זיהום ברפתות

תוכן המאמר: זוהמת החלב 2006  רפתות מזהמות ומשלמות  רפת אחת במרכז הארץ 

זוהמת החלב 2006

פרסומת מפוקפקת

בין 16 ל-26 בפברואר, מקיימת תעשיית החלב בישראל מסע קידום מכירות תחת הכותרת "חגיגות שמחת החלב 2006". האירועים כוללים מבצעי מכירות וטיולים במתקני התעשייה. לפי אתר מועצת החלב, החברה להגנת הטבע משתפת פעולה עם המועצה ואחראית להדרכת 7 טיולים, הכוללים מכירת מוצרי חלב וביקור מודרך במתקני התעשייה. לאור העובדה שתעשיית החלב אחראית לזיהום ולבזבוז משאבים סביבתיים בהיקף עצום, שותפות זו של החברה להגנת הטבע ב-"greenwash" של תעשיית החלב היא תמוהה, בלשון המעטה.

חלב וזוהמה: פרה שקועה במצע טובעני של צואה ובוץ עד גובה העטינים. צולם במושב בית יצחק, פברואר 2001 

תעשיית החלב – על חשבוננו

בשנת 1999 החלה בתעשיית החלב רפורמה, שעתידה להסתיים בשנת 2006. למרות ריסון מסוים של הזיהום בזכות הרפורמה, הצעדים שננקטו כלל לא מבטלים את הזיהום ובזבוז המשאבים, שהם מהותיים לתעשייה זו; מובן אפוא שאין כל הצדקה לקידום מכירות החלב על-ידי החברה להגנת הטבע. למעשה, מטרה מרכזית של הרפורמה היא כלכלית. לפי המשרד לאיכות הסביבה (מאי 2005), כולנו, כמשלמי מסים, משלמים ביוקר דמי תמיכה ברפתנים:



במהלך התקופה אושרו השקעות בסך 780 מליון ₪ בתשתיות איכות הסביבה ברפתות, מתוכן 50% מוענק כסיוע. המענקים המאושרים לטיפול סביבתי מהווים כ-55% מסך כל המענקים שאושרו במסגרת הרפורמה.

הזיהום

המשרד לאיכות הסביבה מציין, שתעשיית הרפת בכללה מייצרת בשנה 3 מיליון טון זבל, 1.35 מיליון מ"ק (מטר מעוקב) שתן, 10 מיליון מ"ק שפכים ו-100 מיליון מ"ק תשטיפים. בנוסף לכך, גופותיהן של הפרות המתות מותירים 15 מיליון ק"ג פגרים בשנה ו-10 מיליון ק"ג פסדים (חלקי גוף שאינם עוברים עיבוד למאכל אדם). עוד מציין המשרד:

פרות על גבי שכבה עמוקה של צואה ובוץ בבאר טוביה, פברואר 2003 

הזיהום ממשיך

הרפורמה כלל לא ביטלה את הזיהום. לפי הודעת המשרד לאיכות הסביבה מחודש מאי 2005, רק 115 רפתות עומדות בדרישות המשרד לאיכות הסביבה, בעוד ש-889 "נמצאות בתהליך הסדרה" (יחד מדובר ב-97% מהרפתות בישראל). בהודעה מ-15.1.2006 נמסר:



בחודשיים האחרונים לשנת 2005 נקנסו ארבעה קיבוצים ב-150 עד 200 אלף ₪ כל אחד על זיהום מרפתות – בעיקרו הזרמת שפכים וזבל למקורות מים, בתקופת הרפורמה.

וזה עוד הרבה יותר גרוע

יש להדגיש, שפעולת המשרד לאיכות הסביבה מתמקדת במניעת זיהום הנובע מצואה, משתן ומגופות מתות ש"מייצרת" תעשיית החלב. אין מזכירים היבטים סביבתיים שליליים נוספים של תעשייה זו – מבזבוז מים מאסיבי ועד לתרומה לאפקט החממה בגלל פליטת מתאן. מפגעים אלה מחייבים, שכל גוף הרואה עצמו כארגון סביבתי, לא יסייע בקידום מכירות של תעשייה זו. אולם תעשיית החלב פסולה באופן מהותי יותר. תעשייה זו הביאה לעולם פרות מעוותות, שגופן מייצר חלב פי 10-5 מתפוקתו הטבעית, עובדה הגורמת עומס עצום על העטינים ועל השלד. העומס מתבטא במחלות כואבות, ולאחר שנים אחדות ברפת מזוהמת ללא מרעה, הפרות קורסות או שהן נשלחות לשחיטה. ייצור החלב נשען על הפרדת הגורים מהאמהות ומשלוח הזכרים לפיטום ולשחיטה. עובדות אלה מהוות בסיס לנימוק מוסרי חד-משמעי נגד צריכת מוצרי חלב, תהא מידת הזיהום שהיא גורמת אשר תהא.

קריאה לפעולה

מחו בפני החברה להגנת הטבע על שיתוף-הפעולה עם תעשיית החלב, על מפגעיה האקולוגיים ופשעיה המוסריים:
באמצעות שירות "טלטבע" 03-6388688; בדואר אלקטרוני; או במכתב לכתובת: רח' השפלה 4, תל-אביב 66183.

נולד לחיים בזבל: פרות בוחנות עגל שנולד זה עתה על מצע צואה ובוץ, זמן קצר לפני שיופרד לתמיד מאמו. (צולם על-ידי איתן ברפת בגליל המערבי, 20.11.2005) 

רפתות מזהמות ומשלמות

ינואר 2007: קנס לקיבוץ כפר מסריק

המשרד להגנת הסביבה מודיע (15.1.2007):



גזר-הדין ניתן ב-9.1.2007. הקנסות יועברו לקרן לשמירת הניקיון. מדובר בקנס הגבוה ביותר שניתן עד היום לרפת. בהודעה נוספת נמסר:

אוגוסט 2007: קנס לקיבוץ נען

המשרד להגנת הסביבה מודיע (13.8.2007) על העונש שגזרה שופטת בית-משפט השלום ברמלה, נ. קפלינסקי, על קיבוץ נען:



זהו הרקע לגזר-הדין:



מתוך גזר-הדין:

רפת אחת במרכז הארץ

רפת צפופה ומזוהמת במיוחד התגלתה על-ידי שוטרים בכפר קאסם ב-6.8.2007. משרד החקלאות מיהר להגיע ודרש שיפור בתנאים תוך שלושה ימים.

הרפת בכפר קאסם (צילומים: תנו לחיות לחיות): התמונה שלמעלה ממחישה את הצפיפות ואת הזבל שנדבק לכל חלק בגוף הפרות ונקרש; למטה ניתן גם לראות שהחיה הרחוקה, ככל הנראה עגל, שקועה בזבל עד לעומק הבטן. 

רענן בן צור (ynet, 6.8.2007) מדווח:



השוטרים דיווחו לעמותת תנו לחיות לחיות, שגילתה בהודעה לעיתונות כי הפרות והעגלים טובעים בעיסה של בוץ, צואה ושתן, ועגלים צעירים נאלצים לשכב בתוך העיסה המזוהמת כשחלקם לא מסוגלים לקום ולעמוד. העמותה פנתה לווטרינר הרשותי של ראש העין, ד"ר ישי בר-דוב, שהגיע למקום והתרשם ממצבם הרע של הפרות והעגלים. כמו כן,



מערכת nrg מעריב מסרה את תגובת משרד החקלאות:



ביקורת על-ידי הווטרינר הרשותי ויחידת הפיצו"ח הייתה אמורה להיערך ב-9 באוגוסט, אולם עד כה לא הצלחנו להשיג את תגובתם.

הטיפול המהיר של המשטרה ומשרד החקלאות בעקבות גילוי הרפת הצפופה והמזוהמת ראוי לשבח. אולם קשה שלא לתהות שמא נסיבות החיפוש בשטחו של בעל הרפת הן שעוררו את התגובה הנחרצת. לפי הצילומים מהמקום, אמנם מדובר ברפת מזוהמת במיוחד. אולם המצב בכמה מרפתות החלב במגזר היהודי אינו משופר בהרבה. בסיורים אקראיים של צוות אנונימוס ברפתות אמנם לא נמצאו עגלים שאינם מסוגלים לזוז (אולי משום שהם הופרדו זמן קצר לאחר לידתם?) אך עיסת בוץ-צואה-שתן עמוקה מאוד ומעיקה ביותר איננה מפגע נדיר.