הביצה שהתחפשה

מוצרים מן החי מגיעים ארוזים באריזות מטעות, תוך העלמת סימני ההתעללות שעברו בעלי-החיים במהלך ייצורם. מאחורי דימויי התרנגולות המהלכות בחופשיות על כרי דשא ירוקים, שמתנוססים על אריזות הביצים, מסתתרות תרנגולות הכלואות כל חייהן בכלובים צפופים. השימוש בכלובים כאלה נאסר באיחוד האירופי בגלל אכזריותם ומופסק שם בהדרגה, אולם בישראל מוחזקות בכלובים אלה כ-99% מכלל התרנגולות בתעשיית הביצים. בנוסף לכך, באירופה מחויבים משווקי הביצים מראשית 2004 לסמן באופן ברור את מקור הביצים, והמילה "כלוב" מתנוססת על כל אריזה (וביצה!) שמקורה בלולי כלובים.

לשיפוטכם: אריזות מול מציאות

תנובה: קש במקום סורגים

מימין: אריזת ביצי "תנובה" הכוללת דימוי של תרנגולת חופשייה ובריאה, ההולכת על מצע קש. משמאל נראים תנאי החיים האמיתיים בלול המשווק ביצים דרך תנובה: הנוצות שחוקות והעור מגורה מחיכוך ברצפת הרשת, בניסיון נואש לבצע בכלובים "אמבטיית חול".

גליקסמן: מרחבי ירק במקום צפיפות תעשייתית

מימין: אריזת ביצי "גליקסמן" הכוללת דימוי של תרנגולת דוגרת על קן קש רחב בשדה הפתוח. משמאל: תנאי החיים האמיתיים בלולי הענק במשק גליקסמן שבמושב מישר. שמונה תרנגולות דחוסות בכלוב תיל זעיר, ללא אפשרות לפרוש כנפיים במשך כל חייהן.

ביצי הגליל: פינוק ואושר במקום ניצול ואומללות

ב"ביצי הגליל" ננקטת הטעיה מסוג שונה: לא חזותית כי אם מילולית. כך נכתב על אריזת "ביצי הגליל":

הכיתוב (מימין) עוד ממשיך ומהלל את "ההתחשבות בנוחות התרנגולות ובצרכיהן" הנהוגה בלול, ומסכם את העניין בכך ש"ביצי הגליל מוטלות על ידי תרנגולות מאושרות ומפונקות". משמאל: תנאי החיים האמיתיים בלול האטום בגליל, שמאכלס מאות אלפי תרנגולות בכלובים קטנטנים.

סקר צרכנים קובע: הציבור מוטעה, ובגדול

אולם עד כמה באמת מצליחים התמונות והכיתובים השקריים שעל אריזות הביצים להוליך שולל את הצרכנים? בעולם הפרסום מקובל לקשור למוצרים מסוימים תדמית דמיונית לחלוטין, מבלי שמישהו מאמין בה בהכרח. אין זה מופרך לשער, שציבור הצרכנים מודע לכך שתרנגולות נכלאות כל חייהן בכלובים, ושהאריזה המתארת תרנגולות על קש ובשדות מרעה אינה אלא קישוט שיווקי. כדי לברר עד כמה באמת מצליחות האריזות להטעות צרכנים, פנתה אנונימוס למכון הסקרים "מאגר מוחות". במאי 2006 ערך המכון סקר במדגם של 625 משתתפים. הסקר הוכיח שהאריזות מטעות. לפי הסקר, הרוב הבולט של צרכני הביצים מאמינים, שהביצים המשווקות באריזות הנ"ל הוטלו על-ידי תרנגולות המוחזקות באסם או בחצר, עם אפשרות להסתובב באופן חופשי ולהטיל בתאים מרופדים בקש. בפני הנסקרים הוצגו שלוש אריזות של קרטוני ביצים, מהנפוצות ביותר בישראל: "תנובה", "גליקסמן" ו"ביצי הגליל" (בכל המקרים מדובר מביצים שמקורן בכלובי סוללה).

• ביצי תנובה, באריזה הכוללת צילום תרנגולת המהלכת על מצע קש, מטעות 61% מהמשיבים.
• ביצי גליקסמן, באריזה הכוללת צילום תרנגולת הדוגרת על קן קש גדול על רקע שדה רחב, מטעות 67% מהמשיבים.
• ביצי הגליל, באריזה שעליה מופיע תיאור שדות פורחים בגליל ותרנגולות מאושרות ומתפנקות, מטעות 79% מהמשיבים.

אם כן, במידה שיש לצרכנים עניין להימנע מקניית ביצים מכלובים, משווקי הביצים בישראל מרוויחים מהטעיית צרכנים. לאור התפוצה הגבוהה כל-כך של דימויים ותיאורים מטעים אין מנוס מן המסקנה, שלדימויים ולתיאורים של תרנגולות מרוצות יש ערך שיווקי רב. ובמילים אחרות: המשווקים נוקטים באסטרטגיה של הטעיה כדי להגדיל את רווחיהם הכספיים. חוק הגנת הצרכן מחייב את הממונה על הגנת הצרכן לפעול למניעת הטעיה שכזאת, המנוגדת לחוק.

פנייה משפטית למשווקי הביצים

ביולי 2006 פנתה אנונימוס, באמצעות עורכי-הדין עופר אשכנזי וקרן קלר, לשלושת יצרני-משווקי הביצים המוזכרים לעיל (תנובה, גליקסמן וביצי הגליל), בדרישה לשנות את אריזותיהם כך שלא יטעו עוד את הצרכנים בכל הנוגע לתנאי הכליאה והטיפול של התרנגולות שמהן מגיעות הביצים. ביוזמה זו אין כמובן כל הבעת תמיכה בניצול תרנגולות מחוץ לכלובים; מטרת היוזמה המשפטית היא להבטיח, שהציבור לא יקבל מידע שקרי ומטעה על מקור הביצים, בהנחה שמידע כזה מרגיע את המצפון של חלק מן הצרכנים ובכך מעודד רכישת ביצים. במכתב מטעם אנונימוס ליצרני-משווקי הביצים, התריעו עורכי-הדין כי אריזות הביצים אינן עומדות בהוראות איסור הטעיית הצרכן, הקבוע בסעיף 2(א) לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. מתוך המכתב:

שתיים מהחברות, "תנובה" ו"ביצי הגליל", הגיבו לפניית אנונימוס, והודיעו על סירובן לשנות את אריזותיהן.

פנייה משפטית לממונה על הגנת הצרכן

עקב סירוב החברות לשנות את אריזותיהן כך שלא יטעו עוד את ציבור הצרכנים, פנתה השבוע (ספטמבר 2006) אנונימוס, באמצעות עורכי-הדין המייצגים את העמותה, לעו"ד יצחק קמחי, הממונה על הגנת הצרכן, בדרישה להפעיל את סמכותו להפסקת ההטעיה. כתבו גם אתם לממונה על הגנת הצרכן ובקשו ממנו לשים קץ לפרסום המטעה על אריזות ביצים. הכתובת למכתבים:
עו"ד יצחק קמחי, הממונה על החוק להגנת הצרכן, משרד התעשייה, המסחר והעבודה, רחוב בנק ישראל 5, ירושלים. פקס: 02-6662590 דואל: kimchi@moital.gov.il

פתיחת קמפיין ציבורי

במקביל לפנייה לממונה, השיקה אנונימוס קמפיין ציבורי שמטרתו להיאבק בהטעיה ובהסתרה באמצעות חשיפת פרצופה האמיתי של תעשיית הביצים. מטרת הקמפיין היא כפולה: להקשות על תעשיית הביצים למכור לצרכנים שקרים על החיים בלולים (במקביל לעצירת השקרים באמצעות המהלך המשפטי); וליידע את הציבור בנתונים האמיתיים ששוררים בלולי הביצים, בתקווה שהידע יעורר מחשבה ושינוי בהרגלי הצריכה. תמונת התרנגולת המאושרת על קן הקש נועדה להרדים את המצפון באמצעות הטעיה. לצרכן התמים נדמה, שאין פגיעה בתרנגולות בתעשיית הביצים. לכן גם אם הוא ניחן ברגישות מוסרית מסוימת, האריזה משכנעת אותו שאין פסול בקניית ביצים. כך הוא נגרר לתמוך, ללא ידיעתו וללא רצונו, בכליאת תרנגולות בצפיפות רצחנית, בהרעבתן הממושכת, בהרג תרנגולות ואפרוחים, בחיתוך מקור האפרוחים ובברירה מלאכותית שהורסת את גוף התרנגולות. אמנם כמה מפגיעות אלה נערכות גם בתרנגולות החיות באמת במרעה חופשי, אולם מצבן של תרנגולות בכלובים קשה הרבה יותר, ויש לתת לצרכנים את האפשרות לזהות פגיעה קיצונית זו ולהימנע מתמיכה בה. אפשרות זו נשללת מהם כשמוכרים להם מידע שקרי יחד עם ביצי הסבל.

הפיצו חומרי הסברה!

אנונימוס הפיקה חומרי קמפיין ובהם מדבקה ועלוני מידע והשיקה עצומה אלקטרונית המופנית לממונה על הגנת הצרכן.

• הזמינו מאנונימוס (חינם) עלוני מידע לחלוקה בנושא ההטעיה על אריזות הביצים (בתמונה משמאל).
• כמו-כן, הופק סרטון אינטרנט, "בלבולי ביצים", המיועד להפצה דרך רשימות דואר אלקטרוני. אנא שלחו את הקישור לסרטון לכל מכריכם בדואר אלקטרוני, וקראו גם להם להעבירו הלאה.
• תוכלו לצרף לדואל קישור גם לאתר הקמפיין החדש שהשיקה אנונימוס.

עדכון מתאריך 28.10: הפגנה מול ארגון מגדלי העופות

ב-25.10.2006 קיימה אנונימוס הפגנה מול משרד ארגון מגדלי העופות. מתוך כתבת וואלה! על ההפגנה: במהלכה התרוצצה תרנגולת מחופשת ענקית והונפו שלטים שנשאו כתובות בנוסח 'אל תבלבלו לנו בביצים' ו'מתעללים במטילות ומרמים באריזות'. האדם בתחפושת התרנגולת אף ניסה, בגיבוי חבריו המפגינים, להיכנס אל הבניין אך נחסם על-ידי השומרים." כמו כן: "עקב פניות צרכנים ופניית העמותה, החליט הממונה על הגנת הצרכן להיפגש בשבוע הבא עם עורכי הדין המייצגים את העמותה, על מנת לדון באותה שיטת הטעיית צרכנים, לכאורה, בה נוקטים משווקי הביצים בארץ."

לקוראי כתבות העיתונות כדאי לשים לב, שההטעיה שנגדה יוצא קמפיין "הביצה שהתחפשה" אינה קשורה בשיטות השיווק של "ביצי חופש". ההטעיה השיטתית היא באריזות הסטנדרטיות של ביצים מכלובי סוללה (כ-99% מהביצים המשווקות בישראל) שעליהן מידע מטעה כאילו מדובר בביצים ממרעה חופשי. זאת בניגוד למידע שמסר בטעות צפריר רינת בכתבתו.

עדכון: אריזות ביצים מתוקנות

ב-14.11.2006 החלו פעילי אנונימוס לתקן את תוויות "תנובה" המטעות שעל גבי אריזות הביצים. העיתונים מיהרו להגיב בסקירה מקיפה של נושא הטעיית צרכני הביצים. מתוך הכתבה ב-nrg מעריב:

עדכון: תשובת הממונה

בסוף אוקטובר 2006 נפגשו עורכי-דין מטעם אנונימוס, עופר אשכנזי וקרן קלר, עם הממונה על הגנת הצרכן, עו"ד יצחק קמחי. זאת עקב דרישת אנונימוס שיורה למשווקי הביצים בישראל לחדול מהטעיית צרכנים בנוגע לתנאים הטובים, לכאורה, שבהם מוחזקות התרנגולות המטילות את הביצים. לקראת סוף נובמבר הודיע הממונה שדחה את דרישת אנונימוס. לדברי הממונה, "איננו סבורים שהציור או המלל שעל-גבי האריזה יוצרים מצג שווא כאילו הביצים הינן ביצי חופש. במילים אחרות, איננו סבורים כי צרכן, בהתייחס למניע לרכישת ביצה זו או אחרת, מוטעה לחשוב בעטיו של הציור או המלל כאמור, כי הביצים שהוא קונה הן ביצי חופש." תגובה זו נוגדת את ההיגיון של הצרכן הסביר ואינה מגובה בנתונים אמפיריים. יתירה מזאת, צרכנים רבים אינם בקיאים במשמעות המדויקת ובקודים הספציפיים של המותג "ביצי חופש" והם מועדים ללכת שולל אחרי הרושם הכללי – והמטעה במתכוון – שיוצר המידע החזותי והמילולי שעל האריזה. הממונה בחר אפוא להתעלם מהטענה העיקרית שהעלתה אנונימוס ולהימנע בכך מהגנה על על הצרכן.

עדכון: הטעיה מכוונת ב"ביצי הגליל"

בכתבה מקיפה "בלבולי ביצים" (TheMarker הארץ, 8.3.2007, עמ' 28) בוחנים רוני לינדר-גנץ ואתי אפללו את ההטעיות בשוק הביצים בישראל. כאשר ביקשו הכתבים את תגובת חברת מ. לסר לפער התהומי שבין התיאור על אריזת "ביצי הגליל" שהיא משווקת לבין צילומי פעילי אנונימוס בלול, העדיפו בחברה לשקר: "לא מדובר בלולים שלנו". הכתבים הגיעו ללול בעצמם; "הפעם החברה כבר לא הכחישה שמדובר בלולים שלה, אבל נתנה לנו שיעור מעניין בקריאה סלקטיווית של טקסט." ד"ר שמוליק בכר, מומחה לדיני צרכנות מהמרכז האקדמי פרס:

גלית אבישי, מנכ"לית אמון הציבור:

נספח לכתבה: "הכל בלול: סוגי הלולים הנפוצים בישראל".