בית-המשפט נגד מפטמים

צו-מניעה שלישי

שנה לאחר כניסתו לתוקף של האיסור על פיטום אווזים, ב-15.4.2006, עדיין מנסים כמה עבריינים להמשיך בפיטום. צו-מניעה שלישי נגד מפטמי אווזים התקבל בעקבות פעילות אנונימוס, והפעם נגד רן ומזל ואחנון ממושב פתחיה. ב-22.4.2007 הוציאה שופטת בית-משפט השלום בכפר-סבא, ניצה מימון-שעשוע, "צו מניעה זמני האוסר על המשיבים להאכיל את האווזים שבמשקם בכל צורה של האבסה כפויה." החלטת השופטת ניתנה על רקע ניסיונם של בני-זוג לתרץ את פעילותם העבריינית בטענה השקרית, שיש ברשותם שיטת האבסה חדשה וחוקית.

פיטום אווזים במשק ואחנון במושב פתחיה, 4.4.2007. למרות איכות התמונה, ניתן לראות היטב שמדובר בפיטום בכפייה: הפועל אוחז בכוח במקור האווז ומחבר אותו למכונה פניאומטית (לחץ אוויר). מכונות אלה דוחסות במהירות עצומה מזון בכמות גדולה והדחיסה נפסקת רק כשלא נותר עוד מקום בגוף האווז והמזון גולש החוצה. 

חידוש נטול חידוש

השופטת סוקרת בהחלטתה את הרקע המשפטי לאיסור על הלעטת עופות מים בכפייה ונדרשת לעניין יישום פסיקת בג"ץ על שיטת הפיטום של הזוג ואחנון. המדובר בפיטום כפוי אינטנסיבי באמצעות צינור קצר למדי. מסתבר שרן ואחנון ניסה להציג את המצאתו לוועדת מומחים מטעם משרד החקלאות (בראשות פרופ' נחום סנפיר) בתור "פטנט שימנע סבל", ומזל ואחנון ביקשה לרשום את השיטה בתור פטנט כבר במאי 2004. כותבת השופטת:

אין פיטום ללא סבל

חוקרי ועדת משרד החקלאות, מאליס והייבלום, אף ערכו ניסוי פיטום אווזים באמצעות השיטה שלעיל מול שיטות פיטום אחרות, כדברי השופטת:



גם במידה שצינור קצר יותר מצמצם את סבלם של העופות מפעולת הפיטום עצמה,



מסכמת השופטת בהדגשה:

"ניסיון מתחסד לאחיזת עיניים"

בשלב מסוים נראה שפקעה סבלנותה של השופטת, והיא כותבת:



דברים אלה נכתבו לאחר דיון סוער בבית-המשפט, שנערך ב-17 באפריל, כאשר ואחנון הדהים את הנוכחים בטענה שהוא כלל לא מפטם, וההשראה לשיטה המהפכנית שלו באה לאחר צפייה בנשר המאכיל את גוזליו בערוץ נשיונל ג'אוגרפיק... בפרוטוקול הדיון נרשמה עדותו של ואחנון: "אני לא מאכיל את האווז בכפייה, אני רק שם את האוכל ומה שהוא רוצה לאכול הוא אוכל ומה שלא הוא פולט החוצה." השקר נחשף מיד.

שקרים כאלה, בנוסף לפיטום הבלתי חוקי עצמו, מצטרפים לעבירות נוספות שביצעו בני-הזוג. הם קיבלו מהמדינה 48 אלף ₪ פיצויים על הפסקת הפיטום, ולאחר מכן ביקשו וקיבלו 330 אלף ₪ כמענק להסבה מקצועית, למימון הקמת פנצ'רייה למשאיות במקום מפטמת אווזים. בפועל הם השתמשו במענק הנדיב, תוך הונאת הרשויות והשגת דבר במרמה, לצורך חידוש עסקי הפיטום והקפת המפטמה בגדר שמונעת אפשרות פיקוח על הנעשה בתוכה. הגדר לא הצליחה למנוע מפעילי אנונימוס לצלם את העבירות המתבצעות במשק ולהביא הן להוצאת צו-המניעה נגד זוג המפטמים והן לחקירה פלילית נגדם.

משק ואחנון במושב פתחיה, 4.4.2007. 

מעט מדי

צו-המניעה התקבל לבקשת אנונימוס. כמו שני צווי-המניעה הקודמים, עבודת הרשויות החלה רק לאחר חקירות שביצעו פעילי העמותה בשטח. אין ספק, שנכונותו של משרד החקלאות להגיע למשקי עבריינים בעקבות פניות אנונימוס ולהגיש כתבי אישום, מהווה שיפור דרמטי ומבורך ביחסו לנושא. אולם חובת המשרד היא לעצור את הפיטום בשטח – ולא להישען על עבודת אנונימוס. מעבר לכך, כתבי האישום וצווי-המניעה הופכים את העבריינות להימור, אך לא לסיכון של ממש. כדי להרתיע מפטמים עבריינים ולמצות את החוק עמם כנדרש, יש להחרים את כל ציוד הפיטום שברשותם, להטיל עליהם קנסות כבדים ואף לעצור אותם. כזכור, העונש הקבוע בחוק בעוון התעללות בבעלי-חיים הוא שלוש שנות מאסר – והמדובר במתעללים כבדים באלפי חיות. כיום אין ממצים את הדין עם העבריינים, ואפילו אלה מביניהם שנתפסו, נהנים עדיין מהרווחים שגרפו בניגוד לחוק.