים שלהן ולשמוע אותן זועקות או לשלוח אותן לשחיטה כשהלידה מסתבכת והן גוססות ללא טיפול. הם עושים את זה כי "זו העבודה" וכי "אנשים רוצים לאכול בשר" או חלב - ובזול.
הצטרפו לציבור ההולך וגדל מדי יום של מחרימי מוצרי הסבל והמוות של תעשיית המזון מן החי - תעשייה שנמצאה כאחראית מרכזית גם למשבר הסביבתי ולגורמי התמותה המובילים במערב (מחלות לב, כלי דם וסרטן). בואו לנסות טבעונות ל-22 ימים, אונליין, בליווי חובבי בישול ו'פודיס' טבעונים וגם תזונאיות קליניות (חינם)!
2. לשתף במידע
עקבו אחרינו בפייסבוק - ושתפו את ממצאי התחקיר! רק חשיפת המציאות שמאחורי השקר הפרסומי תאפשר לצרכנים לבחור אם הם רוצים לקחת בזה חלק.
3. לפעול
הצטרפו אלינו לפעילות למען עתיד טוב יותר לבעלי החיים!
4. לתרום ולעגל לטובה
החקירות הסמויות שאנחנו עורכים, כמו יתר הפעילויות, דורשות משאבים לא מעטים. עזרו לנו להמשיך לחשוף את המציאות הקשה שמאחורי התדמית הפסטורלית של משק החי! כל תרומה תוכל לעזור - בעיגול לטובה של אגורות בכל קנייה (המצטברות לשקלים בודדים בחודש) או בתרומה חד פעמית או חודשית.
