בית-המשפט נגד מפטמים
ב-22.4.2007 החליט בית-משפט השלום בכפר סבא להיענות לבקשת אנונימוס ולהוציא צו-מניעה נגד רן ומזל ואחנון, לאחר שהעמותה חשפה כי הם מפטמים אווזים בניגוד לחוק. לפניכם עיקרי ההחלטה, מול ניסיונותיהם של בני-הזוג להונות את הרשויות בעניין שיטת הפיטום שבה הם משתמשים.
צו-מניעה שלישי
שנה לאחר כניסתו לתוקף של האיסור על פיטום אווזים, ב-15.4.2006, עדיין מנסים כמה עבריינים להמשיך בפיטום. צו-מניעה שלישי נגד מפטמי אווזים התקבל בעקבות פעילות אנונימוס, והפעם נגד רן ומזל ואחנון ממושב פתחיה. ב-22.4.2007 הוציאה שופטת בית-משפט השלום בכפר-סבא, ניצה מימון-שעשוע, "צו מניעה זמני האוסר על המשיבים להאכיל את האווזים שבמשקם בכל צורה של האבסה כפויה." החלטת השופטת ניתנה על רקע ניסיונם של בני-זוג לתרץ את פעילותם העבריינית בטענה השקרית, שיש ברשותם שיטת האבסה חדשה וחוקית.פיטום אווזים במשק ואחנון במושב פתחיה, 4.4.2007. למרות איכות התמונה, ניתן לראות היטב שמדובר בפיטום בכפייה: הפועל אוחז בכוח במקור האווז ומחבר אותו למכונה פניאומטית (לחץ אוויר). מכונות אלה דוחסות במהירות עצומה מזון בכמות גדולה והדחיסה נפסקת רק כשלא נותר עוד מקום בגוף האווז והמזון גולש החוצה.
חידוש נטול חידוש
השופטת סוקרת בהחלטתה את הרקע המשפטי לאיסור על הלעטת עופות מים בכפייה ונדרשת לעניין יישום פסיקת בג"ץ על שיטת הפיטום של הזוג ואחנון. המדובר בפיטום כפוי אינטנסיבי באמצעות צינור קצר למדי. מסתבר שרן ואחנון ניסה להציג את המצאתו לוועדת מומחים מטעם משרד החקלאות (בראשות פרופ' נחום סנפיר) בתור "פטנט שימנע סבל", ומזל ואחנון ביקשה לרשום את השיטה בתור פטנט כבר במאי 2004. כותבת השופטת:"המשיב [ואחנון], שחזקה עליו כי הוראות התקנות שבוטלו והפרקטיקות של ההלעטה הכפויה שנדונו בשני הבג"צים ובהנחיית המנהל מוכרות לו היטב, טען בדיון לעניין חדשנות וייחוד שיטת המשיבים, אך הנקודה היחידה עליה הצביע הייתה כי הצינור הינו קצר יותר ומוחדר רק למקור. לא צוין על ידו כל שינוי ביחס למשך ההלעטה (בין 20 ל-25 יום) ולמשקל המזון המולעט במצטבר בתקופה זו (כ-16 ק"ג). מכאן, שיש להניח כי בנקודות אלה אין שוני בין שיטתו לבין הפרקטיקה שנאסרה. כך גם ביחס לתוצאות ההלעטה – הגדלת כבד האווז פי כמה וכמה ממשקלו הטבעי, על ההשלכות הפתולוגיות הנובעות מכך."
אין פיטום ללא סבל
חוקרי ועדת משרד החקלאות, מאליס והייבלום, אף ערכו ניסוי פיטום אווזים באמצעות השיטה שלעיל מול שיטות פיטום אחרות, כדברי השופטת:"המסקנה של החוקרים הייתה, כי לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות וכי נראה שהעקה בתהליך הפיטום נובעת בעיקר מהעברת המזון (מהירות, כמות, סמיכות) ולא מהחדרת המשפך."
גם במידה שצינור קצר יותר מצמצם את סבלם של העופות מפעולת הפיטום עצמה,
"הן בג"צי האווזים והן ההנחיה [איסור הפיטום כפי שנקבע בהוראת השירותים הווטרינריים] התייחסו לסבל שנגרם בכל שיטות הפיטום וההלעטה בהיבט רחב יותר, שהתמקד בפתולוגיה הנגרמת לכבד האווז וליכולת התנועה שלו עקב הפיטום המאסיבי, ולסבל הנגרם מההאכלה הכפויה בכמויות מזון מופרזות ביותר ביחס לצרכיו הפיזיולוגיים של האווז, והיבטים אלה קיימים, ללא כל שינוי, גם בשיטה הנדונה."
מסכמת השופטת בהדגשה:
"הנחיית המנהל (בשירותים הווטרינריים, משרד החקלאות] – שאושרה בפסיקת בג"ץ האווזים השני – אסרה כל צורה של הלעטת אווזים, דהיינו כל האבסה כפויה שלהם, ללא תלות באורך המשפך ועומק ההחדרה של המזון ללוע האווז."
"ניסיון מתחסד לאחיזת עיניים"
בשלב מסוים נראה שפקעה סבלנותה של השופטת, והיא כותבת:"טענתו של המשיב בתצהירו, כי המזון מוחדר למקור האווז בלבד ובדרך זו 'האווז עצמו יכול להיפטר מהכמות שאינה רצויה לו' (סעיף 5) אינה אלא ניסיון מתחסד לאחיזת עיניים, שכן ברי כי כאשר האווז מוחזק כשמקורו פעור כלפי מעלה ומזון בכמויות גדולות מוחדר אליו בלחץ אויר באמצעות מכונה, יכולתו 'להיפטר' מהכמויות ה'לא רצויות' הינה כאין ואפס, וגם אם ינסה לירוק את המזון, הלחץ האדיר המופעל עליו, ואינסטינקט הבליעה לצורך מניעת חנק מהמזון, ימנעו זאת ממנו, למעט כמויות זניחות."
דברים אלה נכתבו לאחר דיון סוער בבית-המשפט, שנערך ב-17 באפריל, כאשר ואחנון הדהים את הנוכחים בטענה שהוא כלל לא מפטם, וההשראה לשיטה המהפכנית שלו באה לאחר צפייה בנשר המאכיל את גוזליו בערוץ נשיונל ג'אוגרפיק... בפרוטוקול הדיון נרשמה עדותו של ואחנון: "אני לא מאכיל את האווז בכפייה, אני רק שם את האוכל ומה שהוא רוצה לאכול הוא אוכל ומה שלא הוא פולט החוצה." השקר נחשף מיד.
שקרים כאלה, בנוסף לפיטום הבלתי חוקי עצמו, מצטרפים לעבירות נוספות שביצעו בני-הזוג. הם קיבלו מהמדינה 48 אלף ₪ פיצויים על הפסקת הפיטום, ולאחר מכן ביקשו וקיבלו 330 אלף ₪ כמענק להסבה מקצועית, למימון הקמת פנצ'רייה למשאיות במקום מפטמת אווזים. בפועל הם השתמשו במענק הנדיב, תוך הונאת הרשויות והשגת דבר במרמה, לצורך חידוש עסקי הפיטום והקפת המפטמה בגדר שמונעת אפשרות פיקוח על הנעשה בתוכה. הגדר לא הצליחה למנוע מפעילי אנונימוס לצלם את העבירות המתבצעות במשק ולהביא הן להוצאת צו-המניעה נגד זוג המפטמים והן לחקירה פלילית נגדם.
משק ואחנון במושב פתחיה, 4.4.2007.
מעט מדי
צו-המניעה התקבל לבקשת אנונימוס. כמו שני צווי-המניעה הקודמים, עבודת הרשויות החלה רק לאחר חקירות שביצעו פעילי העמותה בשטח. אין ספק, שנכונותו של משרד החקלאות להגיע למשקי עבריינים בעקבות פניות אנונימוס ולהגיש כתבי אישום, מהווה שיפור דרמטי ומבורך ביחסו לנושא. אולם חובת המשרד היא לעצור את הפיטום בשטח – ולא להישען על עבודת אנונימוס. מעבר לכך, כתבי האישום וצווי-המניעה הופכים את העבריינות להימור, אך לא לסיכון של ממש. כדי להרתיע מפטמים עבריינים ולמצות את החוק עמם כנדרש, יש להחרים את כל ציוד הפיטום שברשותם, להטיל עליהם קנסות כבדים ואף לעצור אותם. כזכור, העונש הקבוע בחוק בעוון התעללות בבעלי-חיים הוא שלוש שנות מאסר – והמדובר במתעללים כבדים באלפי חיות. כיום אין ממצים את הדין עם העבריינים, ואפילו אלה מביניהם שנתפסו, נהנים עדיין מהרווחים שגרפו בניגוד לחוק.
מה חשבתם? ספרו לנו בתגובות!
http://anonymous.org.il/art501.html
מקורות
בשא 002217/07 אנונימוס נ' מזל ואחנון ורן ואחנון, החלטה, 22.4.2007.בשא 002217/07 אנונימוס נ' מזל ואחנון ורן ואחנון, פרוטוקול ישיבה שנערכה בבית-משפט השלום בכפר סבא ב-17.4.2007.
בעיתונות
אסף דוד מרגלית, "צו מניעה נגד מפטמי אווזים", Nfc, 27.4.2007.
תחקירים » תעשיות מזון מהחי » כבד אווז: פיטום אווזים וברווזים » המאבק בפיטום האווזים והברווזים בישראל » בית-המשפט נגד מפטמים