ממשלת ישראל: פיטום האווזים יופסק!
ב-2.10.2005 החליטה ממשלת ישראל לסגור את ענף פיטום עופות המים. לאור ההחלטה, קבע משרד החקלאות שב-15.4.2006 לא יפוטמו עוד אווזים בישראל. בפברואר ובמרץ אישרר בג"ץ את לוח-הזמנים שנקבע. לאחר שש שנות מאבק שמנהלת אנונימוס בתעשיית כבד האווז, אלה הן ההחלטות שיביאו להפסקת ההתעללות ב-800 אלף עופות מים מדי שנה.
בכתבה זו: אוקטובר 2005: הממשלה קבעה: הפיטום יופסק! | פברואר 2006: בג"ץ פסק: החלטת הממשלה תתבצע | מרץ: בג"ץ סירב לדון בנושא מחדש
|מגזין|
פורסם לראשונה ב"זכויות בעלי-חיים השבוע", גיליון מס' 223, אוקטובר 2005. להרשמה לשבועון לחצו כאן.|מגזין|
המדובר ב-60,000 ש"ח, וחובת התשלום חולקה בין המדינה למפטמים. מוסיף בית-המשפט (סעיף 18):
בדברים אלה מתחמק בית-המשפט ממעורבות בנושא המהותי לעתירה: "יישום פסק הדין מצוי כבר בעיצומו" על הנייר ולאו דווקא בפועל. השופטת פרוקצ'יה כתבה, ש"כבר מ-15.12.05 לא ניתן להעביר ביצי רבייה למדגרות", אולם בפועל הועברו ביצים למדגרות אף-על-פי ש"לא ניתן" לעשות זאת. מתוך בקשות שהגישו המפטמים עצמם לבית-המשפט עולה, שבתחילת פברואר עדיין ציפו לבקיעת ביצים במדגרות; משמעות הדבר היא, שביצי רבייה הועברו למדגרות שבועיים-שלושה לפחות לאחר שהדבר "לא ניתן". בית-המשפט בחר להתעלם מכך ונתלה בטענה, שהליך סגירת הענף יסתיים ממילא כעבור פחות מחודשיים. עם זאת, פסיקת הוצאות המשפט מאותתת למפטמים ולמשרד החקלאות על נחרצות בית-המשפט בעניין סגירת הענף.
ב-21.3.2006 דחתה השופטת דורית בייניש עתירה לדיון נוסף (בג"ץ 2197/06), שהגישו מגדלי האווזים בעניין פסק-הדין של בג"ץ, שקבע כי עד אמצע אפריל יופסק כליל פיטום האווזים בישראל. בכך למעשה מסתיימת המערכה המשפטית על פיטום האווזים. בהחלטתה, סוקרת השופטת בייניש את גילגולי המאבק המשפטי בבג"ץ, ומוסיפה לגופה של בקשת המפטמים האחרונה:
אוקטובר 2005: הממשלה קבעה: הפיטום יופסק!
רקע
בחודש מאי 2005 יזם שר החקלאות, ישראל כץ, הצעת חוק שנועדה לתת הכשר חוקי לפיטום עופות מים בישראל, ובכך לעקוף את חוק צער בעלי-חיים, את פסק-הדין של בג"ץ ואת החלטת ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. כץ העלה את הצעתו בפני ועדת השרים לענייני חקיקה, בניסיון להעבירה כהצעת חוק ממשלתית. הוועדה דחתה את הצעתו (4.9.2005) וכץ הגיש ערעור בפני הערכאה הגבוהה ביותר שנותרה בפניו – מליאת הממשלה. הישיבה המכרעת התקיימה בירושלים ב-2.10.2005.בעיתונות: המפטמים נגד כץ
לקראת הישיבה, נערך מאבק יחסי-ציבור מעל דפי העיתונות, ששיאו בפרסומים במעריב ביום הישיבה. בבוקר הישיבה, התפרסם בעיתון טור רצוף שקרים מטעם כץ עצמו, אולי בתגובה לטור ולטור שיטתי נגד ההצעה, שפרסם בעיתון ח"כ אילן שלגי (אשר בתקופת כהונתו כיו"ר ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, פעל נגד הפיטום). בעמודי החדשות במעריב 2.10.2005 התפרסמו נתונים, המעידים שכץ אינו מנסה להגן על האינטרסים של המפטמים כפי שהוא טוען: בכתבה "מפטמי האווזים: תסגרו את הענף" דווחו אסף זלינגר ודליה מזורי, שהמפטמים עצמם מעוניינים בסגירת ענף הפיטום, ככל הנראה בגלל ירידה ברווחים ותדמית ציבורית שלילית. לדברי המפטמים שרואיינו, החוק שמנסה שר החקלאות לקדם, אינו משרת את האינטרסים שלהם כחקלאים ואלה הם חברי מרכז הליכוד שמקדמים את החוק לטובת "שני בעלי משחטות שמגלגלים מיליונים". המפטמים התראיינו בעילום שם, מתוך חשש שבעלי המשחטות יסרבו לקנות מהם אווזים מפוטמים במקרה שהחוק יעבור והפיטום יימשך. הם מספרים כי "מפטמים שפנו למשרד החקלאות וביקשו לסגור, סומנו וחוסלו כלכלית על ידי בעלי המשחטות, שיכולים להחליט מי יקבל איזו ביצה, מי יקבל אווזים חולים ומי יזכה להתפרנס בכבוד". בחשיפה זו נמסר גם מספר המפטמים הפועלים בישראל – 24 – ולא "מאות" או "אלפים" כפי שדיווח משרד החקלאות באופן כוזב.הפגנת אנונימוס מול ישיבת הממשלה, 2.10.2005
שתי הפגנות
לכל אורך ישיבת הממשלה, הפגינו בקרבת מקום קרוב למאה פעילי אנונימוס, שנשאו שלטים כגון "די לפיטום – לא לחוק עוקף בג"ץ!" ו"כסף להסבה – לא להתעללות". הפגנה זו חתמה מאמצים קדחתניים שהושקעו בשבועות האחרונים בניסיון להשפיע על הצבעת השרים, בין אם באופן גלוי ובין אם מאחורי הקלעים. מצדו השני של משרד ראש הממשלה נערכה הפגנת תמיכה בהתרת הפיטום תחת הסיסמא "בני-אדם חשובים מאווזים". לפי מידע שהגיע לאנונימוס, הפגנה זו אורגנה על-ידי אחד מבעלי ההון שהזכירו המפטמים בכתבה, שנכח במקום. למרות מאמציו לגייס מפגינות רבות, מן הסתם בניסיון לשנות את תדמית המפטם הכוחני והמתעלל – במקום נראו כ-15 מפגינות בלבד. הן ניסו לחלק כבד אווז לעוברים והשבים המעטים שחלפו במקום ולעיתונאים שהגיעו לסקר את ההפגנות, אולם פעיל אנונימוס שצפה בהפגנה דיווח, שעוברי אורח רבים דחו את המנה שהוגשה להם ואף ביקרו את המפגינות על תמיכתן במוצר האכזרי.ההחלטה
לאחר שעות מורטות עצבים של הפגנה וקריאת סיסמאות בשמש, הגיעה הממשלה לדון בנושא האחרון על סדר-יומה – פיטום האווזים. לפי דיווח בחדשות ערוץ 10, פתח ראש הממשלה אריאל שרון את הדיון בבקשה מן השרים שאוהבים לאכול כבד אווז, שדבר זה לא ישפיע על שיקול דעתם. נראה כי כבר עם פתיחת הדיון הבין כץ, שלא יצליח להעביר את הצעת החוק המתירה פיטום ומפקידה בידי משרדו את שיקול הדעת הבלעדי בנושא. לפי הודעת משרד החקלאות לעיתונאים (הכוללת טענות כוזבות לטובת המשך הפיטום) ההחלטה על סגירת הענף התקבלה בממשלה בקונצנזוס. לנוכח מצב זה, ביטל שר החקלאות את הערעור על החלטת ועדת השרים. הצעת החוק שלו נגנזה ובכך בא קצו של הניסיון לעגן פיטום אווזים בחקיקה. לאחר שהוסכם בממשלה כי על הפיטום להיפסק, יזמה שרת המשפטים, ציפי לבני, הקמת ועדה, שאמורה לגבש תוך 60 יום תוכנית לפיצוי ולהסבה מקצועית של המפטמים. בראש הוועדה יכהן מנכ"ל משרדי החקלאות, וישתתפו בה גם המנכלים של משרדי האוצר, התמ"ת והמשפטיםהניצחון
דקות מעטות לאחר החלטת הממשלה, הוצפה דוברת אנונימוס, רעות הורן, בפניות מכל כלי התקשורת בישראל, אשר ביקשו את תגובת העמותה להישג. בשעות הבאות, הופיעה הידיעה על איסור הפיטום בהבלטה כידיעה ראשית בכל הפורטלים הישראליים באינטרנט. הורן, שמלווה את הקמפיין מתחילתו ב-1999, עורכת סיכום ביניים:"המאבק אמנם עוד לא נגמר – אנחנו נמשיך להיאבק עד סגירת המפטמה האחרונה, ונפעל למניעת סחבת. אבל אין ספק שהושג השבוע הישג בעל חשיבות אדירה, בקנה-מידה עולמי, לקראת סגירתה של תעשייה המענה קרוב למיליון בעלי-חיים מדי שנה.
"המרוויחים הגדולים מהפיטום הפעילו לחץ פוליטי על מקבלי ההחלטות, אשר גבר ככל שהמאבק התקדם. משנה לשנה השתכללנו גם אנחנו. ממחאה ספונטנית עברנו לקמפיין מקצועי, שמשלב באופן מושכל עבודת לובי ישירה מול מקבלי החלטות בכנסת ובממשלה, עם קמפיין ציבורי בעל הד תקשורתי חזק, ופעולה מאחורי הקלעים כדי שהמחאה תישמע גם מטעם אישי ציבור. שילבנו תלונות במשטרה, בקשות לצווי-מניעה ועתירה לבג"ץ עם פעולות בשטח, הפגנות ועצרות.
"רבנים כגון עובדיה יוסף ושאר ישוב כהן, מסעדנים כגון ארז קומורובסקי ואייל שני, עיתונאים בכירים כגון בן כספית, אמנים כגון אביב גפן, אורנה בנאי, שי אביבי ומרגלית צנעני, וח"כים כמעט מכל המפלגות – כולם התגייסו באופן פומבי למאבק בפיטום והפכו אותו לקונצזוס. הפיטום איבד את הלגיטימיות החברתית, עד שחלק מהמפטמים כבר העדיפו לפרוש.
"המסקנה שלי היא, שהמתמידים מנצחים. היה קל להתייאש, ולרבים נמאס מהקמפיין, בעיקר מי שקיוו לניצחון מהיר. אבל אי-אפשר להכריע בין-לילה קמפיין כל-כך מורכב, שמולו מופעל כוח בעוצמה של עשרות מיליוני שקלים. צוות המאבק נפגש במשך שנים מדי שבוע-שבועיים להערכת מצב ולחלוקת משימות. התמיכה האדירה שקיבלנו מהציבור, ועשרות הישגי ביניים (כגון הסרה של כבד אווז מתפריט של מסעדות, או החלטה נוספת של ועדת החינוך כי על הפיטום להיפסק) עודדו אותנו להמשיך הלאה. בסופו של דבר, הנחישות שלנו להגן על האווזים גברה על הנחישות של המפטמים להגן על האינטרסים העסקיים שלהם."
"המרוויחים הגדולים מהפיטום הפעילו לחץ פוליטי על מקבלי ההחלטות, אשר גבר ככל שהמאבק התקדם. משנה לשנה השתכללנו גם אנחנו. ממחאה ספונטנית עברנו לקמפיין מקצועי, שמשלב באופן מושכל עבודת לובי ישירה מול מקבלי החלטות בכנסת ובממשלה, עם קמפיין ציבורי בעל הד תקשורתי חזק, ופעולה מאחורי הקלעים כדי שהמחאה תישמע גם מטעם אישי ציבור. שילבנו תלונות במשטרה, בקשות לצווי-מניעה ועתירה לבג"ץ עם פעולות בשטח, הפגנות ועצרות.
"רבנים כגון עובדיה יוסף ושאר ישוב כהן, מסעדנים כגון ארז קומורובסקי ואייל שני, עיתונאים בכירים כגון בן כספית, אמנים כגון אביב גפן, אורנה בנאי, שי אביבי ומרגלית צנעני, וח"כים כמעט מכל המפלגות – כולם התגייסו באופן פומבי למאבק בפיטום והפכו אותו לקונצזוס. הפיטום איבד את הלגיטימיות החברתית, עד שחלק מהמפטמים כבר העדיפו לפרוש.
"המסקנה שלי היא, שהמתמידים מנצחים. היה קל להתייאש, ולרבים נמאס מהקמפיין, בעיקר מי שקיוו לניצחון מהיר. אבל אי-אפשר להכריע בין-לילה קמפיין כל-כך מורכב, שמולו מופעל כוח בעוצמה של עשרות מיליוני שקלים. צוות המאבק נפגש במשך שנים מדי שבוע-שבועיים להערכת מצב ולחלוקת משימות. התמיכה האדירה שקיבלנו מהציבור, ועשרות הישגי ביניים (כגון הסרה של כבד אווז מתפריט של מסעדות, או החלטה נוספת של ועדת החינוך כי על הפיטום להיפסק) עודדו אותנו להמשיך הלאה. בסופו של דבר, הנחישות שלנו להגן על האווזים גברה על הנחישות של המפטמים להגן על האינטרסים העסקיים שלהם."
בעיתונות
8 כתבות התפרסמו בעיתונים בסמוך לישיבת הממשלה, ו-14 כתבות לפחות דיווחו על ההחלטה, בנוסף על מבזקים, מהדורות חדשות וכדומה. כרגיל, הכתבים הסתמכו ללא בדיקה וללא ביקורת על תצהירים מטעם מפטמים ומשרד החקלאות, הממשיכים להפריח נתונים שקריים על משקלו הכלכלי והחברתי של הענף, כחלק מתעמולת מיקוח על גובה הפיצויים. העיתונאים גם העניקו מקום נכבד לתגובות אנונימוס ולמספר אישי ציבור המתנגדים לפיטום. ברוב הכתבות לא מוזכר הנושא שבגללו עלתה המחלוקת מלכתחילה: סבלם האיום של האווזים. זהו הנושא שמומלץ להעלות בתגובות לכתבות העיתונות בנושא, בנוסף להפרכת השקרים שמפרסמים העיתונים בשמם של תומכי הפיטום.|מגזין|
פורסם לראשונה ב"זכויות בעלי-חיים השבוע", גיליון מס' 223, אוקטובר 2005. להרשמה לשבועון לחצו כאן.|מגזין|
בג"ץ, פברואר 2006: פיטום האווזים יופסק תוך חודשיים!
ב-22.2.2006 הגיש בג"ץ את פסק-דינו בשתי עתירות בעניין פיטום אווזים: האחת מצד אנונימוס וארגונים אחרים והשנייה מצד המפטמים. עתירת המפטמים נדחתה באופן גורף, ואילו עמדת הארגונים התקבלה אך העתירה נדחתה בגלל הסמיכות למועד סגירת הענף לפי לוח-הזמנים שקבע משרד החקלאות. בית-המשפט הדגיש, שעד 15.4.2006 חייב להיפסק בישראל פיטום עופות מים.
העתירות
ב-22.2.2006 פסק בג"ץ בעניין שתי עתירות שהוגשו לו בנושא פיטום האווזים והברווזים:- העתירה הראשונה, בג"ץ 7713/05, הוגשה על-ידי אנונימוס בשיתוף עם נוח ותנו לחיות לחיות נגד היועץ המשפטי לממשלה, המשטרה, סמכויות במשרד החקלאות והמפטמים. העתירה תבעה מהמשיבים לנמק מדוע אין אוכפים את האיסור החל על העיסוק בפיטום אווזים מאז 31.3.2005, באמצעות חקירות פליליות והגשת אישומים פליליים נגד העוסקים בפיטום אווזים, החרמת ציוד הפיטום, ומניעת היתרים להעברת אווזים למפטמות.
- העתירה השנייה, בג"ץ 10864/05, הוגשה על-ידי המפטמים ובעלי אינטרסים כלכליים אחרים בפיטום נגד סמכויות במשרד החקלאות והארגונים להגנה על בעלי-חיים. העתירה תבעה מהמשיבים לנמק מדוע לא תאושר פרקטיקת פיטום אווזים חדשה לכאורה, המשפרת לטענתם את מצב האווזים. לחילופין, ביקשו העותרים לדחות את הפסקת הפיטום וכן להתנות את הסגירה בתשלומי פיצויים.
אווזים במשק סטבי, מושב אחיסמך, מאי 2001.
התמונה צולמה כאשר המפטמת התיישבה בכלוב על ארגז הפלסטיק שמעבירים המפטמים מכלוב לכלוב. האווזים נמלטו בהיסטריה לאחת הדפנות של הכלוב והמפטמת משכה אותם אחד אחד לצינור הפיטום. האווזים שבתמונה טרם פוטמו בסבב זה.
חזרה ל"בג"ץ האווזים"
בפסק-הדין, שנכתב על-ידי השופטת איילה פרוקצ'יה (בתמונה), דחה בג"ץ את עתירת המפטמים מטעמים עקרוניים, ואילו עתירת הארגונים נדחתה על בסיס נימוקים טכניים. פסק-הדין סוקר בקצרה את השתלשלות המהלכים בבג"ץ, בכנסת ובממשלה בעניין הפיטום. לדברי השופטת פרוקצ'יה (סעיפים 16-15) מדובר ב"דילמה קשה הנוצרת סביב התנגשות עמוקה בין ערכים נוגדים, המחייבת פתרון על דרך האיזון"; עם זאת, "כיום אנו מצויים שלב אחד לאחר ההכרעה בדילמה האמורה. בית המשפט העליון בפסק-דין האווזים התחבט במסכת הערכים הנוגדים הכרוכים בסוגיה שלפנינו, הכריע בה וקבע את נקודת האיזון הראויה. [...] הדיון בסוגיות אלה תם ונשלם." אי-לכך, פסק-הדין בשתי העתירות החדשות מבקש ליישר קו עם פסק-הדין ב"בג"ץ האווזים" (בג"ץ 9232/01, מתאריך 11.8.2003), שעיקרו דחיית התקנות המתירות פיטום אווזים ואיסור לפי חוק צער בעלי-חיים על הפיטום בשיטות המקובלות, תוך דחיית כניסתו של האיסור לתוקף עד 31.3.2005. לדברי השופטת (סעיף 17),"במהלך תקופת המעבר, נעשתה על ידה [על-ידי משרד החקלאות] בחינה מקצועית מעמיקה של שיטות חלופיות אפשריות לפיטום אווזים במטרה שיענו לדרישות פסק הדין. [...] אולם לדאבון לב, שיטה חלופית כזו לא נמצאה. המהלכים שננקטו במישור הרשות המבצעת והמחוקקת להארכת תוקפן של התקנות, ולחקיקת חוק שיאריך את תקופת המעבר עד לביטול התקנות ושיטת הפיטום הנוהגת נכשלו. על רקע מציאות זו, נותרה פסיקת בית משפט זה על כנה, בלא ששונתה באמצעות חקיקה ראשית או משנית. קמה, אפוא, חובה בלתי מסויגת על כל הגורמים הנוגעים בדבר לכבדה ולמלא אחריה, ככתבה וכלשונה."
נזיפה למדינה
בג"ץ מסכים אפוא עם טענת הארגונים, שהמדינה לא קיימה את המוטל עליה (סעיף 17):"צר לומר, כי המדינה לא עמדה בחובתה זו, ובמקום שתיערך עובר ל-31.3.05 לקיום פסק הדין, הרי רק ביום 2.11.05, כ-7 חודשים לאחר חלוף המועד הקובע, הוצאה הנחיית המנהל, המיישמת את קביעות פסק הדין. [...]
"מציאות זו של אי קיום פסק הדין במהלך תקופה של 7 חודשים, היא מציאות קשה במדינת חוק, כאשר המדינה, המופקדת על שמירה על שלטון החוק, היא עצמה שותפה לאי כיבוד הדין וההלכה הפסוקה. תוצאה זו קשה היא מבחינת המשכו של הסבל הנגרם לעופות, שעל הפסקתו במועד מוגדר ציווה בית המשפט. אלמלא ערנותם ומחויבותם הציבורית והמוסרית של ארגוני צער בעלי-חיים, ייתכן שהתמריץ לתיקון המעוות לא היה נוצר. אולם מעבר להיבט הסבל המתמשך של העופות, תופעת אי כיבוד פסק הדין על-ידי הרשות הציבורית היא, כשלעצמה, ראויה לביקורת קשה, לנוכח הסטייה שהיא מבטאת מהליכי ממשל תקינים, ומנורמות חוקתיות בסיסיות הטמונות בבסיסו של ההליך הדמוקרטי. החריגה במקרה זה איננה מסתכמת אך בעקיפה של פסק הדין בעניין פיטום אווזים גופו, אלא גם בסטייה משתי החלטות מאוחרות יותר של בית משפט זה, שניתנו בעקבותיו, ואשר דחו בקשות נוספות של בעלי דין להארכת תקופת המעבר. רשויות אכיפת החוק לא פעלו בדרך ראויה ליישם במועד הקובע את קביעותיו האופרטיביות של פסק הדין."
"מציאות זו של אי קיום פסק הדין במהלך תקופה של 7 חודשים, היא מציאות קשה במדינת חוק, כאשר המדינה, המופקדת על שמירה על שלטון החוק, היא עצמה שותפה לאי כיבוד הדין וההלכה הפסוקה. תוצאה זו קשה היא מבחינת המשכו של הסבל הנגרם לעופות, שעל הפסקתו במועד מוגדר ציווה בית המשפט. אלמלא ערנותם ומחויבותם הציבורית והמוסרית של ארגוני צער בעלי-חיים, ייתכן שהתמריץ לתיקון המעוות לא היה נוצר. אולם מעבר להיבט הסבל המתמשך של העופות, תופעת אי כיבוד פסק הדין על-ידי הרשות הציבורית היא, כשלעצמה, ראויה לביקורת קשה, לנוכח הסטייה שהיא מבטאת מהליכי ממשל תקינים, ומנורמות חוקתיות בסיסיות הטמונות בבסיסו של ההליך הדמוקרטי. החריגה במקרה זה איננה מסתכמת אך בעקיפה של פסק הדין בעניין פיטום אווזים גופו, אלא גם בסטייה משתי החלטות מאוחרות יותר של בית משפט זה, שניתנו בעקבותיו, ואשר דחו בקשות נוספות של בעלי דין להארכת תקופת המעבר. רשויות אכיפת החוק לא פעלו בדרך ראויה ליישם במועד הקובע את קביעותיו האופרטיביות של פסק הדין."
דחיית בקשות המפטמים
עתירת המפטמים נדחתה באופן חד-משמעי: לא אושרה פרקטיקת הפיטום החדשה לכאורה, לא אושרה דחייה למועד חיסול הענף ולא אושרה התניית סגירת הענף במתן פיצויים. בית-המשפט מציין את ה"קשיים הגדולים הניצבים בפני העוסקים בענף פיטום האווזים", אולם קובע חד-משמעית (סעיף 21):"החובה לחדול משיטת ההלעטה הננקטת עתה, ובהעדר שיטה חלופית, היא מוחלטת ואינה מותנית בשאלת עצם הזכות לפיצוי, היקפו, או מועדי תשלומו, אם יימצא כי יש לשלמו."
נטייה לעמדת הארגונים
בית-המשפט דחה גם את עתירת הארגונים, אולם מטעמים טכניים ולמרות הסכמה עקרונית עם עיקרי העתירה (סעיף 22):"העתירה הניחה תשתית עובדתית מוצקה אשר שיקפה סטייה מצד הרשויות המוסמכות מחובתן לאכוף את פסק הדין במועדו, עם תום תקופת המעבר שנקבעה בו. אי לכך, ייפסקו לזכות הארגונים הוצאות משפט."
המדובר ב-60,000 ש"ח, וחובת התשלום חולקה בין המדינה למפטמים. מוסיף בית-המשפט (סעיף 18):
"אלמלא נמצאנו עתה בעיצומו של הליך יישומו של פסק הדין, היה מקום למתן צו מוחלט בעתירתם של ארגוני צער בעלי-חיים. אלא, שעל אף אי קיומם של קביעות פסק הדין במועדם, הרי מכוח הנחיית המנהל [של השירותים הווטרינריים] מיום 2.11.05 כבר הוחל בהדרגה בחיסולה של שיטת הפיטום הנוכחית, שנפסלה על-פי פסק הדין. על-פי סדר הזמנים שנקבע בהנחיה, הרי כבר מ-15.12.05 לא ניתן להעביר ביצי רבייה למדגרות; החל מיום 15.3.06 שוב לא יוצאו היתרים להעברת אווזים למפטמות; ומיום 15.4.06 תיאסר כל צורה של הלעטת אווזים. יוצא, אפוא, כי יישום פסק הדין מצוי כבר בעיצומו."
בדברים אלה מתחמק בית-המשפט ממעורבות בנושא המהותי לעתירה: "יישום פסק הדין מצוי כבר בעיצומו" על הנייר ולאו דווקא בפועל. השופטת פרוקצ'יה כתבה, ש"כבר מ-15.12.05 לא ניתן להעביר ביצי רבייה למדגרות", אולם בפועל הועברו ביצים למדגרות אף-על-פי ש"לא ניתן" לעשות זאת. מתוך בקשות שהגישו המפטמים עצמם לבית-המשפט עולה, שבתחילת פברואר עדיין ציפו לבקיעת ביצים במדגרות; משמעות הדבר היא, שביצי רבייה הועברו למדגרות שבועיים-שלושה לפחות לאחר שהדבר "לא ניתן". בית-המשפט בחר להתעלם מכך ונתלה בטענה, שהליך סגירת הענף יסתיים ממילא כעבור פחות מחודשיים. עם זאת, פסיקת הוצאות המשפט מאותתת למפטמים ולמשרד החקלאות על נחרצות בית-המשפט בעניין סגירת הענף.
עדכון: בג"ץ דחה ניסיון עיכוב נוסף (21.3.2006)
ב-21.3.2006 דחתה השופטת דורית בייניש עתירה לדיון נוסף (בג"ץ 2197/06), שהגישו מגדלי האווזים בעניין פסק-הדין של בג"ץ, שקבע כי עד אמצע אפריל יופסק כליל פיטום האווזים בישראל. בכך למעשה מסתיימת המערכה המשפטית על פיטום האווזים. בהחלטתה, סוקרת השופטת בייניש את גילגולי המאבק המשפטי בבג"ץ, ומוסיפה לגופה של בקשת המפטמים האחרונה:
"דין העתירה לדיון נוסף להידחות. בפסק הדין נשוא העתירה לא נקבעה כל הלכה חדשה, לא כל שכן הלכה המצדיקה קיומו של דיון נוסף. [...] העותרים טוענים אמנם, כי בפסק הדין נשוא העתירה שבפני נקבעה הלכה חדשה באשר לנטלי ההוכחה ביחס לפגיעה בזכויות חוקתיות, אולם ככל שניסיתי לא עלה בידי לדלות מפסק הדין בו עסקינן הלכה כלשהי בסוגיה האמורה. בנוסף לכך יש להבהיר, כי על אף שתוצאת פסק הדין הינה ללא ספק תוצאה קשה מבחינת העותרים, הגורמת לפגיעה בחופש העיסוק שלהם ובקניינם, אין די בכך על מנת שייערך דיון נוסף בעניין. [...] השאלה האם קיימת שיטת פיטום הגורמת פחות סבל לאווזים ועומדת באמות המידה שנקבעו בפרשת נח היא שאלה עובדתית-מקצועית, שנראה כי נבחנה על ידי משרד החקלאות ונענתה בשלילה. מכל מקום, בוודאי שלא מדובר בשאלה המצדיקה קיומו של דיון נוסף. אף לטענה, כי לא בוצע בפסק הדין האיזון הנדרש בין זכויות האדם לזכויות בעלי-החיים, לא מצאתי כל יסוד. איזון זה, בכל הנוגע לשאלת פיטום האווזים, נעשה כבר בפרשת נח. משלא נמצאה שיטת פיטום חדשה העומדת בדרישות שנקבעו על ידי בית משפט זה בפרשת נח לא היה מנוס מהטלת איסור על שיטות הפיטום הקיימות."
מה חשבתם? ספרו לנו בתגובות!
http://anonymous.org.il/art210.html
כתבות שהתפרסמו לאחר החלטת הממשלה
צפריר רינת, עמירם כהן ויובל יועז, "יופסק פיטום האווזים בישראל; ועדת מנכ"לים תחליט כיצד יפוצו המגדלים", הארץ, 2.10.2005."פיטום האווזים בישראל יופסק", וואלה! (הארץ), 2.10.2005.
דיאנה בחור-ניר, "בהיעדר רוב: השר כץ הסיר הערר נגד הפסקת פיטום אווזים", ynet (ידיעות אחרונות), 2.10.2005.
דיאנה בחור-ניר ודורון שפר, "בממשלה: כץ משך הערר, פיטום האווזים יופסק", ynet (ידיעות אחרונות), 2.10.2005.
דורון שפר, "במקום לסבול פה - האווזים יסבלו בירדן", ynet (ידיעות אחרונות), 2.10.2005.
עדי הגין, "השר כץ התקפל", nrg מעריב, 2.10.2005.
הארון תחאוכו, "פיטום האווזים יופסק", נענע, 2.10.2005.
ענבל אביב, "השר כץ משך את ערעורו לגבי פיטום אווזים", 2.10.2005.
Herb Keinon, “Government Ends Goose Force-Feeding”, The Jerusalem Post, 2.10.2005.
נורית פלתר וצבי זלינגר, "סוף לפיטום האווזים", ידיעות אחרונות, 3.10.2005, עמ' 6. צפריר רינת, "שר החקלאות משך הערר ופיטום האווזים יופסק", הארץ, 3.10.2005, עמ' א11.
עמירם כהן, "מגדלי האווזים יתבעו מהמדינה 450 מיליון שקל פיצויים", הארץ, 3.10.2005, עמ' א11.
מנחם רהט, "ניצחון לאווזים", מעריב, 3.10.2005, עמ' 10.
דליה מזורי, "החקלאים משוכנעים: "הכל בגלל הקרע בין כץ לשרון", מעריב, 3.10.2005, עמ' 10.
מקור עבור "בג"ץ, פברואר 2006: פיטום האווזים יופסק תוך חודשיים!"
בג"ץ 7713/05, נוח, אנונימוס ותנו לחיות לחיות נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'; בג"ץ 10864/05, חי בנימיני ו-74 אח' ועמיר דגן נ' מנהל השירותים הווטרינריים ואח', 22.2.2006.סקירת פסק-הדין בעיתונות
יובל יועז, "בג"ץ: האיסור על פיטום אווזים ייאכף החל מאפריל", הארץ, 22.2.2006.יובל יועז, "בג"ץ הורה להפסיק פיטום האווזים; ביקר המדינה על שלא אכפה פסק הדין הקודם", הארץ, 23.2.2006, עמ' א11.
עמירם כהן, "המגדלים זועמים: המשק יפסיד 60 מיליון שקל בשנה בגלל הפסקת יצוא כבד האווז", הארץ (דה מרקר), 23.2.2006, עמ' 12.
שמואל מיטלמן ודליה מזורי, "ביקורת בבג"צ: פיטום האווזים: סוף לדחיות", מעריב, 23.2.2006, עמ' 19
אפרת פורשר, "לא עוד עיכובים", nrg מעריב, 22.2.2006.
מיכל גולדברג וצבי זינגר, "בג"צ: סוף לפיטום האווזים", ידיעות אחרונות, 23.2.2006, עמ' 16.
אפרת וייס, "בג"ץ: פיטום האווזים יופסק תוך חודשיים", ynet (ידיעות אחרונות), 22.2.2006.
שמואל דקלו וגדי גולן, "בג"ץ: עד אמצע אפריל יופסק כליל הליך פיטום האווזים וכל 57 אלף האווזים המפוטמים ישלחו למשחטות", גלובס, 22.2.2006, עמ' 14.
מתי גולן, "דליקטס של התעללות", גלובס (דוקומדיה), 23.2.2006, עמ' 4.
"מאפריל ייאכף איסור פיטום האווזים", וואלה!, 22.2.2006.
"האיסור על פיטום אווזים ייאכף החל מאפריל", נענע, 22.2.2006.
Yuval Yoaz, "High Court orders state to enforce animal rights laws", HaAretz, 22.2.2006.
Shmuel Dekalo and Gadi Golan, HCJ: Forced feeding of geese must end by mid-April, Globes, 22.2.2006.
Shmuel Dekalo and Gadi Golan, HCJ: Forced feeding of geese must end by mid-April, Globes, 22.2.2006.
מקורות עבור העדכון
שמואל דקלו, "סופית: בג"ץ אישר את הפסקת הליך פיטום האווזים בארץ", גלובס, 22.3.2006.תחקירים » תעשיות מזון מהחי » כבד אווז: פיטום אווזים וברווזים » המאבק בפיטום האווזים והברווזים בישראל » ממשלת ישראל: פיטום האווזים יופסק!